הָאַיָּלוֹת בזֶמֶר העברי (א): 'מה עושות האַיָּלוֹת?'

רשימתו של יהודה זיו 'מה עושות הָאַיָּלות, והיכן?', שפורסמה כאן בשבוע שעבר, עוררה אותי 'לחפור' קצת בשירי האיילות בזמר העברי. לא תאמינו, אבל יש רבים כאלה.

נתחיל, כמובן, בשיר האיילות האהוב של לאה גולדברג. ברשימה הבאה נעסוק בשירי האיילות של נעמי שמר, ובראשם גלגולי שירה המקסים 'איילת אהבים', ונתעכב גם על שירי איילות נוספים משנות השישים (כמו 'איילת החן' של עודד בצר ונתן שחר); ברשימה השלישית נעסוק בשירי איילה נוספים: מחיים נחמן ביאליק ועד יונה וולך.

שירה של לאה גולדברג, כפי שציין זיו, מתאר לילה בגן החיות של תל-אביב. הוא נדפס לראשונה בשבועון 'דבר לילדים', כרך יב, חוברת 7, ט"ז בחשוון תש"ב (6 בנובמבר 1941). השיר נדפס מעל סיפור של יצחק סלע שנקרא 'יורם בגן החיות', ובוודאי אין זה מקרה.

חצי שנה קודם לכן, במאי או יוני 1941, הופיע 'ספר גן החיות' (16 עמודים), שאותו כתבה לאה גולדברג על פי הזמנת מנהלי גן החיות. בספר נדפסו שבעה שירים מחורזים על חיות ('ברוכים הבאים!', 'הַדֻּבּוֹנִים', 'הַטַּוָּס וְהָאַיָּלוֹת', 'לַפִּתּוֹן שברח וחזר', 'הַבַּרְדְּלָס', 'יונתן הַגִּבּוֹר', 'הַקּוֹפוֹן'). הוא נדפס בתל אביב, בהוצאת יואכים גולדשטיין, ואת הציורים (חיתוכי לינליאום) הכין אליעזר להמן.

הנה השיר 'הַטַּוָּס וְהָאַיָּלוֹת', שלא נדפס מאז באף מהדורה (כפי שלימדני ד"ר גדעון טיקוצקי):

בסוף הספר נדפסה פרסומת לגן החיות:

מודעת פרסום בסוף 'ספר גן החיות'

ב-1947 נדפס ספר חיות נוסף של לאה גולדברג ושמו 'הבֵּיבָר העליז' (הוצאת טברסקי), ובו ארבעים שירים מחורזים על נפלאות גן החיות התל-אביבי, שאותם אייר אריה נבון, הקריקטוריסט הקבוע של עיתון 'דבר'.

מקצת שירי 'הביבר העליז' (אך לא כולם) נדפסו לאחרונה מחדש בספר 'מנפלאות גן החיות' (ספרית פועלים, תשע"ב).

ב-1949 כינסה לאה גולדברג ארבעים משירי הילדים שלה לספר שנשא את השם 'מה עושות האילות', ובפתחו היא קבעה את השיר שהעניק לספר את שמו. הספר ראה אור בספרית 'אנקורים' הנפלאה (שאותה ערכה לאה גולדברג בכבודה ובעצמה), ונדפס בהוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים). את דפי הספר עיטרו ציוריו היפים של אריה נבון.

גלופה שהכין אריה נבון לעטיפת הספר 'מה עושות האילות'
(ארכיון הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים; תודה לאברם קנטור)

הספר זכה להצלחה בלתי רגילה ונדפס מאז ועד היום בעשרים ושתיים מהדורות (לפחות)!

בין השירים שנכללו בספר נמצאים כמה שזכו להלחנה ומושרים בפי כל: 'פזמון ליקינתון', שפורסם ב-1940 והולחן על ידי רבקה גוילי; 'ערב מול הגלעד', שחובר בשנת 1938 עבור ילדי קיבוץ אפיקים, וזכה להלחנה מאוחרת על ידי מיקי גבריאלוב; וכמובן, 'החליל', שזכה ב-1953 להלחנה המופתית של דוד זהבי, ונדון בבלוגנו ברשימה קודמת.

הנה מילות השיר, שכאמור פותח את הספר (עמ' 7-5):

אפשר לראות שבמעבר מהנוסח הראשון, שנדפס בדבר לילדים, אל הנוסח ה'קנוני', שנדפס בספר, הכניסה גולדברג שני שינויים קטנים. במקום 'הן חולמות, כי הפילים והפילות / שחקו אתן בג'וּלים על חולות', הנוסח המתוקן הוא: 'הן חולמות, כי הפילות הגדולות / שחקו אתן בג'וּלים וגוּלוֹת'. 

כלוב 'הפילות הגדולות' בגן החיות של תל-אביב, 1959 (צילום: וילי פולנדר; אתר עירית תל-אביב-יפו)

השיר מוכר בזכות הלחן שובה הלב שחיבר יוני רכטר עבור אריק איינשטיין בשנת 1976. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין 'האהבה פנים רבות לה', שאותו הפיק רכטר. 

על הלחנת 'מה עושות האילות', שאליה התייחס גם יהודה זיו, כתב רכטר באתר האינטרנט שלו:

"השיר הראשון שהלחנתי לאריק, בשלהי ימי 'כוורת' גרתי אז עדיין בבית אמי ואני זוכר שהלחנתי את השיר ועבדתי עליו עם אריק בחדר נעורי. זמן לא רב אח"כ עברתי, בפעם הראשונה, לדירה שכורה, כך ששיר זה קשור אצלי לזכרון מתקופה משמעותית בחיי".

'מה עושות האיילות' הוא לא שיר פשוט אבל יש בו משהו קומוניקטיבי, המילים מדברות לילד. הוא איננו כבד, והקלות שלו נובעת בין היתר מהשינויים במקצב (בין ארבעה רבעים לשניים ב"אילת השחר חברתן") וגם מהעובדה שלמרות שהשיר טונאלי (הוא מתחיל ומסתיים במי במול מז'ור) יש בו כרומטיקה ומעברים הרמוניים מורכבים. לפעמים אני נותן לזמרים לנסות לשיר את 'מה עושות האיילות' בלי ליווי, במטרה לחזור לטוניקה. זה מאוד קשה, גם אני לא יכול... במבט לאחור אני יכול היום לנתח את התהליך שעברתי כמלחין וכמוסיקאי ואולי גם כאדם, כשהלחנתי את 'מה עושות האיילות' לא הייתי מודע עדיין למה שאני כותב בהמשך התחלתי לכתוב בתווים את הלחנים (גם בשלב הגולמי שלהם) וכך נהייתי מודע יותר, הניתוח הוא אמנם תהליך שכלתני, אך הוא מאפשר לך ללכת למקומות מוזיקליים נוספים".

הנה כמה ביצועים יפים, ובראשם המבצע המקורי אריק איינשטיין:

לימים שרה את השיר גם יהודית רביץ. הנה היא כאן מלווה ביוני רכטר שעל הפסנתר:

אולם השיר זכה בשנות השישים להלחנה נוספת – פחות מוכרת, אך לא פחות יפה – של אריה לבנון. הנה ירדנה ארזי בהקלטה מ-1981:

בשנת 2011 יזמה עיריית תל-אביב-יפו הצבת שלטי חוצות ועליהם קטעים משירי ילדים ידועים. המיזם נקרא 'שירת ילדים על הדרך', ואחד השירים הראשונים שזכו לשלט משלהם היה שירה של לאה גולדברג:

ציור: יוסי אבולעפיה (צילום: דוד אסף)

כה אהוב הוא השיר עד שבשנה שעברה (2013) גם זכה לבול משלו: 

עיצוב: ראנת אבודרהם דדון (מקור: רשות הדואר).

לסיום אי אפשר שלא להזכיר, שהשיר 'מה עושות האיילות' הפך למטבע לשון וזכה גם לגרסאות פרודיות בדמות שירי זימה – 'מה עושות הדיילות בלילות', 'מה אוכלות החיילות בלילות', ועוד כיד הדמיון.

בריאיון שהעניקה לאה גולדברג לרות בונדי לפני חמישים שנה בדיוק (דבר השבוע, 30 באוקטובר 1964), סיפרה המשוררת, כי גם לאוזניה הגיעה השמועה על כך:

האם את יודעת שקיימת ורסיה משופרת של שירך? שואלת אני. זה נקרא 'מה עושות הדיילות בלילות'.

אני כבר מתארת לעצמי – צוחקת לאה – זה לא לילדים'.

לאה גולדברג משוחחת עם שכנה ממרפסת ביתה הירושלמי ברחוב אלפסי 16

תודה לד"ר גדעון טיקוצקי

הרשימות הבאות:

ב. סַפְּרִי אַיֶּלֶת-אֲהָבִים

ג. בין הילדותי לארוטי