א. שנת שעח"ט
על שנת שעח"ט כבר שמעתם?
לדרך המשונה והמרגיזה שבה רושמים את שנות חייהם של אישים שונים על שלטי רחוב בירושלים כבר נדרשתי ברשימה קודמת שעסקה ברחוב עובדיה מברטנורא, שבשכונת רחביה, והנה דוגמה נוספת.
כתב לי זאב קינן:
ב. מלחמת יום העצמאות
כל כך הרבה מלחמות היו לנו. מי כבר סופר?
אז מה הפלא שרושמי השלט של 'רחוב השיירות' בקטמון הישנה המציאו מלחמה חדשה...
ג. רחוב גֶּזֶר
ברחוב גזר שבשכונת נחלאות (יוצא מרחוב אגריפס) שכחו להוסיף עוד e לתעתיק האנגלי של שם הרחוב, וכך במקום Gezer Street יצא: Rehov Gesr.
אפשר להתנחם בכך שלא תרגמו את זה ל-Carrot Street...
ד. מרדכי אִבְּן הלל?
מרדכי בן הלל הכהן (1936-1856) היה פעיל ציוני ידוע ברוסיה, עיתונאי, סופר וממיסדי תל אביב. הוא זכה לרחוב מכובד במרכז ירושלים, בלבו של 'המשולש' המפורסם (הרחוב מחבר בין מדרחוב בן-יהודה לרחוב המלך ג'ורג'). 'מרדכי בן הלל' מה יותר פשוט מזה?
אבל אם אפשר לסבך, לטעות ולהטעות, אז למה להחמיץ את ההזדמנות?
כך ניקדו בעיריית ירושלים את המילה בֶּן...
ה. שץ בוריס
ואיך כותבים בלועזית את שמו של הצייר והפסל בוריס שץ (1932-1867), מייסד 'בצלאל'?
משום מה החליט מישהו ששם הרחוב אינו בוריס שץ, אלא שץ בוריס. למה? האם מישהו חשב שבוריס (בלי דגש באות ב) הוא שם המשפחה?
למרבית הבושה גם כאן הצליחו אנשי עיריית ירושלים לשבש את שמו בתעתיק הלועזי, ובמקום Boris Schatz כתבו: Shatz Buris...
צילום: זאב קינן |
על שנת שעח"ט כבר שמעתם?
כתב לי זאב קינן:
בשכונת תלפיות בירושלים יש רחוב הקרוי בפי העם 'קוראי הדורות' (ולצערי, התעתיק באנגלית תומך בכך). במקרא ניתן הכינוי 'קורא הדורות' לאלהים (ישעיהו, מא 4), אך הרחוב נקרא על שם ספרו הביו-ביבליוגרפי של הרב דוד קונפורטי, שחי במאה ה-17.
כדאי לשים לב לשנות חייו של הרב קונפורטי, ובמיוחד לשנת לידתו. ברור שאלה שסיפקו את המידע למעצבי השלט רשמו שע"ח / ט (1618 / 1619), אך הקו הנטוי נטה מדי ונעלם. למען האמת, גם שנת פטירתו של קונפורטי אינה ברורה. בשלט נרשמה שנת תל"ט, שהיא 1679, אך ברוב המקומות מוזכרת דווקא שנת ת"ן (1690), אף כי יש הסוברים שנפטר כמה שנים קודם לכן, בשנת תמ"ה (1685). מכל מקום, חוקרים רבים סבורים כי את ספרו 'קורא הדורות' חיבר קונפורטי בשנת תמ"ב/ תמ"ג (1683), ובמילים אחרות: ארבע שנים לאחר מותו, אליבא דפרנסי ירושלים הממונין על השילוט.
בזמנו פניתי למחלקה הרלוונטית בעירייה והסבתי את תשומת לבם לטעות. אחרי תכתובת ארוכה ומשעשעת, שבה התעקשו הפקידים כי 'התייעצנו עם המומחים לשילוט ואין תעוט בשלט וכך כותבים את התאריך [שעח"ט]', הם השתכנעו בצדקת דבריי ואף שלחו לי מכתב שהעניין תוקן.
יצאה שנה ויותר. שוב העפתי מבט בדרכי למכולת בפינת הרחובות עין גדי וקורא הדורות, וכמובן ששום דבר לא תוקן.
מהדורה ראשונה של ספר קורא הדורות, ונציה 1746 (מקור: ויקיפדיה) |
ב. מלחמת יום העצמאות
כל כך הרבה מלחמות היו לנו. מי כבר סופר?
אז מה הפלא שרושמי השלט של 'רחוב השיירות' בקטמון הישנה המציאו מלחמה חדשה...
צילום: ישראל גולדמן |
ג. רחוב גֶּזֶר
ברחוב גזר שבשכונת נחלאות (יוצא מרחוב אגריפס) שכחו להוסיף עוד e לתעתיק האנגלי של שם הרחוב, וכך במקום Gezer Street יצא: Rehov Gesr.
אפשר להתנחם בכך שלא תרגמו את זה ל-Carrot Street...
צילום: לילי הבר |
ד. מרדכי אִבְּן הלל?
מרדכי בן הלל הכהן (1936-1856) היה פעיל ציוני ידוע ברוסיה, עיתונאי, סופר וממיסדי תל אביב. הוא זכה לרחוב מכובד במרכז ירושלים, בלבו של 'המשולש' המפורסם (הרחוב מחבר בין מדרחוב בן-יהודה לרחוב המלך ג'ורג'). 'מרדכי בן הלל' מה יותר פשוט מזה?
מרדכי בן הלל הכהן (מקור: ישראל נגלית לעין) |
אבל אם אפשר לסבך, לטעות ולהטעות, אז למה להחמיץ את ההזדמנות?
כך ניקדו בעיריית ירושלים את המילה בֶּן...
צילום: דוד אסף |
ה. שץ בוריס
ואיך כותבים בלועזית את שמו של הצייר והפסל בוריס שץ (1932-1867), מייסד 'בצלאל'?
בוריס שץ (מקור: בית שץ) |
משום מה החליט מישהו ששם הרחוב אינו בוריס שץ, אלא שץ בוריס. למה? האם מישהו חשב שבוריס (בלי דגש באות ב) הוא שם המשפחה?
למרבית הבושה גם כאן הצליחו אנשי עיריית ירושלים לשבש את שמו בתעתיק הלועזי, ובמקום Boris Schatz כתבו: Shatz Buris...
צילום: דוד אסף |
יישר כוח, ואולי ההד הציבורי יסייע לתיקון השיבושים בפרט ולתיקון עולם בכלל.
השבמחקאני בינתיים מתנחמת בעובדה שאת שם הרחוב עצמו (קורא הדורות) בדרך כלל אין משבשים - והרי יכול היה להיות 'קורע דורות' וכיו"ב - לא כשם שעושים הבריות לרחובות כמו 'דור דור ודורשיו' שממנו משמיטים בד"כ דור אחד, או 'בני בתירא' שנהגה משום מה bani batira...
בערך "שמות רחובות בירושלים" בוויקיפדיה התמונה הראשונה היא של השלט 'רחוב מצרי טיראן' עם דגש באות מ"ם. ויש גם 'מנזר האשורים' עם דגש במ"ם ו'פלוגת הכותל' עם צירה באות כ"ף.
השבמחקחיים הר-זהב העלה בשבוע האחרון עוד שיבוש (אקטואלי) בשלט רחוב ירושלים. המאבק בחרם האיסלנדי הגיע למחוזות מפתיעים.
השבמחקhttps://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153589620591505&set=a.10150555259756505.394852.663961504&type=1
אכן הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שבו מכינים את התכנית לשלטים. שיבוש שמות, או מילים בכלל מצליח להרגיז אותי מאד, כי ברור שלאף אחד לא ממש איכפת איך ייראה השלט, ולכן לא טורחים לבדוק את השם המדוייק או את תאריך הלידה והפטירה במדוייק. חבל.
השבמחקהכתיב הלועזי QOREI אינוי שגוי. לתנועת הצירה יש שתי הגיות: במסורת הספרדית (שבה יש חמש תנועות) הצירה נהגה E, ובמסורת האשכנזית (שבה יש שבע תנועות) ההגייה היא EI. ההגייה הישראלית של הצירה נוהגת לרוב על פי המסורת האשכנזית, ובכל מקרה טעות אין כאן.
השבמחקתעתיק שלטי הרחובות הוא לפי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון ואין צורך ב- I בסוף. כך גם אין צורך בשתי הנקודות תחת היוד בערבית!!
מחקצילום הוא הדרך הטובה ביותר כדי ללכוד את הרגע
השבמחקשום דבר והאינטלגנציה הברוכה של עובדי מחלקת השלטים של עיריית ירושלים כבר לא יכול להפתיע אותי .
השבמחק"מלחמת יום העצמאות" בהסבר לשם הרחוב והדוגמאות לעיל אינם אלא חלק, ומעניין אם ראש העיר ניר ברקת לא יכול למצוא בלוח הזמנים העמוס שלו מספר דקות לעיון בכיתוב, בתרגום ובעובדות על ידי מתן הוראת קבע למחלקת השלטים להביא אליו לעיון את כיתוב השלטים בטרם ייהפכו עובדה מוגמרת ומביישת בשגיאות כל כך צורמות בשילוט רחובות בירת הנצח של עם ישראל .
אותו רחוב, שני תעתיקים שונים. צולם על ידי ברמת גן:
השבמחקhttp://ic.pics.livejournal.com/shaulreznik/522493/22671/22671_900.jpg
http://ic.pics.livejournal.com/shaulreznik/522493/22493/22493_900.jpg
התעתיקים בערבית אינם מספקים פדיחות עסיסיות, אך גם אינם בהכרח תקינים. בערבית יש הבחנה בין תנועה קצרה וארוכה. תנועות מוטעמות עשויות להיות קצרות ארוכות, אך לא ייתכן שתהיה תנועה קצרה מוטעמת וארוכה לא מוטעמת באותה מילה.
השבמחקאבל "מרדכאי בן הילל" ו"הא-שירות" צורמים. "קורי הדורות" אולי עדיף על התעתיק האנגלי
רחוב גזר מזכיר לי את עו"ד פילפל שמשרדו היה ברחוב גזר בת"א.
השבמחקכמעט הכל פרטאצ'י במדינה שלנו, וכך היא נראית, לצערנו. לית דין ולית דיין. בכלל אין ערך של ספק אצל מקבלי ההחלטות (מחלקת השלטים או העיריה). כאשר חיים הכט ביטא לפני כשלוש שנים באחת מתכניות הטלוויזיה את שם העיר הסלובקית הגדולה קושיצה (ו"ו חלומה, צד"י צרוייה) כ"קושיצה" (ו"ו שרוקה, צד"י קמוצה) וחזר על כך 3 או 4 פעמים; וכאשר המכונית הצ'כית נהגית בארצנו כ"סקודה", במקום "שקודה", וחוזרים על כך שוב ושוב, ואף אחד לא מעז לתקן - אין להתפלא כי כך נראית מדינתנו.
השבמחקאולי מישהו יודע מי היא נעמי קיס שעל שמה יש רחוב בין רח' צלח א' דין וכביש מספר 1 בירושלים קרוב לפינת הנביאים?
השבמחקד"ר נעמי קיס הייתה ממיסדות 'הפנתרים השחורים'.
מחקאאל"ט, השיבוש 'מלחמת יום העצמאות' הוא כינוי חרדי למלחמת העצמאות, משיקולי השקפה, ויתכן שיד לבלר שוטה במעל (באופן דומה, בכותל המערבי הוחלפה המונח 'מידע / מודיעין' (Information בלע"ז) ב'הסברה', בכניסה לעזרת הגברים).
השבמחקעד לפני מספר שנים (לא עברתי שם לאחרונה) בכביש 25 , בפניה למכתש הקטן , על שלט המפנה למכתש הקטן נכתב Little Machtesh katan...
השבמחק