מסביב לסיבוב (ד): מ'סיבוב כפר סבא' ל'סיבוב הרצליה'

מאת דן אלמגור

דרישת השלום המלבבת שקיבלתי מ'לילי מסיבוב כפר ביל"ו' העלתה חיוך רחב על שפתיי וחיממה את לבי. אבל לאחר שלושת הסיבובים ש'עשה עלינו' יהודה זיו, נותרו עוד שני סיבובים בערים נחמדות בשרון – כפר סבא והרצליה – שזכו שייכתבו שיר, פזמון וסיפור על הסיבוב הנושא את שמן.

א. 'בסיבוב כפר סבא'

הכיכר המרכזית של כפר סבא בימי תפארתה, 1941 (מקור: פיקיוויקי)

בתום מלחמת השחרור, ואני נער רחובותי אוהב שירה וזמר בן ארבע-עשרה, סוחררתי על ידי שני ספרי שירה דקים, שיצאו זה אחר זה באותה הוצאת ספרים עצמה (ספרית פועלים): 'פרחי אש' של חיים גורי (1949), ושנה אחר כך 'ארץ הצהרים' של ע. הלל (1950). קראתי וחזרתי וקראתי, ואף שילבתי כמה משיריהם ב'טקסי יום שישי' המסורתיים בבית הספר ובתנועה, כמנהג אותם ימים. 

ב'פרחי אש' מצאתי את 'הנה מוטלות גופותינו', וב'ארץ הצהריים' את 'לנשמת רֵעַ' ('חיים, הנה שַׁבְתָּ אל אִמְּךָ, אל האדמה הזאת אשר אהבת'), לזכרו של חיים בן דור, הפלמח"ניק הירושלמי – בנו של כתב 'דבר' בעיר, יצחק בן דור – שנפל בפעולת ה'הגנה' שבאה אחרי הטבח בבתי הזיקוק (יש שכונה על שמו בנשר, ורחוב על שם אביו בירושלים, וכן פרס עיתונות על שמו). גורי גם הוא הזכיר את חברו חיים לא פעם באהבה רבה בכינויו ('חמדור'), הן ברומן 'הספר המשוגע' הן בפרקי 'רשימות מבית היין', כדמות כמעט סמלית (בדומה לג'ימי או לאליק שנולד מן הים).

שנה אחר כך, בשנתנו הראשונה בגימנסיה של רחובות, למדה אתי בכיתה עודדה, בתה של צפורה הוכברג-הררית מכפר ביל"ו (שליד סיבוב ביל"ו), המחנכת שלי בכתות ד'-ה'. עודדה (כיום טל), ששירתה אתי אחר כך שנתיים במערכת 'במחנה גדנ"ע', הצטיינה בקריאת שירה, וריגשה אותנו שוב ושוב כשקראה בטקסי יום הזכרון את 'לנשמת רֵעַ'. והיה עוד שיר שהיא הפליאה לקרוא: 'בסבוב כפר-סבא', שפותח במילים הבלתי נשכחות: 'ובחמישי לחודש אדר פרח עלי העולם בסערה'. שיר מדהים ויפהפה, שהושפע מסגנונו האפי המתפרץ של וולט ויטמן (שאותו תרגם מורי שמעון הלקין ב-1952). על השיר הזה, שמכל שורה שבו בוקעת שמחת החיים, אהבת הטבע ואהבת ארץ ישראל, נכתב כבר לא מעט, והיו גם כאלה ששמו לב, כי ה' באדר אינו תאריך סתמי, אלא יום הולדתו של אברהם שלונסקי, פטרונם הנלהב והמעודד של רבים ממשוררי תש"ח.

שירי 'ארץ הצהרים', שאת מהדורתם  החדשה והמורחבת (הקיבוץ המאוחד, 1956) הקדיש הלל לאחיו אסף עומר (עוגני), 'שנפל בדמי ימיו' (אוקטובר 1951), זכו לאהדה רבה. משנת 1956 ועד 1967 נדפס הספר בעוד ארבע מהדורות.

ארץ הצהרים: שירים, הקיבוץ המאוחד, 1956, עמ' 19-17

כידוע, ע. הלל הוא שמו הספרותי של הלל עומר, בנו של המוזיקאי בנימין קוטוביץ ('חתולי') מקיבוץ משמר העמק, שהיה מורה למוזיקה ומנצח מקהלות, וגם הלחין שירים, שהנודע בהם הוא 'שיר השומר' ('מעל המגדל סביב אשקיפה'. המילים של עמנואל לין, חברו למשק). תחילה החליף האב את שמו לעוֹגְנִי, אך כשהגיע הלל עוגני הצעיר לאברהם שלונסקי, הציע לו שלונסקי ללכת בדרכי ש. שלום וס. יזהר, וכך הפך לע. הלל. הלל לא אהב את השם עוגני ולימים שינה את שם משפחתו לעומר.

ע. הלל (1990-1926)

הלל, שהיה מוכר בעיקר כמחבר ספרים ('דּוֹדי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה') ושירים לילדים (רבים מהם הולחנו על ידי סשה ארגוב), ירש לימים את תפקידו של אברהם קרוון (אביו של הפסל דני קרוון) כמהנדס הגנים של עיריית תל אביב (הוא למד הנדסת גנים בצרפת). אולי היה זה המשך ראוי לאהבת הטבע והנוף הארץ ישראלי, שקיבלה ביטוי כה מהמם בשירו 'בסבוב כפר-סבא'.

בנימין קוטוביץ ('חתולי') מנצח על מקהלת 'השומריה' (מקור: ארכיון משמר העמק)

בשנת 1989, שנה קודם מותו, אירחה רבקה מיכאלי את ע. הלל ואת אליהו הכהן בתכניתה 'סיבה למסיבה'. הלל מספר על שירתו, על אהבת הלשון העברית ואהבת ארץ ישראל של בני דורו ('היום חלו בה קצת שיבושים', הוא אומר), וגם מזכיר את 'ארץ הצהרים' ואת 'בסבוב כפר-סבא'.

'מה הקשר בין שירה לבין אדריכלות גנים?', נשאל ע. הלל לא פעם, ותשובתו הקבועה הייתה: 'אני הוא הקשר'.

אבל, עוד לפני שראה אור הספר 'ארץ הצהריים' עוצבה תדמיתה של כפר סבא הקטנה בזמר העברי ובתודעה בזכות שני פזמונים מוכרים של נתן אלתרמן.

הראשון שבהם הוא 'שיר געגועים (לכפר-סבא)' (1943), שהלחין שמואל פרשקו. זהו שיר געגועים של חייל עברי בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, והוא נפתח בשורות המופלאות:

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת / בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, / וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת / רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! 

ומסתיים בשורות: 

וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! / אָנוֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!

הנה דודו זכאי שר את שיר האהבה לרפתנית דינה מכפר סבא:

לימים אומץ בחלקו הלחן של פרשקו על ידי חיים גורי וחיים חפר בשני שירי פלמ"ח מוכרים: 'רבותי, ההסטוריה חוזרת' ו'שיר הוותיקים'.

השיר השני של אלתרמן הוא 'טנגו כפר סבא' (1946), שהלחין משה וילנסקי והתפרסם בביצועה של רחל אטאס. לשיר זה הוקדשה בעונ"ש רשימה מיוחדת.

מי היה מאמין אז, שהכפר הקטן והחקלאי כפר סבא, על רפתותיו, על דינה ובֶּנִי, ליד הסיבוב שע. הלל רצה להיות בו רק חמור הנהנה מן הירק שסביב הסיבוב, ייהפך לכרך של היום?

קבוצת קוטפי פרי הדר בכפר סבא, 1940 (מקור: פיקיוויקי)

ולהשלמת התמונה: הסופר אבשלום קווה, יליד רעננה, חיבר בשנת 2002 סיפור קצר ויפה, שנקרא 'סיפור המסתיים בסיבוב כפר-סבא' (ותודה לקוראת גילה, שהפנתה את תשומת לבנו). הסיפור, שהתפרסם תחילה בעיתון 'הארץ' ואחר כך נכלל בקובץ סיפוריו של קווה 'בּוּשׁוֹת' (הקיבוץ המאוחד, 2002, עמ' 33-24), נפתח כך:

ב. 'סיבוב הרצליה'

בשנת 1963, בפסטיבל הארוויזיון, שר הזמר והפזמונאי הצרפתי אלן בארייר שיר יפה, שהוא גם חיבר את מילותיו, ושמו Elle était si jolie (היא הייתה כה יפה). אומנם השיר זכה רק במקום החמישי, אבל הוא נהנה מפופולריות רבה, גם בארץ.



המשורר והקולנוען דוד אבידן (1995-1934) כתב פרודיה אירונית ומבריקה על שיר זה, וקרא לה 'בסיבוב הרצליה'. שר אותה אריק לביא.

Elle etait si jolie 
כאשר הוא צפר 
הוא אמר לה אצלי-יֶה 
יהיה נהדר 
הוא הבטיח אשמיע 
לך שם תקליטים 
היא אמרה אדוני-יֶה
וואלק, תיסע, כאן עובדים

Elle etait si jolie 
היא היתה חמודה 
היא בקשה עשר ל"י-יֶה 
על הפרוטה 
בסיבוב הרצליה 
ליד הכיכר 
הוא אמר לה עלי-יֶה 
יהיה נהדר 

אחר כך לא השמיע  
לה שום תקליטים 
ואמר לה תעזבי-יֶה 
סתם טרמפים פשוטים 
לא שילם לה אף ל"י-יֶה 
וכלום לא סודר 
הוא אמר תעבדי-יֶה 
בשבילי ממחר 

Elle etait si jolie 
Elle etait מסכנה 
בסיבוב הרצליה 
היא שוב ממתינה 
אם תאמר לה עלי-יֶה 
אז תיקח בחשבון 
זה עולה מאה ל"י-יֶה 
וזה חוץ ממלון 

זה סיפור לא מפתיע 
וגם לא נדיר 
אז מדוע מגיע 
אותו כאן לשיר? 
כי היתה מלודיֶה 
ששמענו מזמן 
וזו רק פרודיֶה 
של אחד דוד אבידן 

אבידן ולביא נטלו את הלחן המקורי של בראייר, ואף אזכרו את שם השיר בצרפתית ובעברית. בגלל החרוז, הנוסטלגיה וההומור, נקב אבידן את המחיר לא בשקלים אלא בלירות – 'מאה ל"יה', כחרוז מפתיע ל'הרצליה'.

מאז 'הפרוצה החלוצה' של חיים חפר וסשה ארגוב, ששרה זהרירה חריפאי בשנת 1959 בתכניתה של להקת 'בצל ירוק', לא נכתב שיר משעשע כזה שהוקדש ל'מלכת הכביש'. והפעם, לא זו הממתינה בצד הדרך בואכה ים המלח, אלא כמעט מתחת לדמותו של חוזה המדינה, שעל שמו נקראת הרצליה.

הרצל משקיף על סיבוב הרצליה, סמוך למחלף 'הסירה' (מקור: ויקיפדיה)

'אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן', כתב אריק איינשטיין בשירו 'יושב מול הנייר' (1986), ונדמה שאין המחשה קולעת יותר לזה מאשר המרחק שעשינו מ'סיבוב כפר-סבא' של ע. הלל ל'סיבוב הרצליה' של דוד אבידן.