סיפורי רחובות: לכל איש יש שֵׁם, חוץ מזלדה

במדור זה, המוקדש לשלטי רחובות בארצנו, כבר דיווחנו לא פעם ולא פעמיים על התעללויות קשות בזכרם של סופרים ומשוררים. כך למשל סיפרנו כאן על גינת דבורה בארון במרכז תל אביב, שמציבי השלט לא החמיצו שום הזדמנות לשבש את שמה ואת תולדות חייה.

אבל את גודל הזוועה שעוללו בעיר תל אביב-יפו לזכרה של המשוררת זלדה קשה לתאר.

זלדה (1984-1914) בביתה בירושלים

זלדה, בת למשפחת שניאורסון המיוחסת בחסידות חב"ד (היא הייתה בת-דודה של הרבי האחרון), נישאה בשנת 1950 לחיים אריה מישקובסקי, שהיה בן למשפחת רבנים מיוחסת, אך לפרנסתו עבד כפקיד ורואה חשבון. זלדה עצמה עבדה כמורה (עמוס עוז, שהיה תלמידה, כתב עליה יפה ב'סיפור על אהבה וחושך'). בני הזוג גרו בירושלים, ניהלו אורח חיים חרדי מתון והיו חשוכי ילדים. שמה המלא היה זלדה שניאורסון-מישקובסקי, אך על שיריה וספריה היא חתמה רק בשמה הפרטי – זלדה.

הנה טעימה משיר שכתבה, שמילותיו נכנסו כבר להיכל הציטוטים הקנוניים בעברית.

השיר 'לכל איש יש שֵׁם' התפרסם לראשונה בשנת 1974 בספרה 'אל תרחק':

שנה לאחר מכן הלחין חנן יובל את השיר, והנה הוא בביצועה המוכר והאהוב של חוה אלברשטיין:



מכל המקומות שבעיר העברית הראשונה בחרה העירייה לציין את שמה של זלדה דווקא ביפו העתיקה, מרחק מה מכיכר השעון ומשפת הים. זה כשלעצמו לא ממש חשוב, אבל ראו נא את השלט שנקבע ברחוב, על עמוד חשמל בסימטת עפר (ותודה לניסים פיוטרקובסקי שהסב את תשומת לבי), והיווכחו לדעת כמה שגיאות אפשר לדחוס לתוכו.

צילום: מנחם רוזנברג

מילא הניקוד המזעזע, ש'ברח' קצת ימינה (שימו לב לניקוד האות ו' הראשונה בשם שניאורסוןׂ), מילא העובדה המצוצה מן האצבע שזלדה זכתה בפרס ישראל (היא לא!)  – אבל ראו מה עשו לשם משפחתה?

אם חשבתם שהסיפור נגמר בשלט עלוב – טעיתם. השיבוש הזה זלג גם למפות עירוניות, ואף הוחמר.

כך נקרא הרחוב במפה של גוגל: זלדה שניאורסון מישובסקי...

וכך גם ב'גוגל סטריטס', באמצעותו אפשר לראות את הרחוב במלוא הדרו:

מכאן קצרה הדרך גם לאתרים נוספים. למשל, האתר הפופלרי יד2, שמציע מחירי נדל"ן ברחוב מישובסקי...

השלט הזה – כפי שהתברר לי מאתר 'תפוז' – עומד על עומדו לפחות משנת 2011, ואין פוצה פה ומצפצף.

וכדי לפצות על הטעם הרע, אתם מוזמנים לצפות בסרטו היפה של יאיר קדר, 'אשה פשוטה: זלדה' (פרק בסדרה 'העברים', על גדולי התרבות העברית; 54 דקות) שהופק בשנת 2015, ובו קטעי ארכיון נדירים וריאיונות מעניינים.



ביקשתי את תגובת עיריית תל-אביב, וזו התקבלה ביום 28 בפברואר 2016:

הנושא מוכר לעירייה ונמצא בטיפול ועדת היגוי הכוללת גם נציגים מהאקדמיה ללשון עברית. בעבר תורגמו חלק משלטי הרחוב תרגום פונטי (אנגלית-עברית), אולם עיריית תל אביב-יפו החליטה להסדיר את הנושא ולהחליף את שלטי הרחובות לשלטים עם תרגום אחיד. בימים אלה העירייה נמצאת בתהליך סריקה וצילום של כלל השלטים בעיר, אלו יובאו לבדיקה אצל בלשן אשר יחליט מהו הכיתוב הראוי, כאשר הסטנדרט העירוני שנקבע יחיל שילוב בין  כיתוב באנגלית של סוג המקום (רחוב, שדרה וכיכר) וכיתוב פונטי של שמות הרחובות, באופן שיקל על התיירים להתמצא ולהתנייד במרחב.

נציין שבמקרה המדובר כאן, הבעיה אינה בתרגום אלא בשיבוש השם ובדברי ההסבר.