עסקים רבים בארץ אוהבים לציין כי הם נמצאים תחת ניהולו של פלוני או של אלמוני.
למה? למי בעצם אכפת מי המנהל או מי ההנהלה?
שם המנהל אמור לתת תחושה שהמקום אכן מנוהל כמו שצריך ולא כל אחד עושה מה שבראש שלו. כאן לא פארטאצ'יה אהובתי, כמו שאתם רגילים וכמו שאתם מצפים. אצלנו מדברים בנימוס, לא מעשנים במטבח ולא משתינים בחומוס. ממקום שמנוהל כהלכה אפשר לצפות שלא יעגלו בו פינות, שיקפידו על נהלים, שישדר מקצועיות, הגינות, ניקיון וסדר. בקיצור, תסמכו עלינו.
הכל טוב ויפה, רק שלפעמים השם של המנהל לא אומר מאומה לאיש, אולי רק למנהל עצמו ולצוות עובדיו. ולפעמים, הפער בין טיבו וגדלו של העסק לבין יומרות הניהול הוא מגוחך.
הנה כמה דוגמאות שליקט לאחרונה איתמר וכסלר.
מסעדת אבו סוהיל בעכו, למשל. כאן לא משחקים ב'משחקי השף' ועל כישורי הניהול של סוהילה אפשר לסמוך במאה אחוז. המאכלים המזרחיים שמתבשלים במטבח שלה יוצאים בטעם מיוחד!
לעומת זאת, ברמת אביב התופרת ריטה משדרת סגנון ניהול קפדני ונחרץ. כמו כל מנהל יעיל היא גם נגישה וזמינה, ואפשר להתקשר אליה בנייד.
השלט הזה מעורר כמובן שאלות נוקבות: מהי חלוקת העבודה בין החייט לבין התופרת (ובכלל, האם יש הבדל בין חייט לבין תופר?), ומדוע החייט רובין זוכה להבלטה על חשבונה של התופרת שהיא גם המנהלת?
אפילו האינסטלטור של 'ים אינסטלציה' נמצא 'בהנהלת קובי מלכה'. משום מה, יש לי תחושה שבמקרה זה האינסטלטור והמנהל חד הם.
לבקשתי, איתמר שלף מארכיון הצילומים שלו עדויות היסטוריות למנהלים חשובים נוספים בכל רחבי הארץ.
לפי מספרי הטלפון בני שש הספרות, התמונות צולמו לפני שנת 2004 (באותה שנה נוספה ספרה שביעית לכל מספרי הטלפון). באותם ימים ידעו לנהל כאן...
ומאיר בולקה שלח לי את כרטיס הביקור המופלא וההיסטורי של עבד חרחרה, שניהל בשעתו מוסך לתפארת בכפר מסחה שבשומרון:
בעלי התוספות
איתמר וכסלר מצא עוד כמה מנהלים שייעלבו אם לא נכניס אותם לרשימה היוקרתית.
וגם זה הגיע לשולחן המערכת...
למה? למי בעצם אכפת מי המנהל או מי ההנהלה?
שם המנהל אמור לתת תחושה שהמקום אכן מנוהל כמו שצריך ולא כל אחד עושה מה שבראש שלו. כאן לא פארטאצ'יה אהובתי, כמו שאתם רגילים וכמו שאתם מצפים. אצלנו מדברים בנימוס, לא מעשנים במטבח ולא משתינים בחומוס. ממקום שמנוהל כהלכה אפשר לצפות שלא יעגלו בו פינות, שיקפידו על נהלים, שישדר מקצועיות, הגינות, ניקיון וסדר. בקיצור, תסמכו עלינו.
הכל טוב ויפה, רק שלפעמים השם של המנהל לא אומר מאומה לאיש, אולי רק למנהל עצמו ולצוות עובדיו. ולפעמים, הפער בין טיבו וגדלו של העסק לבין יומרות הניהול הוא מגוחך.
הנה כמה דוגמאות שליקט לאחרונה איתמר וכסלר.
מסעדת אבו סוהיל בעכו, למשל. כאן לא משחקים ב'משחקי השף' ועל כישורי הניהול של סוהילה אפשר לסמוך במאה אחוז. המאכלים המזרחיים שמתבשלים במטבח שלה יוצאים בטעם מיוחד!
 |
| המנהלת סוהילה |
לעומת זאת, ברמת אביב התופרת ריטה משדרת סגנון ניהול קפדני ונחרץ. כמו כל מנהל יעיל היא גם נגישה וזמינה, ואפשר להתקשר אליה בנייד.
השלט הזה מעורר כמובן שאלות נוקבות: מהי חלוקת העבודה בין החייט לבין התופרת (ובכלל, האם יש הבדל בין חייט לבין תופר?), ומדוע החייט רובין זוכה להבלטה על חשבונה של התופרת שהיא גם המנהלת?
 |
| חייט בהנהלת תופרת |
אפילו האינסטלטור של 'ים אינסטלציה' נמצא 'בהנהלת קובי מלכה'. משום מה, יש לי תחושה שבמקרה זה האינסטלטור והמנהל חד הם.
 |
| בהנהלת קובי מלכה |
לבקשתי, איתמר שלף מארכיון הצילומים שלו עדויות היסטוריות למנהלים חשובים נוספים בכל רחבי הארץ.
לפי מספרי הטלפון בני שש הספרות, התמונות צולמו לפני שנת 2004 (באותה שנה נוספה ספרה שביעית לכל מספרי הטלפון). באותם ימים ידעו לנהל כאן...
 |
| בהנהלת ראובן ובניו |
 |
| בהנהלת פוטו-אלברט |
 |
| בהנהלת טייגר וברומה |
 |
| בהנהלת האחים וולפגור |
 |
| המנהלת נעומי |
ומאיר בולקה שלח לי את כרטיס הביקור המופלא וההיסטורי של עבד חרחרה, שניהל בשעתו מוסך לתפארת בכפר מסחה שבשומרון:
בעלי התוספות
איתמר וכסלר מצא עוד כמה מנהלים שייעלבו אם לא נכניס אותם לרשימה היוקרתית.
וגם זה הגיע לשולחן המערכת...
עבד חרחרה - חרחרתי מצחוק
השבמחקיש גם אפשרות נוספת והיא שהמנהל הוא בכל זאת איש מוכר ואהוד ומפורסם ביכולותיו למרות שמופרסמותו היא מקומית\אזורית. ולמרות שיכולותיו לא מפורסמות בעיתוני הכלכלה הארציים,עדיין איזכור שמו שמבטא את אחריותו למוצר הנמכר הוא בעל ערך למכיריו ולמוקיריו.אוסיף עוד שהמוסיקה שנשמעת מהפוסט היא קצת מתנשאת,שכן,לא הוכח שמנהלים ידועים וידוענים בהכרח משדרגים את המוצר של העסק.אמנע מדוגמאות
השבמחקהתחושה שלי היא שבחלק מהמקרים מדובר בעסק קטן שבעליו המקוריים פרש או ששינו את השם המקורי מסיבה אחרת. מצד אחד רוצים לשמור על השם המקורי (אותו מזהים הלקוחות הוותיקים) אך מצד שני רוצים גם לציין שהוא תחת "ניהול" חדש (או שהבעלים הישנים עדיין שם). כך, לדוגמה, יכול להיות שאחרי ש"חייט רובין" פרש לגמלאות המקום נמכר ל"תופרת ריטה", שבחרה לשמור על השם המקורי.
מחקגם אותי זה תמיד מצחיק. מצד שני מה איכפת? אולי זה מבטא את הכבוד שהמנהל זקוק לו. אולי יש לו גרופיז שנוהרים אחריו כי הם מכירים בכישוריו כמנהל ויובטח להם שירות משובח. אין לאנשים אלו יחס=צנים כמו למנהלי הבנקים ולכם הם זקוקים לשילוט.
השבמחקכמדומני המעבר לשבע ספרות היה בשנת 94-95, ובכל מקרה בוודאי הרבה לפני 2004 (ושמא ט"ס היא).
השבמחק