ושוב אנו חוזרים לכמה סוגיות שהעסיקו אותנו בעבר: תאריכים תמוהים, ניקודים משובשים ותעתיקים מוזרים על שלטי רחוב. מתברר כל פעם מחדש, שהבור רחוק מלהתמלא. הנה דוגמאות טריות שהגיעו לשולחני.
א. אבן ספיר ושלום שבזי
בוודאי תזכרו את הפוסט בו הבאנו את הצילום הזה: שלט רחוב ברמת גן, שעליו הועתק השם 'אבן ספיר' לאנגלית בצורה 'ערבית': .IBN SAPIR st.
ד"ר דותן ארד צילם את השלט של רחוב אבן ספיר בשכונת נחלאות בירושלים ומצא בו תמיהה אחרת: התאריך.
על שנת תפפ"ב כבר שמעתם?
כתב דותן בדף הפייסבוק שלו:
ואם בירושלים שבזי חי כמאה ושישים שנה (במסע לאחור), הרי שבתל אביב לא נתנו לו יותר מחמישים שנה...
ב. כמה שנים חי חיים חיסין?
לפי השלט הזה, שצילמה ספיר ליברובסקי בתל אביב (והביאה בדף הפייסבוק שלה) חי ד"ר חיים חיסין 473 שנים.
התאריך הנכון הוא כמובן 1932. המספרים פשוט התחלפו ואף אחד לא שם לב, או במקרה הפחות טוב – לאף אחד לא אכפת.
ג. רבי נחמן ולילי מנחם
ולענייני ניקוד.
ביפו יש רחוב ושמו 'רבי נחמן'. לא מדובר ברבי נחמן מברסלב – כפי שמן הסתם סבורים רוב העוברים ושבים – אלא באחד האמוראים שחיו בבבל במחצית השנייה של המאה ה-3 ובראשית המאה ה-4 לספירה, ושמו היה רב נחמן (גם הרחובות השכנים נקראים על שמות חכמי המשנה והתלמודׂ).
השגיאה כאן היא כפולה. ראשית, נחמן מנקדים כך: נַחְמָן; ושנית, נחמן חי בבבל, ואחד ההבדלים הידועים בין חכמי ארץ ישראל לבין חכמי בבל היה בתארי סמיכת הרבנות שלהם: חכמי ארץ ישראל נקראו 'רבי', ואילו חכמי בבל הוכתרו בתואר 'רב'.
ועוד שיבוש ניקוד מופלא מתל אביב.
אני מודה שעל הגברת לילי מנחם לא שמעתי עד שנודע לי שיש רחוב על שמה ליד בית הקברות קרית שאול.
לפי תיאור מפעלותיה היא הייתה בוודאי אישה חשובה, ובכל מקרה לא מגיע לה ניקוד כזה צולע. כך צריך לנקד: מְנַחֵם.
ד. ארוכה הדרך לקצרין
זוכרים את שלט האוטובוס לקיבוץ חניטה? אפרים קופלוביץ' שלח לי שלט אחר של אגד שניצב אי שם ברמת הגולן.
התצליחו לפענח את שמם העברי של קצרין וחיספין?
א. אבן ספיר ושלום שבזי
בוודאי תזכרו את הפוסט בו הבאנו את הצילום הזה: שלט רחוב ברמת גן, שעליו הועתק השם 'אבן ספיר' לאנגלית בצורה 'ערבית': .IBN SAPIR st.
 |
| צילום: אבישי טייכר |
ד"ר דותן ארד צילם את השלט של רחוב אבן ספיר בשכונת נחלאות בירושלים ומצא בו תמיהה אחרת: התאריך.
על שנת תפפ"ב כבר שמעתם?
 |
| צילום: דותן ארד |
כתב דותן בדף הפייסבוק שלו:
האם אף אחד משרשרת העוסקים בשלט הזה, המזמין, הקבלן, המדפיס, הפועל שתלה אותו, לא הוטרד מהתאריך הבלתי אפשרי הזה תפפ"ב? או שלכולם עבר בראש, אם יש רצף של שני פ' בתרפפ"ו, אז למה לא תפפ"ב?
ומילא שלט אחד. ספרתי לפחות שישה שלטים לאורך רחוב אבן ספיר, שבהם נכתב שיעקב ספיר נולד בשנת תפפ"ב.
ספיר קרוב ללבי. הוא היה אדם צבעוני ומרתק, וגם דמות טרגית שהייתה לה האפשרות לגלות את גניזת קהיר והחמיצה את ההזדמנות. ספיר עמד על סולם, הביט פנימה אל חדר הגניזה, ראה שם רק אבק ולשלשת יונים, לקח כמה דפים וויתר על בדיקה יסודית של הממצאים שם.
במקרה זה ישנה טעות רק באות אחת (צריך להיות: תקפ"ב / 1822). אבל מאיפה הגיעו לתאריך המופרך של רבי שלום שבזי (סמטה שיוצאת מרחוב אבן ספיר), שנולד בשנת תרמ"ו (1886), וחזר בזמן עד לשנת תע"ט (1719)? אני לא יודע מתי בדיוק חי שבזי. לפי הערך עליו בוויקיפדיה הוא חי בין השנים 1720-1619, אבל לפחות הוא לא חי את חייו לאחור.
 |
| צילום: דותן ארד |
ואם בירושלים שבזי חי כמאה ושישים שנה (במסע לאחור), הרי שבתל אביב לא נתנו לו יותר מחמישים שנה...
ב. כמה שנים חי חיים חיסין?
לפי השלט הזה, שצילמה ספיר ליברובסקי בתל אביב (והביאה בדף הפייסבוק שלה) חי ד"ר חיים חיסין 473 שנים.
התאריך הנכון הוא כמובן 1932. המספרים פשוט התחלפו ואף אחד לא שם לב, או במקרה הפחות טוב – לאף אחד לא אכפת.
ג. רבי נחמן ולילי מנחם
 |
| צילום: שמריה גרשוני |
ולענייני ניקוד.
ביפו יש רחוב ושמו 'רבי נחמן'. לא מדובר ברבי נחמן מברסלב – כפי שמן הסתם סבורים רוב העוברים ושבים – אלא באחד האמוראים שחיו בבבל במחצית השנייה של המאה ה-3 ובראשית המאה ה-4 לספירה, ושמו היה רב נחמן (גם הרחובות השכנים נקראים על שמות חכמי המשנה והתלמודׂ).
השגיאה כאן היא כפולה. ראשית, נחמן מנקדים כך: נַחְמָן; ושנית, נחמן חי בבבל, ואחד ההבדלים הידועים בין חכמי ארץ ישראל לבין חכמי בבל היה בתארי סמיכת הרבנות שלהם: חכמי ארץ ישראל נקראו 'רבי', ואילו חכמי בבל הוכתרו בתואר 'רב'.
ועוד שיבוש ניקוד מופלא מתל אביב.
אני מודה שעל הגברת לילי מנחם לא שמעתי עד שנודע לי שיש רחוב על שמה ליד בית הקברות קרית שאול.
לפי תיאור מפעלותיה היא הייתה בוודאי אישה חשובה, ובכל מקרה לא מגיע לה ניקוד כזה צולע. כך צריך לנקד: מְנַחֵם.
 |
| צילום: ורדה וכסלר |
ד. ארוכה הדרך לקצרין
זוכרים את שלט האוטובוס לקיבוץ חניטה? אפרים קופלוביץ' שלח לי שלט אחר של אגד שניצב אי שם ברמת הגולן.
התצליחו לפענח את שמם העברי של קצרין וחיספין?
לא הבנתי מה הבעיה בניקוד של נחמן. החי"ת מנוקדת בשווא, כיאות. הקו הנוסף בא ללמדנו שמדובר בחי"ת ולא בה"א, ממש כמו שבמלה המופלאה REHOV בשורה שלמטה, יש מין פתח שכזו...
השבמחקהרי ממאי נפשך, אם חי"ת יש לתעתק ב-H, אז גם במלה NACHMAN היתה צריכה להופיע H. ואם אפשר באותו השלט לכתוב גם ב-H וגם ב-CH, מה לי חטף פתח, מה לי חטף ג'ננה?
אבן ספיר .
מחקבשלט הירוק , גם החצים הפוכים .
ולעניין האחריות על אמינות הנוסח :
מזמין השלט , ורק הוא , בתוקף תפקידו , ומרום משכורתו , אחראי לכול מרכיבי השלט , ואפילו לעובי הפח ולאמינות הרכבתו . משלמים לו עבור זאת . גם אם לא קיבל לעיון ולהגהה , את השלטים לפני הרכבתם , רק הוא אחראי לכך . אין לדרוש מהבחור העולה על הסולם , קודח חורים ומבריג את ברגיו , שגם יהיה אחראי לטעויות נוסח . הוא הש.ג . כך גם נראית משכורתו .
שבת שלום .
אני בתור טאייר, אני יש לי פנצ'ר
מחקהשלט המציין כי רבי שָלֵם (!) [בערבית: "סאלם"] (ולא "שלום" - בערבית: "סלאם" - כפי שהוא מכונה בטעות) חי במחצית השניה של המאה הי"ז הוא הנכון, שכן אין כל מידע ודאי ביחס לחייו מעבר לעובדה כי חי בתקופת גלות מוזע (1680) וכי חיבר שירים לכבודו של משיח השקר שבתאי צבי (שנגנזו בעת הדפסת ה"דיואנים", אף כי שרידים שלהם מצוים עדיין בכמה שירים כמו "צבי צדיק במזרחה וימה" בשיר "אדון הכל"). ראו על כך בפירוט בפוסט שפירסמתי בשנת 2011 - https://www.facebook.com/notes/alon-ten-ami/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D6%B8%D7%9C%D6%B5%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%96%D7%99/195510400515178
השבמחקאינני יודע אם כבר כתבת על שגיאת הניקוד המעצבנת בכניסה לירושלים, לפני הקוץ הענק בעין, ברחוב ע"ש דב"ג: דַוד בן גוריון, כך בפתח האמינו לי אע"פ שלא צירפתי תמונה, פשוט אין לי מצלמה]. אמנם בן גוריון לא ניקד את שמו, אבל השם דָּוִד נמצא בתנ"ך הרבה יותר מפעם אחת, וממנו גם בסידורי התפילות. היות שהבורות [הדקדוקית והניקודית, לפחות] מצויה גם בקרב הלומדים והמתפללים, אולי צריך אחראי לניקוד, אם לא "מומחה" כי אז דובר יידיש-ליטאית המבחין בין קמץ לפתח, צירה וסגול, קמץ קטן וחולם וכו'.
השבמחקמסתבר לפי השלט שגם חיים חייסין חי את חייו לאחור, משנת 1865 ל-1392
השבמחק