הומור בעסקים אף פעם לא הזיק. להיפך. אדם עם הומור, שיודע גם לצחוק על עצמו, מקבל אצלי מראש ניקוד גבוה.
בשעתו הבאתי כאן תמונה של אינסטלטורים חביבים, שהמוטו שלהם הוא 'החרא שלך זה הלחם שלנו'. על אנשים כאלה אפשר כנראה לסמוך.
הנה כמה דוגמאות לפרנסות עם שמות שבאים בטוב, עם חיוך וקריצה שובבה.
א. דוקטור WTF
נשמתי כמעט נעתקה כאשר צילמתי את המשאית הזו ברחוב פייר קניג בירושלים ולמדתי על תחום חדש לחלוטין שבו אפשר לרכוש השכלה אקדמית.
האם הראש הכחול הוא שלי או של בעל העסק? ואולי מדובר בסתם חוסר מוּדעוּת קיצוני?
עם דגש באות פ אפשר היה לפתור בקלות את התהייה הזו.
ב. עשבים שוטים או הסבים שותים?
ג. כשתראה את המחיר אולי כבר לא תחייך
מוֹישֵׁן הוא השם הנחמד שנתן משה ויינשטיין למעבדה שלו, ברחוב סמילנסקי ברחובות.
בשעתו הבאתי כאן תמונה של אינסטלטורים חביבים, שהמוטו שלהם הוא 'החרא שלך זה הלחם שלנו'. על אנשים כאלה אפשר כנראה לסמוך.
צילום: ברוך גיאן |
הנה כמה דוגמאות לפרנסות עם שמות שבאים בטוב, עם חיוך וקריצה שובבה.
א. דוקטור WTF
נשמתי כמעט נעתקה כאשר צילמתי את המשאית הזו ברחוב פייר קניג בירושלים ולמדתי על תחום חדש לחלוטין שבו אפשר לרכוש השכלה אקדמית.
האם הראש הכחול הוא שלי או של בעל העסק? ואולי מדובר בסתם חוסר מוּדעוּת קיצוני?
עם דגש באות פ אפשר היה לפתור בקלות את התהייה הזו.
צילום: דוד אסף |
ב. עשבים שוטים או הסבים שותים?
לאמיר גוטל (שאם זיכרוני אינו מטעני גם למד אתי לפני המון שנים בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית) יש בצור הדסה מחסן יינות, בִּירוֹת ושאר ירקות ומוצרים מתוצרת האזור. בנוסף יש לו גם שם שנון.
צילום: לוי קופר |
ג. כשתראה את המחיר אולי כבר לא תחייך
מוֹישֵׁן הוא השם הנחמד שנתן משה ויינשטיין למעבדה שלו, ברחוב סמילנסקי ברחובות.
צילום: דן גרינשטיין |
מזכיר לי שבילדותי היתה בסוף רח' דיזינגוף חנות למוצרים שקשורים לבלויים בים (בגדי ים, מטקות, קרם שיזוף וכו') שנקראה: Sun of a Beach
השבמחקחחחחחחחח - גדול!!!
מחקלבני משפחת בר-ניצן מאחד מיישובי בקעת הירדן היה לפני כמה שנים פאב קטן ששמו כצפוי היה בר-ניצן
השבמחקפעם אמר האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור על רב אחד שהיה שמו פישר, איך האב שוין לאנג געזאגט אז עס פעלט אים א פינטעלע! (אמרתי מזמן שחסרה לו נקודה!)
השבמחקבוורשה לפני השואה היה מפעל וופלים שהיה שייך ליהודי בשם פישינגר בפ' דגושה (אגב, המפעל עבר אח"כ לת"א) והשילוט התנוסס בשלטים בכל וורשה לפי האיות בפולנית היה ברור שהפ' דגושה. בתקופת המחלוקת בין חסידות לבין חסידות אלכסנדר , ניסו חסידי גור לשכנע את בעל המפעל שישנה את שמו מפישינגר לפישינאלכסנדר
השבמחקבסוף פישינגר אכן התרצה, אבל שינה את שמו ל-מכטינגר
מחקלפני איזה מאתיים שנה בערך היה פרסום בעיתון, ב"הארץ" אולי, או ב"דבר", (ושמא באחד מעיתוני הערב?) בצורה של תיבת טקסט במלבן לא גדול, שהכותרת שלו הייתה: "וילך שפי"* (בניקוד!) ולמטה, ליד הכוכבית צוין המקור המקראי. הכותרת החשובה של המודעה הייתה: "מסתבר שהלך במדרסי שפי". זו הייתה מודעת פרסום לבית מלאכה, או חנות למדרסים, בשם שֶפי. וָתיקין אכן זוכרין זאת. ותיקין מאוד...
השבמחקלא להגזים, לא בימי מתושלח. העניין הוא שכיום הבורות חוגגת כך שהעוקץ בעניין לא יובן לרוב האוכלוסיה...
מחקאכן כך...
מחקומה בקשר לרופא העיניים מרחוב שיינקין בתל אביב: ד"ר בלינד.
השבמחקלימים, לא מעט בהשפעת דעת הקהל עיברת שמו לד"ר בינור.
מפעל גדול למראות ולזכוכית, נקרא בלי בושה - שבירו. מעניין אם הם מצרפים תעודות אחריות.
מחקובילדותי ברמת השרון התנוסס שלט של סוכן ביטוח שהכריז על מרכולתו: ביטוח נגד אש, פריצה, גניבה... וכו' וכו'. ילדי המקום נהגו לטפל בשלט וכך הפך לביטוח נגד אשה, פרוצה, גנובה.... וכו' וכו'
השבמחקד"ר בלינד המהולל.
השבמחקהגיע שמעו עד לכאן.
רשם לי משקפיים בכיתה ג' ומאז אני מרכיב משקפיים.
חבר סיפר לי שבמפעל של רפא"ל פתחו דוכן מזון ומשקה ( או משהו דומה ) וביקשו הצעות לשמות .
השבמחקהשם הזוכה היה בר רפא"לי .
אולי אין קשר לנושא אבל בכל זאת. לפאב בקיבוץ לוחמי הגטאות קוראים "זיקפאב". כן זיקפה לא זיקפה הבירה משובחת
השבמחקל-UNKNOWN28 היקרה, יש קשר מובהק, יותר בירה=פחות זיקפה.
מחקזה בדוק!
זיקפאב הוא הסמן המובהק לדלדול המפעל הקיבוצי
השבמחקחח כתבה קורעת!!
השבמחקחשמלאי