א. מה העניינים? מה קורא?
לכבוד שבוע הספר שנפתח השבוע הנה פסל לא כל כך מוכר, מעשה ידיה של קלרה פלדמן מהרצליה. הפסל היפה הזה, שהוכתר על ידי האמנית בשם 'ניכור', מוצב על ספסל ב'גן הברושים', שברחוב קרן קיימת לישראל בראשון לציון.
למה 'ניכור'? מעורר מחשבות...
ב. גאווה?
ב'מצעד הגאווה' שנערך ביום שישי האחרון בתל אביב נסעה משאית שמחה ועליזה עם שלט הנושא מסר רב-משמעי: 'אהבה זות אהבה'...
אז עם כל הכבוד לאהבה בשלל צורותיה, בּוּרוּת היא לא מקור לגאווה. אם כותבים בשגיאות עדיף לפחות לעשות זאת באותיות קטנות...
ג. הפי עוור?
ובקצה אחר של הארץ, בשוק מחנה יהודה בירושלים, יש מי שלקח את המושג Happy Hour (שעה עליזה?) צעד מיותר אחד קדימה...
ד. מן המסד
אי אפשר רק להתלונן ולפעמים מגיעה גם מילה טובה.
הנה ציון לשבח לשילוט העברי הנאה בקניון עזריאלי בבאר שבע (לשעבר קניון הנגב).
ובכן, לא קומת קרקע ולא חניון או מרתף אלא 'קומת מסד', שהיא קומת הבסיס, היסוד, וכנאמר בתנ"ך 'וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת' (מלכים א, ז 9).
לכבוד שבוע הספר שנפתח השבוע הנה פסל לא כל כך מוכר, מעשה ידיה של קלרה פלדמן מהרצליה. הפסל היפה הזה, שהוכתר על ידי האמנית בשם 'ניכור', מוצב על ספסל ב'גן הברושים', שברחוב קרן קיימת לישראל בראשון לציון.
למה 'ניכור'? מעורר מחשבות...
צילום: גדעון נח |
ב. גאווה?
ב'מצעד הגאווה' שנערך ביום שישי האחרון בתל אביב נסעה משאית שמחה ועליזה עם שלט הנושא מסר רב-משמעי: 'אהבה זות אהבה'...
אז עם כל הכבוד לאהבה בשלל צורותיה, בּוּרוּת היא לא מקור לגאווה. אם כותבים בשגיאות עדיף לפחות לעשות זאת באותיות קטנות...
(טוויטר; תודה לקרל פרקינס) |
ג. הפי עוור?
ובקצה אחר של הארץ, בשוק מחנה יהודה בירושלים, יש מי שלקח את המושג Happy Hour (שעה עליזה?) צעד מיותר אחד קדימה...
צילום: מנחם רוזנברג |
ד. מן המסד
אי אפשר רק להתלונן ולפעמים מגיעה גם מילה טובה.
הנה ציון לשבח לשילוט העברי הנאה בקניון עזריאלי בבאר שבע (לשעבר קניון הנגב).
ובכן, לא קומת קרקע ולא חניון או מרתף אלא 'קומת מסד', שהיא קומת הבסיס, היסוד, וכנאמר בתנ"ך 'וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת' (מלכים א, ז 9).
צילום: יפתח מזור |
נראה לי שהאיות של "זות", נכתב כך הכוונה תחילה, קריצה שכזו. (הם אפילו טרחו לנקד...)
השבמחקבמקרה הזה בורות היא אכן מקור לגאווה.
השבמחקשילוט 'קומת מסד' ניתן לראות במקומות נוספים.
השבמחקולא נשכח גם את בנק מסד ובנק טפחות
וכן תקרה ומעזיבה (פעם היתה כאן רשימה על השער 'הוי אחים נריעה')
ברור ש"זות" נכתב בכוונה זאת יידע כל תל אביבי
השבמחקנראה לי שפספסת בעניין ׳זות׳ שכפי הנראה אצל אנשי גאוה מסמל ז׳ ותחת
השבמחקבפסל ה"ניכור", לפחות מישהו מחזיק ספר ולא טלפון חכם
השבמחקרוב הניכור בעולם בא מהספרים...
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקבהמשך להסבר האות ת ב"זות" אנסה לסנגר על הקופירייטר שהתי"ו מציינת סיומת למלים בלשון נקבה. נמצא אפוא התייחסות שוויונית לאוכלוסיה זו. נקווה ש"זות" לא תדחוק עצמה ללשון העברית ומרוב תשמישה עלולה האקדמיה ללשון לאשרה.
השבמחקעל גאות (-מצעד) ושפל (-מסד)
השבמחקלמרות השם ״ניכור״ שהפסלת נתנה לפסל. לדעתי, כצופה, האוירה שמשרה הפסל אינה של ניכור. האשה עם הספר נראת מקריאה מתוכו לגבר שנראה קשוב מאוד אליה. המרחק בינהם מקרין מעין ביישנות, לא ניכור. הוא מאפשר גם להצטרף ולשבת יחד עם הדמויות. בפירוש לא ניכור.
השבמחקשעה שהמורסה הלשונית "זותי" שגורה בפי כל, לרבות שדרנים, עיתונאים וכיוצ"ב, מה לנו כי נלין על השמטת היוד. והיה ותושמט גם התו וחייתה נפשנו.
השבמחקואורשה להתייחס גם להתופעה המיותרת המכונה מצעד הגאווה. מדוע ולמה יש בו צורך, שהרי איש אינו עוצר (עדיין) את הקרנבל ואיש לא שם במאסר (עדיין) איש/ה מבין המפגינים.
השבמחקהעילה היחידה לקיום המצעד היא החשש .המבוסס למדי, שפרת התרבות והשור הנגח המופקד על חינוק ההשכלה, יאסרו בחוק על המפגן ועל עצם התופעה