צילומים: איתמר לויתן |
זה אולי לא הרואי כל כך כמו הפצצת כור גרעיני (שמעסיקה הבוקר את התקשורת בישראל), ובכל זאת זה קשור למשהו שגם ראש הממשלה וגם טייסים נועזים עושים כמה פעמים ביום.
במרכז תל אביב פזורים שלטי פח רבים – בעבר הלא רחוק היו מאות כאלה – שמודבקים על קירות בנינים. שימושם ותפקודם של שלטים אלה, שנקבעו, כנראה, בשנות החמישים, אינו ברור. הסברה הרווחת בקרב סוחרי המתכות ב'שוק הפשפשים' היא, שמדובר בשלטי הכוונה לשירותים ציבוריים (בית שימוש) עירוניים, שהוקמו בקומות כניסה של בתי עמודים ('קומת פָּארטֶר') ובאותם ימים היו פתוחים בפני עוברים ושבים.
רחוב יהושע בן-נון |
מעונות עובדים ז' (רחובות ריינס פינת בן-גוריון) |
רחוב פרוג |
שלט חריג וישן מאוד, עשוי אמאיל איכותי וללא הלוגו של עיריית תל אביב, נמצא ברחוב ביאליק ברמת גן. אולי הייתה זו יזמה פרטית של דיירי הבית?
רחוב ביאליק, רמת גן |
הליכה בעקבות כמה מן השלטים מובילה אל חדר סגור ונעול, ומצביעה על סבירותה של הסברה שמדובר בבית שימוש.
האמנם? מישהו יודע משהו?
רחוב מצדה, תל אביב |
אולי ברז שריפה לצרכי מכבי האש?
השבמחקונראה ככה כי השין שמאלית.
מחקבעקבות הצפיה בפרק 6 בעונה 7 של הומלנד, אני סבור שמדובר בהיפוך אותיות לדירות מסתור של הש.ב. (שהאוייב לא ידע) :)
השבמחקאני כמעט משוכנע שלא מדובר בשלטי הפנייה לבתי שימוש ציבוריים, אלא בסימון מקומם של בורות שופכין. בור שופכין משמש לאצירת הביוב העירוני במקומות שאליהם מערכת הביוב העירונית טרם הגיעה. בהרצליה פיתוח עדיין יש וילות שמתחתן או בחצרן מצוי בור שופכין. בחצר הבית שבו גדלתי בירושלים היה בור שופכין. לא סביר שבחצר בית פרטי בת"א היה בית שימוש ציבורי, אבל הגיוני שהיה בור שופכין. קוראים לזה גם בור ספיגה.
השבמחקואני חשבתי לתומי שזה ציון העיריה להימצאותו הקרובה של ב(רז) ש(ריפה). לא בדקתי אם אמנם יש באיזור בתי שמוש.
השבמחקכיליד ת״א גם אני כילד נתקלתי בשלטים האלה. לי הסבירו שמדובר בהכוונה לברז שריפה ולא כפי שמשתמע מהפוסט.
השבמחקאני תמיד חשבתי שזה "ברז שריפה" ומיועד לכבאי אש. אבל לאחר חיפוש בגוגל, אף אחד לא אומר כך.
השבמחקהיום, משחל כבר חוק ההתישנות על פשעים חמורים מאלה, אני מרשה לעצמי את הוידוי המוזר הזה:
השבמחקנער הייתי וגם שׂבתי, את 18 שנות חיי הראשונות עשיתי בעיר החטאים המשעשעת - תל אביב, ואני מצוי היטב בשלטיה דאז. בין השאר, כי בשל חטאי הרבים, נהגתי לשדוד ולהפקיע מרשות הציבור, שלטים שונים ולערכם כאוסף פרטי בחדרי הקט...
ולעצם העניין: שלטי ה- ב ש מורים על נוכחותו הקרובה של ברז-שריפה, לשירות הציבור ולבטחונו. לא בית שימוש ולא שום דבר דומה.
באותה תקופה, בתי השימוש הציבוריים לא סומנו "בש", אלא כך: 00 ואף נקראו בפי העם - "אפס אפס". רק עולים מארצות בעלי גוון תרבות פרנקופילי, כמו צפון אפריקאים, רומנים (לא טרנסילבנים...) וכיו"ב, העזו לקרוא להם "פיסואר", כלומר סתם, בנונשלאנטיות - "משתנה", הס מלהזכיר...
המקור לסימון הזה הוא מימי המנדט הבריטי, שחילקו את בתי השימוש למעמדות, כדרכה של האימפריה:
לפשוטי העם - WC, ראשי תיבות של WATER CLOSET, חדרון (מקום הסתגרות) מים.
למורמים מעם - 00, ראשי תיבות של OFFICERS ONLY, לקצינים בלבד....
תודה על הפענוח. גם אני מחזיק בשני שלטים כאלו.חשבתי עד היום שזה בור שדה או שירותים
השבמחקוהנה הפתרון.אגב היו שלטי אש של חברות ביטוח ..נושא לסיפור אחר
גם לי ראשי התיבות הללו מוכרות כבור שופכין
השבמחקגם אני הכרתי את המשמעות של "ברז שריפה", ולכן הקפידו "פרנסי העיר" (ובסוגריים - ביטוי שאבד עליו הכלח - בימינו הם מתפרנסים מן העיר ותושביה, ואינם מפרנסים אותה) לנקד את הסי"ן השמאלית.
השבמחקלגבי פירוש רה"ת WC - מקובלני ממקורותיי האמריקניים שהם גורסים Washing Closet, אולי במסגרת ההתנגדות לבריטים עוד בימי מסיבת התה, כדי שלא להשתמש במושג בריטי חלילה.
והרוצה להרחיב יפנה לערך הויקיפדי המופלא Flush toilet (הפניה מ-WC) כדי ללמוד על פרט וכלל בעניין אותו מתקן מופלא.
ולגבי המשמעות של "00" כ-Officers Only בצבא הבריטי - האם יש מקור להסבר זה? נראה פחות סביר, במיוחד משום שגם בגרמניה למשל מסמנים את השירותים ב-00 (ומעולם לא ראיתי OO - או-או).
השבמחקאחד ההסברים הנפוצים הוא שבמלונות באירופה (בעיקר בגרמניה) במאה ה-19 היה רק חדר שירותים אחד בכל קומה, והוא היה ממוקם בד"כ ליד המעלית או חדר המדרגות. מבחינת מספור החדרים, הוא היה כמובן חדר 00, ואחריו 01 וכן הלאה. גם בקומות גבוהות יותר הוא נותר כמובן בציון 00, כדי לא לבלבל עם מספרי חדרים 10, 20 וכן הלאה.
אינני יודע האם זה אכן המקור, אבל הוא הגיוני מאד, והשימוש בו (פאן נוט אינטנדד) בכל אירופה יכול לרמוז שאין מקורו באנגלית.
אני זוכרת את השלטים הללו מילדותי בתל-אביב. תמיד חשבתי, שזה קשור במשהו בטחוני... (בטחון שדה??).
השבמחקהפתעת אותי!
יש משהו סוציאליסטי מחמם לב משהו גם בברז כיבוי האש "השכונתי" גם כמו בשירותים ציבוריים.הרבה לפני עידן מי אביבים וחשבונות ה"השימוש משותף" המוגזמים של ימינו
השבמחקאבל לא נראה שום ברז-שריפה באזור השלטים...
השבמחקהשלט הוביל לברז מים בחצר.
מחקטוב - אז היות ואנחנו בבתי שימוש או כפי שזה נקרא אלינו עדיין " בית כסא"
השבמחקובמקומות אחרים גם " בית הכבוד" הרי בקיסרות הרומאית היו אכן בתי שימוש ציבוריים בהם אנשים היו כורעים מעל תעלת מים בנויה והמים הזורמים בתוכה היו מעברים את השופכין לבור ספיגה מרוחק.
המעניין הוא,שלא היתה מחיצה בין אדם למשנהו ולא היתה פרטיות כי הבושה התפתחה מאוחר יותר.
לבתי שמוש כאלה קראו לטרנה ויש אחד כזה בבית שאן העתיקה.
בהתחלה הכניסה לבתי השימוש היתה בחינם אבל מאוחר יותר בתקופת טיטוס ואילך זה עלה כסף ועל זה כבר נאמר שלכסף אין ריח ( או יש, תלןי מה מריחים) .
תמורת התשלום גם היה נער שהיה לו מקל שבקצהו אריג טבול בחומץ שהיה עובר בין צורכי השרות ומעביר את האריג הטבול למי שחשקה נפשו ( או יושבנו) .
הו לטרינות לנשים לחוד ולגברים לחוד .
נהדר
מחקתמיד ידעתי שזה 'ברז שריפה'
השבמחקיהיה הפינוח של ראשי תבות אלו אשר יהיה, הסימון צריך להיות בגרשיים, ולא בנקודות. כך מסמנים ראשי תבות או נוטריקונים בעברית: ב"ש
השבמחקבשפה האנגלית מסמנים ראשי-תיבות בנקודות.
מחקנו באמת. כל מי שגדל בתל אביב יודע שזהו סימון של ברז שריפה.למה לבזבז אייטם על השטות הזאת.
השבמחקברז שרעפה או ביב שופכין -- בעתיקות בית שאן אני מוצאים תעלות של העברת מי שופכין ואולי שם אנו מוצאים את פתרון ה"ב" וה"ש"
מחקלשיטתך כולם גדלו בתל אביב?
מחקהא ראיה שהדעות היו שונות.
אייטם יפה מרתק. וכל הכבוד על התמונות אחרת בכלל לא הייתי יודע במה המדובר
הא לך ראיה שלא "כל מי שגדל בתל אביב יודע...":
מחקפרופ' דוד אסף (לפי הערך הויקיפדי עליו).
זה ידוע לכל דיכפין שמדובר בברז שריפה, ביחוד שהשין היא שמאלית, ובודאי אינה מסמנת "שימוש." פישלת -- עם שין ימנית :)
השבמחקעל פי זכרוני מ-ת"א דאז, מדובר אכן ב"ברז שריפה". באחד מהצילומים אף ניתן לראות בבירור את ה"ש" השמאלית.
השבמחקלמיטב ידיעתי, השלטים הותקנו בתקופת מלחמת העולם השניה.
ערן דולב
נ.ב. מעולם לא הייתה דאגת פרנסי הציבור נתונה לשלפוחית השתן המתפקעת של תושביה; אבל זה עניין אחר בהחלט.
חג שמח
במחלקת שילוט בעיריית תל אביב לא ידעו לתת תשובה לפשר השלטים.
השבמחקבבלגיה ובהולנד יש תרבות התיחסות לב"ש. ישנו ספר נהדר בשם Temples of convenience and chambers of delight by Luginda Lambton שעוסק בעיצוב סירים אסלות וחדרי שירותים
השבמחק