א. אליוט החסידה
בירושלים יש רחוב ושמו אֶלְיוֹט. מיהי אליוט? 'סופרת אנגלית מחסידי אומות העולם', מסביר השלט.
מדובר כמובן בשם העט של הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט (1880-1819), ששמה האמיתי הוא מרי אן אוונס. לגיטימי לקרוא לרחוב בשם עט שבו התפרסמה האישיות המדוברת, אך 'אליוט' הוא שם חסר משמעות, ולקרוא לרחוב כך דומה לקריאת רחוב אחד העם בשם 'העם', 'ספרים' במקום מנדלי מוכר ספרים, או 'עליכם' במקום שלום עליכם.
בעייה נוספת היא הענקת התואר 'מחסידי אומות העולם' לג'ורג' אליוט. תואר זה יוחד לאנשים שהצילו יהודים בשואה, ועם כל הכבוד לספרה הפרוטו-ציוני דניאל דרונדה, היא הרי חיה במאה ה-19 – שנות חייה לא צויינו על השלט! – ואינה זכאית לתואר זה במשמעותו המוכרת. אפשר היה בקלות למצוא הגדרה מכבדת אחרת.
ב. כ"ל פינסקר
כמעט בכל עיר בארץ יש רחוב על שמו של לֵאוֹן פינסקר (1891-1821), או בשמו היהודי יהודה (או אריה) לייב פינסקר. רק בתל אביב הוא כ"ל פינסקר...
ואם כבר מתקטננים:
התעתיק הנכון לספרו הידוע הוא 'אוטואמנציפציה!' (ספר שנכתב במקורו בגרמנית ובעילום שם).
וחוץ מזה הוא מת בכ' בכסלו שנת תרנ"ב ולא בתרנ"א.
ג. והוא עלה למרכבה
בקרית נורדאו בנתניה מצאו את היורש של השר משה מונטפיורי.
בכור-שלום שטרית (ולא שיטרית בכור), יליד טבריה (1967-1895), היה עורך דין ושופט בתקופת המנדט ועם הקמת המדינה מונה לשר המשטרה הראשון. הוא היה ה'צבר' היחיד בין חותמי מגילת העצמאות, ובכלל פולקור עשיר נקשר בדמותו הצבעונית. הנה למשל, מה שנכתב עליו בילקוט הכזבים שערכו דן בן אמוץ וחיים חפר:
בירושלים יש רחוב ושמו אֶלְיוֹט. מיהי אליוט? 'סופרת אנגלית מחסידי אומות העולם', מסביר השלט.
צילום: טל סגל |
מדובר כמובן בשם העט של הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט (1880-1819), ששמה האמיתי הוא מרי אן אוונס. לגיטימי לקרוא לרחוב בשם עט שבו התפרסמה האישיות המדוברת, אך 'אליוט' הוא שם חסר משמעות, ולקרוא לרחוב כך דומה לקריאת רחוב אחד העם בשם 'העם', 'ספרים' במקום מנדלי מוכר ספרים, או 'עליכם' במקום שלום עליכם.
בעייה נוספת היא הענקת התואר 'מחסידי אומות העולם' לג'ורג' אליוט. תואר זה יוחד לאנשים שהצילו יהודים בשואה, ועם כל הכבוד לספרה הפרוטו-ציוני דניאל דרונדה, היא הרי חיה במאה ה-19 – שנות חייה לא צויינו על השלט! – ואינה זכאית לתואר זה במשמעותו המוכרת. אפשר היה בקלות למצוא הגדרה מכבדת אחרת.
ג'ורג' אליוט, 1849 (ויקיפדיה) |
ב. כ"ל פינסקר
כמעט בכל עיר בארץ יש רחוב על שמו של לֵאוֹן פינסקר (1891-1821), או בשמו היהודי יהודה (או אריה) לייב פינסקר. רק בתל אביב הוא כ"ל פינסקר...
צילום: איתמר לויתן |
ואם כבר מתקטננים:
התעתיק הנכון לספרו הידוע הוא 'אוטואמנציפציה!' (ספר שנכתב במקורו בגרמנית ובעילום שם).
וחוץ מזה הוא מת בכ' בכסלו שנת תרנ"ב ולא בתרנ"א.
המליץ, כ"ב בכסלו תרנ"ב (23 בדצמבר 1891) |
ג. והוא עלה למרכבה
בקרית נורדאו בנתניה מצאו את היורש של השר משה מונטפיורי.
צילום: דותן גורן |
בכור-שלום שטרית (ולא שיטרית בכור), יליד טבריה (1967-1895), היה עורך דין ושופט בתקופת המנדט ועם הקמת המדינה מונה לשר המשטרה הראשון. הוא היה ה'צבר' היחיד בין חותמי מגילת העצמאות, ובכלל פולקור עשיר נקשר בדמותו הצבעונית. הנה למשל, מה שנכתב עליו בילקוט הכזבים שערכו דן בן אמוץ וחיים חפר:
ילקוט הכזבים, הקיבוץ המאוחד, תשט"ז, עמ' 116 |
בכור שטרית, 1964 (צילום: פריץ כהן; אוסף התצלומים הלאומי) |
זו הזדמנות להפנות תשומת הלב לאתר "אישי רחוב"
השבמחקhttps://www.tlvstreets.com/
בו נכתב על ג'ורג' אליוט, בין השאר, כך:
"במה זכתה ג'ורג' אליוט כי רחוב קטן ומקסים בעיר העברית הראשונה ייקרא על שמה? פרנסי העיר העדיפו בדרך כלל הנצחת עסקני מפלגה על פני גדולי הספרות העולמית. הסיבה היא שג'ורג' אליוט הייתה מאוהבי עמנו וממבשרי הציונות. אליוט למדה בכוחות עצמה עברית ואהבה לקרוא בשירי רבי יהודה הלוי, אבן גבירול ואבן עזרא. הרומן "דניאל דירונדה" הוא הרומן האחרון שכתבה, ובמרכזו עומדת דמות נעלה של יהודי, המעדיף את אהבת בת עמו על פני אהבתה של נוכרייה. ברומן זה, שתורגם לעברית בידי דוד פרישמן, הטיפה לתחייתו הלאומית של עם ישראל בארץ ישראל. שנים רבות לפני הרצל חזתה את הרעיון הציוני מתוך הערצה ואהבה לעם היהודי."
להערכתי היו לה לפחות 90% כשורים לשמש שרת התרבות של מדינתנו.
גמח"ט לעונ"ש , לעורכו ולקוראיו!
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקהתגוה הוסרת רק בשל שגיאה שהתגלתה בה. הנה היא מתוקנת:
מחקאפרופו אישי רחוב, קים גם ספר בשם זה, מאת הלגה דודמן בהוצאת כרתא 1998.
ובו סיפורים מענינים על אישי רחובות תל אביב.
לגבי המילה 'אבטואמנסיפציה' בשלט של פינסקר. מדובר בתעתיק הישן כמקובל ברוסית ובשפות הסלביות. ניתן עוד לראות בספרים עתיקים שכתבו 'אבטומטי' או 'אבטובוס'. ראה גם כאן (שאלה 123): http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%99%D7%94.aspx?page=9
השבמחקזה נכון, וגם ידוע. אלא שבמחצית השנייה של המאה ה-20 עברו כבר לתעתק "אוטומט", "אוטובוס", ולא "אבטו-"
מחקהשלט של פינסקר מזכיר לי את המערכון של הגשש בו נאמר: מ.י.ק.י ברקוביץ....וכו חגשמח!!
השבמחקברמת גן יש רחוב "השר משה" וכולם חושבים שהכוונה למשה מונטיפיורי אבל הוא נקרא על שם השר משה שפירא מהמפד"ל שבהיותו שר הפנים הרחיב את גבולות רמת גן...
השבמחק...ואני כילדה קראתי-זו היתה חובה-גם דניאל דירונדה, גם 'אהבת ציון' וגם'אשמת שומרון' של מאפו, -וגם אלטנוילנד של הרצל
השבמחקאת אלטנוילנד של הרצל קראתי לפחות חמש פעמים. ידע לכתוב.
מחקאני משער שהפתיח "יורשו של מונטיפיורי" נובע מציון "השר" בשם הרחוב. בר"ג יש רחוב שנקרא "השר משה". הרחוב הוא ע"ש שר הפנים ומנהיג המפד"ל משה חיים שפירא. כותרת המשנה בשלטי הרחוב היא "מרחיב גבולות רמת גן".
השבמחק