פרנסות בתל אביב: תפדל וולטרים, אור או עור, שעות עבודה, מגדל שן, סולם יעקב

א. תפדל

חנות אופניים חדשה ברחוב דיזנגוף 132, עם שם עברי-ערבי נהדר: תפדל, שמרמז גם לפֵּדָלִים, שהם דוושות האופניים, וגם לתְּפַדַל – בבקשה, בסדר, מכל הלב, בערבית.

ולרגל הפתיחה מבצע נהדר ל'וולטרים', שזה בתל-אביבית השליחים של חברת 'וולט'...

צילום: איתמר לויתן

ב. לשון נופל על לשון: אור למוצרי עור

עוד פרנסה ראויה לציון, לפחות מבחינה לשונית, ממוקמת בדרך מנחם בגין 7.

'אור אביזרי עור' – מה מתאים יותר?

צילום: מנחם רוזנברג

ג. שעות עבודה

המיוחד בסנדלרייה זו שברחוב מזא"ה 2 הוא השלט: לא 'שעות פתיחה', כמקובל, אלא 'שעות עבודה'.

מה שמזכיר את הבדיחה הישנה על הרעיון להנהיג שבוע עבודה של חמישה ימים, והתשובה הייתה: הבה נתחיל עם יום עבודה אחד...

צילום: יוחנן פלוטקין

ד. במגדל השן נותר מקום פנוי

ברחוב בן יהודה 210 נותר מקום אחד פנוי לעוד רופא או רופאת שיניים, שינני או שיננית. 

מהרו, הצטרפו להצלחה!

צילום: איתמר לויתן

ה. פרנסות מהתנ"ך: סיפורי יעקב 

בעבר הבאנו תמונות של קונדיטוריה ושמה 'חלום יעקב'.

צילום: דוד אסף

על מה חולמים אלה שאוכלים את המאפים של 'חלום יעקב'? אולי על כדור פורח והנה לחמניות וקרואסונים עולים ויורדים בו.

ועתה, להשלמת התמונה התנ"כית, הנה 'סולם יעקב', שאגב מגיע לגובה של 23 קומות. עוד מאמץ קטן וראשו יגיע השמימה...

צילום: אבישי ליוביץ'

אבישי ליוביץ', שצילם ושלח, העיר כי באנגלית יש מושג בתחום הימאות הנקרא Jacob's ladder.

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ? 'השניים' ברחובות ישראל

 מאת אבי בלדי

אַז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע־וָקֶסֶם.

וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם, שׁוֹקְטִים,

יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף

שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינָת־הַיְּהוּדִים

(נתן אלתרמן, 'מגש הכסף', 1948)

פיגוע הירי הקשה בבני ברק, ב-29 במארס 2022, העלה לכותרות את שמו של רחוב השניים – שם הייתה זירת הפיגוע – והזכיר לנו כי רחובות ויישובים רבים בישראל מנציחים נופלים, מוּכרים ושאינם מוּכרים, לפעמים בלי לנקוב בשמם אלא רק במספרם. 

נערוך מסע בעקבות רחובות ואתרי זיכרון בישראל שנקראו 'השניים' (ובהמשך גם מספרים אחרים) וננסה לפענח את סודותיהם.

א. 'השניים' בבני ברק 

שלום צלאח

יוסף בצרי

רחוב השניים בבני ברק נקרא על שמם של יוסף בצרי ושלום צלאח, שהואשמו בעיראק בריגול למען ישראל והועלו לגרדום בשנת 1952. בצרי וצלאח נולדו בבגדאד באותה שנה – 1923, הצטרפו לתנועת 'החלוץ', ובצרי אף עלה לישראל דרך איראן בשנת 1949, גויס לפעילות מודיעינית ושב לעיראק. בצרי הצליח להעביר לישראל את הדו"ח הסודי של הוועדה הפרלמנטרית שבדקה את כישלון הצבא העיראקי בפלישתו למדינת ישראל הצעירה, מיד לאחר הכרזתה במאי 1948. בשנת 1951 החל גל פיגועים נגד מטרות יהודיות ומערביות בבגדאד, אשר כנראה בוצעו על ידי חברים בתנועת האחים המוסלמים, ובד בבד החלה הבולשת העיראקית לעצור פעילים ציונים. בין העצירים היו השליחים יהודה תג'ר (שנידון גם הוא למוות, אך לבסוף שוחרר) ומרדכי בן-פורת ובהמשך גם יוסף בצרי, שלום צלאח ולטיף אפרים. הם הואשמו כי יזמו פעילות טרור נגד יהודים על מנת לעודדם לעלות לישראל. האשמה זו, שלימים הצטרפו לה גם כמה עיתונאים ישראלים, נשללה.

משפטם של אנשי הרשת נערך בשלהי 1951, וחלקים ניכרים מדיוני בית המשפט פורסמו בשידורי רדיו בגדאד, בכתבות בעיתונות וגם בשידורי קול ישראל בערבית. בצרי הוכה ועונה וחוקריו ניסו לשבור את רוחו בכל דרך אפשרית, אך הוא לא נשבר ולא הסכים להודות בהטלת הפצצות. לבסוף הואשמו השניים בריגול והוצאו להורג. בצרי קיבל דרגות קצונה לאחר מותו.

אף שהשניים לא גרו מעולם בבני ברק, הם הונצחו ברחוב במה שהיה אז מעברת פרדס כ"ץ, שאוכלסה ביהודים רבים שעלו מעיראק. מיקום ההנצחה התאים לשכונה ולאופיה.

'השניים' הונצחו גם באנדרטה לזכר עולי הגרדום ('אנדרטת השניים'), שנחנכה ביוני 1966 ליד מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה. האנדרטה מורכבת מארבע קוביות אבן גדולות המשתלבות זו בזו. האבן העליונה, שפונה לשמיים, מסמלת את התקווה. לפניהן על שני סלעי בזלת נרשמו שמות הנופלים.

צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה

בשנת 1982 הונצח דיוקנו של שלום צאלח בגיליון מזכרת של דואר ישראל שהוקדש לזכרם של עולי הגרדום:

ויקיפדיה

 על שמם המפורש של 'השניים' נקראו גם רחובות במרכז קרית אתא ובאזור התעשייה שלה, וכן בפתח תקווה:

רחוב בצרי בקרית אתא (מפות גוגל, 2012)

ב. 'השניים' בגן יבנה

ויש עוד רחוב 'השניים'. לא בבני ברק אלא במועצה המקומית גן יבנה, וגם הוא מנציח שניים שנפלו על משמרתם. 

בגן יבנה, שראשיתה כמושבה, הונצחו שניים ממייסדי היישוב וחברי ההגנה: אברהם כהן אחראי השמירה, וסגנו מאיר אברבוך. שניהם נפלו ב-18 באוקטובר 1938, בדרכם חזרה מתל אביב. כנופיית פורעים ערבית פתחה באש על האוטובוס שבו נסעו, בין פרדס ורבורג לבין משטרת דגון, ושניהם נהרגו. הם נקברו יחד, בקבר אחים.

מאיר אברבוך (מימין) ואברהם כהן 

דבר, 20 באוקטובר 1938

שמם הונצח בגן יבנה בגן מטופח וברחוב יפהפה עם שדרת פיקוסים צפופה ועבותה, כמו גם בשם 'רמת השניים', שניתן לשכונה הראשונה שהוקמה ביישוב. 

רחוב השניים בגן יבנה (מפות גוגל, 2012)

ג. 'השניים' מיקנעם

'רמת השניים' (או 'עמק השניים'), שבנחל השופט שברמות מנשה, נקראה כך לזכר השומרים יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי. הם נרצחו באכזריות על ידי פורעים ערבים בליל ה-2 באוגוסט 1936, כאשר שמרו על מטעי המושבה יקנעם, למרגלות הכרמל. גופותיהם נמצאו רק בשעות הבוקר ועקבות התוקפים הובילו לכפר קוסקוס-טבעון (בין קריית טבעון לאלונים). 

יואש זולר (מימין) ויצחק קליצ'בסקי (ויקיפדיה)

דבר, 4 באוגוסט 1936

השניים נקברו בקבר אחים על יד בורות המים של המושבה, ולאחר הירצחו של אלכסנדר זייד (1938) הועברו גופותיהם לבית הקברות של אגודת השומרים בשייח' אבריק (קרית טבעון). 

שני בנים תאומים, אשר נולדו ביקנעם סמוך לאירוע, נקראו על שמם של השניים, וכשנודע הדבר חיבר דוד שמעוני את השיר 'בהר אפרים ביקנעם', שהולחן באותה שנה על ידי יהודה שרת וגם על ידי מרדכי זעירא:

בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם

יָצְאוּ שְׁנֵי רֵעִים לְעֶזְרַת הָעָם: 

יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים,

עֵת לַמַּעְדֵּר וְעֵת לַחִצִּים.

יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל

אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל.

 

בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל סַכָּנוֹת לָרֹב

מֵאַחֲרֵי כָּל אֶבֶן רוֹצֵחַ יֶאֱרֹב.

יוֹאָשׁ בְּחִיּוּךְ לְיִצְחָק יִלְחַשׁ:

אֶם אֶפֹּל – לְבִנְךָ תִּקְרָא יוֹאָשׁ

רֵעוֹ לִקְרָאתוֹ בָּאֹפֶל יִצְחָק:

וּבְנָפְלִי תִּקְרָא לְבִנְךָ יִצְחָק.

 

בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם

יְרִיָּה אַחֲרֵי יְרִיָּה תִּרְעַם

מְטַר חִצִּים בָּאֹפֶל יִרְעַשׁ

עַל שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל יִצְחָק וְיוֹאָשׁ

עַל שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי רֵעִים צְעִירִים

נָפְלוּ חֲלָלִים, שׁוֹמְרִים עֲרִירִים.

 

אָז אִישׁ יָקְנְעָם נִשְׁבַּע עַל דָּמָם:

בָּנִים יִוָּלְדוּ יִקָּרְאוּ עַל שְׁמָם

אֲבָל הָרִאשׁוֹן עַל שֵׁם מִי יְקֹרָא?

שְׁנֵיהֶם חֲבִיבִים, וּלְמִי הַבְּכוֹרָה?

וְהֵן עַל לִבֵּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּחוֹתָם

הֵן לֹא נִפְרְדוּ גַּם בְּמוֹתָם.

 

בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם

בְּשִׂמְחָה חֲרִישִׁית כָּל לֵב יִפְעַם:

אִשָּׁה יָלְדָה בָּנִים תְּאוֹמִים!

הַאֵין זֶה אוֹת וּמוֹפֵת מִמְּרוֹמִים?

אִם לֹא נִפְרְדוּ גַּם בְּמוֹתָם,

עַתָּה בְּרִית חַיִּים מֵחָדָשׁ אִחְדָתָם...

 

בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם

נוֹלְדוּ שְׁנֵי אַחִים לְעֶזְרַת הָעָם

יוֹאָשׁ וְיִצְחַָק, בַּחוּרִים כַּהֲלָכָה,

יוֹנְקִים שְׁדֵי אִמָּם וּגְדֵלִים לִבְרָכָה.

גִּדְלוּ מְהֵרָה, יוֹאָשִׁים! יִצְחָקִים!

שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל לָכֶם מְחַכִּים.

בשנת 2012 נמצאו (כנראה) טיוטות הטקסט המקורי של השיר בשוק הרוכלים בכיכר דיזנגוף בתל אביב, ופורסמו כאן.

שלט זיכרון לשניים. ברקע שני ברושים שניטעו לזכרם באפיק הנחל (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

ד. 'השניים' מכרכור

עוד רחוב ושמו 'השניים' נמצא בכרכור, והוא נקרא על שם דניאל סטנייצקי ואיסר טנקוס. השניים גרו ביישוב ועבדו בחברת 'מקורות' כאחראים לבדיקת בארות מים. ב-30 באוגוסט 1937 הם יצאו לבדוק את באר לבזובסקי, מזרחית לעין שמר, ושם נרצחו במארב מתוכנן. בפעולת נקם יהודית נרצחו לאחר יומיים שני מוכרי שמן ערבים מג'ת, שאיתרע מזלם לעבור במזרח המושבה.

איסר טנקוס

דניאל סטנייצקי

הבאר לידה נרצחו השניים נקראה על שמו של הפרדסן אברהם לבזובסקי מחדרה. בארות רבות נחפרו באזור זה, אך המים בהן היו בדרך כלל מועטים ומלוכלכים והספיקו לשתייה אך לא להשקיית שדות או מטעים. לבזובסקי היה משוכנע כי ניתן יהיה למצוא מים בקו המעיינות הנובעים בדרך ההולכת אל קיבוץ ברקאי. עקשנותו והתמדתו הביאו בשנת 1932 לקידוח בבאר שבו נמצאו לבסוף מים בעומק של כ-182 מטר!

מגדל המים של כרכור אז והיום

מגדל המים ברחוב ניר בכרכור (צילום: עודד פרגאי, פיקיויקי)

בעיתון דבר פורסם דבר הגילוי בעמוד הראשון והגילוי עצמו צוין בטקס חגיגי שנקרא 'חג המים הרבים בכרכור':

דבר, 6 ביולי 1932

על שם השניים שנפלו על הגנת הבאר נקרא רחוב השניים הפסטורלי בכרכור:

רחוב השניים בכרכור (מפות גוגל, 2012)

ה. 'השניים' מגבעתיים

רחוב השניים בגבעתיים נקרא על שמם של שני אישים ידועים יחסית בתולדות היישוב: דב הוז (1940-1894) ויצחק בן יעקב (1940-1891), אשר ניספו יחד בתאונת דרכים בשנת 1940.  

דב הוז, בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה העברית הרצליה, היה מראשי תנועת העבודה וההסתדרות, ממייסדי 'ההגנה' ומחלוצי הטייס העברי. הוא היה נשוי לרבקה שרתוק, אחותו של ידידו הטוב ובן-כיתתו משה שרת. הוז, שרת, ועמם אליהו גולומב ושאול אביגור, היו מראשי היישוב וההגנה. ארבעתם היו קשורים בקשרי משפחה וכונו 'הגיסים'. 

דב הוז

יצחק בן יעקב

יצחק בן יעקב, איש העלייה השנייה וחבר קיבוץ דגניה א', היה גם הוא פעיל בהגנה. יחד עם הוז הקים את חברת 'אוירון', חברה משותפת להסתדרות ולסוכנות היהודית, שנועדה להיות הזרוע האווירית של היישוב.

ב-29 בדצמבר 1940, בדרכם חזרה מביקור אצל מ"ג אסירי ההגנה בכלא עכו, איבד הוז את השליטה על ההגה. זה היה בכביש חיפה-תל אביב 'הישן'; הרכב התדרדר לתעלה בצד הדרך ונחבט בעוצמה בקיר בטון של גשר. כל יושבי הרכב נהרגו למעט אחותו חוה: אשתו רבקה, בת-אחותו אורה בורודובסקי, בתו תרצה הוז, גיסתו צִבְיה שרתוק (אשתו של יהודה שרת מיגור) ויצחק בן יעקב. התאונה עוררה זעזוע רב ביישוב, והייתה כמובן טרגדיה נוראה לבני משפחת שרתוק. 

בשנת 1950 הוקמה אנדרטה לזכר הנספים במקום התאונה ליד צומת פרדסיה.

האנדרטה במקום התאונה, ליד צומת פרדסיה (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

דב הוז ובני משפחתו, ולימים גם גיסם אליהו גולומב, נקברו בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב. זו הייתה הסיבה לכך שראש הממשלה השני משה שרת ביקש להיקבר לצדם ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

קברם של משה שרת ורעייתו צפורה בבית הקברות הישן בתל אביב (ויקיפדיה)

על שמם של ההרוגים ממשפחת הוז נקרא קיבוץ דורות (ראשי תיבות: דב, רבקה ותרצה), שהוקם שנה לאחר מכן בצפון-מערב הנגב. על שמו של דב הוז נקרא 'שדה דב', שדה התעופה הקטן שפעל עד לא מכבר בצפון תל-אביב, וכן ספינת מעפילים, בתי ספר ורחובות ביישובים רבים. על שמו של יצחק בן יעקב נקרא שדה התעופה בראש פינה. שני האישים החשובים לא התגוררו בגבעתיים אך זכו שייקרא שם רחוב על שמם.

רחוב השניים בגבעתיים (מפות גוגל, 2015)

ו. 'השניים' מיפו

בפינת הרחובות יפת וד"ר ארליך ביפו נמצא 'גן השניים'. מי הם השניים הללו? ככל שמצאתי אלה הם 'השניים' היחידים שכונו כך לאחר הקמת המדינה.

ב-17 במארס 1992, ימי האינתיפאדה הראשונה, הסתער פלסטיני מעזה עם חרב על הנערה אילנית אוחנה, תושבת חולון, שהייתה בדרכה לטיפול שיניים ברחוב אילת. אילנית ניסתה לברוח למוסך סמוך. עבד אל-גני, מנהל המוסך, ניסה להגן עליה בגופו, אך נדקר למוות יחד עם הנערה. המחבל המשיך לבניין סמוך, פצע כמה נערים שהיו בדרכם למסיבת פורים ולבסוף נורה בידי שוטר. על שמם הוקם גן השניים.

איור: מושיק לין (NRG)

עבד אל-גני נולד בשנת 1946 בשכונת מנשייה מצפון ליפו. למד בבית הספר היסודי טרה סנטה ביפו ואחר כך בתיכון המקצועי שבח, שם התמחה במגמת מכונאות רכב. לימים פתח מוסך ברחוב אליפלט, שם דבק בו הכינוי 'עובדיה'. גם את המוסך כינו כולם 'מוסך עובדיה'. עבד אל-גני התגורר עם משפחתו ברחוב סמוך, שהיום נקרא גם הוא על שמו.

עבד אל-גני (הביטוח הלאומי)

ז. טובים השניים

הרי לנו שישה רחובות, גנים ואתרים שונים הקרויים על שם 'שניים', וישנם עוד. 

רחובות בשם 'השניים' יש גם בראשון לציון ובבנימינה, אך לא הצלחתי למצוא על שם מי הם. רעה חולה במדינתנו היא שברבים מן היישובים נמצא שם הרחוב ללא מלל או הסבר, וכך סיפוריהם של 'השניים' השונים מתערבבים בין ערים ואתרים. 

נסיים במה שהתחלנו, ברחוב השניים בבני ברק.

סמוך לאחר הפיגוע, שבו נפל השוטר-האופנוען אמיר חורי, ערבי נוצרי בן 32, תושב נוף הגליל, הודיעו שלוש רשויות מקומיות סמוכות – בני ברק, גבעתיים ורמת גן – וכך גם עיריית אור יהודה (שם גרה משפחתו של חורי זמן מה), כי ינציחו את שמו וזכרו של חורי. הראשונה הייתה עיריית גבעתיים, שחנכה גינה על שמו בדרך השלום. 

אמיר חורי (משטרת ישראל)

גם בבני ברק, שבה אירע הפיגוע, עלתה יוזמה להנציח את זכרו של אמיר חורי, אך זו לוותה בהצעה מוזרה שביקשה להחליף את שמו של רחוב השניים. וכי לא ראוי להנציח גם את 'השניים' המקוריים וגם את חורי?

עד כה לא הצליחה עירית בני ברק למצוא את המקום הראוי להנצחתו של מי שהגן בגופו על תושביה. 

____________________________________________

אבי בלדי הוא סטודנט לתואר שני במשפטים ומורה דרך abvrio@gmail.com