א. מה ברל היה אומר?
מגדולי הפוסקים: ברל כצנלסון (1944-1887) |
בנתניה מוקדש רחוב מיוחד לכבודו של ברל כצנלסון, והוא נקרא 'בארי' – שמו העברי של ברל. עד כאן יפה מאוד, אבל ראו כיצד מתואר פועלו של ברל על השלט.
מה קרה כאן? ד"ר גילה וכמן, שצילמה, שיערה כי ההסבר בשלט 'נדד' מהשילוט ברחוב הרמ"א שנמצא בקרית צאנז בנתניה, אך לא עלה בידה לוודא זאת. קוראי עונ"ש בנתניה מוזמנים לברר אם בשילוט שברחוב הרמ"א נכתב כי היה ממנהיגי תנועת העבודה, ממקימי ההסתדרות ועורכו הראשון של העיתון דבר...
ב. דוד זהבי
דוד זהבי וחלילו (ארכיון קיבוץ נען) |
המלחין דוד זהבי (1977-1910) הוא מן האבות המייסדים של הזמר העברי. הוא הלך לעולמו לפני 45 שנה בקיבוצו נען. קשה אפילו להתחיל ולמנות את השירים היפים שהלחין והנחיל לנו: אורחה במדבר, יצאנו אט, הן אפשר, מלאו אסמינו בר, ירדה השבת, ניגונים, עוד שדי פורח, שיר הפלמ"ח, הליכה לקיסריה (אלי, אלי), החליל, אני נושא עמי, זמר לספינה (שקיעה נוגה), והטיפו ההרים עסיס, ועוד ועוד.
הראש מסתחרר מהקסם והיופי.
צילום: אבישי ליוביץ' |
השלט ברחוב הנושא את שמו ביפו שובר שיאי שגיאות: שתי שגיאות ניקוד (הנכון דָּוִד זֶהָבִי), שגיאה באיות שם המשפחה בלועזית (צריך להיות Zehavy), שנות הפטירה שגויות (הוא מת ב-1977) ואין התאמה בין התאריך העברי והכללי (תשט"ו היא 1955), ולקינוח, חסרה ה'רגל' של האות 'ק'.
ובכלל, התיאור של זהבי 'מגדולי הזמר העברי' הוא מופת של עילגות (צריך להיות: מגדולי המלחינים של הזמר העברי, או מיוצרי הזמר העברי).
דבר, 27 באוקטובר 1977 |
ג. איתמר בן אב"י
בימים אלה מלאו מאה שנה למותו של אליעזר בן יהודה, מן הדמויות הגדולות שהובילו את המערכה על חידוש הדיבור בשפה העברית. אנו נעסוק בבנו איתמר (שמו המקורי היה בן-ציון), המוכר בשמו איתמר בן אב"י (1943-1882).
אב"י הוא כמובן ראשי תיבות של אליעזר בן יהודה, והצורה המועדפת צריכה להיות עם דגש: אַבִּ"י (Abi). אך לימדונו חכמי הדקדוק שבנוטריקונים מעין זה אין צורך להיות קטנוניים – בן אַבִ"י או בן אַבִּ"י, שניהם כשרים לבוא בקהל, ובלבד שישאירו את הגרשיים שמציינים את ראשי התיבות. וכידוע, לצורך החריזה 'אבי / נביא / כלבבי' ויתר ירון לונדון על הדגש בשירו 'אליעזר בן יהודה':
איתמר - אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר.
איתמר בן אב"י,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.
אבל ברור שבלי סימון ראשי התיבות באמצעות גרשיים, כפי שאיתמר בן אב"י בעצמו הקפיד, כל אחת משתי הצורות היא חסרת מובן.
את העיתון 'דאר היום' ערך איתמר בן אב"י |
בירושלים יש רחוב לכבודו של 'הילד הראשון' של השפה העברית, כאן ויתרו גם על הדגש וגם על הגרשיים:
נוסח ירושלים (צילום: טובה הרצל) |
על השגיאות שיש בשלט הירושלמי – 'עיברית', כביכול כתיב מלא אך בעצם שגוי; הוא נולד בתרמ"ב (1882) ולא בתרמ"ג – כבר כתבתי כאן.
נוסח תל אביב (צילום: טל סגל) |
מה שיפה בתל אביב הוא, שקבלן הבנייה, העושה עבודות פיתוח ברחוב, כתב נכון את השם, עם הגרשיים...
צילום: טל סגל |
למנין השגיאות בשלט לכבוד ד. זהבי אפשר להוסיף כי באנגלית כאשר מקצרים Street מקובל לכתוב: .St באות רישית ולא .st
השבמחקחחח מי יודע מה עיריית נתניה כתבה על השלט ברח' הרמ"א...
השבמחקלא כתבו כלום.... יש רק בעברית הרמ"א ובאנגלית HARAMA. זו שכונה שלא צריכים בה ביאור לגבי השמות, כנראה. יותר חשוב לשים שלט ענק המורה על לבוש צנוע.
מחקאנונימי נחמד. את השלט אודות הלבוש - באם ישנו - הציבו בוודאי תושבי השכונה ולא העירייה.
מחקלגבי ביאור השמות, הוא אולי אכן מיותר בשכונה בה כל ילד יודע היטב מי היה הרמ''א, מה שלצערי בוודאי לא ניתן לומר על ילדי רחוב בארי שרובם כנראה לא שמעו מימיהם על כצנלסון, ובטח שלא על כינויו העברי...
או במילים אחרות - אם אתה (או את?) ממש מוכרח/ה לדחוף לכאן כמה מילים ארסיות על הדוסים, לפחות תטרח/י לכתוב את שמך.
בשלט התל אביבי יש עוד שגיאה: קמץ מתחת לאל"ף, במקום פתח... כיוון שהדגש בבי"ת הופך מדגש קל (ב"בן יהודה") לדגש חזק (באמצע מלת הקיצור אב"י), הניקוד בקמץ מחייב לקרוא כך: obi...
השבמחקמתאים להכניס את המקרים הנ"ל לספרו של אפרים קישון "פרטאצ'יה, אהובתי"...
השבמחקבנושא רחוב בארי: בילדותי למדתי בבית הספר "בארי" אשר מצוי ברחוב בארי בנתניה, המוזכר לעיל. בגלגולו הראשון היה זה בית חינוך ברוח תנועת העבודה, כראוי לשם אותו הוא נושא. צמודה אליו - קופת חולים "בארי". ברוח הימים האלו, השלט ישאר על כנו ובית הספר ישנה את דרכו בהתאם.
השבמחקאורי רוזנברג