פורים שמח בק"ק בני ברק

כתב וצילם דנצ'וּ ארנון 

אתמול הציבו המפגינים נגד המהפכה המשטרית 'לשכת גיוס' בבני ברק, ונדמה היה כי חג פורים חזר ולא בקטע טוב. תושבי בני ברק שהתעמתו עם המפגינים לא אהבו את ה'פורים שפּיל' החדש, שהעמיד בפניהם מראה אכזרית של מציאות שאותה הם מעדיפים להדחיק.

פורים האמיתי היה כאן רק לפני שבוע אך בסערת הימים האחרונים זיכרונו כבר חלף והלך. לנו, המתעדים מבחוץ, נשארו התמונות לעדוּת ולמזכרת.

לכל אחד פורים משלו – פרטי, משפחתי או קהילתי, בגן הילדים או בבית הספר, בבתי הכנסת או בבתי היין. לכל אחד פורים משלו, ובכל זאת אין כמו פורים בבני ברק.  

בשעות הבוקר המאוחרות של י"ד באדר יוצאים כולם מבתי הכנסיות בהם קראו את המגילה, הולכים הביתה לאכול משהו ולהתחפש ויוצאים לרחובות. שמח ברחובות, בלי 'עדליאדע' שמארגנת העיריה.

אף אחד בבני ברק לא קונה תחפושות. את התחפושות מכינים לבד, עם המון יצירתיות. מחפשים ילדים מגיל העריסה, ומתחפשים מבוגרים שיוצאים לרחובות לעשות שמח. הכול עבודת היד, כשרון המעשה ועושר הדמיון של בעלת הבית. משפחות רבות מתחפשות בתחפושת משותפת, הורים וילדים (וילדים, ברוך השם, יש המון).

כל ימות השנה נשיותן של הבנות החרדיות מודחקת ומוצנעת תחת כללי צניעות מחמירים. יום אחד בשנה להקות הדרורים האפורים הופכות ללהקות תוכים צבעוניים. פתאום מתגלה יופי נסתר. הן צמודות זו לזו בקבוצות, למען תחזקנה אישה את רעותה. החצאיות קצרות מאי פעם, הבגדים בשלל צבעים, גרבוני רשת, תכשיטים ואפילו, אלוהים ישמור, שפתון ואיפור!

שנה שלמה מבלים הבנים את רוב יומם בישיבה, מי בלימוד מי בבטלה, ובדרך כלל גם וגם. שלא כמו בני גילם החילוניים, כאן מדכאים את ההורמונים ומנוונים את השרירים. אבל ביום אחד בשנה, בפורים, הר הגעש מתפרץ. 

את השתייה כדת אפשר לתרץ במאמרי חז"ל, שציוו להתבסם עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ועל ההוראה הזו הם מקפידים לחומרה. לצעירים רבים נדמה שהאלכוהול יעזור להם לצאת מן הקליפה שאליה הם רגילים כל ימות השנה. אבל הם לא באמת רגילים לשתיית בירה ואלכוהול והשכרות שלהם גסה ומוחצנת, שלא נדע...

מקצתם גולשים לאלימות, כזו שיש להיזהר ממנה, ואחרים נלקחים לבתיהם או לבתי החולים על ידי אמבולנסים שבפורים הם מלאים בעבודה.

לצד משלוח מנות איש לרעהו אחת ממצוות החג היא 'מתנות לאביונים'. אביונים לא חסר בבני ברק, ורבים מתגייסים לקיום המצווה. עיקר השמחה מיוצר על ידי חבורות השְׁנוֹר. קבוצות של צעירים, לבושים בתחפושת אחידה, מלווים לרוב במכונית עם רמקולים המרעישים במוזיקה חסידית. הם עוברים ברחובות ובבתים, 'עושים שמח' ואוספים תרומות למוסדות ששלחו אותם.

לקראת הצהריים מתכנסים ההמונים בלב העיר, רחוב רבי עקיבא (הציר המרכזי של בני ברק), בין הרחובות חזון אי"ש ורש"י. בהתחלה קבוצות של צעירים שיכורים מתחילות לרקוד באמצע הכביש ולחסום את התנועה. יותר ויותר ממלאים את הכביש ובני ברק הופכת לפקק אחד גדול. יאללה, בלגן.

כידוע, השר לביטחון לאומי הורה למשטרה לא להפלות בין חוסמי הכבישים. חיכיתי אפוא – מצלמתי שלופה בידי – למכ"תזיות ולרימוני הלם. כלום. אחרי שעה ארוכה הגיעו כחצי תריסר שוטרים שניסו להתגבר על ההמון השיכור וגם הם הרימו ידיים וויתרו. ההמון פינה את רחוב רבי עקיבא רק כשהגיעה השעה ללכת הביתה, אל שולחן הפורים.

להתראות בשנה הבאה. מזל שאין פורים פעמיים בשבוע...

__________________________________________

דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי ומורה דרך roshyarok@barak.net.il