א. רגע היסטורי: שביתת פועלי פחטר-הופמן
אלי ס"ט – חיפאי במקורו – שלף מן הארכיון הפרטי שלו את התמונה הזו מימי חיפה 'האדומה':
ואלה הם דברי ההסבר:
תמונה זו היא, למיטב ידיעתי, מהשביתה הראשונה שהייתה בארץ. התמונה מאוספו של אבי המנוח שמואל-יוסף (ניסן) ס"ט (1942-1901), שבאחרית שנותיו היה מראשי מפ"ח (מועצת פועלי חיפה) ו'הפועל' חיפה.
מפעל פחטר-הופמן, שהתחיל כמסגריה, היה מ-1922 ספּק עמודי מתח גבוה לחברת החשמל. ב-1928 הוקם סניף במפרץ חיפה שייצר, בנוסף לעמודי חשמל, קרוניות למפעל החשמל בנהריים והיה ספק של חברת הנפט 'שֶׁל', שהייתה בעלת מונופול על שירותי נפט בארץ עד הכרזת המדינה. במרץ 1929 הוכרזה שביתה במפעל, בדרישה לשכר הולם. השביתה נמשכה 28 ימים ואבי היה בין החותמים על ההסכם שהביא לסיומה.
אינני יודע מי היה הצלם, אולי היה זה יצחק ראקוץ', בעל חנות צילום ('צלמניה') ברחוב יפו שבחיפה, שהיה חבר קרוב של אבי. מבחינתי, השאור שבעיסה הוא ציור האצבע על כרזת המחאה, שמסמנת 'אַ פייג', שבאותם ימים משמעותו הייתה לא תקבל כלום...
דבר, 7 באפריל 1929 |
ב. נדל"ן חזירי
שיטת מניין חדשה, אקטואלית רק בחיפה.
צילום: טל סגל |
וגם זו שיטה (קצת וולגרית) של משרד תיווך נדל"ן בשדרות העצמאות...
צילום: משה הררי |
ג. אבן מקיר תזעק
בניין נטוש ברחוב הרצליה 35 עם כיתוב 'האוצר'. לפי הפונט מדובר בבניין משנות החמישים או השישים.
האם יש מי שיכול.ה להוסיף פרטים?
צילום: איתמר לויתן |
מצבה של הציונות נראה כרגע כמצבו של השלט הישן-נושן הזה...
צילום: איתמר לויתן |
ד. משילוּת
אכן ציור האצבע משך מיד את תשומת ליבי
השבמחקאגב-האם פחטר היא החברה הותיקה מנשר חיפה שהיום בעיקר מייצרת פחי אשפה ומכולות?
השבמחקנגיד שאני ואשתי גרים שם והיא זרקה אותי מהבית, למה שארצה לגור בחיפה? איזה פסיכולוג מייעץ שם..? לא מבין את התיווך בכלל
השבמחקכי היא זרקה אותך בתל אביב-
מחקובחיפה תמצא שכירות ממש זולה
אה..👍
מחקמזכיר את השיקולים בהקמת הטכניון בחיפה - לא בירושלים מרכז היישוב הישן, ולא בתל אביב העברית והלאומית מדי, לכן הלכו לחיפה - עיר תעשייתית שבה גם יכלו לדבר גרמנית (לפחות בהתחלה
אם נזכור כי קודם לקריאת השם "שדרות הציונות" היה שמן "שדרות האו"ם" והוא שונה בעקבות החלטת העצרת הכללית של האו"ם מ1975 הקובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית", אזי יש להניח כי השלט הבא של שם השדרה יהיה "שדרות הדמוקרטיה".
השבמחקשדרות הדיקטטורה הדתית
מחקהשם המקורי של שדרות הציונות היה דרך ההר, כי הדרך הובילה מהמושבה הטמפלרית אל ההר, הוא רכס הכרמל (היום שדרות הנשיא ורחוב מוריה, פעם רחוב הצנובר), בעצם אל הכרמל הגרמני, היום מרכז הכרמל.
מחקהדרך הטמפלרית היה בעצם קונקורנציה ל"דרך הקתולית" שהובילה מחיפה התחתית, היום קרית אליעזר, אל סטלה מאריס, אל המתחם הכרמליטי ואל הכרמל הצרפתי.
רק שנים ספורות אחרי קום המדינה נקראה הדרך בשם רחוב או"ם כאות תודה על החלטת כ"ט בנובמבר. אחרי החלטת האו"ם (1975) על הגדרת הציונות כגזענות, שונה השם לשדרות הציונות.
ברחוב הרצלייה 35 שכן סניף של קופ"ח כמדומני עד לפני שנתיים. שלט "האוצר" מגלגול קודם של הבניין כנראה . מס הכנסה אולי...
השבמחקהסבתא שלי גרה בהרצליה 37 הסמוך. אכן הייה הבניין במקור בניין משרדים ששיך למשרד האוצר.
מחקהשביתה בחיפה ממש לא היתה הראשונה בארץ.
השבמחקכבר בסוף 1924/תחילת 1925 הכריזה מועצת פועלי ת"א על שביתה, בגלל נסיון להוציא למכרז את בניית בנין "ועד הקהילה" בת"א.
פרטים נוספים בגליון "דאר היום" מתאריך 2.1.1925
כבר בפברואר 1923 שבתו פועלי התעשיה הכבדה במפעלי גורלסקי וקריניצי. כך דווח ב"הארץ" 11 במרס 1923
מחקהסתדרות הנוער העובד הוקמה אחרי רצף של שלוש שביתות: 1 - נערות שעבדו במפעל גפרורים גבורה בתל אביב 2 - שוליות כובענים בטבריה (הביאו שוברי שביתה מצפת, וההורים ורציני המשטרה הבריטית הפעילו אלימות נגד השובתים) 3 - עובדי מאפיה בירושלים. כל זה לפני סוף 1924
מחקברחוב הרצלייה 33 - 35 בחיפה שכנו עד שנות השמונים משרדי מס-רכוש.
מחקאחר כך בוטל המס, המשרדים נתייתרו, ונשארנו עם הרכוש (הנטוש)..
השבמחקלעניין הבניין הנטוש ברחוב הרצליה - ראה כאן:
https://www.facebook.com/.../pfbid032zCGbbcaUgEckzyDCr7jE...
(מס' 35 היה מלון ואח"כ בית אבות, במס' 33 היה סניף של משרד האוצר)
במס 33 היה מלון "הרצליה" שם חגגו לי את מסיבת הבר מצוה.
מחקבמס 35 שכנו משרדי מס רכוש.
כיום שני הבנינים נטושים (אולי סמל למצבה של חיפה)
אם כבר מדברים על שביתות בא"י, הרי "השביתה הגדולה" בחוות כנרת נגד מנהל החווה, ברמן, בראשותו של ברל כצנלסון בפברואר 1911, קדמה בהרבה לשביתות שנזכרו כאן. השביתה ד"א נסתיימה כעבור כשבועיים התערבותו של ד"ר ארתור רופין, שסילק מהחווה גם את ברמן וגם את ראשי הפועלים המתמרדים.
השבמחקונסיים בדברי ז' ז'בוטינסקי על השביתה: "בארץ-ישראל כל שביתה אינה צודקת, זולת במקרים יוצאים מן הכלל. “צודקת” או “בלתי-צודקת” לא כלפי נותן-העבודה או העובד, אלא כלפי מפעל הבניין הציוני". הירדן נוב' 1934
קדמה בהרבה לכל השביתות הנזכרות כאן היא השביתה של פועלי הדפוס בירושלים בנובמבר 1908. השביתה אורגנה על ידי "פועלי ציון" בהנהגת יצחק בן-צבי, וזכתה לתמיכתו של בן-יהודה בעיתוניו. רבות נכתב עליה, בין היתר בספרו של יוסף אוליצקי, אומנות הדפוס. בהזדמנות זו התקיימה גם ככל הנראה הפגנת הפועלים הראשונה בארץ, שבראשה צעד לצד בן-צבי סבי, בנימין כהן. קראו על כך בספר הנ"ל וכן בספר: המסתערב: אהרן חיים כהן בחייו ובמותו. על הספר חתומות אחיותי שולמית אמיר וחני בירן, וגם אני הייתי שותף בכתיבתו.
מחקלשביתה הגדולה בחוות כנרת בחורף 1911 קדמה גם שביתה מוקדמת יותר באותה החווה, באוקטובר 1909. קדמה לה גם שביתת פועלי הדפוס בירושלים שהזכיר פה דורון. ולשתיהן קדמה שביתת פועלי היקב בראשון לציון בשנת 1901, שהיתה כנראה באמת השביתה הראשונה בארץ ישראל.
מחקhttp://www.zionistarchives.org.il/Pages/Yekev.aspx
לפי נתוני הארכיון הציוני (ר' ערך יקב ראשון לציון), השביתה הראשונה בא"י, פרצה ביקב ראשון לציון בשנת 1901.
השבמחקהרעיון של "אין פה כסף, אל תפרצו לפה" כבר בן 2600 שנה לפחות, ככתוב מעל קבר מפואר בגדתו המזרחית של נחל קדרון, בעברית צחה ומובנת לכל שודד קברים משלנו: "אין פה כסף וזהב, רק עצמות... ועצמות אמתו עמו".
השבמחקגם הרעיון להעקבר לצד המאהבת הוא לא של ברל כצנלסון...