א. רבי עקיבא איש צנוע
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
בנתניה יש רחוב על שם רבי עקיבא. ההסבר בשלט הרחוב משונה ביותר.
רבי עקיבא היה בוודאי אחת הדמויות החשובות בתולדות ישראל, וכנאמר בשלט גם היה בלי ספק 'מגדולי הַתַּנָּאִים'. זה בערך הדבר הנכון היחיד בשלט.
אכן, הוא היה מגדולי החכמים של מה שנקרא בספרות המחקר 'הדור השלישי' של התנאים (חכמי המשנה), אך לא היה 'ראש' הדור השלישי, מסיבה פשוטה – לא היה תואר כזה וממילא גם איש לא בחר בו להיות כזה.
ככל הידוע לנו, רבי עקיבא נולד במאה הראשונה לספירה ומת – יותר נכון נהרג – בשנת 132 (אולי שנה או שנתיים אחר כך), כחלק מדיכוי מרד בר כוכבא בידי הרומאים. לרבי עקיבא חלק חשוב, אם לא מרכזי, בעיצוב דמותה של ההלכה לאחר חורבן בית המקדש השני, ושיטתו הפרשנית נמצאת בלבה של המשנה שבידינו, אך הוא לא ייסד שיטה בעריכת המשנה, שכן זו נערכה ונחתמה כשמונים או תשעים שנה אחר מותו, בערך בשנת 220, בדורם של רבי יהודה הנשיא ותלמידיו.
ב. אנשי אשכולות
בחיפה, בכרמל המערבי, יש רחוב ושמו אשכולות. השלט אינו מנוקד ולפיכך העיון בו הוא הזדמנות טובה לתיקון שגיאה נפוצה. לא איש אֶשְׁכּוֹלוֹת (ובטח לא אשכוליות 😊) כי אם איש אַשְׁכּוֹלוֹת, וליתר דיוק איש הָאַשְׁכּוֹלוֹת.
ביטוי זה יוחד ללמדנים מופלגים, ידענים ובקיאים, למשל הַתַּנָּאִים יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, שעליהם נאמר 'משמתו יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות' (משנה סוטה, ט, ט). 'מאי אשכולות?' שאלו חכמי התלמוד (מסכת סוטה מז ע"ב), וענו במדרש עממי: 'איש שהכל בו'. הדימוי המוחשי הוא כמובן אשכול ענבים, אך כבר העירו גדולים כי בעצם זהו תרגום עברי לביטוי היווני אַסְכּוֹלָה (בית ספר או בית מדרש).
וכיוון שאנו עוסקים כאן גם בזוטי דברים, נציין שהעתקת הפסוק המצוטט בשלט קצת שגויה. במקור שבספר בראשית נכתב 'הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים' (ולא 'אשכולותיה' כבשלט, וממילא גם התעתיק צריך להיות Ashkelot).
ג. בנימיני או בינימיני?
צבי בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון (בשנים 1955-1949), ואך טבעי הוא שייקרא בעירו רחוב על שמו. מה חבל ששם המשפחה נכתב בשגיאה קשה ומביכה.
![]() |
| אפרים קישון, פרטאצ'יה אהובתי, ספרית מעריב, 1976 (איור: דוש) |
![]() |
| מפות גוגל |







רבי עקיבא היה אחד האחראים לטבח הגדול ביותר ליהודים מלבד השואה
השבמחקאמנם בברכת יעקב נאמר "זבולון לחוף ימים ישכון" אבל בפועל נחלת שבט זבולון לא הייתה לאורך מישור החוף הצפוני, אלא מזרחה יותר - בגליל התחתון. מי שישב במישור החוף הצפוני היה שבט אשר. שמו (השגוי) של עמק זבולון הוא, לפיכך, מטעה.
השבמחקזו אמירה קשה, אמנם הוא תמך במרד בר כוכבא, שתוצאותיו היו הרות אסון (חורבנה של יהודה היהודית, למעשה) אבל ברחבי העולם היהודי היו אז מרידות נוספות, כמו מרד התפוצות, שהיה כמה שנים קודם לכן
השבמחקאז אולי קשה לשפוט את ר עקיבא..
מחקמציע להקים ועדת חקירה ממלכתית לנושא מרד בר-כוכבא. היות ויש כאן גם רקע דתי מיוחד (הכרזה על מלך המשיח) אפשר להקים גם ועדה מיוחדת שתכלול נציגי הרבנות הראשית הספרדית, האשכנזית, נציגי התימנים, ליטאים, חסידים, רפורמים (רחמנא ליצלן), קונסרבטיבים ועוד ועוד. חשוב שהמסקנות יתפרסמו עוד לפני ההצבעה על התקציב.
השבמחקממלכתית? יא-סמולני! רק פריטטית!
מחקאם מישהו מחכמי צה"ל היה מכיר את סיפור "שלוש משמרות" מן התלמוד אודות הכרעת הכח היהודי הלוחם שהתבסס על מנהרות התקפיות והגנתיות אז כנראה היינו משיגים נצחון מוחלט על החמאס.
מחקלעניין רחוב "הקישון" / "קישון".
השבמחקהצעתי בזמנו, ואני מציע שוב, לשנות שמות של מספר רחובות.
למשל: רחוב וייצמן - יקרא על שם חיים וייצמן ועזר וייצמן.
רחוב הרב הרצוג - להוריד את המילה "הרב" ואז הרחוב יקרא על שם הרב הרצוג, בנו חיים ונכדו בוז'י.
אני בטוח שלקוראי העונ"ש יש רעיונות לשינויי שמות נוספים לטובת ועדות השמות בערים השונות.
שלא לדבר על רח' דרעי, שיכלול במכה אחת סר, רבני ערים לדורותיהם, דיינים ושאר מקורבים למלכות ומחזיקי ג'ובים שמנים אך ורק בזכות כישוריהם המופלגים, ולא חלילה בשל קישוריהם המשפחתיים.
מחקגם בהרצליה קיים רחוב בשם אפרים קישון
השבמחקרחוב "משפחת כהן", יכסה הרבה פוליטיקאים, אנשי ציבור ואפילו כמה 'עמך' שלא זוכים בד"כ להנצחה
מחקהתלונה על עיצוב שלט הרחוב רבי עקיבא מיותרת והיא ביאה לזילות התלונות הצודקות הרבות בדבר שיבושי השילוט בכל הארץ (כמעט).
השבמחקהנצחתו המאולצת של אפרים קישון ע"ה, ברחוב הקישון הישן באיזור לוינסקי ושכונת פלורנטין בת"א, היא כמובן הומורסקה ביזארית שכנראה רק כותב מחונן כאפרים קישון עצמו יכול היה להמציא.
השבמחקאכן הרחובות באיזורים "הטובים" של מרכז ות"א והצפון הישן תפוסים מזמן כולם. על כן, גם אושיות כתיבה כאלתרמן, שלונסקי ונוספים דוגמתם, נאלצו לנדוד לשכונות אפקה וצהלה - נטולות הארומה העברית הישנה והטובה והנמצאות במרחק שנות אור מקפה כסית... בריאות לכל.
לדעתי השלט של רחוב אשכולות' הוא בסדר גמור.
השבמחקא. הרחוב נקרא בשם אשכולות פרי או פרחים, ואין לו שום קשר לאנשי אשכולות.
ב. המילה אשכול מופיעה במילון אבן שושן בריבוי אֶשְכּוֹלוֹת, מילה חקלאית נפוצה מוכּרת ושימושית, ואין קשר בין אופן ההגייה של שם הרחוב, לניקוד המילה אַשכלותיה בציטוט, ניקוד שאין בו היגיון דקדוקי, גם אם כך הוא מנוקד בנוסח המסורה. גם לא נורא לצטט בשלט פסוק תנכי בכתיב מלא. השמיים נותרו במקומם..
אגב, גם התעתיק בערבית מרמז על סגול (המזה תחתית), ולא על פתח, וטוב שכך.