סיפורי רחובות: מי אתה יצחק אלחנן?

א. על השילוט החדש של רחובות ירושלים

בירושלים, כמו בתל אביב, נערך לאחרונה מבצע מקיף של שדרוג שילוט שמות הרחובות. עוברים שכונה אחר שכונה ומחליפים בשיטתיות את השלטים הישנים בשלטים חדשים, אסתטיים יותר ואחידים בצורתם ובסגנונם. בהזדמנות זו גם מתקנים מאות טעויות ושיבושים שהונצחו במשך דורות, ורק מקצתם פרנסו מדור זה לאורך השנים. שלא כמו בתל אביב, שם הוגבלו דברי ההסבר לשמות הרחובות למינימום ההכרחי, בירושלים ההסבר מרווח יותר ומאפשר יותר. יש לי רק מילות שבח למיזם מבורך זה, אך שבחים לחוד וביקורת לחוד.

הביקורת העקרונית היא שבאופן כמעט גורף החליט מי שהחליט (ואם אחשוד בנציגי המפלגות החרדיות או הדתיות-לאומיות בוועדת השמות של העירייה כנראה לא אחשוד בכשרים), כי התאריכים של האלף הנוכחי (קרי משנת 1240 ואילך), וככל שמדובר ביהודים (לא-יהודים כנראה הוחרגו), יהיו רק על פי הלוח העברי (יש חריגות, אבל הן מיעוט). 

זו איוולת מגוחכת ונלעגת. רוב רובם של העוברים ושבים, שכמו כולם חיים את היום-יום על פי הלוח הגרגוריאני, אינם בקיאים ברזי הלוח העברי, המורכב מאותיות וחישובי גימטריות, בוודאי לא בכל הנוגע לשנים שקדמו לתש"ח. אני בספק אם אנשים שירצו לדעת מתי חי או מת פלוני, יטרחו לערוך את החשבון ולגלות ששנת תרכ"ג (למשל) היא 1863 או תש"ב היא 1942 (וגם זה, כפי שנראה מייד, כלל לא בטוח).

הנה לדוגמה השלט ברחוב אוסישקין ברחביה:

צילום: דוד אסף

מנחם אוסישקין אכן מת בשנת תש"ב, אבל זה היה בי"א בתשרי (2 באוקטובר 1941), כלומר תאריך מותו עדיין 'שייך' לשנת 1941. כך, בשם איזו נאמנות לא מובנת למסורת הלוח העברי, נוצרות טעויות מיותרות, משום שהבקיאים בלוח העברי יסיקו שמדובר ב-1942.

הנה עוד דוגמה שלקוחה משלט ההסבר לרחוב במושבה הגרמנית שנקרא על שמו של יצחק א' כְּרֶמְיֶה, שר משפטים בצרפת, שהיה בין מייסדי חברת כי"ח. אני בספק אם כרמיה עצמו ידע לנקוב בשנת לידתו על פי התאריך העברי (תקנ"ו/1796):

צילום: דוד אסף

על הדרך, תרתי משמע, כדאי לשים לב לשמו הפרטי של אדון כְּרֶמְיֶה. 

מהי הא' המסתורית? ובכן, שמו בפי כל היה אדולף כרמיה (Adolphe Crémieux). כך קראו לו הוריו וחבריו, כך הוא קרא לעצמו וכך הוא גם נקרא בספרות המחקר. יהודים רבים נקראו בשם אדולף, אבל מאז השואה השם הזה לא בא לנו טוב בעיניים (ואפשר להבין למה). מה עושים? מוחקים או מקצרים...

כל זה שייך לביקורת העקרונית, אבל יש גם ביקורת פרטית, ולה מוקדש הפרק הבא.

ב. מי אתה יצחק אלחנן?

שכונת טלביה ממעוף הציפור. בתחתית התצלום: רחוב יצחק אלחנן (צילום: חגי אגמון-שניר, ויקימדיה)

רחובותיה היפים של שכונת טלביה שולטו כבר מחדש. אומנם המְשַׁלְּטִים התעקשו לכנותה בשמה העברי הרשמי 'קוממיות' (ששום ירושלמי לא משתמש בו), וגם לכתוב את השם בכתיב התִּקְנִי 'טלבייה', בשתי יודים (כפי ששום ירושלמי לא כותב) – אבל יש לשמוח בעצם ההכרה הרשמית בשם הערבי השימושי, וכך גם נהגו, בצדק, בשכונת בַּקְעָה (גאולים) וקטמון (גונן), שגם הן שולטו מחדש.

ובכן, בטלביה יש רחוב לא ארוך ושמו יצחק אלחנן, וממנו יוצאים רחובות כמו חובבי ציון ופינסקר. ברחוב נמצא גם התיכון לאומנויות, ובקצהו, במפגש עם רחוב ז'בוטינסקי, שוכן מלון ענבל.  

שילוט ברחוב יצחק אלחנן בירושלים (צילום: דוד אסף)

אני נוסע ברחוב הזה כבר עשרות שנים ויכול להעיד כי עד לא מכבר היו בו שלטי רחוב סתמיים ללא הסבר כלל, כמו בתמונה למעלה שצילמתי השבוע. מי שהתעניין ידע שמדובר ברב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (1896-1817), רב נכבד ופוסק הלכה חשוב, שגם תמך בתנועת חובבי ציון (ומכאן הסמיכות לרחובות חובבי ציון ופינסקר).

הרב יצחק אלחנן ספקטור (ויקימדיה)

הרב ספקטור אינו דמות זרה לרחובות ארצנו. על שמו קרויה שכונת נחלת יצחק במזרחה של תל אביב, וערים כמו תל אביב, חיפה, רמת השרון וראשון לציון התכבדו בקריאת רחוב על שמו. למה בכל המקומות הללו ויתרו על השם 'ספקטור' והסתפקו ב'יצחק אלחנן'? אין לי תשובה.

רמת השרון (איגוד יוצאי ליטא בישראל)

תל אביב (צילום: איתמר לויתן)

גם בחיפה יש רחוב על שמו של הרב ספקטור. לעתים נקרא הרחוב 'יצחק אלחנן' ולעתים סתם 'אלחנן':

חיפה (צילומים: איתמר לויתן)

בשם 'ישיבת רבינו יצחק אלחנן' נקראת גם הסמינר לרבנים של 'ישיבה יוניברסיטי' שבניו יורק.

נראה אפוא שאין חולק על כך שהקיצור 'יצחק אלחנן' שייך לרב ספקטור.

מה נדהמתי אפוא לגלות שהשילוט החדש שהוצב ברחוב מזהה את יצחק אלחנן עם דמות אחרת לחלוטין!

אלחנן בנו של ר' יצחק (ר"י) הזקן, שהיה פייטן מבעלי התוספות שחיו בצרפת במאה ה-12! (בכל זאת, נציין לשבח את התאריך 'הלועזי' 1184, שנרשם בשילוט כשנת מותו; פרט ליודעי סוד העיבור, מי באמת יוכל לחשב איזו שנה הייתה ד'תתקמ"ד😉).

צילום: טובה הרצל

מה הקשר בין 'יצחק אלחנן' לבין 'אלחנן בן יצחק'? אין שום קשר. פשוט בלבול מביך!

זאת ועוד, רבי יצחק הזקן, אביו של רבי אלחנן, נקרא בספרות הרבנית וגם בספרות המחקר ר"י הזקן, ולא 'הזקן מדנפייר' (על משקל 'הזקן מנהריים'?), ואם כבר כותבים את שם המקום שבו גר, היה רצוי לכתוב 'דמפייר' (Dampierre). אין זו שגיאה – בספרות הרבנית אכן נזכר גם הכיתוב 'דנפייר' או 'דנפיירא' – אך כיוון שהשם אינו מוכר עשויים לבלבלו עם נהר הדנייפר שבאוקראינה.

חשבתם שהסיפור נגמר? התאזרו מעט בסבלנות. מתברר שיש טוען שלישי לכתר... 

זהו הרב התימני יחיא יצחק הלוי (נפטר ב-1932).

Zips

ושוב, מה הקשר בין יצחק אלחנן לבין יחיא יצחק? אין שום קשר, אבל זה לא הפריע לאתר האינטרנט Zips לטעון טענה הזויה ומשונה זו (ובהזדמנות זו גם לכתוב שיש בסביבת הרחוב 4,800 עסקים. לא פחות 😄).

אז 'יהודי רוסי, יהודי צרפתי ויהודי תימני נפגשו ברחוב אחד' – זו לא תחילתה של בדיחה, זו הבדיחה עצמה.