א. על השילוט החדש של רחובות ירושלים
בירושלים, כמו בתל אביב, נערך לאחרונה מבצע מקיף של שדרוג שילוט שמות הרחובות. עוברים שכונה אחר שכונה ומחליפים בשיטתיות את השלטים הישנים בשלטים חדשים, אסתטיים יותר ואחידים בצורתם ובסגנונם. בהזדמנות זו גם מתקנים מאות טעויות ושיבושים שהונצחו במשך דורות, ורק מקצתם פרנסו מדור זה לאורך השנים. שלא כמו בתל אביב, שם הוגבלו דברי ההסבר לשמות הרחובות למינימום ההכרחי, בירושלים ההסבר מרווח יותר ומאפשר יותר. יש לי רק מילות שבח למיזם מבורך זה, אך שבחים לחוד וביקורת לחוד.
הביקורת העקרונית היא שבאופן כמעט גורף החליט מי שהחליט (ואם אחשוד בנציגי המפלגות החרדיות או הדתיות-לאומיות בוועדת השמות של העירייה כנראה לא אחשוד בכשרים), כי התאריכים של האלף הנוכחי (קרי משנת 1240 ואילך), וככל שמדובר ביהודים (לא-יהודים כנראה הוחרגו), יהיו רק על פי הלוח העברי (יש חריגות, אבל הן מיעוט).
זו איוולת מגוחכת ונלעגת. רוב רובם של העוברים ושבים, שכמו כולם חיים את היום-יום על פי הלוח הגרגוריאני, אינם בקיאים ברזי הלוח העברי, המורכב מאותיות וחישובי גימטריות, בוודאי לא בכל הנוגע לשנים שקדמו לתש"ח. אני בספק אם אנשים שירצו לדעת מתי חי או מת פלוני, יטרחו לערוך את החשבון ולגלות ששנת תרכ"ג (למשל) היא 1863 או תש"ב היא 1942 (וגם זה, כפי שנראה מייד, כלל לא בטוח).
הנה לדוגמה השלט ברחוב אוסישקין ברחביה:
![]() |
| צילום: דוד אסף |
מנחם אוסישקין אכן מת בשנת תש"ב, אבל זה היה בי"א בתשרי (2 באוקטובר 1941), כלומר תאריך מותו עדיין 'שייך' לשנת 1941. כך, בשם איזו נאמנות לא מובנת למסורת הלוח העברי, נוצרות טעויות מיותרות, משום שהבקיאים בלוח העברי יסיקו שמדובר ב-1942.
הנה עוד דוגמה שלקוחה משלט ההסבר לרחוב במושבה הגרמנית שנקרא על שמו של יצחק א' כְּרֶמְיֶה, שר משפטים בצרפת, שהיה בין מייסדי חברת כי"ח. אני בספק אם כרמיה עצמו ידע לנקוב בשנת לידתו על פי התאריך העברי (תקנ"ו/1796):
![]() |
| צילום: דוד אסף |
![]() |
| שכונת טלביה ממעוף הציפור. בתחתית התצלום: רחוב יצחק אלחנן (צילום: חגי אגמון-שניר, ויקימדיה) |
רחובותיה היפים של שכונת טלביה שולטו כבר מחדש. אומנם המְשַׁלְּטִים התעקשו לכנותה בשמה העברי הרשמי 'קוממיות' (ששום ירושלמי לא משתמש בו), וגם לכתוב את השם בכתיב התִּקְנִי 'טלבייה', בשתי יודים (כפי ששום ירושלמי לא כותב) – אבל יש לשמוח בעצם ההכרה הרשמית בשם הערבי השימושי, וכך גם נהגו, בצדק, בשכונת בַּקְעָה (גאולים) וקטמון (גונן), שגם הן שולטו מחדש.
ובכן, בטלביה יש רחוב לא ארוך ושמו יצחק אלחנן, וממנו יוצאים רחובות כמו חובבי ציון ופינסקר. ברחוב נמצא גם התיכון לאומנויות, ובקצהו, במפגש עם רחוב ז'בוטינסקי, שוכן מלון ענבל.
![]() |
| שילוט ברחוב יצחק אלחנן בירושלים (צילום: דוד אסף) |
אני נוסע ברחוב הזה כבר עשרות שנים ויכול להעיד כי עד לא מכבר היו בו שלטי רחוב סתמיים ללא הסבר כלל, כמו בתמונה למעלה שצילמתי השבוע. מי שהתעניין ידע שמדובר ברב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (1896-1817), רב נכבד ופוסק הלכה חשוב, שגם תמך בתנועת חובבי ציון (ומכאן הסמיכות לרחובות חובבי ציון ופינסקר).
![]() |
| הרב יצחק אלחנן ספקטור (ויקימדיה) |
הרב ספקטור אינו דמות זרה לרחובות ארצנו. על שמו קרויה שכונת נחלת יצחק במזרחה של תל אביב, וערים כמו תל אביב, חיפה, רמת השרון וראשון לציון התכבדו בקריאת רחוב על שמו. למה בכל המקומות הללו ויתרו על השם 'ספקטור' והסתפקו ב'יצחק אלחנן'? אין לי תשובה.
![]() |
| רמת השרון (איגוד יוצאי ליטא בישראל) |
![]() |
| תל אביב (צילום: איתמר לויתן) |
גם בחיפה יש רחוב על שמו של הרב ספקטור. לעתים נקרא הרחוב 'יצחק אלחנן' ולעתים סתם 'אלחנן':
![]() |
| חיפה (צילומים: איתמר לויתן) |
בשם 'ישיבת רבינו יצחק אלחנן' נקראת גם הסמינר לרבנים של 'ישיבה יוניברסיטי' שבניו יורק.
נראה אפוא שאין חולק על כך שהקיצור 'יצחק אלחנן' שייך לרב ספקטור.
מה נדהמתי אפוא לגלות שהשילוט החדש שהוצב ברחוב מזהה את יצחק אלחנן עם דמות אחרת לחלוטין!
אלחנן בנו של ר' יצחק (ר"י) הזקן, שהיה פייטן מבעלי התוספות שחיו בצרפת במאה ה-12! (בכל זאת, נציין לשבח את התאריך 'הלועזי' 1184, שנרשם בשילוט כשנת מותו; פרט ליודעי סוד העיבור, מי באמת יוכל לחשב איזו שנה הייתה ד'תתקמ"ד😉).

![]() |
| צילום: טובה הרצל |
חשבתם שהסיפור נגמר? התאזרו מעט בסבלנות. מתברר שיש טוען שלישי לכתר...
זהו הרב התימני יחיא יצחק הלוי (נפטר ב-1932).
![]() |
| Zips |
ושוב, מה הקשר בין יצחק אלחנן לבין יחיא יצחק? אין שום קשר, אבל זה לא הפריע לאתר האינטרנט Zips לטעון טענה הזויה ומשונה זו (ובהזדמנות זו גם לכתוב שיש בסביבת הרחוב 4,800 עסקים. לא פחות 😄).
אז 'יהודי רוסי, יהודי צרפתי ויהודי תימני נפגשו ברחוב אחד' – זו לא תחילתה של בדיחה, זו הבדיחה עצמה.












הכינוי העממי של הרב ספקטור היה 'ר' יצחק אלחנן' (בהגיה אשכנזית כמובן: 'רעב יצחוק אלחונון'), באופן דומה שאת החפץ חיים מכירים בתור ר' ישראל מאיר מראדין, ולא הרב ישראל מאיר פופקו. שמות הרחובות וגם שם הישיבה עוקבים אחרי המקובל בציבור, ולכן ברור למה הושמט שם המשפחה
השבמחקכנראה שיש בעירית עיר הקודש תובב״א (ובעיריות אחרות בארץ הקודש) , מי שסבורים כי המוני בית ישראל , חקל תפוחין קדישין, יתקשו להאמין ולהכיל שרב נכבד, מרא דאתרא ובוצינא קדישא כמוהר״ר יצחק אלחנן זי״ע , יכול היה - שומו שמיים! - לשאת שם משפחה ״גויי״ למהדרין כגון ״ספקטור״ .
השבמחקכמדומני, היה זה הרב יצחק אלחנן שגייר את הסובוטניקים בדרכם ארצה ישראל.
השבמחקעירית תל אביב מפצה על מעוט המידע בשלטים באמצעות "מדריך רחובות תל-אביב" שערך יחיעם פדן. הספר יצא לאור בתשס"ג 2003, ומאז הועלה לאתר העיריה ב8 קבצי PDF. קבץ תשיעי מכיל את הרחובות שנוספו מ2005.
השבמחקהנה מה שנכתב בו על הרב יצחק אלחנן ספקטור:
הרב יצחק אלחנן ספקטור (1896-1817), היה מגדולי הפוסקים בדורו ומחובבי ציון. נולד ברוסיה וכיהן כרב בכמה מעריה; ב–32 שנותיו האחרונות היה הרב של קובנה. נודע בהתרת עגונות, ובגילוי הדעת שבו נאמר כי "גדולה מאוד מצוות יישוב ארץ–ישראל." בספרי ההלכה שלו: באר יצחק ועין יצחק (שאלות ותשובות), נחל יצחק (על שולחן ערוך). על שמו נקראות ישיבה בניו יורק (חלק מישיבה יוניברסיטי) והשכונה נחלת יצחק בתל– אביב.
ביקורת מאוד נכונה , קשה לשייך רק עם תאריך עברי אדם לתקופה
השבמחקזה באמת לא נבון ממי שרוצה שידעו אודות המונצח. המעניין שברוב הישובים בהם יש שלטי כניסה ישוביים או מועצתיים , מוזכרת רק השנה הגאורגינית ולא העברית. גם זאת צריך לתקן.
השבמחקבסך הכל חסכוני: רחוב אחד על שם שלושה רבנים
השבמחקבשלט הכחול (הפרטי) אודות הבניין ברח' אלחנן יש שגיאה בשמו האדריכל. שמו הוא אילבינג.
השבמחקעונ"ש כבר עסק בעבר בשילוט של "רחוב יצחק אלחנן" (23 באוגוסט 2021 ו-23 באוקטובר 2024). אני שב ומביא את הערתי מאז: יש בידי גזיר עיתון 'מעריב', מ-17.9.82 (עמ' 31), שבו מסופר על שכונת 'נחלת יצחק' - בעבר ובהווה. העיתונאי (מפאת כבודו אינני מזכיר את שמו) כותב כי השכונה נקראת על שמו של "הרב יצחק אלחנן וסרמן, הגאון מוילנה". הוא ערבב שלושה רבנים - הרב יצחק אלחנן ספקטור, הרב אלחנן וסרמן והגר"א - ויצר מהם רב אחד...
השבמחקמסכים בהחלט שיש לכתוב את השנים הלועזיות בנוסף לעבריות. אני משער שאולי כותבים רק את העבריות כי רחובות רבים הם על שם רבנים ורבנים מהתקופה האחרונה שבניהם חיים היום. אולי מישהו חושש שהקנאים ישחיתו את השלט בגלל התאריך.
השבמחקהשנה, כמידי שנה, חגגתי את חג השבועות בירושלים. אני/אנחנו נוהגים מידי שנה ללכת לאורך רח' יצחק אלחנן לכיוון קטמון. השם היה מוכר לי ותמיד שייכתי אותו ללא היסוס להרב יצחק אלחנן ספקטור. הרב התפרסם ללא תוספת השם ספקטור. את הטור שלכם כאן לא קראתי לפני החג. אך , כמנהגי נעצרתי לקרוא את הקווים הביוגרפיים שבשלט ונדהמתי ששנים "טעיתי", והכוונה להרב יצחק אלחנן מימי הביניים??? האמנם???
השבמחקבהמשך לתגובה הקודמת (אני האנונימי שם): יש לנו רב ביישוב שהיה נוהג ללמד בשלושת השבועות בין מנחה לערבית, במקום משנה ברורה, כפי שנהג כל השנה, ספר של חכם מדורות קודמים. בשנה מסוימת הוא לימד חכם כלשהו ואמר שנפטר בשנת שכ"ה. הערתי 1565 והוא התעלם. אחר הזכיר שוב תאריך בלוח העברי, הערתי בקול את התאריך הלועזי ושוב התעלם. לאחר התפילה שאלתי אותו מדוע התעלם, והוא השיב שאינו משתמש בתאריכים לועזיים. אמרתי לו, עשית מעשה יפה שהערת הערה ביוגרפית אבל בלי התנשאות, אני בטוח שחלק מהאנשים אולי חשבו שחכם זה חי בתקופת אברהם אבינו או אולי הגאון מוילנה. והוספתי, יש שני לוחות עברי ולועזי, שניהם חשובים, אבל הלוח העברי חשוב יותר ככתוב "רם על כל כל גויים". רם בגימטריה 240. כל מה שעליך לזכור הוא את השנה 240 או 1240 ואתה מסודר. אני לא בטוח שקיבל את ההערה שלי. בהקשר זה, על קברו של ר' אלימלך מליזנסק כתוב פעמים תנצב"ה, הפעם השנייה לטובת תאריך פטירתו (1787). ואם עוסקים בענין לעז, סיפר לי בני שהיה להם מורה שהיה כועס על כך שהשתמשו במילים לועזיות ואמר לתלמידים למה אתם משתמשים במילים לועזיות, למה שלא תשתמשו במילים אקוויוולנטיות...
השבמחק