דבר-אחר בר (צילום: ויקיפדיה) |
בזמנו הציע לי דודו אלהרר לכנות את מדור פיגועי לשון בעונ"ש בראשי התבות פיגו"ל. במקרה שלפנינו זה ממש מתאים, אפילו מתבקש...
שלשום, במוצאי שבת (22 בספטמבר) התרחשה תאונה מחרידה באחד מכבישי השומרון, כאשר שני חזירי בר קפצו לכביש. הנהג, שכנראה נבהל, סטה מן הנתיב והתנגש ברכב שבא מולו. בתאונה נהרגו שני נוסעים, וכמובן גם שני החזירים.
'סופר המודיע', שדיווח אתמול על התאונה, התחבט כיצד לתארה ('סופר' הוא, כידוע, שם קוד למי שרוצה להסתיר את זהותו לבל יסתבך).
חזיר? ס'פּאַסט נישט. איך אפשר להזכיר את שם הבהמה הטמאה והמאוסה הזו בעיתון הקדוש שלנו?
ומה תגיד 'הוועדה הרוחנית'? ומה יגידו ה'גדויילים'?
נמנו וגמרו חכמי 'המודיע' ומצאו באיוולתם שם חדש: 'דבר-אחר בר' (נשמע כמו 'תמי בר' של מים קרים).
ישראל כהן, כתב אתר האינטרנט 'כיכר השבת', שסיפר על הדיווח המשונה הזה דווקא לימד עליו זכות:
אכן מידה יפה שלא להזכיר חיות טמאות. בתורה, דרך אגב, נזכר החזיר במפורש פעמיים, וגם בספר ישעיהו, בתהלים ובמשלי נזכר שמו, אללי. מעניין מה היה קורה לתנ"ך לו היה נופל בידיהם של צדיקים אלה...
זה היה נראה כנראה כך:
כתיב (תהלים, פ 14): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה
קרי: יְכַרְסְמֶנָּה דבר-אחר בר מִיָּעַַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.
(תודה ליהודה גלמן, פיני גורליק וצביקה באר)
*
על פי 'חוק הזימון', שלח לי שמוליק רוזנבלט את התמונה הזו, שאותה צילם אתמול במרכז המסחרי שברחוב עצמון בנצרת עילית.
'קרפלך עם בשר חזיר'?
איכשהו זה נשמע רע מאוד (דמיינו 'געפילטע פיש מפירות ים').
דווקא כאן, אם אתם מתעקשים על וַרֶניקֶס עם בשר חזיר, היה מתבקש לכתוב משהו כמו 'קרפלך עם דבר-אחר בר'...
המסתבר הוא שהאשמה לתאונה אווילית זו היא דווקא על מערכת ועורכי עיתון המודיע ולא על ה"סופר".
השבמחקלמערכת המודיע ישנה תוכנה שבאופן אוטומטי משכתבת מילים מסויימות שאינם רצויות במערכת למילים אחרות, אחת המילים היא דווקא שמו של אחד מרבני גור המוחלפת ל"אחד הצדיקים", אך זה כבר נושא בפני עצמו.
לו היה לי רק חצי שקל על כל פעם שמתגלה התחסדותם או צביעותם של החרדים, הייתי קונה את איי. די. בי מנוחי דנקנר.
השבמחקAnd if i can have just 10 agurot for every time you Chaya express your "Love" for those who are diferent than you i would be the owner of Google
מחקאבל למה אתה מוסיף 'בר' גם לפסוק ולקרפלך? אלה סתם 'דבר אחר'ים...
השבמחקצודקת, הרי בשר חזיר הבר הוא דבר אחר לגמרי מבשר החזיר המבויית.
מחקלפני שמונה שנים, במערכת הבחירות של הסנאטור ג'ון קרי, הקפיד המודיע להוסיף לו אל"ף לשם, קארי, כדי שח"ו לא יקרה לאחד הקוראים מקרה קרי. המגוחך היה, שבכל מקום בעיתון שהיה כתוב 'קרי' במובן של 'כלומר' זה גם הפך ל'קארי'.
השבמחקשאלה לכבוד הגרא"ד שליט"א:
השבמחקאיך מכנים בעברית מודיעית חזיר בר ממין נקבה:
דבר אחרת בר?
דברית ברית אחרת?
זוגתו של הרב החשוב דבר אחר שליט"א?
או הס מלהזכיר?
ולמה לא כתב העיתון "דבר בר אחר"?
לרמי נוידרפר,
השבמחקכזבי בת צור?
מישהו יודע אולי איך קראו ב'המודיע' למוסף 'דבר אחר' ע"ה?
השבמחקנראה שסוף סוף נמצא הפתרון לסכסוך המתמשך בין המתנחלים ובין שכיניהם הערבים.
השבמחקמהיום בפעולות תג המחיר, במקום לרסס גרפיטי שיצהיר "מוחמד - חזיר", ירססו המתנחלים גרפיטי שיאמר: "מוחמד - דבר אחר" ושלום על ישראל ופסלטין.
גם לחילונים יש חיה שהם נמנעים מלקרוא לה בשם הנכון שלה ובמקום זה קוראים לה "מחלה קשה".
השבמחקמאי שנה חזיר ומאי שנה סרטן? שלזה אתה רגיל ולזה אתה לא רגיל, אבל בבסיס הדברים מדובר באותה תופעת לשון נקיה.
עוד לא נפגשתי בחילוני שאומר מחלה קשה, נראה לי שזו מחלת/נחלת החרדים בלבד.
מחקגידול ממאיר זהו המציאות של מחלה זו ולא כינויה.
אגב, בחנויות טיב טעם לא רשום על המוצרים "מבשר לבן" או "מבשר חזיר" אלא רשום "מבשר אחר".
זו תופעה שמצריכה בדיקה לעצמה.
בשנות ה-50 היו קיבוצים שגידלו חזירים ל"השלמת הכנסה" תחת שם הקוד "ברווזים". אמור מעתה "ברווזי בר" ושלום על ישראל. השאלה היא אם שני ברווזי בר יכולים לגרום לתאונה כל כך חמורה...
השבמחקאני גדלתי בשנות ה-50 באחד מאותם קיבוצים שגידלו בהם חזירים, אבל אצלנו לא היה להם שום שם קוד.
מחקהיתה לנו חזיריה וככה בדיוק גם קראו לה. היתה גם ברווזיה, אבל שם היו ברווזים והיא היתה ממוקמת במקום אחר לגמרי.
מדי פעם היו מגישים בחדר האוכל צלי חזיר שקראו לו 'צלי חזיר' ולא 'צלי ברווז'. בכלל, אני לא זוכר שאכלנו אי-פעם ברווזים, אפילו לא ברווזי בר.
אכן, הביטוי התלמודי "דבר אחר" זה סוג של "לשון נקיה" שהומצא על ידי חז"ל. מצד אחד, יפה שישנם עדיין חוגים שמשתמשים בביטוי (גם אם כי בצירוף המוזר של "דבר אחר בר",שאותו "לא שיערו אבותינו"),מצד שני ,לא ברור מדוע הם חושבים שיש צורך להשתמש בלשון נקיה דווקא כשהמדובר בחזיר ולא בכל חיה אחרת שאיננה כשרה.לחז"ל פתרונים.
השבמחקכפי שהערתי כבר בתגובות בעיתון הארץ, יש לביטוי "דבר אחר שלושה מובנים:
1.חזיר.
2.עבודה זרה.
3.פירוש אחר, או עניין אחר.
יפה לראות שבספרות התחיה עוד השתמשו בביטוי הזה, חצי בהומור.
אני מצרף מקבץ של גלגולי הביטוי החל מחז"ל על משמעויותיו השונות של הביטוי-
שנה טובה צמחונית וכשרה...
("לא יישמע על פיך"- שלא ידור בשמו,...דבר אחר : אזהרה למסית ולמדיח"-סנהדרין סג ע"ב ,וכן:" אוכלי דבר אחר פסולין לעדות.הני מילי(דברים אלה )-בפרהסיה,אבל בצינעה-לא "- סנהדרין כו ע"ב , הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש בירושלם ואין צריך לומר לדבר אחר שנאמר (מלכים ב כג) אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלם"-מנחות יג י,וכן:"הבה אגלה לך מפה לאוזן,כי במקומנו קוראים את שמו:דבר אחר...כמובן,שלא בפניו.ואילו בפניו מחליקים לו לשון"-שלום עליכם/עצה,קא וכן:"ואיוואן הערל היה יושב לו...ובן רגע-והנה הוא נוחר כ"דבר אחר"...-ביאליק / יום השישי הקצר ,ד קנט,וכן:"מגניב מבט אל קותלי 'דבר אחר' מעושנים ואל חזירונים בני יומם שהומלחו"- ח.באר/אל מקום שהרוח הולך,95)
רמי, יש הרבה יותר משלושה, הנה עוד שנים שעלו בזכרוני על אתר:
השבמחק1. צרעת (שבת דף קכט, ב).
2. תשמיש המיטה (ברכות דף ח, ב).
וכבר סיפרו על המלמד שלמד עם תלמידיו והגיע לביטוי 'השיאו לדבר אחר' (עבודה זרה פרק ב משנה ה) ולאחר מבוכה תרגם ופירש: חיתן אותו עם חזיר.
תודה על ההערה !
מחקמסתמן שהביטוי "דבר אחר" הינו הביטוי, או "צירוף המילים"( כפי שרוביק רוזנטל בוחר להגיד ב"מילון הצירופים") בעל מספר המשמעויות הגדול ביותר בשפה העברית. ספרתי חמש משמעויות עד עכשיו...בדרך כלל ישנם עד שתי משמעויות שונות,כמו לדוגמה בביטוי "עמד על דעתו"=התעקש או הבין...,או הרים יד/ידיים= היכה או ויתר...ועוד
ידידי אמר לי, שאם היה מדובר בחזיר וחזירה, היתה הידיעה מתנסחת מן הסתם כך:
השבמחק"דבר אחר בר ורעייתו"...
רעייתו של "דבר אחר" מזכירה לי כמובן את מיס פיגיהו.
מחקכל אחד בקיבוצי הגליל המערבי ידע בדיוק למה מתכוונים באם אומרים "אני עובד היום בחווזיה" והיום אוכלים בחדר האוכל "בשר חווז" ואני מתכוון לשנות החמישים של המאה הקודמת,זה נשמע יותר טוב מאשר "דבר אחר בר" אבל הטעם כנראה הוא בערך אותו הטעם.......
השבמחק