פרנסות של יהודים: טבילה מהודרת במיוחד

המודעה הזו צולמה בשבוע שעבר בבית כנסת שכונתי בבית שמש, ובשל האקטואליות שלה אני ממהר לפרסמה לתועלת הכלל. ההזדמנות האחרונה תהיה מחר בין 12:00-09:00.

קשים חייו של פדיקוריסט עברי ממין זכר. לא די בכך שאין שום תהילה במקצוע זה אלא רק פטריות, אקזמות, ציפורניים חודרניות, יבלות ושאר מרעין בישין, הנה בדרך כלל הוא מזוהה עם נשים.

ישעי (מן הסתם ישעיה) הוא פדיקוריסט 'מוסמך ומורשה' (להבדיל, כמובן, מאלה המתחזים), שפועל במגזר החרדי. במגזר זה , שמלכתחילה אינו מעריץ גדול של קוסמטיקה וטיפוח גוף, לא יעלה על הדעת שגבר יקבל טיפול פדיקור מידיה של אשה. ולכן, כשאין בררה וכשצריך, נזקקים לשירותיו של גבר.

אבל יום אחד בשנה הפדיקוריסטים החרדים זוקפים את קומתם – ערב יום כיפור. ביום זה נחפזים אל המקווה חסידים ואנשי מעשה (כולל 'ליטאים', שזו הפעם היחידה בשנה שהם טובלים), רוחם טובה עליהם והם מקפידים על קלה כחמורה.

אך הלא גם הטבילה במקווה עשויה להיות מכשול ומקור לחטאים ושגגות! 'חציצה', למשל, היא עניין גדול בהלכות טבילה. אסור שמאומה יחצוץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה המטהרים, ולכן יש לחפוף היטב את השיער, לטול ציפורניים, לצחצח שיניים, ובאופן כללי לנקות טוב-טוב את הגוף.

הסירו דאגה מלבכם. ישעיה הטוב יעשה זאת עבורכם. הוא ינקה, יקצץ וישייף לעומק וללא כאבים את כל הפטריות והיבלות. כן, גם אתם שבכל ימות השנה מזלזלים בטבילה – הפעם עשו זאת כמו שצריך!

אבל גם ישעיה לא ייקח אחריות עד הסוף. נכון שהוא חודר לעומק, אבל מי כמוהו יודע שלהלכות חציצה אין שיעור וגבול, ולכן ליתר בטחון הוא מסתייג ('ואולי גם מניעת חציצה').

ובמילים אחרות: אני עושה מה שאני יכול, אבל אם אחד ה'גדויילים' יחליט שכדי למנוע חציצה לא מספיק לקצץ ולשייף את הפטריה, אלא צריך לקצץ את האצבע כולה – אני לא אחראי.