פריד אל-אטרש היה מלחין וזמר מצרי נערץ ממוצא דרוזי (הוא נולד בסוריה, אך הגיע למצרים כילד ושם פעל רוב חייו), שגם שיחק בעשרות סרטים ערביים. אני אמנם גדלתי על זמירות מסוג אחר לגמרי, אבל לא אכחיש שהיו לו, לאל-אטרש, מעריצים רבים.
אפילו חיים חפר, אללה ירחמו, ניבא, בשירו 'כשיבוא שלום', ששרה שלישיית גשר הירקון:
אבל כשיבוא סוף סוף השלום פריד אל-אטרש כבר לא ישיר 'אִיזָה בְּסִיר' (מה זה בכלל?), משום שהזמר האהוב מת מזמן (1974), או לפחות כך חשבנו.
אתמול ביקר איתמר וכסלר בחנות לחומרי בניין בהרצליה, והאיש שעמד לפניו בקופה נראה לו מוכר. כשהלך האיש והשאיר את החשבונית על הדלפק, התברר מיהו.
'בילדותי', מספר איתמר, 'היו לנו שכנים מצרים שאהבו מאוד את פריד אל-אטרש. יותר מאוחר חשבנו שהוא מת, אבל מתברר שזו היתה טעות, או איזה סוג של קונספירציה. עכשיו מסתבר שהוא עלה ארצה ומתפרנס משיפוצים'.
גלגולו של ניגון
ואם כבר אז כבר.
השיר הכי ידוע של פריד אל-אטרש הוא 'יא עוואזי פלפילו'. אם לא די בכך שהגשש החיוור חיקה אותו ועשה ממנו צחוקים, הנה אפילו נכתב הפיוט 'מול אלי וגדלו' לפי הלחן שלו.
זה המקור:
ואלה כמה ביצועים של 'מול אלי וגדלו', הגלגול הרשמי של פריד אל-אטרש לתוככי שירת הקודש היהודית (למיטב ידיעתי איש מהזמרים אינו מזכיר את המקור הערבי של הפיוט). המילים הם של הפייטן נסים בן יצחק הלוי מחאלב.
החזן יעקב שוואקי:
איציק אשל ויניב בן משיח:
תודה דוד ואיתמר,
השבמחקבסרט של ברברה סטרייסנד "ינטל" היא שרה לאביה,
http://www.youtube.com/watch?v=QwCPAo5e_F8
Papa Can you Hear Me?
כאשר היא שרה את המילים "illuminates my soul"
0:28 - 0:38 היא מצטטת משיר של פריד אל אטראש,
"אנא בנאדי עליכ" (אני מכריז בפניך)
http://cafe.themarker.com/music/1688485/
3:02 - 3:32,רק שאצל פריד הסלסול נמשך שלושים שניות ואצלה עשר.
ונחתום בדבריו של סלאח שבתי לחברי הקיבוץ "יש מי שגדל עם סימפוניה לה מינור כל היום באוזן..."
http://www.youtube.com/watch?v=kdxJe_Builg
1:38:12 ואילך
תודה רבה,
שמעיה
תודה! אחלה קטע! בבית הורי שמעתי לא מעט שירים ערבים, מוסיקה ערבית מארץ-ישראל הגדולה שנקראה אי אז בימי התורכים : א-שאם, כלומר סוריה הגדולה. אכן, פאריד אל אטרש הוא מסוריה הגדולה מג'בל אל-דרוז, דרוזי במוצאו שחי במצרים. אל אטרש היא משפחה ידועה בהר הדרוזים, והשם ממש לא מתאים לו, כי אטרש בערבית הוא חירש. "אִיזָה בִּסִיר, בִּסִיר סלאם",בתרגום לעברית מערבית מדוברת מאוד הוא: אם יהיה, יהיה שלום. ללמדכם: אם יהיה. לא: "וכשיהיה". בערבית זה לא ברור שיהיה שלום... סת----ם.
השבמחקגם בעברית מדוברת של היום זה לגמרי לא ברור כבר...
א-פרופו סוריה הגדולה - ברשת הסתובבה עד לא מזמן מצגת שבאה לפאר ולרומם את סוריה, יופיה, אתריה ההיסטוריים ותרומתה לתרבות האנושית. בפתיחת המצגת הופיעה מפה של "סוריא אל-כוברא" (סוריה הגדולה")) הכוללת, חוץ מסוריה בגבולותיה הנוכחיים, גם את לבנון, ירדן, ישראל (פלסטין), עיראק, כוויית, חצי האי סיני, חלקים מתורכיה וקפריסין. יש להם תיאבון בריא, לסורים, בלי עין הרע...
מחקאטרש בערבית פירושו חירש, ומכאן אתה למד שפריד אל-אטרש, אללהו ורחמו, היה בעצם בטהובן הערבי...
השבמחקשאלו פעם אחת את מרן עובדיה יוסף, הידוע ברבים כרבובדיה, אם רשאים ליטול ניגונים של נכרים בכלל ושל ישמעלים בפרט ר"ל, ולצרפם לפסוקים של קודש. האם אין התורה רח"ל חוגרת שק ואומרת אוי לי מבני שעשאוני כינור של נוגנים? וכוונת השואל היתה, מעשה שאירע בקרב החלבים בעיה"ק ירושלם תובב"א, שאחד מפיטניהם יצ"ו כתב שיר הלל להשם צבקות, וכרכו יחד עם שיר ידוע של פריד אל אטרש הנ"ל. ישב הלמדן העצום על סוגיה זו שבעה נקיים, וסופו שפסק כדרכו להיתר. את מהלך הדיון ההלכתי שלו לא אזכור, מה לעשות א גוישע קאָפ, אבל חתימת דבריו נחקקה בלבי לעד. וסימנך, אמר מרן, "על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו". ודברי פי חכם חן.
השבמחקבהמשך לדברי חיים באר, והרי זיכרון ילדות:
השבמחקסבתי,עליה השלום, שעלתה לארץ מאיזמיר, חזרה נסערת מבית הכנסת שבת אחת ולקח לנו זמן לדובב אותה. הסתבר שלמרבה תדהמתה בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש בעיצומה של תפילת השבת שרו בגאון את המנגינה של אחד השירים היותר גסים שהיו בטורכיה. סבתי, שבשנת 1975 הלכה לעולמה, מעולם לא שמעה על הפסיקה של מרן, והזעזוע מחילול הקודש לא מש מזכרונה. את אותו בית הכנסת, אין לי ספק שהיא מעולם לא ביקרה בשנית והוקירה את רגלה ממנו.
כדי לדון לכף זכות את בית הכנסת יש לומר שהפייטן הראשי שבו, ששמע את המנגינה הטורכית, כמו כל מוזיקאי רגיש למלודיות יפות,לא שמע מעולם את תרגום המילים מטורכית לעברית, וממילא לא ידע שהכניס במרומז צלם להיכל...
והערה נוספת בנוגע לפסוק המסיים את דברי חיים באר, כדאי לצטטו בניקוד (תהלים קלז) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
(ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן".
המילה ערבים מתייחסת, כמובן, לעץ הערבה, וככל הנראה מכאן בא השם "ערבה בוכיה"(Weeping willow) כששורש ב.כ.ה מוזכר בפסוק הקודם.
לרמי,
מחקמהו פרד"ס ממ"ה הוא נמשך?
ודע כי ארבעה נהרות גן-עדן נמשכים מארבע אותיות הויה. עליהם נאמר וּמִשּם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשים, וּמִשּם יורה על קוצו של יוד, לומר וּמִשּם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשים, (ארבע אותיות הויה).
י = שם הָאֶחָד פִּישון
ה = וְשם הַנָּהָר הַשּנִי גִּיחון
ו = וְשם הַנָּהָר הַשּלִישי חִדֶּקֶל
ה = וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת
כפי שאתה רואה 'על נהרות בבל' הוא ייחוד של אותיות ו"ה משם הויה, שהם פרת וחידקל, 'שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן' על הנהרות הללו הם נזכרים בציון, כל מילת ציון יורה על יציאה מקדושה.(ע"ע ראשון לציון, ציונות, 'צא בחוץ' משל הרב עובדיה יוסף, הר ציון מחוץ לחומת העיר העתיקה, וכיו"ב).
כמו שאדם בא למקום (אפילו זמני) ותולה את מעילך על וו, כך תלו את כינורתיהם המושבתים משמחה. ערבים הם אותיות ע-רבים יורה של ע' אומות, שהם בעלי רצונות מרובים ולא כישראל שיש להם רצון אחד.
וכאן מגיע שיא, שוביהם מבקשים מהגולים שישירו להם משיר ציון, וזה ענין השורש הכפול ת.ל.ל (יש האמרים כי הוא מיללה, ויש האומרים כי הוא לשון התעללות, ולשון תלולית עפר> רמז לשק ואפר) וכפל הבזיון, גם לשבת בגולה וגם 'לשחק אותה שמח'.
שמעיה
ובהמשך לדברי רמי דיין יש להוסיף מעשה שהיה בירושלים לפני שנות דור. שליח הציבור בבית המדרש של הזברות הוא בית המדרש תולדות אהרן היהנוהג לשיר את לכה דודי במניגה של סימונה מדימונה, נסו ותהנו, עד שיום אחד נסע אחד מזקני אנ"ש האוטובוס המקשר ושמע ברדיו את המקור, ויהום בית המדרש בערב שבת ההוא כפי שלא רגש וסער מעולם. עד כאן הקפה שניה.
השבמחקולעניין ערבים בבחינת יושבי אוהלי קדר וערבים בבחינת ערבי נחל הרי זה עניין השחוק ששחק מרן שליט"א והדברים בהררי אל יסודם
חיים באר
בשולי ההקפה השניה, או שמא תחילתה של השלישית, רציתי רק להעיר כי גם בעולם החסידות מדברים על "גאולת מנגינות", החל מימי הבעש"ט ש"קנה" מרועי צאן "שקצים" מנגינות ,ומרגע שהן "נמכרו" לו הם שכחו אותן.
מחקבחסידות חב"ד יש "מארש נפוליון" ומנגינות נוכריות בעליל ש"נגאלו" וכעת הן מנגינות קדושות לכל דבר. ככל הנראה רק לדור הראשון יש את הבעיה עם האסוציאציה שמעוררת המלודיה של השיר המקורי. לי עד היום מוזר לשמוע את השיר "ברבאבא אין כמוך בעולם...אוהבים אותך כולם" הופך להיות "רבי שליט"א אין כמוכך בעולם וגו'". לצעירי חב"ד היום אין שמץ של מושג על מקור המנגינה.
בבתי כנסת ספרדיים אפשר לשמוע את מנגינת "עץ הרימון נתן ריחו" למילות התפילה "ראו בנים גבורתו". אפילו על מנגינת "מעוז צור" אומרים המלומדים שמקורה, לא עלינו, בבתי היראה נושאי צלם השתי וערב...
כך או אחרת, אכן ,הדברים "בהררי אל יסודם":-)...ומה לנו כי נלין כל עוד המוזיקה טובה...ולהשומע ינעם...
שבוע טוב ותודה לאנונימי על קבלת הפנים הנלבבת
מחקובהמשך לדברי רמי דיין חיכיתי שמישהו מיקירי קרתא יזכיר בשמו (רמי עשה זאת ברמז)את הרבי מקאליב ואת סול או קוקושה שכולם מכירים. חסידיו של רבי יצחק אייזיק טאוב מתפארים שבזכות הזהוב שרבם נתן לגוי הקטן הוא זכה בניגון והערל, לא עלינו, שכח אותו. הערל, ייתכן, שכח, אבל אחד מיוצאות חלציו זוכרת וזוכרת היטב, למרות שאת התוספת של יבנה המקדש היא אומרת לא כל כך איי יא יא יא. זוהי זמרת ילידת מאקו הלא היא מאקאוו עיר ואם בישראל שבדרום מזרח הונגריה על גבול רומניה. שמה Palya Bea והיא באמת מפליאה לעשות. ממש תורה מחזרת על אכסניה שלה. מחזירה עטרה לישנה כפשוטו. מי שעייף מסילסולי אדמו"רים וזמרים חסידיים מוזמן להאזין לה. יפיפותו של יפת באהלי שם. היא שרה בבית הכנסת בבודפשט ואל תגרעו עין מזרועותיה החשופות כמאמר הגמרא "איגלי דרעא ונפל נהורא". כמדומני כתובות ס"ה. והשומע יזהר ויזהיר לבל יהיה חלילה ב"ק רח"ל. הנה הליק
http://www.youtube.com/watch?v=z5PZHFa9YUo
ר' חיים, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה!
מחקהנה 'סול או קוקוש' (התרנגול קורא) מושר על מבועי הקודש בפי האדמו"ר מקאליב שליט"א:
http://www.youtube.com/watch?v=DuTuKufvgO4&feature=related
ואם לא שבעה נפשך, הנה החזן משה שטרן, שהוא מזרע ישראל ויהודי כשר, שר גם הוא באותו בית כנסת ניאולוגי דק"ק בודפשט:
http://www.youtube.com/watch?v=LHipp-A5SdQ
שבת שלום חיים,
השבמחקמפתיע ומשמח לקרוא את דבריך כאן.
וודאי שעורך הבלוג, המשתתפים, הקוראים ובעלי התגובות מתכבדים בנוכחותך.
כל טוב ושבת שלום מחוייכת
1) אשר לפאריד אל-אטרש – ההשוואה לבטהובן מבוססת על טעות מקובלת:
השבמחקמעולם לא היה זמר מהולל זה חֵרֵשׁ – אך נמנה עם משפחת סולטאן אל-אטרש,
מנהיגו המיתולוגי של 'הר הדרוזים' (הר חורן), שאף הוא לא היה חֵרֵשׁ, חלילה:
המשפחה נשאה מדורי דורות את כינויו של אבי המשפחה, מקדמת דנא –
'אל-אטרש', משום שאכן היה חרש ומכאן צמח כינוי המשפחה...
2) 'איזה בסיר סלאם', פרי עטו של חפר– ולמעשה أذا بسير سلام ('אִדָ'א [קרי:
אִזָא] בְּסִיר סַלָאם') בערבית אכן משמעותו 'אם יקרה/יתרחש שלום!'!
והשירה בציבור של 'התקווה' מזכירה לי פרשה אחרת, שנכחתי בה מן הצד: חלק
מן הסרט 'ז'אן ד'ארק' הוסרט בשעתו בחצר הר הבית, ברחבה שלפני 'שער השבטים'.
שעה שניתן האות היו הניצבים, שנשכרו לשם כך, צריכים לשוב ולקרוא מכל הלב:
'יו-האנה! יו-האנה!' (הסרט צולם באנגלית!). אני נזדמנתי לשם במקרה, עצרתי
להתבונן במעמד המעניין – ולא האמנתי למשמע אוזני: בהינתן האות, שבו
הירושלמים וקראו במקום 'יו-האנה!', מכוחו של הרגל: 'אוּ-חַנָּה!! אוּ-חַנָּה!!!' -
שמו של שחקן הכדורגל, אהוב הקהל...
איך שגלגל מסתובב,
מחקהאיש שנולד בג'בל דורוז הוא הר ח-ו-ר-ן, כתב שר שיר שהושר בפי הגשש החיוור.
שורש ח.ו.ר שנולד בסוריה ירד למצרים ועלה לישראל.
תודה לכל משתתפי המסע.
רבי אחא אזל לכפר טרשא... אמרו ליה דאית שבעה יומין דשארי מותנא במאתא... אמר להו נזיל לבי כנשתא ונתבע רחמי... ואחליפו שמא דקרתא וקארון לה מאתא מחסיא (זהר וירא קא ב)
השבמחק(רבי אחא הלך לכפר טרשא... אמרו לו, שכבר שבעה ימים יש מגפה בעיר... אמר להם, נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים... והחליפו שם העיר, וקראו אותה מאתא מחסיא).
בשיר 'הוי ארצי מולדתי' מתיחס שאול לאדמת הטרשים (החרשים) שאינה מצמיחים דבר.
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: דוד זהבי
הוֹי אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ,
עֵדֶר עֻלְפָּה: שֶׂה וּגְדִי
זְהַב- הֲדַר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל, מַצֵּבָה,
כִּפּוֹת- טִיט עַל בַּיִת.
מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה,
זַיִת אֵצֶל זַיִת.
אֶרֶץ! אֶרֶץ- מוֹרָשָׁה!
דֶּקֶל רַב- כַּפַּיִם,
גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע.
נַחַל כְּמַה-הַמַּיִם.
רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב,
שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
חֵל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב,
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.
אֶרֶץ- נַחֲלַת מִדְבַּר- סִין!
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.
הֶבֶל-זַעַם הַחַמְסִין,
מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם-גֶּפֶן נִים- לֹא- נִים.
תֵּל-חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת.
תְּכוֹל- לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים.
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.
הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת לֵב!
הַשָּׁמִיר , הַשַּׁיִת.
בַּיָר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב,
בַּשָּׁמַיִם עַיִט.
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וחול.
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת.
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,
וְעַל פְּנֵי כֹל הַתְּכֵלֶת.
חברים יקרים,
השבמחקמרגש לראות כמה התלהבות יכולה ליצור חשבונית אחת קטנה הנושאת את שמו של הזמר הנערץ.
כל מי ששיפץ פעם משהו יודע שחלק בלתי נפרד מן השיפוץ הם גם הביקורים התכופים מאוד במחסן חומרי הבניין, ולכן אין ספק שבשבוע הבא אגיע למקום הנ"ל כמה וכמה פעמים.
אני די בטוח שאפגוש אותו שוב, כי להערכתי, לפי רשימת הפריטים המפורטת בחשבונית, פריד נמצא בשלב מוקדם למדי של השיפוצים, ולכן אין ספק שגם הוא יופיע שם שוב ושוב.
אי לכך, אני מתנדב להפנות אליו את כל שאלה שציבור הקוראים הנאמן רוצה לשאול, וכמובן גם לעדכן אותו בתגובותיכם.
דוד אסף,
השבמחקתודה על צרוף התפילות, אני מאמינה שאתה כותב את התהילים בדרכך שלך, דרך הבלוג.
יישר כוח
אסתר