נסים שקשורים בשמן קורים לא רק בחנוכה. תושבי רמת אביב 'הישנה' זכו לפני כמה שבועות לנס משלהם.
אבל נתחיל דווקא בסיפור מקומם מסביבותיה של אותה שכונה, שמוכיח כי עצי זית עוקרים לא רק בשטחים אלא גם בשכונת אפקה, ולכל עץ זית יש גם 'תג מחיר'.
סיפר לי דן אלמגור :
ויש גם סיפור אופטימי, שיכול אולי להישמע כמו 'חוק שימור עץ הזית'.
עד לא מכבר – כתב לי איתמר וכסלר, תושב רמת אביב וראש מדור 'שלטים מקומיים' של עונ"ש – לא ידע איש על קיומו של עץ הזית שצמח כבר 800 שנה (לפי הערכת מומחה שהגיע למקום) בחצר אחד הבתים הטוריים ברח' גרונימן פינת ברודצקי ברמת אביב, קרוב למרכז המסחרי הישן.
לפני כמה שבועות הזמינו השכנים גנן שיוריד שיח עצום שגדל פרא. הגנן עשה את מלאכתו ומצא פתאום עץ בתוך השיח.
מי שמכיר אותי יודע שצריך לקרות משהו על-טבעי כדי שאצלם צילומי טבע, אבל זה נראה לי מקרה שעומד בקריטריון הזה. צילמתי אותו אתמול ואפילו מדדתי את הגזע. רוחבו כמטר ושמונים.
אבל נתחיל דווקא בסיפור מקומם מסביבותיה של אותה שכונה, שמוכיח כי עצי זית עוקרים לא רק בשטחים אלא גם בשכונת אפקה, ולכל עץ זית יש גם 'תג מחיר'.
סיפר לי דן אלמגור :
בוקר אחד, לפני כשנתיים וחצי, נהם בולדוזר מאחורי דלת ביתי. בתוך שעה קיפל הבולדוזר את הבית הגובל, שבו גר ויצר במשך שנים רבות המלחין והמנצח נועם שריף, כדי לפנות את השטח לבית מידות חדיש. לאחר שהסתיימה ההריסה נעץ הבולדוזר את שיניו בעץ הזית הגדול שצמח בחצר, עקר אותו והניף אותו לגובה, הפוך. צילמתי אותו גם מפני שנזכרתי בשירו של נתן אלתרמן 'עץ הזית אחי הנידח', שמסתיים במילים: 'כי ההר לא ימוט ולבו לא ידום / כל עוד נבט אחד מרטש את חזהו'.הנה עץ הזית המונף אל על, שאותו צילם דן מחלון ביתו:
 |
| נתן אלתרמן, כוכבים בחוץ, עמ' 102-101 |
ויש גם סיפור אופטימי, שיכול אולי להישמע כמו 'חוק שימור עץ הזית'.
עד לא מכבר – כתב לי איתמר וכסלר, תושב רמת אביב וראש מדור 'שלטים מקומיים' של עונ"ש – לא ידע איש על קיומו של עץ הזית שצמח כבר 800 שנה (לפי הערכת מומחה שהגיע למקום) בחצר אחד הבתים הטוריים ברח' גרונימן פינת ברודצקי ברמת אביב, קרוב למרכז המסחרי הישן.
לפני כמה שבועות הזמינו השכנים גנן שיוריד שיח עצום שגדל פרא. הגנן עשה את מלאכתו ומצא פתאום עץ בתוך השיח.
מי שמכיר אותי יודע שצריך לקרות משהו על-טבעי כדי שאצלם צילומי טבע, אבל זה נראה לי מקרה שעומד בקריטריון הזה. צילמתי אותו אתמול ואפילו מדדתי את הגזע. רוחבו כמטר ושמונים.
יכול
להיות שהעץ אפילו עתיק יותר. אולי מהזיתים שלו הפיקו את השמן של נר החנוכה. הכל
אפשרי אצלנו...
הנה צילומי עץ הזית העתיק משלוש רוחות השמיים:
ונסיים בשירו היפה של אלכסנדר פן, שנכתב בשנת 1944:
 |
| אלכסנדר פן, לאורך הדרך - מבחר שירים, 1956, עמ' 228-227 |
הרשימה המקורית נמחקה בשל מתקפת 'ספאם'. התגובות המקוריות הועתקו כאן מחדש:
השבמחקרמי נוידרפר 6 בנובמבר 2012 בשעה 10:01
איזה שיר יפה
אנונימי 9 בנובמבר 2012 בשעה 08:45
איזה עץ יפה!
יונתן וולך 7 בנובמבר 2012 בשעה 05:36
ראו גם "מעשה בעץ זית" מאת בנימין תמוז בספרו: סיפורים, עמ' 113 - 116, על עקירתם של עצי הזית כמשל לסיכסוך על הארץ, ובמיוחד על עץ אחד שהיה למחמוד טאוויל, גיבור הסיפור, "ישיש מיושש כבן אלף שנים ויותר, גזעו מפוצל לכמה וכמה פצלות ובין הפצלות יש מקום למעבר חמור טעון שקיים". כמו כן, דני קרוון הציג פעם עץ זית הפוך ותלוי באוויר, ממש כמו בתצלומו של דן אלמגור. ועל סמליות הזית בתרבות הישראלית, עוד היד נטויה. תודה על השירים והתצלומים הנאים.
דניאל ונטורה 9 בנובמבר 2012 בשעה 10:38
העתקתי חלק מהכתבה לעלון שלי (קישור להלן). מהניסיון שלנו בשומרון עצי הזית משתקמים מצוין. לכן הנוף במקומות רבים כמו לפני אלפי שנים, אפילו השמות מזכירים זאת (מסחה-משחה) ועוד. הזית ממשיך לשלוט בנוף לתפארת נוף ארצנו. קראתי כי בספרד מעודדים נטיעת זיתים רק כדי לשמור על הנוף ...
מאחל לעץ כי יחזיק מעמד.
אפשר לקבל את שם הצלמים כדי להעניק קרדיט
שבת שלום
דניאל ונטורה
קדומים
http://he.kedumim.wikia.com/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%92#.27.D7.A9.D6.B7.D7.81.D7.9C.D6.B0.D7.95.D6.B7.D7.AA_.D7.97.D6.B8.D7.9B.D6.B0.D7.9E.D6.B8.D7.AA.D6.B0.D7.9A.D6.B8_.D7.94.D6.B7.D7.A7.D6.B0.D6.BC.D7.9E.D7.95.D6.BC.D7.98.D6.B8.D7.94.27:_.D7.A2.D7.A6.D7.99_.D7.94.D7.96.D7.99.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.A8.D7.9E.D7.AA_.D7.90.D7.91.D7.99.D7.91
מחקהבלוג של דוד אסף 9 בנובמבר 2012 בשעה 11:18
הצלמים הם, כפי שנכתב בפוסט: דן אלמגור (למעלה) ואיתמר וכסלר.
על הצילומים אין תג מחיר...
חיים אנלין 9 בנובמבר 2012 בשעה 12:12
באפקה, לפחות, זכה עץ הזית העקור ל"תג מחיר" הולם. עם בניית "בית הלוחם" בשכונה ב-1974, ניטעו בגנו עצי זית יפהפיים שצמחו לתפארת.
אהובה 9 בנובמבר 2012 בשעה 13:48
תודה על המדור על כל מרכיביו היפים (אגב, אולי כדאי לחדש בבלוג מדור על עצים מיוחדים בארץ?) כדאי להזכיר שכריתת עצים ללא אישור מגורם מוסמך אסורה בחוק פקודת היערות, כולל קנס כבד לעבריינים. יש אמנם מדור במשרד החקלאות שממונה על אכיפת החוק וגם מכריז שהוא מקיים "פעילות עניפה במיוחד" (כמה ספרותי מצדם) אך בפועל יש חשיבות לעירנותם של אזרחים שפונים לרשויות ודורשים הגנה לעצים, שרבים מהם נכרתים באין רואה.
פרטים נוספים באתר משרד החקלאות http://www.moag.gov.il/agri/subject/lechabek_etz/Protection_of_trees/default.htm
בבלוג זה יש טעם להזכיר את החוק המקראי האוסר על כריתת עצים בשעת מלחמה: (דברים כ,יט) כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. (אמנם בהמשך מסייגים את האיסור לעצי סרק בלבד, אך עדיין יש כאן קביעה ערכית חשובה).
אנונימי 11 בנובמבר 2012 בשעה 12:35
מספרים כי כאשר נפטר והלך לו המלך שלמה לישיבה של מעלה, בכו עצי היער והרכינו ראשם. השילו עליהם מעליהם ושקעו ביגון עמוק. רק עץ הזית נשאר עומד לו מוריק אור יקרות על פני היער והשדות הרחבים. השתוממו העצים ואמרו: "כלום לעץ הזית אין רגשות, כלום לא הרגיש עץ הזית בהסתלקות מלכינו האהוב? אין זאת כי אם לב אבן יש לו, לעץ הזית".
עץ הזית לא השיב דבר, ולו גם ברמז להלך הרוח שנשב ביער. הוא המשיך ללבלב ולהיות חביב.
לילה אחד, השתוללה סופה עזה ביער.
הרעמים רעמו, הבארות נשברו, ברקים הבריקו וכיסו את שמיו בעצבי ברזל, כאשרנשמע לפתע מתוכו קול בקיעה עצום.
העצים מעולם לא שמעו קול כאב עמוק כל-כך, ותהו מה הוא מקורו. בבוקר כאשר זרחה לה השמש ונתפוגגה הסערה הביטו העצים לכיוון עץ הזית וראו כי בגזעו נוצר בקע עמוק.
קמטי צער נחרשו לאורך גזעיהם בשעה שהביטו בעץ הזית, הם הבינו כי צערם היה חיצוני, בעוד כאבו של עץ הזית היה פנימי.
וגם היום בחלפינו על פניו אנו רואים את הבקע העמוק המצוי בגזעו.
עץ זית 27 בפברואר 2013 בשעה 20:25
אהבתי מאוד את התמונות של העץ ש'התגלה' פתאום מתוך השיח, כמה מתאים לעץ זית ישיש לשכב ולנוח בשקט, בצניעות, בלי להפריע לאיש, לחכות בסבלנות שיגלו אותו... מקסים.
Haim nissim5 ביוני 2014 בשעה 12:59
עוד הוכחה ויש רבות כאלה - צריך רק לשים לב - שהזמן איננו קו ליניארי, שאנחנ מדלגים בין יקומים מסתרים. אני גדלתי ברמת אביב מגיל 5 (בגיל 23 ירדתי מהארץ וחזרתי בגיל 56, לרמת אביב). אף פעם לא ראיתי את העץ הזה והרי הכרתי כל פינה ברמת אביב הישנה. הוא פשוט לא היה במציאות הזאת עד לאחרונה. עכשין הוא כבר צומח שם מאוד שנים :)