מסע מן הכורסא: בעקבות 'לילה, לילה'

א. המילים

השיר 'לילה לילה', שאת מילותיו כתב נתן אלתרמן ואת צליליו מרדכי זעירא, הוא אחד משירי הזמר העבריים האהובים ביותר, וכפי שנראה בהמשך הוא ממשיך להזין את התרבות הישראלית עד ימינו ממש.

ואכן, מי לא שר אותו בציבור או בטיול השנתי, כשהלילה רב, הצללים ניטשו ורק חרמש הירח האיר על המדורה, ואחרי ששרו, תמיד גם היה מישהו ששאל איך מיישנים ילדים בשיר ערש שמילותיו מפחידות כל כך? ובכל זאת, דורות של ישראלים המשיכו וממשיכים לשיר את הבלדה הכמו ימי-ביניימית הזו בדבקוּת שאין למעלה ממנה, ואינם חוששים לנפשות הרכות שתיבהלנה משני הפרשים שנהרגו בטרף ובחרב (והשלישי? מה קרה לו? – 'הדרך ריקה' כתב המשורר. סתם ולא פירש).

דן אלמגור סיפר לי בשמו של חיים גורי, ששר פעם את השיר לבתו הקטנה. היא לא בכתה ב'אחד היה טרף', וגם לא ב'שני מת בחרב', אבל הזדעזעה מ'את שמך לא זכר'... 

שלושה פרשים חמושים (תחריט של אלברכט דירר, ראשית המאה ה-16)

את השיר כתב אלתרמן לתכנית הארבע-עשרה של תיאטרון 'לי לה לו', שנקראה 'רק למבוגרים' והצגת הבכורה שלה הייתה ב-4 בפברואר 1948, אך כפי שנראה בהמשך, השיר נכתב כמה שנים קודם לכן, לכל המאוחר ב-1946.

היו אלה ימי מלחמת העצמאות ובזיכרונותיו סיפר משה ואלין, המפיק האגדי של תאטרון 'לי לה לו', כי הצגת הבכורה, שהתקיימה באולם 'יאשה חפץ', התנהלה לקול יריות שהגיעו מכיוון השכונות הדרומיות של תל-אביב שגבלו ביפו (ימים של חול וכוכבים, 1998, עמ' 166). מי שביצעה את השיר בהופעה המקורית הייתה שושנה דמארי, אז בת עשרים וחמש בסך הכל.

דבר, 4 בפברואר 1948

תחילה הנה המילים, שלכאורה מוכרות לכולם. ובכל זאת... (שימו לב במיוחד לבית הרביעי, שאותו 'נהוג' להשמיט בשירה בציבור).

נתן אלתרמן, פזמונים ושירי זמר, ב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ט, עמ' 137

כמעט כל מי שהתייחס לשיר, עמד על הפער הבלתי נתפס בין המוסכמה ששיר ערש אמור להרגיע את הילד המנמנם, לבין התוכן האלים והמפחיד של השיר עצמו: שלושה פרשים חמושים העושים דרכם אל הילדה ההולכת לישון. אחד היה טרף, שני מת בחרב, והשלישי, ששרד, כלל אינו זוכר את שמה של הילדה שאליה הוא רוכב. פתרונות של ממש לא ניתנו, והשיר היה ונותר חידתי.

כשקראתי אותו שוב, שמתי לב להדהוד של כמה מטבעות לשון מתפילת 'ונתנה תוקף' של יום הכיפורים ('מי בחרב ומי בחיה ... מי ישקט ומי יטרף... כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת'). ספק אם יש לכך משמעות פרשנית כלשהי, אבל מי יודע...

לא פחות מעניין הוא מגוון האלתורים שנעשו על השורה הראשונה. אלתרמן כתב בבית הראשון 'לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת', ובבית האחרון 'הָרוּחַ גוֹבֶרֶת', אבל האמנים ששרו (ובינינו, גם רבים מאתנו) הרשו לעצמם לשנות ככל העולה על רוחם.

כך למשל, כפי שניווכח לשמוע בפרק הבא, שושנה דמארי (המבצעת המקורית של השיר!), בנות שלישיית שוקולד, מנטה מסטיק ואפרת גוש משבשות ל'הרוח נושבת' (וכך גם נרשם לדראון באתר שירונט, שממנו מרבים לצטט); אסתר עופרים, ריקה זראי ועירית סנדנר משלישיית המעפיל שרות 'הרוח גוברת' וכמותם גם שמעון ישראלי; ורק צדיקים כמו הארי בלפונטה, הדודאים, אריק אינשטיין ויהורם גאון שרים כמו שצריך 'הרוח עוברת'.

אמנם, בדיקת תווי השיר שרשם זעירא בכתב ידו מראה שהנוסח שהוא החזיק בידיו לבית הראשון היה דווקא 'הרוח גוברת', וייתכן שרצה להתאים בין שתי השורות הראשונות של הבית הראשון לבין שתי השורות של הבית האחרון.

אך מצד שני, יש גם טיוטה אחרת של זעירא (שאותה המציא לי אליהו הכהן), ובה גם בבית הראשון הרוח עוברת ולא גוברת...

ב. מתי נכתב השיר?

כאמור, השיר הועלה לראשונה על הבמה ב-4 בפברואר 1948, אבל פתק שרשם מרדכי זעירא בכתב ידו, ותוארך לשנת 1946, מספר סיפור מורכב יותר, שמקדים בכמה שנים את יצירת השיר. הפתק השתמר בארכיונו של זעירא, וזו הזדמנות להודות לבנו יובל, ששיתף אותי במכמניו:

כדי להבין טוב יותר את פשר העדוּת הזו פניתי לאליהו הכהן, שבטוּבוֹ השיבני כך (25 במאי 2013):

אמנם השיר 'לילה, לילה' פרץ את גבולות הארץ והוקלט בפי זמרים רבים ברחבי העולם, ובעיני רבים הוא הלהיט הגדול של זעירא, אך זו לא הייתה דעתו של יוצר הלחן. הוא לא העניק לו חשיבות מיוחדת במניין יצירותיו. זעירא לא הלחין את 'לילה, לילה' מתוך התלהבות או השראה מיוחדת אלא מתוך אילוץ.  

וזה היה מהלך הדברים: 

אלתרמן, כידוע, הרבה לשבת בבתי קפה תל-אביביים. בדרך כלל ישב ושתק. נכון יותר – ישב, שתה ושתק. מפעם לפעם היה מזמזם ניגונים. כשנחה עליו הרוח, חיבר מילים למנגינות שזמזם מתוך זיכרונו. כך עשה בשיר 'איזה פלא', כך גם נהג בשיר 'הוא והיא על הגג' ('מעפולה באנו הנה יחד'), וכך ניסה לעשות גם ב'לילה, לילה'.  

בפגישותיו עם זעירא היה אלתרמן מזמזם את השיר במנגינה שספק אילתר בעצמו ספק דלה מזיכרונו. מנגינה שנשמעה כיללה. היה זה זמזום מעצבן וטורד, כי אלתרמן לא היה מזמזם אלא מהמהם. כשם שהיה משהו גמלוני בהילוכו, הייתה גם 'גמלוניות' בהמהומו. וגרוע מכל – הוא לא חדל להמהם את השיר שוב ושוב בכל פגישה, עד שהוציא את זעירא משלוותו, כי לא יכול היה לשאת עוד את ההמהום הטורדני הזה. 'עד מתי תמשיך לענות אותי עם המנגינה העלובה הזאת?' – שאל את אלתרמן בכעס. ואלתרמן השיב לו בניחותא: 'עד שתכתוב אתה מנגינה טובה יותר'.  

ואז, כדי להשתחרר מהסיוט הזה, החליט זעירא לשרבט מן השרוול, בלי להשקיע מאמצים מיוחדים, מנגינה שתפטור אותו אחת ולתמיד מהזמזום הטורדני הזה.  

בעצם, זה היה מארב מתוכנן של אלתרמן כדי להשיג מזעירא לחן לשיר.  

כך, בלחץ הנסיבות, נולד לחן 'לילה, לילה'.  

זעירא רצה לשנות קצת את מילות השיר לצרכי התאמה ללחן, אך אלתרמן, כידוע, לא התיר לשנות אפילו קוצו של יו"ד בשיריו. לבסוף התיר לזעירא לחזור בפזמון פעמיים על המילים 'לילה, לילה, נומי, נומי, כבי את הנר'.  

אינני משוכנע שזעירא ירד לסוף כוונותיו הנסתרות של אלתרמן בשיר הזה. אני גם מסופק כמה מאתנו, השרים את השיר, מבינים בדיוק את משמעותו. אלתרמן עצמו אף פעם לא הסביר את פשר השיר האימתני הזה, שבו מרדימים ילדה לפני השינה בסיפור מפחיד על שלושה פרשים חמושים הדוהרים אליה, ועד מהרה אחד היה טרף, שני מת בחרב והשלישי שנותר לא זכר את שמה. חלומות נעימים כבר לא יהיו לה לילדה המורדמת בשיר הזה...  

אף על פי כן, זה לא הפריע לרבים מאתנו להתרפק על השיר, נדמה לי בזכות המנגינה הרוגעת של זעירא.  

למרות ש'לילה, לילה' היה לאחד השירים המפורסמים והמושמעים ביותר של זעירא, המלחין עצמו לא התפעל ממנו. 'אני לא רואה בלחן הזה שום תרומה סגנונית לבניין הזמר העברי' – אמר לי בראיון רדיו. הוא רצה להיות מזוהה עם סגנון ארץ ישראלי חדש ושורשי, שיישען על המקורות המוזיקליים העבריים העתיקים. כך למשל, ראה זעירא תרומה ראויה מפרי עטו לזמרת הארץ בשירו לט"ו בשבט, 'ברחבי כרמי מולדת', שבחלקו נשען על הניגון המסורתי של תפילות ראש השנה, שכן ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות.

שלוש תשובות נוספות לי למכתבך אליי:  

1. כתב היד בפתק שהבאת מן הארכיון הוא בהחלט כתב ידו של זעירא. הדיבור על עצמו בגוף שלישי, היה סגנון די מקובל אצלו.  

2. התאריך 1946 על הפתק אינו מוטעה אלא מדויק. אמנם השיר הושמע בתוכנית הארבעה-עשר של תיאטרון 'לי לה לו' – 'רק למבוגרים', שהצגת הבכורה שלה הייתה ב-4.2.1948, אך השיר נכתב בשנת 1946. זעירא היה מרותק למיטתו משנת 1947 ועד אמצע שנת 1948, לאחר שלקה בהתקף לב קשה מאד שהשבית את פעילותו לשנה תמימה. בן 42 היה אז. זה היה הראשון מתוך שישה התקפי הלב שתקפו אותו, עד שהאחרון בהם הכריע אותו בשנת 1968 והוא בן 63.  

3. שני הנוסחים: 'הרוח עוברת' ו'הרוח גוברת' הם נכונים. הנוסח הראשון הוא של הבית הראשון, והנוסח השני הוא של הבית האחרון. הנוסח 'הרוח נושבת' אינו לעניין. אלתרמן לעולם לא היה חורז 'נושבת' עם 'צמרת'...  בשנת 1960 כינס זעירא לראשונה את מבחר יצירותיו, 111 במספר, בספר שיצא בהוצאת המרכז לתרבות של הוועד הפועל של ההסתדרות. בעמוד 85 של אסופתו זו מופיע השיר 'לילה, לילה' ובו הרוח 'עוברת' גם מתחת לתווים וגם במילות השיר. את הטקסט המודפס הזה שזפו עיניו של אלתרמן, כי זעירא שלח לו את הספר מיד עם הדפסתו בליווי הקדשה חמה. לוּ הייתה זו טעות, קרוב לוודאי שאלתרמן היה מעיר לו על כך, או לפחות זעירא עצמו היה מציין בעותק הספר שברשותו הערה לתיקון במהדורה הבאה. לעצם העניין, אין רבותא בכך אם הרוח גוברת או עוברת.

111 שירים ותווים של מרדכי זעירא (עריכה: שלמה קפלן, מבוא: מנשה רבינא), תש"ך

'לילה לילה', אסופה של 87 משיריו של זעירא, ראתה אור בשנת 1988 בעריכת גיל אלדמע ובצרוף מבוא נרחב של אליהו הכהן

ג. הביצועים

עשרות רבות של ביצועים והקלטות יש לשיר, מה שמעיד על מעמדו הבלתי מעורער כאחת מאבני היסוד של הזמר הישראלי. כמעט כל האמנים הגדולים שלנו שרו אותו וכאן נביא כמובן רק מבחר קטן, כזוטו של ים. אם תצטיידו בסבלנות ותגיעו לסוף הרשימה תגלו בדרך גם את הארי בלפונטה, תרגומים לפינית ולאספרנטו ואפילו סרטון אנימציה יפהפה שנעשה על פי השיר.

נצא למסע הלילי. הדרך מלאה...

1. מקהלת בית היתומות וינגרטן

ההקלטה המוקדמת ביותר שמצאתי ב'אוצר הזמר העברי' של קול ישראל היא מיוני 1952 של זמרת הסופרן סלינה אלפנדרי. אבל הביצוע שמשך את תשומת לבי הוקלט זמן קצר לאחר מכן, בפברואר 1953: זוהי 'מקהלת בית היתומות וינגרטן', בניצוחו של צבי טלמון.

בית היתומות, שנוסד בשנת 1902 על ידי הרב החרדי דוד וינגרטן, פעל ברחוב החבשים בירושלים ואחר כך בבית ספר 'אליאנס' ברחוב יפו, ובשנת 1956 עבר למשכנו הנוכחי בשכונת קרית משה (קראו על תולדותיו בכתבה המעניינת של דוד רפ, שפורסמה ב'הארץ'). לא ידעתי מאומה על המקהלה שפעלה שם, ואני מוכרח להודות שיש משהו מקאברי בביצוע השיר המסוים הזה על ידי נערות יתומות דווקא...

בארכיונו של זעירא נמצאו התווים על פי העיבוד של צבי טלמון (זהו כתב ידו של המלחין והמנצח הירושלמי טלמון, שאגב נפטר לפני חצי שנה, בדצמבר 2012, בגיל 90):

2. אסתר עופרים

נמשיך בביצוע ה'קלאסי' של אסתר עופרים. הנה היא בקליפ נדיר, כנראה מראשית שנות השישים, מלווה בידי בעלה דאז אבי עופרים.



3. שושנה דמארי

עוד ביצוע 'קלאסי' הוא של שושנה דמארי, שהייתה, כאמור, הראשונה לשיר אותו ב-1948:



4. הארי בלפונטה

הזמר השחור הארי בלפונטה, שכידוע אינו מבני ברית, תרם אולי יותר מכל זמר אחר לתפוצתו העולמית של השיר, כששר אותו בעברית. בלפונטה הקליט את השיר בשנת 1962 והוא נכלל בתקליטו: The Many Moods of Balafonte

הנה השיר:

5. ריקה זראי

ריקה זראי, שכבר עשרות שנים גרה מחוץ לישראל, הקליטה את השיר לראשונה ב-1955 בתקליטה 'זכרונות...'.

וכאן היא שרה אותו בצרפת בהופעה בשנת 1973:


6. שמעון ישראלי

מועד ההקלטה אינו ידוע, כנראה בראשית שנות השישים, אבל קול הבס החם של שמעון ישראלי הופך כל שיר בביצועו למיוחד.



7. הדודאים

'הדודאים', בני אמדורסקי וישראל גוריון, הקליטו גם הם את השיר בהרמוניה הנפלאה שלהם. מועד ההקלטה אינו ידוע לי.



8. אריק איינשטיין

אריק איינשטיין בתכנית 'לול', בראשית שנות השבעים. השיר נכלל באוסף 'ארץ ישראל הישנה והטובה', שראה אור בשנת 1973:



9. יהורם גאון



10. שלישיית המעפיל

עירית סנדנר (הסולנית), אהוד שחם ודן שרון. ההקלטה משנת 1975.



11. שלישיית שוקולד, מנטה, מסטיק

ירדנה ארזי, רותי הולצמן ולאה לופטין בהקלטה מ-1976:



12. 'לילה, לילה' כאופרה

הנה, למשל, זמרת הסופרן נעה ביזנסקי:



כאן זמר הבריטון הירושלמי ינאי גונצ'רובסקי:



וכאן מקהלת גברים יהודים ממוסקבה בניצוחו של אלכסנדר צליוק:



13. מחלקת הביזאר: תרגומים לשפת עם לועז

כפי שראינו לעיל, כשהארי בלפונטה רצה לשיר את 'לילה לילה' הוא לא חיפש תרגום לאנגלית, אלא למד את המקור ושר בעברית. בכל זאת, מתברר שהשיר תורגם לשפות שונות, ובעיקר משונות.

בשנת 1967 הקליטו יָארְקוֹ ולַאוּרָה (Jarkko Ja Laura), צמד זמרי פופ ידועים מפינלנד, את השיר בתרגום לפינית! השיר נקרא Syyssunnuntai, שאם הבנתי נכון, בפינית זה 'לילה'. 

פרשים חמושים בפינלנד – יארקו ולאורה

אבל התרגום המשונה ביותר הוא ל... אספרנטו. אין לי מושג מי אחראי לו ומי מעוניין בו, אבל עובדה שעד לכתיבת שורות אלה כבר היו 28 צפיות בסרטון (מהן לפחות אחת שלי).



ד. 'לילה, לילה': הסרט

בפסטיבל הבינלאומי ה-13 לסרטי סטודנטים, שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בחודש יוני 2010, הציג דותן גולדווסר, תלמיד 'בצלאל' בן קיבוץ גזית, סרטון אנימציה קצר בשם 'דרך ארץ'. בסרט מוצג עימות לילי בין חלוצים יהודיים ביישוב דמוי 'חומה ומגדל' לבין שכניהם הערביים, על רקע השיר 'לילה, לילה' שמקבל פירוש חדשני ורב-משמעי.

בעיני זה סרט יפהפה והפרשנות – מבריקה.

Derech Eretz (Way of the land) דרך ארץ from Dotan Goldwaser on Vimeo.

ה. אפילוג: לי, לה, לא עלינו...

בימים אלה עלה על במת 'צוותא' מופע סאטירי אקטואלי, 'לי, לה, לא עלינו', שחיבר אפרים סידון וביימה דניאלה מיכאלי. המופע בנוי מן השירים הקלאסיים שהושרו בתכניות 'לי-לה-לו', ועליהם נוסף 'טוויסט' אקטואלי. וכך, לשיר 'לילה, לילה' הוסיף סידון שני בתים חדשים העוסקים באלימות הרצחנית שבתוכנו. הנה הם, באדיבותו, ואתם מוזמנים לזמזם...

לילה, לילה, סכין כבר נשלפת, 
לילה, לילה, עוד נרצח על מדרכת. 
לילה, לילה, קטטת שיכורים,
נומי, נומי, עוד כמה בחורים,
נומי, נומי, אל ביתם לא חוזרים...

לילה, לילה, אישה שוב צורחת,

לילה, לילה, אישה שוב נרצחת. 

לילה, לילה, בן זוג, או חבר,

לילה, לילה, עצבני מסתער –

לילה, לילה, יורה או דוקר...

לילה, לילה,

נומי, נומי, לא תקומי יותר.

השטר החדש הנושא את דמותו של נתן אלתרמן יצא לארנקים באפריל 2013

_______________________________________________

תודה לדן אלמגור, אליהו הכהן ויובל זעירא.

בעלי התוספות

יובל חבצלת, האקורדיוניסט המהולל של להקת הנח"ל, הפנה את תשומת לבי לביצוע ייחודי של 'לילה לילה', שבאמת שונה מכל האחרים, בהיותו עיבוד ג'ז קצבי במיוחד. המעבד הוא יובל עצמו, שכתב לי כך:

'לילה לילה' הוא, לדעתי, אחד השירים היפים והמדהימים ביותר שנכתבו פה. חשוב לציין כי מכל הביצועים יש רק ביצוע קצבי ושונה אחד. יצחק סדאי, גדול המורים בקומפוזיציה, נפל מהכיסא כששמע עיבוד זה וביקש ממני עותק להשמיע לתלמידיו באקדמיה. אם תתעלם מהווידיאו, שמלווה את השיר, תיהנה מהעיבוד והביצוע של 'חפצי-ביט-אלפא להקה מחברי הקיבוצים בית אלפא וחפציבה עם הסולנית חנה'לה משגב. בין חברי התזמורת המלווה: אהר'לה קמינסקי, דני סנדרסון ומרטין מוסקוביץ. ההקלטה נעשתה ב-1971.

יובל הוא בנו של זאב חבצלת, איש בית אלפא, שייסד את להקת הנח"ל וחיבר והלחין כמה משירי ארץ אהבתנו (כמו 'נאחז בכל משלט', אשכולית', 'לאן נושבת הרוח' ועוד). זאב חבצלת נספה בתאונת טרקטור בשדות בית אלפא לפני חמישים ואחד שנה.