'חבלים' על הר ציון |
שבוע הספר העברי, תשע"ד
א. קוראים יושבים
קוראי הבלוג הוותיקים ודאי זוכרים את הרשימה 'קוראים הולכים', שאותה פרסמנו לכבוד 'שבוע הספר' בשנה שעברה. היו אלו לרוב חרדים, שקראו בספרי קודש או התפללו מתוכם, בדרכם מהכותל ואליו, אבל גם בפינות אחרות של העיר.
קוראי הבלוג הוותיקים ודאי זוכרים את הרשימה 'קוראים הולכים', שאותה פרסמנו לכבוד 'שבוע הספר' בשנה שעברה. היו אלו לרוב חרדים, שקראו בספרי קודש או התפללו מתוכם, בדרכם מהכותל ואליו, אבל גם בפינות אחרות של העיר.
הפעם יצאתי אל
חוצות העיר בחיפוש אחר 'קוראים יושבים' ברחוב או בבית קפה, או 'קוראים נוסעים' ברכבת הקלה החוצה את העיר. לא קשה היה למצוא אותם (ועל פי רוב – אותן). היו שמלמלו פסוקי תהלים מתוך סידור, היו ש'נתפסו' קוראים ב'חבלים' של חיים באר, 'אהבת שאול' של אלי עמיר, 'תולדות האהבה' של ניקול קראוס או 'מאה שנים של בדידות' של גבריאל גארסיה מרקס. כמה מהם היו שקועים בקריאתם וכלל לא שמו לב שאני מצלם אותם, אך אלה שזיהו אותי בעבודתי, נתנו מיד את הסכמתם ופניהם נהרו משמחה.
'תולדות האהבה' |
'תהלים' |
'מאה שנים של בדידות' |
'אהבת שאול' |
'נמר השלג' |
ב. בחנותו של מר שטיין
כמו רבים מן הקוראים, גם לי יש ספריה 'רצינית' בבית ומדי פעם, לצרכי עבודתי, אני עורך ביקור בחנויות של ספרים משומשים. יש לא מעט חנויות כאלה בירושלים – כל אחת מיוחדת במינה – ובעתיד בוודאי נקדיש רשימות לכבודן. לא פעם, כשחולפות בראשי מחשבות נוגות על עתידם של הספרים, אני מהרהר גם בעתידן של החנויות הללו. האם זהו תחום שהולך ונעלם מול עינינו?
אחת הידועות שבחנויות ה'יד שנייה' היא 'שטיין', ששוכנת היום ברחוב המלך ג'ורג' 43. לחנות זו, שבעבר התמחתה בספרי עיון, בעיקר במדעי היהדות, יש שורשים היסטוריים, והיא הייתה במשך עשרות שנים מקום מפגש לרבים מסופרי ירושלים וחוקריה, מגרשם שלום ושמואל הוגו ברגמן ועד ש"י עגנון וחיים באר. מקומה המקורי היה ברחוב המלך ג'ורג' 52, ליד בית הכנסת הגדול, ומי שניהל אותה עד מותו היה מייסדה הרברט שטיין, שעלה מפרנקפורט לארץ ישראל ב-1933. לפני כארבע שנים נסגרה החנות ההיסטורית, בת שני החדרים הגדולים והאפלוליים, ודוד יחזקאלי, נכדו של המייסד, עבר למקום חדש, בגדה המזרחית של הרחוב, מול בית הכנסת 'ישורון'.
מחוץ לחנות, על המדרכה, כמה שולחנות ומדפים ועליהם נערמים ספרים משומשים במחירי מציאה. החנות עצמה, הממוקמת בקומת הקרקע, רחבת ידיים ומוארת. אמנם אין בה בית קפה, כמנהג החנויות החדשות, אבל כשביקרתי בה היא המתה אנשים ומספר הכותרים שנערם בכל מקום היה עצום ורב. דוד מנהל את עסקיו ביד רמה ומתוך בקיאות במתרחש בממלכתו, וכל בקשה נענית בתוך דקות ספורות. לאחרונה שכר דוד את הדירה מעל וכך יצר חנות דו-מפלסית.
תודה, ברוך ודוד. אבל -- אני רק שאלה: אם אינני טועה חנות "שטיין" הוותיקה היתה בצד המערבי של רח' קינג ג'ורג', בעוד החנות החדשה היא בצד המזרחי (שהרי אחרת אינה יכולה להיות מול "ישורון") -- או שזכרוני מטעני. אצל "שטיין" מצאתי ספרים רבים ביידיש, כאלה שחיפשתי ועוד יותר -- כאלה שלא חיפשתי...
השבמחקאת כמובן צודקת. תודה על התיקון.
מחקדוד יחזקאלי - האקסצנטרי המתמיד - הסתכסך עם דודו בסכסוך מפורסם ורווי יצרים לפני שנים רבות ואז פתח את החנות החדשה מול בית הכנסת ישורון. אין קשר לסגירת החנות המקורית לפני שנים ספורות.
השבמחקכדאי לספר גם על השיווק היצירתי: מדי חודש הוא מכריז ללא לאות ותולה שלטים בדבר סגירה מוחלטת של החנות ועל מכירת חיסול והנחות ענק - דבר שכמובן משמש רק כדי למשוך קונים תמימים...
א) הרעיון לכתוב על חנויות הספרים המשומשים - מוצא חן בעיני. אשמח לקרוא עוד.
השבמחקב) דווקא חנויות אלה, שממילא הן נדירות, ימשיכו להיות בעלות עניין גם בעידן האינטרנט, כי את הדברים שהן מציעות אי אפשר יהיה למצוא ברשת.
מי שנכנס לחנות זו צריך להיות מוכן לגחמותיו של דוד ,לאנחותיו קורעות הלב (על אף גילו הצעיר), לחוסר סבלנותו המפליג ולכך שהתשובה שלו היא תמיד היא: "אני ידוע שיש את זה כאן איפה שהוא אבל אני לא יודע איפה..." או משהו בסגנון. צריך להזכיר שלפני כמה שנים ניסה לפתוח חנות גם בתל אביב, אבל שם, כנראה, לא נחל הצלחה רבה בגישת האנטיפטיות השיווקית שלו...
השבמחקאכן אישיות ייחודית, אך מושקע כולו בבקשת הקוראים (גם כמה חודשים אח"כ). החנות עצמה נפלאה ומלאה הפתעות וספרים הייחודיים רק לה. תמיד כיף לבקר שם גם מבלי לחפש ספר מסויים.
השבמחקראשית - תמונות הקוראים מקסימות והלוואי וירבּו קוראֵי הספרים.
השבמחקשנית - מוסף ספרים של "הארץ" משבוע שעבר (כשנפתח שבוע הספר) פרסם מס' ראיונות עם בעלי חנויות ספרים יד שניה והיה מעניין ביותר. לכולם הוצגו אותן שאלות והתשובות - איש איש ותובנותיו. המשותף (לזכרוני) היתה האופטימיות בקיומן של חנויות כאלה גם בעתיד ובמיוחד לקהל מבוגר.