יוקר המחיה בראי ההיסטוריה

עמוס בידרמן, הארץ, 10 באוקטובר 2014

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ (קהלת, א 10-9).

רון שפיר, שאוהב לקרוא עיתונים ישנים, גילה שלא הרבה השתנה בארץ חמדת אבות. תמיד קיטרו כאן על יוקר המחיה, גם כשלא הייתה לכך הצדקה, וגם העיר ברלין הייתה מחוז ערגה לאנשי הארץ (חוץ מאשר בתקופה קצרה וממש לא חשובה בשנות השלושים והארבעים).

ב-22 בפברואר 1912, לפני יותר ממאה שנה, יצא העיתון היומי 'האור' – עיתונו של אליעזר בן יהודה, שראה אור בירושלים – נגד האגדה כאילו המחירים בארץ יקרים יותר מאשר ב'ברלין הזולה'.

שר האוצר הטורקי חייך בסיפוק ונמנע מלמסור תגובה.

עיתון 'האור' סיפק גם כתובת מועילה לאנשי ארץ ישראל שהחליטו לבקר בברלין, אולי כדי לייסד שם רפובליקה ספרותית חדשה:

האור, 29 בפברואר 1912

מלון שמידט בימים הטובים (תודה לדוד קנמון)

היות ומלון האורחים הזה כבר לא פועל, על אף שהבניין עצמו שרד מהפצצות ברלין (ראו בתגובה של דוד קנמון), עיינתי באתר האינטרנט 'דפי זהב ברלין: לעסקים דוברי עברית' (!), ומצאתי בו מודעה שתתאים לישראלים תפרנים שמחפשים סעודת שבת חינם: