בקיבוץ דורות יש מפעל רווחי של מוצרי תיבול, שהוקפאו לקוביות קטנות והן נוחות לבישול ולטיגון. המוצרים הנהדרים הללו, שסיסמתם הקצת לא-מעודכנת היא 'קצוץ מהקיבוץ', מוכרים כמעט בכל מטבח בישראל.
 |
| אלוף בצלות |
 |
| ואלוף שום... |
כמנהגי הטרחני עיינתי במידע החשוב שמודפס על גבי האריזה ועמדתי על מגוון הכשרויות שהמוצר מתהדר בהן. לא יכולתי שלא לשים לב לצפירת ההרגעה: 'ללא חשש לינת לילה'.
אחר כך שאלתי את עצמי: מה זו בעצם 'לינת לילה', ועל מה ולמה יש לחשוש ממנה? האם יכול להיות שמורשת הלינה המשותפת בקיבוץ זלגה למידע שצורף לאריזות הבצל והשום?
לא התעצלתי ובדקתי מוצר דומה מתוצרת 'שופרסל', שמיוצר עבורם באותו מפעל שבקיבוץ דורות. ומה מתברר? גם כאן נמצאת הכתובת המשונה 'ללא חשש לינת לילה'.
אז מה קורה כאן?
יגעתי ומצאתי. לא תאמינו: המקור לחשש לינת לילה של בצלים ושומים קלופים נמצא בתלמוד הבבלי (מסכת נידה, יז ע"א) והוא קשור במישרין לעולם המאגיה, השדים והרוחות.
ברוכים הבאים לאומת הסטרט-אפ, ישראל 2016!
וכך נאמר בתלמוד:
אמר רבי שמעון בן יוחי: ה' דברים הן, שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה, והלן בבית הקברות, והנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים, והמקיז דם ומשמש מטתו.למה? מה קרה? ובכן, מסבירה הגמרא:
ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי [אפילו שהם מונחים בסל סגור וחתום] – רוח רעה שורה עליהן.
'רוח רעה' פירושה שדים ורוחות ושאר מרעין בישין, שבדרך כלל נאחזים בבני אדם ('דיבוק') אבל עשויים לקנן גם על ראשי השומים והבצלים.
כבר במאה ה-12 העז רבנו תם, נכדו של רש"י ומגדולי 'בעלי התוספות' בצרפת, לקבוע כי 'הרוח הרעה' של ימי המשנה והתלמוד אינה מצויה עוד בינינו (חולין, קז ע"ב, ד"ה 'התם'):
ומה שאין אנו נזהרים עכשיו מזה, לפי שאין אותה רוח רעה מצויה בינינו, כמו שאין אנו נזהרין על הזוגות.
איסור 'זוגות', שגם הוא מקורו בתלמוד הבבלי, פירושו שמחשש לרוח רעה אסור לשתות או לאכול צמדים (למשל, אסור לאכול שתי ביצים, אלא או אחת או שלוש).
ואכן, ברוחו של רבנו תם השמיטו הרמב"ם, ר' יעקב בן אשר בעל 'הטורים' ור' יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך' את הלכות הרוח הרעה מספריהם.
ואכן, ברוחו של רבנו תם השמיטו הרמב"ם, ר' יעקב בן אשר בעל 'הטורים' ור' יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך' את הלכות הרוח הרעה מספריהם.
אבל סמכותם של אלה כנראה אינה מספיקה למחמירי דורנו. ממאמר מלומד של הרב משה יוסף, הבנתי כי אביו המנוח, הרב עובדיה יוסף, היה זה שהחליט להחמיר על לינת הלילה של הבצלים המקולפים.
אשר על כן הורה לנו מרן אאמו"ר זצ"ל בבד"צ "בית יוסף" להחמיר ולהקפיד בדבר, לפיכך אין אנו מאשרים במפעלי תעשיית הסלטים להשתמש בשום ובצל המגיעים למקום כשהם קלופים ועברה עליהם לינת לילה, אלא אם כן הבצל מגיע עם השערות שבראשו, ואפילו חלק מהשערות, או שיש עליו חתימת יד המשגיח שנקלף באותו יום לאחר עלות השחר. (ואמנם רבים נהגו לאשר השימוש בו על ידי מריחת הבצל במעט שמן, ומחשיבים זאת כתערובת, שאין רוח רעה שורה עליה, אך דעת מרן אאמו"ר זצ"ל לא היתה נוחה מכך, וכדלהלן אות ג).
 |
| שום לא מקולף מתכונן ללינת לילה כשרה |
ולא רק 'ספרדים' אלא גם חסידים מחמירים בדיני רוח רעה. הנה מה שמספר 'מומחה הכשרות יוסי שטיינברגר', איש חב"ד, שמתפאר כי בשל השיגעון הזה הוא הטריף כמות עצומה של בצלים מקולפים וגרם נזק כספי לבעלי מפעל בטורקיה, עד שהללו למדו כי אסור לתת לבצל מקולף לישון בלילה ובכל בוקר יש לקלפו מחדש...
אז אם עד עכשיו חשבתם שהבעיות של שומים ובצלים קשורות בריח האופייני שלהם, הרי שעכשיו תדעו שלא הריח הוא הבעיה אלא הרוח. הרוח הרעה.
 |
| בצל קלוף שעבר עליו לילה קשה במיוחד |
בעלי התוספות
לא האמנתי לאיזו תפוצה ויראלית יזכה הקוריוז הזה...
לא רק שערך מיוחד, 'איסור לינת לילה', נכתב בו-ביום בוויקיפדיה, אלא שכמה ימים לאחר מכן (ב-1 בפברואר 2016) הוזמנתי לשוחח על כך עם ירון לונדון, בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום' שמשודרת בערוץ 10. הנה הריאיון:
וזה האיור החמוד שפתח את הריאיון:
הכל אמת לאמיתה: אני נוהג להשאיר לי חצי בצל לסלט של מחר, ובאמת בזמן האחרון אני שומע בלילה נהמות וגניחות משונות מסלון. ואמנם, שלשום בשתים בלילה ירדתי למטה, וראיתי רוח רעה מרחפת במטבח ואוכלת סנדביץ' עם אבוקדו. ללא ספק ידען חז"לינו הכל.
השבמחקיום אחד קיבלתי בפייסבוק את התגובה על בצל ולינת לילה . ובפוסט ניכתב כי בצל מושך אליו בלילה את החיידקים ולכן שמים בחדר שישנים בו בצל חתוך. דבר נוסף מנהג מבית אבא . בפדיון הבן מניחים את הבכור על מגש ומפזרים סביבו ממתקים ו- שיני בצל . כששאלתי את אימי לשם מה שיני בצל היא ענתה כנגד עין הרע . גרשון איצקוביץ.
מחקשיני שום
מחקמצטער . שוב לא עברתי לפני ששלחתי . טל"ח
מחקסתם רדוד.
מחקהאמת כי הבצל והשום מפרישים חומרי רעל ברגע שפוצעים אותם .והרעל מופרש באיטיות משך הלילה. כיום הבצלים פחות חריפים . ביקרתי מזרח אסיה מקור הבצלים שם הבצלים חריפים באמת
לגבי ביצים כנראה בעניין של הגיינה ואז בבית מיני זוחלים
נתחיל בבדיחה חמודה, הנוגעת (כמעט!!) בתוכן כמות הביצים שמותר לאכול - להזכירכם:אסור לאכול ביצים בזוגות!!. שני ייקים נפגשים אומר ייקה א'(לצורך העניין נקרא לו "היינץ")לייקה ב'(נקרא לו "פריץ") - "רוצה לשמוע בדיחה טובה?". עונה פריץ-" בוודאי". אומר היינץ-"כמה ביצים אתה יכול לאכול על קיבה ריקה?". פריץ חושב וחושב ובסוף אומר לו- "שלוש". אומר היינץ -"דום קופף- אתה יכול לאכול רק אחת- אח"כ הקיבה לא תהייה ריקה". מהרהר פריץ בינו לבינו וחושב שזו בדיחה לא רעה. הוא פוגש את ייקה ג' (לצורך העניין - שמו "ארנסט") . שואל אותו - "כמה ביצים אתה יכול לאכול על קיבה ריקה?" . ארנסט מהרהר ואומר לו -"שתי ביצים". פריץ אומר לו - חבל- אילו היית אומר "שלוש" הייתי מספר לך בדיחה טובה. אז הנה המקור ההילכתי לכמות הביצים שמותר לאכול, ע"פ 'מר"ן אאמ"ור זצ"ל בד"ץ'. צילום השומים בסלסילה, ע"פ המוח המעוות, אירוטי ומזכיר לא עלינו מין קבוצתי ר"ל. והערת אגב - כמה משגיחים מרויחים ב"יושר" את כלכלתם מן ההלכות המשונות והפרימיטיביות האלה המחייבות את החילונים הנדיבים לשלם מכיסם סכומים לא מבוטלים.
השבמחקאל דאגה, החלונים הנדיבים לא מוציאים מכיסם אגורה אחת לטובת העניין.
מחקמנפלאות כוחות השוק:
אם לא הייתה כשרות, מספר הלקוחות היה קטן יותר, ומחיר היחידה היה (כן כן, חכה לזה- )-
גבוה יותר!
טא דא! מדהים! כשרות מורידה את מחיר המוצר! לא יאומן!
צא ולמד: מה חברות ענק, כמו הרשיז, נסטלה, אנטמנז וכו׳, שרוב מוחלט של הצרכנים שלהם בכלל לא שמע על כשרות יהודית, ועדייןאיכשהו שווה להן להתאמץ טיפונת כדי שמוצרים שלהם יהיו כשרים למרות שהצרכן שומר הכשרות מהווה פרומיל מכלל הצרכנים. ממש פלא. ואם זה נכון לחברות הללו, על אחת כמה וכמה בישראל, בה יש ביקוש רב לכשרות על המוצרים, וסביר להניח שרוב החברות בכלל לא היו מצליחות להתקיים בלי כשרות.
אגב, אם כבר דואב לבך לכיסו של הקניין החילוני, הרי שהייתי ממליץ לו בכל פה ללכת לרשתות החרדיות בהם למרות הכשרות (פראדוקס!) יש שפע מבצעים והנחות, מחירים הוגנים, ואולי אפילו- אם אכן דואג הוא לממנו, ימצא אל נכון לרכוש מוצרים שאינם ממותגים, ויחסוך לעצמו כמה וכמה זוזין, הרבה יותר מהעלות הלא קיימת לצרכן של אותה חותמת כשרות...
פרקר, לינת לילה של בצל ושום לא קשור לדיני כשרות אלא להחמרה הזויה שמקורה באמונה בשדים ורוחות. אתה לא רואה את ההבדל?
מחקבלי קשר לשאלה אם אני מסכים או לא, או להבדל שאני כן או לא רואה בין דיני כשרות יסודיים להלכות מאוחרות יותר (והרי, בעיני החילוני כל ה״כשרות״ מיסודה היא אמונה תפלה אחת גדולה)-
מחקבסופו של דבר מה שחשוב פה זה כוחות השוק.
רוצה הציבור החמרה הזויה? יקבל החמרה הזויה. אם יהיה ציבור שירצה שירקדו ריקוד גשם מסביב לאוכל שלו לפני שהוא נארז- יקבל ריקוד גשם.
הלקוח תמיד צודק.
בדקתי בחשש את אריזת השום של דורות כאן בגולת אמריקה. להפתעתי המילים היחידות בעברית על האריזה הן "ללא חשש לינת לילה" וללא תרגום לאנגלית. כנראה שרק לרוחות דוברות עברית יש בעיה עם שום ובצל.
השבמחקמעולם לא הבנתי את אמירת הכשרות "ללא חשש". הרי נאמר בספר משלי "אשרי אדם מפחד תמיד", ובהתאם לכך תמיד מקנן חשש בלבי: אולי משגיח הכשרות נמנם לרגע? אולי, ר"ל, לקח שוחד? אולי יצא בשאלה, ואת עבודתו כמשגיח כשרות עשה כלאחר יד, שהרי יהודי צריך פרנסה גם אם יצא בשאלה? מה מקור היהירות להבטיח כשרות "ללא חשש"?
השבמחקיכול להיות שהמשגיח ישן בלילה יחד עם השום והבצל וכך ידא באופן אישי שהם לא מקולפים. אולי הוא גם לקח קצת חשיש...
מחקצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על הורדה משמעותית בדרגה --- מעתה אמור - "ט./ (טירון) בצלות" ו"רב"ט שום" וחסל סדר דרגות המוליכים לרמטכ"לות כמו "אלוף בצלות" ו"אלוף שום" ויסלח לנו משוררנו הלאומי ח"נ.
מחקכידוע ש-ממידת הזהירות זה שלא להיזהר יותר מדי.
מחקומכל אלה עדיין לא הבנתי הכיצד ניתן להפיג "חשש לינת לילה" לתוצרת של קיבוץ דורות שהיא קלופה ומוכנה לשימוש מיידי ועמדה לילות רבים על המדפים המקוררים ?
השבמחקבבצל טחון אין בעייה...
מחקשתי תרופות לחשש-
מחקהאחת, ש"שום כתוש קפוא" הוא תערובת של שום (60%), שום משוחזר (30% - מה זה?), שמן צמחי, מלח, רכז לימון. וכבר מצינו כי בתערובת השדים לא נוגעים.
השניה, שהתערובת הזו גרה במקפיא, ולשם גם הרוחות הרעות חוששות להיכנס.
בכל זאת יש טעם במצווה הזאת, שהרי אלו ידועים כצמחים עם ריח חריף באופן מיוחד,שעלול חס וחלילה להחריב שלום בית...
השבמחקברגע שיש הלכה, כולם מסכימים וחיים בשלום
לאחר שנפטר סבי עליו השלום, שהיה איש דתי (פועלי אגודה) וגם כהן, הוא נקבר בהר המנוחות. לא הבנו מדוע הקברנים נותנים ידיים ורוקדים מסביב לקבר. רק מאוחר יותר הסבירו לנו את עניין הלילית והשדים...
השבמחקhttp://www.yadharavnissim.com/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%E2%80%93-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA
מחקמעניין, מהניסוח בנידה ניתן להבין שהאיסור על לינת לילה הוא רק כלפי מים מזוגין, החיבור לשומים, בצלים וביצים (שלשה מאחלים שבהקשרים אחרים מיוחסות להם דווקא תכונות אנטי דמוניות) קשור אולי בכך שלצורך קילוף השום, הבצל והביצה היו משרים אותם במים למשך כמה שעות ואולי אף ללילות שלמים. והרי הם מצויים במים מזוגין ש"לנו".
השבמחקאין ספק שהחשש ממשגיחי כשרות, בודקי בציציות ושאר מריעין בישין חשוכין, מעבירים חכמים על דעתם. על זה אמרו הגששים: 'ישראלסקי פרמיטיבסקי'.
השבמחקאגב, אני בן קיבוץ דורות. הקיבוץ הראשון בנגב (דצמבר 1941), שהורי היו בין מייסדיו. אני גאה על כך.
אני שמח שאתה גאה בכך שקבוץ דורות היה הקבוץ הראשון בנגב ובצדק. אבל אני לא הייתי מתגאה בכך שלמען מטרות מסחריות (ואולי מוצדקות) קבוץ דורות משתתף בהילולא של כל מיני סוגי הכשרים המלאים בעבודת אלילים שאפילו הרמב״ם הבין שאלו הם שטויות שמקומם לא בעולמנו. האם אין גבול לכך. שאלתי היום רב ממוצא ליטאי הגר לידי למקור של ״ ללא חשש לינת לילה״ והוא צחק ואמר לי זה בודאי מקור טוב להוציא עוד כסף מכיסם של יהודים טובים. נקרא לילד בשמו , זו הונאת דעת ממדרגה ראשונה או בקיצור עבודת אלילים בחסות חותמת של רב ידוע. בושה וחרפה למי שמשתמש במושג הזה וזה אינו מוסיף כבוד לקבוץ דורות ולשאר המפעלים המשתמשים במושג הזה. אבל מה שנכון למען רווח נזרקים כל העקרונות.
מחקדורות - קיבוץ שנקרא על שמם של ד(ו)ב, רבקה ותרצה הוז שנהרגו בתאונת דרכים שזיעזעה הקטן בארץ ישראל של סוף 1940. בספרו של רם אורן "ימים אדומים" אנו מוצאים טעות מוזרה שהמחבר לא שם לב אליה - במספר מקומות בספר מוזכר "רחוב דב הוז" בתל-אביב עם ציון שהמדובר הוא בשנת 1935 בערך וזה כמובן לא יכול להיות, שכן הרחוב היחידי בישראל שנקרא על שמו של אדם בחייו היה רחוב אוסישקין בירושלים (ר' "עונג שבת" שדן בסוגיה זו מספר פעמים. חוץ מזה - בוודאי לא היו קוראים לרחוב על שמו של אחד מראשי ה"הגנה" בתקופת המנדט--לתשומת ליבו של רם אורן.
מחקלאנונימי הנכבד. בחיפה יש רחוב חיים על שם חיים ויצמן שנקרא כך עוד בחייו. בראשל"צ יש רחוב שמעון פרס שעדיין חי נושם ובועט. כלומר - קיבלנו את מנהג אחינו בני עדות המזרח לקרא לילד על שם סבו בעודו בחייו לשם הכבוד.
מחק... ובאור יהודה קרא ראש המועצה הקודם לרחובות בשם גבי אשכנזי וגדעון סער יבדל"א. אף הגדיל וקרא רחוב בשם "באלי" על שם מאהבתו
מחקובמזכרת בתיה יש רחוב על שמו של ראש המועצה הקודם סוויסה יבדל"א
מחקורחוב ביאליק בתל אביב, לא?
מחקלית מאן דפליג, אכן רוח רעה יוצאת מנקביו של האוכל מהירקות דנן. גם כוסות רוח הנקראות באנקעס, לא יועילו לו להנופח ברשות היחיד, ויהא זה חייב לפתוח חלונות ביתו ולהוציא הרוח הרעה. גם ליסטים לא יכנסו בדלת אמותיו של הבית מחשש טומאה. ארבע על ארבע אמות יטמא הנופח רוח רעה ברשות הרבים, משיצאה בת קול אחרונה מבני מעיו, יטול בברכה ידיו שלוש פעמים בכול יד, ויוסיף – שהכול, ללא חשש ברכה לבטלה. בשבת וביו"ט מברכין על הנהנין.
השבמחקוע"ז נאמר: מפיח לפי תומו...
מחקאפשר לדון בלי לזלזל. ואם כבר מצטטים גששים - "היה צליל..."
השבמחקלא יודע מה זה חשוכין, לא החכחמתי כל כך כחכמים העידנא בעלי בעלות על החכמה והמודרנע (-; אבל אפשר לדון בכבוד בדעת רבי שמעון בר יוחאי שכל המזלזלים לידו כקליפת השום (ללא לינת לילה)
ב"ה יתברך שמו לעד
מחקמרוב עיסוקין בשדים , רוחות ומזיקין אחרים בכתב שכחנו לחלוטין שהמדובר בעייצם בדיבוק ימ"ש, אותו דיבוק ר"ל שעליו נבנה תיאטרון בלתי מוסרי כמו "הבימה" (טפו, טפו, טפו) ואותה גיברת (אבוי לנו!!!) הקרויה בלשונם חנה'לה רובינא. עלינו להוריק מכיסינו כל מה שקשור באותו דיבוק ימ"ש ולזכור כי הדיון המעמיק בשדין, רוחות ודיבוקין עשוי להביא לגאולת העולם בעזרת הקב"ה (ואם לא הבינותם עד כה לא תבינו לעולם כי אינכם ראויים לכך, ובאו דברים על זיומם ב"ה.
כשקוראים את התגובות נראה שאכן יש לחשוש לרוח רעה. די לחכימא ברמיזא וגו'
השבמחקלאחרונה רץ מייל שמסביר את נושא הבצל ומתייחס להלכה זו.
השבמחקמצורף קישור. הועלה במס' אתרים.
http://kolmeanien.co.il/Thread-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A6%D7%9C-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99
ואי אפשר שלא לציין, כמויות הלגלוג פה עוברות את המצופה.
תנו מעט קרדיט להלכה.
בעבר, חיים ללא מקרר ואמצעי אכסון היו שונים. בצל פתוח בלילה יתכן שנגע בו בע"ח או שצבר לכלוך. ולכן בגדר סיכון מסוים. בצל כירק חריף, צובר יותר ועלול להעביר יותר לכלוך מאשר ירקות אחרים. ולכן אסרו אותו לאחר לילה. חז"ל התייחסו לכך כדבר ענייני ולא מיסטי.
ואם תדעו שהעניין בהלכה זו הוא שמירת בריאות, תואילו להתיחס קצת בשונה.
(הערה. בזמן חז"ל לא הכירו את המונח וירוסים, חיידקים וכו'. יתכן שלכך כוונו באומרם 'רוח רעה'. עובדה, מושג זה נכתב לא פעם בהקשר של דברים שכיום מוכרים כסיכונים בריאותיים.)
מעט סובלנות, פליז.
בלי ללגלג, במקום להיתלות במיילים מפוקפקים, יכול כל אחד לעשות בביתו מספר ניסויים פשוטים:
מחק1. חיתכו בצל והניחו אותו למשך הלילה בקערית. בידקו לאחר יום האם הבצל השחיר (אות כי ספח חיידקים שחורים במשך הלילה), או שרק איבד את חריפותו והחל לקמול.
2. הניחו מיונז תעשייתי בקערית מחוץ למקרר. המתינו יומיים. אכלו לתיאבון (ניסוי זה אינו מומלץ לאד ולחרדים לבריאותם).
לא ברור מהיכן האמונה שבצל, כירק חריף, צובר יותר ומעביר יותר לכלוך מירקות אחרים. בתרבויות אחרות הבצל בכלל נחשב למחטא, ומייחסים לו תכונות בריאותיות שונות, כגון מניעת הצטננות, מניעת מחלות לב, מניעת סוכרת, טיפול בטפילים בדרכי העיכול (תולעים), ואף עיכוב התפתחות טרשת עורקים. אופן הטיפול בכל אלו - לאכול בצל.
נכון שלחזלינ"ו לא היה מקרר, אבל הם כתבו בפירוש שהסיבה לאיסור החמור הוא לא כי הירקות נקרבים, אלא משום רוח רעה, ולשטית מלי, למה דוקא בצלים ולא גזר גמדי למשל?
מחקאגב, אותי יותר מהכל עיצבנה ההתרברבות של אותו משגיח כשרות, המתפאר בנזק הגדול שגרם לבעלי המפעל
מקור הלכה זו הוא משום שמירת הבריאות.
מחקלמה דווקא בצל. אולי כי הוא חריף וחששו יותר.
אני לא סבורה שבצל משחיר בן לילה וכו'. אבל יתכן שיש לו רגישות שמחריגה אותו מירקות אחרים , כאשר נותר בלילה ללא מקרר.(לדוגמא, אם לקק אותו בעל חיים).
שאלה אחרת שניתן לשאול, היא למה מקפידים על כך כיום, כשניתן לשמור אוכל לא רע. זו כבר תשובה אחרת, ונוגעת לחוסר רצון לשנות שמקובל כיוום. בבחינת, כך עשו, ואין אנו רוצים לשנות.
וזה מקור הלכה זו.
דברים האסורים משום סכנה
בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה.
סובלנות? רק אם אתה חושב כמוני.
השבמחקזה מה קוראים בעברית צחה פלורליזם צר
לא, לא. ההלכה לא רק שלי. מורשת הספרים, ספרי הלכה, אינה רק של הציבור החרדי. ספרים אלו שנכתבו לפני שנים שייכים גם לכם. אין שום צורך לחשוב כמוני. אלא לכבד את עברו של העם שלך.
מחקואגב, מותר לשאול, לבקר. אבל הלגלוג, רחוק מאוד מפלורליזם.
אין לי בעיה עם רבנים שפוסקים שטויות והבלים. אחרי הכל, גם אחרי חורבן הבית צריכים רבנים לחדש משהו. הבעיה שלי היא עם הנוהים אחריהם והמאמצים את השטויות הללו כדרך חיים.
השבמחקלא רק "לחדש" כי אם גם לחיות טוב ולמלא את חשבון הבנק הנפוח, והחילונים המשלמים מכיסם על כל ההבלים הללו
מחקאכן הזוי ופרימיטיבי וכל מה שיש לומר על זה. ועדין.... לידיעת כולנו, בצל קלוף וחתוך העומד באוויר מפתח רעלנים החל מחלוף כשעה ומעלה. יתכן וזה עמד בבסיס האמירה התלמודית שקישרה בצל קלוף העומד לילה עם תוצאות בריאותיות שזוהו על ידם, ובלית הכרתם את עולם הרעלנים, קראו לכך רוחות ושדים...
השבמחקאפשר ללעוג ולצחוק, אבל מה בדיוק מפריע לכם שמליוני יהודים דתיים בכל העולם מקפידים על כך וחשוב להם לקנות מוצרים שאינם מכילים רכיבים בעייתיים? מה הכפייה החילונית הזאת?
השבמחקאם אתם דואגים לכספכם שהולך לכשרויות ו"הבלים" מהסוג הזה, באותה מידה הם דואגים לכספם שהולך למימון חילולי שבת והבלים שונים, כמו תיאטרונים ובתי קולנוע, כנסיות ומסגדים, וכל שאר מרעין בישין.
וחוץ מזה הרי בעוד כמה מאות שנים ילעגו ל"אמונות" שלכם בדיוק כפי שהינכם לועגים היום לאמונות של הדורות הקודמים.
כלומר ,כל זמן שיש מליוני אוהדים לדבר כל שהוא אז הוא כשר וטוב. כלומר כל אוהדי ״דעאש״ הם אנשים טובים, הרי יש להם מספיק אוהדים ברחבי העולם. זה ההגיון שלך מר אנונימי (מדוע להיות אנונימי ?). באם אתה דואג שכספי דתיים לא ילכו לכנסיות ומסגדים וכיוצא בזה (תיאטרונים וקולנוע !) אז גם אני לא רוצה שכספי לא דתיים ילכו לבתי כנסת ולתשלום שכר לרבנים ואנשי דת בכלל , לא חשוב מאיזו דת. לצערי זה שוב ההגיון הלא כל כך ישר שלך.
מחקקצת דמגוגי. ונא לא להכניס לכאן ארגון טרור, בבקשה.
מחקאז כך, מעשים טובים מוסכמים הם טובים, ולהפך. המגיב לא דבר על מעשים טובים או רעים, אלא על מנהג שלפי תפישתכם הוא טפשי. ( ולא מפריע לאף אחד), ובכן בנוגע למנהגים. כאלו, אם יש קבוצה גדולה של אנשים שדוגלת בזה, מה אכפת לך.
גם בעולם הגדול יש טרנדים מדי פעם שמעלים גחוך או שאלות, אבל יש לזה מספיק מעריצים,, אז מוכנים לקבל את זה. (כמו טרנדים בבגוד,שירים עלובים ועוד) ובכן, למנהג, חומרא, זה מספיק מעריצים, פרגן להם.כמו לכל חסידיו של טרנד אחר.
מלי, את אולי סניגורן של ישראל, שמתמחה בבלוג הזה בהגנה על החרדים ועל אמונותיהם, אבל לא צריך להגזים ולהיסחף.
מחקאיסור לינת לילה של בצלים ושומים הוא מנהג הזוי הנשען על אמונה בשדים ורוחות רעות (ולא על סיבות רפואיות), ותשעה מתוך עשרה דתיים וחרדים בימינו לא שמעו עליו אפילו ואינם יודעים את מקורו וסיבותיו (נסי אותו על משפחתך וחברייך).
את גם מתעלמת מהעובדה שרבינו תם זלזל במנהג זה וקבע שאין רוחות בימינו - האם הוא לא שם לב שיש רעלנים בבצל או שהוא משחיר אחרי כמה שעות?
השאלה אינה על חז"ל, ואפילו לא על אלה שמאמינים בנכונות מנהג זה או בשדים ורוחות ('טרנד'?), השאלה היא לגבי מפעלים חילוניים מודרניים, כמו קיבוץ 'דורות' או שופרסל, שמוכנים לשתף פעולה עם שטויות כאלה, בין בשל בּוּרוּת ('ככה החרדים דורשים מאיתנו ולמה לנו להתעסק איתם') במקרה הטוב, בין מתוך בצע כסף, במקרה הפחות טוב, וממחשבה צינית, שהוספת כשרויות והחמרות גם 'מוכרת יותר'.
ההסבר לשיתוך הפעולה הינו ברור לכל בר דעת- רווח ממוני!
מחקגם אתה מבין שאין פה עניין של הסכמה או אידאולוגיה כל שהיא, גם אילו הייו אומרים נותני תוקף הכשרות שרק אם ירקדו עם תרנגול על רגל אחת עם כל אריזה אזי יקבלו הכשר ומבירור שיעשה בעל המפעל יתברר שרווחיו יעלו- אזי זה יעשה!
הפופוליזים שרץ פה, הינו נחות וקטנוני. בסופו של דבר מדובר בבצע כסף של בעל המפעל החילוני ואמונתו של אותו חרד ותו לא.
אני קוראת את הבלוג בשביל לקרוא. לא בשביל לסנגר.
מחקואני לא מגנה על החרדים ועל אמונותיהם, הבקורת שלי על החברה החרדית גדולה. מאוד.
מה שמכעיס אותי הוא התייחסות של אוטומט בזלזול כלפי החברה החרדית, וכלפי דברים שמקורם במורשת.
נכון, החברה החרדית, ובפרט כאלו שנמצאים במקומות מסוימים, מגיעה למקומות הזויים. הרבה מאוד סבורים כך. (גם חרדים). מנהגים שפעם היו נחלת בודדים, חומרות, הבטחות וקסמים, ועוד אלף דברים הפכו למאסט ולנושא מרכזי. אבל זה לא המקום לומר בקורת כעת.
נכון, יש הרבה אמונות טפשיות. אבל חלק, חלק מן המנהגים והמסורת, יש להם איזשהוא הגיון. לפחות הגיון ששיך לתקופה מסויימת.בנסיבות מסוימות. תנו לזה קרדיט. לא כל מנהג או מאמר בגמרא הוא מושא ללעג.
אל תסכימו. אל תעודדו. אבל תורידו מעט את רמת הלגלוג.
ואגב, תפוצת הטור מוכיחה שאולי לבצל יש כן השפעה לא קטנה. מי יודע...
בקוצר דעתי לא הבנתי, למה בצל שישן טוב בלילה נחשב פרימיטיבי, ואילו הקפדה על הדלקת האש בתחתית הסיר, הפרשת תרומות ומעשרות לפח, או הבאת חצילים מהערבה בשמיטה נראית יותר הגיונית. לדיני הכשרות אין הגיון, לא הגיון פנימי ועקיב, ולא בכלל. הרוצה יקפיד, הלא רוצה יאכל שרימפס בחלב אמו.
השבמחקילדי כועסים עלי , על ה"אמא המנדנדת.." המעירה : "בבקשה ! אל תשאירו בצל חתוך לאכילה ולבשול או טיגון לעוד מספר שעות - זה מסוכן ומסרטן . זרקוהו לפח האשפה!!" וכל זה בשל מאמר רפואי - מקצועי , שקראתי לפני מספר חודשים (לצערי , איני זוכרת היכן התפרסם זה המאמר ושם מחברו)
השבמחקכלומר , יש דברים בגו...
ובאותה "הזדמנות" של השיח על השום ...:אחרי שהוצגה במוזיאון "היכל שלמה" בירושלים "שמלת כלה (מרשימה בגודלה ויופיה) עשויה כולה מקליפות השום..
הבנתי כי הביטוי "חשוב כקליפת השום" אומר דורשני ..להבנתי יש ערך לקליפת השום
ואשמח לשמוע ידע ודעת של המומחים. תודה.
כדאי להזכיר את המנהג של יהודי אלזס לתלות בסוכה בצל (ללא חשש - עם קליפתו!) שאליו מודבקות נוצות, כדי לסמל את הפסוק "וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ".
השבמחקשלום לכולם,
השבמחקכמו שיש לאדם ב' רגלים וגופו ובריתו מונחים באמצע, כך יש לנו ב' צווים עיקריים, סור מרע, ועשה טוב.
לינת לילה פירושו להתרחק מהחושך, כלומר מדבר שאינו שלם, להתרחק מכל מה שמראה חסרון, ואח"כ עשה טוב. כלומר הפירוש הוא שהבסיס לעבודת האדם, לא יהיה מחסור, אלא שלימות. כי בבורא עולם לא חסר דבר, וכדי להיות בקשר איתו, צריך להיות קשר של שווי צורה, וברגע שאדם מבטל את החוסר שלימות (לינת לילה) הוא יכול לדבוק בשלם, בחינת עשה טוב.
בספר הזהר מוזכרים השומים והבצלים.
בצל נחשב לקו ימין (בצלו חימדתי וישבתי) ושום נבחן לקו שמאל, היות כי שם יורה על חסרון, כמו שאומרים לנקוב בשם.
ענין של זוגות כפי שהוזכר לעיל הוא, כי מספר זוגי מורה על דין וקטטה, והוא בחינת שני כתובים המכחישים זה את זה, בעוד שמספרים אי זוגיים מסמלים שלום ורחמים, בחינת יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, וכתוב השלישי הוא הברית והשלום, ככתוב הנני נותן לו את בריתי שלום.
בבל"ת. ובעברית: בלבול ביצים (קלופות) ללא תועלת.
מחקאני אגיד את זה בפעם ה-100:
השבמחקהציונות הייתה אמורה להיות אלטרנטיבה לכל זה.
ונכשלה.
קיבוץ דורות כמשל.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאני לא נוהגת 'לברך' אנשים באופן שבו אני מתכבדת להגיב אלייך - Eti4 : את באמת מטומטמת ברמות. בואי אגיד את זה במילים קצת יותר ציוריות, כמו שאת אוהבת:
השבמחקרימון מצאת, קליפתו זרקת, תוכו אכלת, צואתך הפרשת בריש גלי.
ועוד לחשוב שהציונות ניגפה בפני אנשים כמוך - זה בלתי נתפס.
מחמאות למי שעיצב את הבצלצליים עם מצנפות השינה - שינה מתוקה!
השבמחקבאותו היום בו קיבלתי את השטות הזאת בבלוג, התקשרה בתי החרדית הפנאטית (כבר 10 שנים). לשאלתי ענתה כי אם מוזגים מים לבקבוק והבקבוק עומד פתוח מחוץ למקרר וללא פקק, המים מתעפשים. עניתי שאני תמיד עושה כך, כדי שהכלור ממי הברז יתנדף. עדיין אין לי תשובה חכמה לשטות הזאת. הייתי רוצה לקבל כדי להעביר לה ולבני שעורך קידוש בערבי שבת.
השבמחקועל זה אמרו כבר שכנינו: אבוכ תום ואימכ בסל, כיף וואללה תפתס? ובתרגום לאידיש: אביך שום ואמך בצל, איך לא תסריח?
השבמחקלכבוד מר דוד אסף
השבמחקאני חייב להגיד לך שאני קורה ותיק של הבלוג שלך וגם קראתי ספרים שלך וכל פעם נהנה מחדש.
אבל בבלוג זה הפתעת אותי בבורות שלך. הלכה זו או מנהג כל צעיר חרדי ואף ילד יודע מהלכה זו...
סליחה שאני משווה אבל אין הלכה זו שונה מהרבה הלכות ומנהגים מוזרים שגם אתה בתור בן אדם דתי מקיים...
אני לא מבין על מה עלה הקצף בהלכה זו יותר מאשר הרבה אחרות.
שלומי מבלגיה