א. שיא העידון
'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה'...
לכבוד שבועות, ראו את החידוש הקולינרי מבית מדרשה של חסידות סאטמאר.
ה'מעדן' הזה מכונה משום מה 'תורה צוה לנו משה' – אולי בגלל שמדובר בשתי נקניקיות הוט-דוג כשרות למהדרין שנדחפו לתוך קניש (בעצם, סתם בורקס תפוחי אדמה), וכך ניתן לדמות מעין שני גלילי ספר תורה עטופים ב'פרוכת' סומסום.
מכל מקום, כך נמכרים הקנישעס הללו במעדניית בשר בקרית (אמרו: קִרְיָס) יואל שבמדינת ניו-יורק.
ב. שיא ההיגיינה
ועוד מאותו אזור חיוג חרדי-אמריקני.
בפינת הקפה הזאת יש הוראות מאוד מחמירות ביידיש:
תודה לאלן נדלר.
ג. מה זה בעבע?
ונעבור לתפוצה אחרת לגמרי...
בשוק מחנה יהודה מוכרים עוגות ועוגיות בלי סוכר בתוך החנות (חשבתי שה'ללא סוכר' הוא בתוך העוגות עצמן, כתב לי מנה רוזנברג שצילם).
אבל אותי עניין יותר שלט הבעבע שלמטה...
הבנתי ש'בעבע' הן עוגיות תמרים שמנמנות ממוצא עיראקי. האשה שבסרטון למטה מספרת שבעבע זה ירח (מלא כמובן) וכך קראו (בצחוק כמובן) לנערות שמנות. העוגיות האלה בטח טעימות מאוד, אבל איך בדיוק אומרים אותן ואיך אמורים לכתוב את שמן?
הצורה 'בעבע', עם שתי אותיות ע', מזכירה כתיב ביידיש שעל פיו יש לנקד ע' בסֶגול ולבטא כמו בֶּּהבֶּה (BEHBE). אבל מה לעיראקים וליידיש? הקשבתי לכל מיני מתכונים שנמצאים ביוטיוב וככל שאוזני האשכנזית הערלה הצליחה לקלוט הם אומרים 'בָּהְבָּה' או 'בָּאבָּא'.
אז ילמדונו חכמי הלשון הקוראים את הבלוג איך כותבים בעברית את הדבר הזה?
הנה ליתר ביטחון המתכון המקורי (הסוכר כבר בפנים).
ד. פוקפורן בסייעתא דשמיא
ולסיום ד"ש מל"ג בעומר שעבר. בהילולה האחרונה במירון, אפילו הפופקורן השתגע.
'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה'...
לכבוד שבועות, ראו את החידוש הקולינרי מבית מדרשה של חסידות סאטמאר.
ה'מעדן' הזה מכונה משום מה 'תורה צוה לנו משה' – אולי בגלל שמדובר בשתי נקניקיות הוט-דוג כשרות למהדרין שנדחפו לתוך קניש (בעצם, סתם בורקס תפוחי אדמה), וכך ניתן לדמות מעין שני גלילי ספר תורה עטופים ב'פרוכת' סומסום.
מכל מקום, כך נמכרים הקנישעס הללו במעדניית בשר בקרית (אמרו: קִרְיָס) יואל שבמדינת ניו-יורק.
ב. שיא ההיגיינה
ועוד מאותו אזור חיוג חרדי-אמריקני.
בפינת הקפה הזאת יש הוראות מאוד מחמירות ביידיש:
החלב הוא טרי
ורוחרח
ב-5 במאי 2017 בשעה 10:35 לפני הצהריים
בבקשה לא לדחוף פנימה את האף
תודה לאלן נדלר.
ג. מה זה בעבע?
צילום: מנחם רוזנברג |
ונעבור לתפוצה אחרת לגמרי...
בשוק מחנה יהודה מוכרים עוגות ועוגיות בלי סוכר בתוך החנות (חשבתי שה'ללא סוכר' הוא בתוך העוגות עצמן, כתב לי מנה רוזנברג שצילם).
אבל אותי עניין יותר שלט הבעבע שלמטה...
הבנתי ש'בעבע' הן עוגיות תמרים שמנמנות ממוצא עיראקי. האשה שבסרטון למטה מספרת שבעבע זה ירח (מלא כמובן) וכך קראו (בצחוק כמובן) לנערות שמנות. העוגיות האלה בטח טעימות מאוד, אבל איך בדיוק אומרים אותן ואיך אמורים לכתוב את שמן?
הצורה 'בעבע', עם שתי אותיות ע', מזכירה כתיב ביידיש שעל פיו יש לנקד ע' בסֶגול ולבטא כמו בֶּּהבֶּה (BEHBE). אבל מה לעיראקים וליידיש? הקשבתי לכל מיני מתכונים שנמצאים ביוטיוב וככל שאוזני האשכנזית הערלה הצליחה לקלוט הם אומרים 'בָּהְבָּה' או 'בָּאבָּא'.
אז ילמדונו חכמי הלשון הקוראים את הבלוג איך כותבים בעברית את הדבר הזה?
הנה ליתר ביטחון המתכון המקורי (הסוכר כבר בפנים).
ד. פוקפורן בסייעתא דשמיא
ולסיום ד"ש מל"ג בעומר שעבר. בהילולה האחרונה במירון, אפילו הפופקורן השתגע.
צילום מסך מערוץ 10 |
חג שבועות שמח!
בעבע, בקמץ.
השבמחקעוגיות נהדרות, באור יהודה, ברחוב השלהבת יש מאפיה בה תוכל למצא מגוון עוגיות מעדות שונות.
pocporn? כזו תועבה אתה מביא בערב חג??
השבמחקנראלי שה"תורה צוה לנו משה" מרמזת ל משה טייטלבוים.
השבמחקלמי שבחר בשם הזה לנקניקיות יש כנראה חוש הומור משובח, כי בחלק מהקיבוצים הנקניקיות האלה נקראות בשם "משה בתיבה". אולי התגלגל לניו יורק קיבוצניק חסיד סאטמר חוזר בתשובה?
השבמחקhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94
למילה بعبع לא מצאתי הסבר הגיוני ונראה לי שהיא מילה בדיאלקט היהודי-ערבי ולא באוצר המילים הכללי בערבית.
מילא "משה בתיבה" (מעניין היכן הומצא הביטוי), אבללדוברי האנגלית ידועות הנקניקיות העטופות בבצק עלים בשם "חזיר בשמיכה" - Pig in blanket.
מחקhttps://en.wikipedia.org/wiki/Pigs_in_blankets
האם בגלל זה שבר משה את הלוחות??
אכן זוהי התורה שהנחיל משה רבנו לחסידי סאטמר (=סנטה מריה)..... חסידות הזויה, המיוסדת על עיוות השקפתי.
השבמחקSatu Mare ברומנית זה ״הכפר הגדול״ לפי ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%94
מחקאני סבור שנטעם ולא רוחרח
השבמחקובכן:געשמקט געווארן = רוחרח .
מחקנטעם, ביידיש = פארזוכט .
מה שמטעה אותך זו המילה געשמאק שפירושה טעים. ברם. בין געשמאק ובין געשמעט, יש טעם וגם ריח.
החוטם הוא זכר לכל דבר, ויש לנו רק אחד.
מחקעל כן, יש לכתוב - דעם נאז.
געשמאק, פירושו - טעם. עס שמעקט, פירושו - זה טעים.
שטיפּ, אומרים יהודי פולין. שטופּ', זו לשון הליטאים.
אף , חוטם, אכן זכר, אבל בתור שם עצם, אומרים "דאס נאז".
מחקנהדר!! תודה
השבמחקסבתי היתה אופה עוגת שמרים שקראה לה באבקה BABKEH הביאה את המתכון מירושלים, העיר בה נולדה.
השבמחקגם אנו בליטא אכלנו עוגות גבוהות שכונו באַבקעס, ומכאן שהמקור הוא מזרח-אירופי. לפי מילון הרכבי מדובר בעוגת חמאה ואילו לפי מילון צאנין - בעוגת שמרים...
מחק