שדרות הנשיאים: רחובות בכפר חב"ד

עמודי השילוט ברחובות כפר חב"ד לפני שהותקנו בהם השלטים החדשים

בשנה שעברה (תשע"ז) – כך מספר לי מחזיק תיק חב"ד בבלוג עונג שבת – הוחלט סוף סוף לעשות סדר בשמות הרחובות (ארבעים וחמישה במספר) והכיכרות (חמש) של כפר חב"ד. קצת פחות משבעים שנים לאחר הקמתו של הכפר החסידי הגיעה השעה להעניק לרחובותיו ולסמטאותיו שמות רשמיים ולקבוע שילוט מאיר עיניים.

קטע ממפת הרחובות בכפר חב"ד (מפה באיכות גבוהה)

ואיזה שמות יינתנו לרחובות כפר חב"ד? מטבע הדברים שהשמות כולם, בלי יוצא מהכלל, קשורים בתולדותיה של החסידות החב"דית ובשמות אישיה, מנהיגיה וספריה. כאן לא יתעסקו בזוטות כמו ייצוג עדתי או שמות נשים (שתי יוצאות דופן הן 'הרבנית חנה', אמו של הרבי האחרון, שזכתה ל'דרך' משל עצמה, ו'הרבנית חיה מושקא', רעייתו של הרבי האחרון, שזכתה לרחוב במה שקרוי כפר חב"ד ב'). כאן גם לא ינציחו שמות של אישים דגולים בתולדות העם היהודי, כמו הרצל, אחד העם, טרומפלדור, ביאליק או בן-גוריון. לכל היותר יעניקו את הכבוד לבעל שם טוב או למגיד ממזריץ', שנחשבים לרבותיו של מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מליאדי. גם 'רחוב רבי לוי יצחק' אינו קרוי על שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב המפורסם, אלא על שמו של הרב לוי יצחק שניאורסון, אביו של האדמו"ר האחרון.

הכיכרות קרויות כולן על שם 'מבצעים', אבל לא מבצע סיני או מבצע אנטבה. כאן מדובר במבצעים של ממש: 'מבצע נרות שבת קודש', 'מבצע תפילין', 'מבצע חינוך', וכדומה.

זו כמובן זכותם המלאה של תושבי הכפר לקרוא לרחובותיהם כרצונם, ועדיין יש מקום לעיין בשמות ובסיפור שמאחוריהם. תורה היא וללמוד אנו צריכים.

מאליו מובן שהרחובות החשובים ניתנו לאדמו"רי חב"ד, שבשפה החב"דית מכונים בשם 'נשיאים'. כמובן שאפשר היה לקרוא לרחוב המרכזי של הכפר, כנהוג בכמה ערים גדולות בישראל, בשם 'שדרת הנשיאים', אבל בכפר חב"ד כל נשיא מקבל את הכבוד המגיע לו וזוכה לרחוב משלו. בחב"ד, שהיא כבר בת יותר ממאתיים שנים, היו שבעה נשיאים (לשם השוואה, במדינת ישראל הצעירה כבר היו עשרה).

הנה למשל הצטלבות 'רחוב אדמו"ר הזקן' (הוא רבי שניאור זלמן מליאדי, האב המייסד, שלא זכה לתואר 'הנשיא הראשון') עם 'הנשיא הרביעי' (הוא רבי שמואל שניאורסון, שכנהוג מכוּנה בראשי תיבות שמו: מהר"ש).



'הנשיא השני' היה רבי דב בער שניאורי, שבעגה החב"דית מכונה בשם 'האדמו"ר האמצעי' ('מיטעלער רבי', ביידיש).

'הנשיא' השלישי של חב"ד היה האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון, והרחוב הקרוי על שמו מזכירו בכינויו המקובל 'הצמח צדק', על שם ספרו בשם זה (וגם כדי להבדילו מהרבי האחרון ששמו זהה).



את 'הנשיא הרביעי' כבר פגשנו לעיל; 'הנשיא החמישי' היה רבי שלום דב שניאורסון, המכונה רש"ב (רבי שלום בער).



וכאן נפגש 'הנשיא הרביעי' עם 'הנשיא השישי', הוא רבי יוסף יצחק שניאורסון, המכונה בראשי תיבות שמו: הריי"צ.

ומה עם 'הנשיא השביעי', הלא הוא הרבי האחרון, מנחם מנדל שניאורסון? כיצד יגדירו אותו?

ובכן, הוא מכונה בסתם 'הרבי מליובאוויטש', שכן רבי מליובאוויטש יש רק אחד. הוא זכה כמובן להנצחה ברחוב הראשי של הכפר.



חדי העין בטח שמו לב להבדל הקטן-הגדול שבין השלט על 'הנשיא השביעי' לבין שלטי 'הנשיאים' הקודמים.

בעוד שלכל הנשיאים הקודמים יש שנות חיים (לידה ופטירה), הנה בשילוט 'רחוב הרבי מליובאוויטש' לא נרשמו תאריכים. הנה לפנינו כבקליפת אגוז ביטוי לפולמוס הייצרי הקורע את חסידות חב"ד מזה דור, מאז מת הרבי האחרון בשנת 1994, בין ה'משיחיסטים', הסבורים שהרבי לא מת אלא 'נעלם', לבין כל האחרים. בכפר חב"ד החליטו לא להחליט. למה להסתבך?

אבל למה להיכנס להבדלים כשיש כל כך הרבה משותף? בכל השלטים הללו אין כמובן שנים 'למניינם'; כאן התאריכים הם בעברית ורק בעברית. גם הכיתוב הלועזי מובא רק באנגלית, וכיתוב בערבית – כמקובל בכל ערי הארץ וכנדרש בחוק – אינו בא בחשבון.

התעתיק הלועזי של המונח אדמו"ר (אדוננו, מורנו ורבינו – כינויו של הרבי החסידי) מוזר במקצת. אנו רגילים להגות אדמוֹ"ר כשהאות ו' מנוקדת בחולם (Admor), והנה כאן התעתיק הוא בשורוק – אדמוּ"ר (Admur). מניין באה צורה זו? אין בידי תשובה ואולי הקוראים יודעים.

ועוד דבר מעניין. בצד ימין של כל שלטי הרחוב יש לוגו של מפת ארץ ישראל השלמה והמורחבת פלוס פלוס, עם חצים המסמלים את ססמתה של התנועה 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'. חב"ד היא תנועת ימין פוליטי מובהקת, והדבר בא לידי ביטוי בהתנגדותו של הרבי האחרון לכל נסיגה.

ארץ ישראל הגדולה מסומנת על כל שלטי הרחוב בכפר חב"ד

והנה עוד שני רחובות מעניינים בכפר.

האחד, 'מַעֲלֶה 770'. 770 הוא, כידוע למי שיודע, מספר הקסם של חב"ד, שכן הוא מייצג את מספר הבית שבו גר הרבי האחרון בשכונת קראון הייטס שבברוקלין: Eastern Parkway 770. הבית משמש עד היום לבה הפועם של חסידות חב"ד, ודורשי רשומות מעדת המשיחיסטים כבר קבעו שהמספר 770 הוא גימטריה של 'בית משיח'.



והרחוב השני נקרא בשם החידתי 'דידן נָצַח', ובהסבר שמתחת 'חג הספרים'. במה מדובר כאן?

'דידן נצח', כלומר הצד שלנו ניצח, הייתה תגובתו של הרבי האחרון לפסק הדין של בית משפט אמריקני (ערכאות של גויים!) שניתן בראשית שנת 1987 (ה' בטבת תשמ"ז) בסכסוך הפנים-חסידי בשאלה למי שייך אוסף הספרים שנצבר על ידי אדמו"רי חב"ד: האם לאדמו"ר השישי יוסף יצחק שניאורסון (כפי שטען בארי גוראריה, אחד הצאצאים שפרש מהחסידות ותבע את חלקו), או לכלל החסידים?

פסק הדין של 'משפט הספרים' (כמו גם ההחלטה בערעור) קבע כי הספרים אינם רכושו של הרבי אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד ועליהם להישמר בספרייה של אגודת צעירי חב"ד. זה היה יום חג בחסידות חב"ד, ותאריך שמציינים אותו בכל שנה.

וקוריוז לסיום, בפורים שעבר בחר אחד מילדי הכפר להתחפש ל... שלטי הרחובות החדשים.