א. מבצע נחשון על שום מה?
אני מודה ומתוודה שפרט זה לא היה ידוע לי. הייתי בטוח ש'מבצע נחשון', לפריצת הדרך לירושלים (אפריל 1948), נקרא כך על שם נחשון בן עמינדב, הראשון לקפוץ לים סוף, ששמו הפך מזוהה עם מעשה אמיץ, חלוצי וראשוני ('נחשוני').
והנה, מתברר שהייתה עוד סיבה לקרוא למבצע בשם זה. 'נחשון' היה כינויו המחתרתי של נחום שושני, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות באזור הקסטל, ב-1 באפריל 1948. מבצע נחשון החל בליל 6-5 באפריל, ארבעה ימים לאחר נפילתו.
בבית הולדתו וגידולו, בכפר סבא, ברחוב שנקרא כמובן 'נחשון', מצא שמואל גביש את השלט הזה:
בשנת 2013 הופיע בהוצאת 'אריאל' הספר נחום שושני – 'נחשון': משלו ועליו, בעריכת אחותו, שושנה פרמינגר-שושני, ובו הובאו מכתבים ורשימות של צעיר מוכשר ויפה תואר שנפל בטרם עת.
ב. 'הוא היה אדם פשוט'
'הוא היה אדם פשוט', כתב אלכסנדר פן בפואמה ידועה שלו 'נֶגֶד!', שנדפסה לראשונה בשנת 1935.
מי היה בנימין גולדנברג?
באתר הזיכרון של חברי בית אלפא שמו אינו מופיע, כנראה מפני שלא היה חבר בקיבוץ אלא חי שם בזקנתו לאחר שהתאלמן. הוא הובא לקבורה באדמת הקיבוץ על ידי בנו, משה (מוסה) גולדנברג (1972-1897), יליד ראשון לציון ואיש הקק"ל, שהיה בין מקימי בית אלפא.
על פי אתר 'אלבום המשפחות' של 'עדת ראשון לציון', בנימין נולד בשנת 1866 ביאסי שברומניה והובא לארץ כבן שנתיים על ידי הוריו. ילדותו עברה בירושלים, בקרב בני היישוב הישן, אך הוא מרד בחינוכו ובשנת 1896, לאחר נישואיו, עבר לראשון לציון ושם חי כאיכר וכפועל.
ג. זיעת לבם
יש וכותבי שלטי הנצחה נותנים דרור לדמיונם וזרם המליצות השופע עשוי להוליכם שולל ולגרום להם ליצור בריות לשוניות חדשות.
הנה מה שנכתב על שלט הזיכרון בגן הראשונים ברמת השרון, שמוקדש לחלוצי המושבה.
'בזיעת לבם ודמם'? ממתי הלב והדם מזיעים? מן הסתם רצו לכתוב 'זיעת אפם ודם ליבם' וזה מה שיצא בסוף...
 |
| לוחמים בגזרת הקסטל, דבר, 23 באפריל 1948 |
אני מודה ומתוודה שפרט זה לא היה ידוע לי. הייתי בטוח ש'מבצע נחשון', לפריצת הדרך לירושלים (אפריל 1948), נקרא כך על שם נחשון בן עמינדב, הראשון לקפוץ לים סוף, ששמו הפך מזוהה עם מעשה אמיץ, חלוצי וראשוני ('נחשוני').
והנה, מתברר שהייתה עוד סיבה לקרוא למבצע בשם זה. 'נחשון' היה כינויו המחתרתי של נחום שושני, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות באזור הקסטל, ב-1 באפריל 1948. מבצע נחשון החל בליל 6-5 באפריל, ארבעה ימים לאחר נפילתו.
בבית הולדתו וגידולו, בכפר סבא, ברחוב שנקרא כמובן 'נחשון', מצא שמואל גביש את השלט הזה:
 |
| צילום: שמואל גביש |
 |
| Neshama Memorials Network |
בשנת 2013 הופיע בהוצאת 'אריאל' הספר נחום שושני – 'נחשון': משלו ועליו, בעריכת אחותו, שושנה פרמינגר-שושני, ובו הובאו מכתבים ורשימות של צעיר מוכשר ויפה תואר שנפל בטרם עת.
ב. 'הוא היה אדם פשוט'
'הוא היה אדם פשוט', כתב אלכסנדר פן בפואמה ידועה שלו 'נֶגֶד!', שנדפסה לראשונה בשנת 1935.
הוּא הָיָה אָדָם פָּשׁוּט – רְבָבוֹת יֶשְׁנָם כָּמוֹהוּ:
רְחַב-הַגֶּרֶם, אִישׁ-עָמָל,
יָד גַּסָּה וּמְיֻבֶּלֶת,
לֵב אָדֹם וּנְשָׁמָה.ואכן, היו אנשים כאלה. אחד מהם, בנימין גולדנברג (1959-1866), מראשוני האיכרים בראשון לציון, קבור בקיבוץ בית אלפא. המצבה שהקימו ילדיו אחריו מכמירת לב בפשטותה שעל גבול הפיוט:
חייו עברו ללא ברק וללא הדר
רק הלמות פטישים ונקישת טוריה
ליווהו כל הימים
 |
| צילום: אבנר הולצמן |
 |
| בנימין גולדנברג (אלבום המשפחות) |
באתר הזיכרון של חברי בית אלפא שמו אינו מופיע, כנראה מפני שלא היה חבר בקיבוץ אלא חי שם בזקנתו לאחר שהתאלמן. הוא הובא לקבורה באדמת הקיבוץ על ידי בנו, משה (מוסה) גולדנברג (1972-1897), יליד ראשון לציון ואיש הקק"ל, שהיה בין מקימי בית אלפא.
על פי אתר 'אלבום המשפחות' של 'עדת ראשון לציון', בנימין נולד בשנת 1866 ביאסי שברומניה והובא לארץ כבן שנתיים על ידי הוריו. ילדותו עברה בירושלים, בקרב בני היישוב הישן, אך הוא מרד בחינוכו ובשנת 1896, לאחר נישואיו, עבר לראשון לציון ושם חי כאיכר וכפועל.
ג. זיעת לבם
יש וכותבי שלטי הנצחה נותנים דרור לדמיונם וזרם המליצות השופע עשוי להוליכם שולל ולגרום להם ליצור בריות לשוניות חדשות.
הנה מה שנכתב על שלט הזיכרון בגן הראשונים ברמת השרון, שמוקדש לחלוצי המושבה.
 |
| צילום: אורנה סער |
'בזיעת לבם ודמם'? ממתי הלב והדם מזיעים? מן הסתם רצו לכתוב 'זיעת אפם ודם ליבם' וזה מה שיצא בסוף...
אפשר גם "בזיעת לבם" כמליצת חז"ל "ברתת ובזיע" שעניינה זעזוע שבלב, כלומר חלחלה, חרדה.
השבמחקתנא דמסייע
השבמחק"כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה" [יומא ד' ע"ב] וכן בברכות ובמועד קטן.
זו לא זיעה שמזיעים, אלא זיע = רעדה, רטט, תנועת פחד, [אבן שושן]
נחום שושני היה חברו הקרוב, בן גילו ובן כיתתו של חנוך ברטוב, שהתאבל עליו כל חייו. כתבתי על כך מעט בספרי על ברטוב, 'מפתח הלב', עמ' 147:
השבמחקבספרו מחוץ לאופק מעבר לרחוב (2006) חשף בהתאכזרות עצמית את תחושת האשמה הטבועה בבסיס המחויבות המתמשכת שלו לזכרם של חבריו: 'הייתי בעיני כמי שגנב את חייו מחבריו הטובים ממנו, ומדי יום עצמאות הייתי מנהל שיח אילם עם אלה שאינם וכמותם לא יהיו לי עוד' (עמ' 11). ביטוי נוגע ללב לאותה מחויבות נתן ברטוב בערב חגיגי שנערך בבית אריאלה בתל-אביב ב-6 בנובמבר 2011 לרגל מלאת לו 85 שנים. את רוב דבריו באותו אירוע בחר להקדיש להעלאת דמותו של חברו הקרוב נחום שושני, שנפל בקרב ליד צובא ב-1 באפריל 1948 כשנשאר לחפות על חייליו הנסוגים. דמותו הטהורה של נחום, התוודה, מלווה אותו בכל אשר ילך, לאורה הוא בוחן את חייו ושופט את מדינת ישראל דהיום לנוכח המחיר היקר ששולם על הקמתה. אפשר שנחום שושני שימש השראה גם לדמותו של גדי בן ורד ברומן 'זה אישל מדבר' (1990) – חבר נערץ שנעלם בקרבות מלחמת העצמאות ונותר כדמות אידיאלית בזיכרונם של חבריו.
מעניין מאוד ונוגע ללב.
מחקמעניין ומרגש, עובר ברחוב נחשון בכפר סבא, ולא ידעתי על הבחור ופועלו, יהי זכרו ברוך, מנחם טלמור
מחקעם נחום שושני ז"ל למדתי בגימנסיה "אחד העם" בפתח תקוה. באותם שנים של טרום מדינה הייתה זו הגימנסיה היחידה באזור ונחום שושני ז"ל בא אליה מכפר סבא. הוא היה ג'ינג'י חסון,תלמיד מעולה,פעיל בהגנה,איש רעים להתרועע ומיד התבלט כמנהיג הכיתה. עד היום הוא נראה לי כסמל לצבר האולטימטיבי. אלמלא נפל חלל במלחמת השחרור ודאי היה נעשה מראשי הדור.
מחקבנימין גולדנברג - סבו של מאיר הר ציון (101)
השבמחקזמן קצר לפני מבצע נחשון (ילד בן 8)חוויתי פינוי במשוריינים שעברו את באב אל ואד והותקפו על ידי הכנופיות אשר חסמו את הדרך לירושלים. בצעירותי התעניינתי באירועי תשח והמצור על ירושלים. קרב הקסטל היה נקודת מפנה במלחמה וכיום כמעט לא שומעים עליו.לכן קריאת ההסבר מהיכן בא השם מבצע נחשון מענין ומרגש. לצערנו אירועי מלחמה ובטחון שהתרחשו ב 70 השנים האחרונות "דיללו" את הזיכרון של המלחמה הגדולה ביותר שידעה ישראל ואזכור שמות אלה שהשתתפו ונפלו בה ראוי ומבורך.
השבמחקמעניין מאוד. אני חשבתי ששם המבצע ניתן בגלל המשמעות של השם "נחשון" - ראשון, נועז, יוצא להוביל במקום מסוכן... אגב, מפקד מבצע נחשון היה שמעון אבי דן, חבר קיבוץ עין השופט.
השבמחק