א. האוקראינית המושכת והאיטלקייה המהירה
שוביניזם גברי, שלא לומר סקסיזם, מוֹכר כל דבר. גם אוכל.
'האוקראינית המושכת' היא בעצם בירה.
ו'האיטלקייה המהירה', בקניון הדר בירושלים, היא כמובן מסעדת אוכל איטלקי מהיר.
ב. שר הבשר וראש העיר
לקראת המגעים להרכבת ממשלה – השר שמחזיק בתיק הבשר נמצא ברחוב כצנלסון בגבעתיים.
ואם חשקה נפשו של ראש העיר בשווארמה עסיסית הוא יטריח את עצמו לרחוב סלומון בדרום תל אביב
ג. פרה אדומה
שימוש באפר פרה אדומה הוא הפרקטיקה המקראית הקדומה לטיהור אדם שנטמא במגע עם מתים. אלא שפרות אדומות, כפי שההלכה דורשת (די בשתי שערות שאינן אדומות כדי לפסול את הפרה), כמעט שאינן עוד בנמצא, והן משא לכיסופיהם של שוחרי הר הבית ואוונגליסטים אמריקנים.
חובבי המצוות הנדירות יכולים עתה למצוא פורקן לתאוותיהם במסעדה הירושלמית שמתהדרת בשם האנגלי Red Heifer Steakhouse. אין דרך אחרת לתרגם את שם המסעדה אלא כ'סטייקיית הפרה האדומה'.
המסעדה הזו, שאותה אני פוגש כל בוקר בדרכי לבריכת ימק"א, שוכנת בסימטה קטנה מול מלון המלך דוד. היא הרבה יותר קונקרטית ומציאותית, וכמובן כשרה, ואפילו למהדרין. מעניין איך יהודי שומר מצוות מרגיש כשהוא לועס סטייק עסיסי של פרה אדומה...
ד. חתולים שומרי פסח
החתולים השנה מקפידים על שמירת פסח כהלכתו ואינם אוכלים חמץ!
והמזון נטול החמץ? אקסטרה יאמי...
ה. עברית של פעם
ועל הברחת רֶזֶרְבִים
של וָלוּטָה בתוך תֶּפֶר
ועל דְּבַר מטען קוֹנְסֶרְבִים
שהיה נגוע דֶּבֶר.
זאת סיפר הוא, מר זָבָּרָה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.
(נתן אלתרמן, 'קונצרטינה וגיטרה', 1965).
מתי בפעם האחרונה שמעתם את המילה הזו, 'קונסרבים' (לא 'קונסרבטיבים')?
בשוק הבוכרים בירושלים, ה'קוֹנְסֶרְבִים' – קופסאות השימורים של תירס או סרדינים – זכורים לכל תושבי השכונה עוד מימי הצנע...
שוביניזם גברי, שלא לומר סקסיזם, מוֹכר כל דבר. גם אוכל.
'האוקראינית המושכת' היא בעצם בירה.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ו'האיטלקייה המהירה', בקניון הדר בירושלים, היא כמובן מסעדת אוכל איטלקי מהיר.
 |
| צילום: דוד אסף |
ב. שר הבשר וראש העיר
לקראת המגעים להרכבת ממשלה – השר שמחזיק בתיק הבשר נמצא ברחוב כצנלסון בגבעתיים.
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ואם חשקה נפשו של ראש העיר בשווארמה עסיסית הוא יטריח את עצמו לרחוב סלומון בדרום תל אביב
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ג. פרה אדומה
שימוש באפר פרה אדומה הוא הפרקטיקה המקראית הקדומה לטיהור אדם שנטמא במגע עם מתים. אלא שפרות אדומות, כפי שההלכה דורשת (די בשתי שערות שאינן אדומות כדי לפסול את הפרה), כמעט שאינן עוד בנמצא, והן משא לכיסופיהם של שוחרי הר הבית ואוונגליסטים אמריקנים.
 |
| התרגשות גדולה (אתר כיפה) |
חובבי המצוות הנדירות יכולים עתה למצוא פורקן לתאוותיהם במסעדה הירושלמית שמתהדרת בשם האנגלי Red Heifer Steakhouse. אין דרך אחרת לתרגם את שם המסעדה אלא כ'סטייקיית הפרה האדומה'.
 |
| צילום: טובה הרצל |
המסעדה הזו, שאותה אני פוגש כל בוקר בדרכי לבריכת ימק"א, שוכנת בסימטה קטנה מול מלון המלך דוד. היא הרבה יותר קונקרטית ומציאותית, וכמובן כשרה, ואפילו למהדרין. מעניין איך יהודי שומר מצוות מרגיש כשהוא לועס סטייק עסיסי של פרה אדומה...
ד. חתולים שומרי פסח
החתולים השנה מקפידים על שמירת פסח כהלכתו ואינם אוכלים חמץ!
והמזון נטול החמץ? אקסטרה יאמי...
 |
| צילום: יעקב סקיר |
ה. עברית של פעם
ועל הברחת רֶזֶרְבִים
של וָלוּטָה בתוך תֶּפֶר
ועל דְּבַר מטען קוֹנְסֶרְבִים
שהיה נגוע דֶּבֶר.
זאת סיפר הוא, מר זָבָּרָה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.
(נתן אלתרמן, 'קונצרטינה וגיטרה', 1965).
מתי בפעם האחרונה שמעתם את המילה הזו, 'קונסרבים' (לא 'קונסרבטיבים')?
בשוק הבוכרים בירושלים, ה'קוֹנְסֶרְבִים' – קופסאות השימורים של תירס או סרדינים – זכורים לכל תושבי השכונה עוד מימי הצנע...
 |
| צילום: בני עורי |
שוב טעית.
השבמחקלא הסקסיזם מוכר וגם לא השוביניזם.
האוקראינית המושכת מוכרת
וכמובן לא החתול מקפיד על כשר לפסח, אלא בעליו מקפיד שלא להחזיק ברשותו חמץ הראוי למאכל כלב (וחתול)
השבמחקאני ראיתי פרה אדומה ברפת של קיבוץ בארות יצחק בשנת 1959. הייתי בקיבוץ בקייטנת קיץ, אך אין לי מושג איך נגמרה לה הקריירה. אולי בסטקיית האפר האדום.Red Heiffer.
השבמחקהפרות המדוברות הן יותר חומות מאדומות...
השבמחקכמובן, אין לדעת מהו הצבע הקרוי "אדום" בתורה.
אני לא חושב שיש ספק לגבי מהות הצבע האדום. האדום הוא צבע אוניברסלי הקיים בכל החברות האנושיות. מהפסוק: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ; וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת (ישעיהו סג ב) אפשר להסיק שאדום הוא כצבע הענבים. ומהפסוק: וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת-הַמַּיִם, אֲדֻמִּים כַּדָּם (מלכים ב, ג כב) - רואים שצבע הדם הוא אדום.
מחקאדום יכול לציין גם גוון שהוא כדם וגם גוונים קרובים.
מחקראה ספרו של גיא דויטשר " בראי השפה" .
כתבה על גיא דויטשר ספרו ושמות הצבעים פורסמה ב"גלובס
הדברים שלי היו בתשובה למשפט השני 'כמובן, אין לדעת מהו הצבע הקרוי "אדום" בתורה'. לגבי צבע הפרה האדומה נשמע לי הגיוני שגם פרה ערמונית או בגוון חום-אדמדם כלשהו נחשבה אז "אדומה".
מחקהענין אינו מה הוא הצבע האדם (כדם, ללא ספק) אלא מה הם גבולותיו, בלשוננו היום: חום? ורוד? וכו'. יש על כך בספרו של פרופ' שנרב על פרשת השבוע, "קרן זווית" , בפרשת תזריע, כמדומני. יש לזכור שבמקרא יש מעט מאד שמות לצבעים, כך שבהכרח הם כוללים יותר ממה ששמות אלה כוללים היום.
מחקרד הייפר מכוונת לקהל החרדים האמריקאים שעולים בהמוניהם לירושלים בשנים האחרונות, והמחירים בהתאם.
השבמחקבערבית "אחמר" זה צבע חום-אדום, ולראייה אדמת חמרה, אדמה חולית בצבע חום-אדום.
השבמחקפירוש המילה אחמר (أحمر) בערבית הוא צבע אדום (red), או אדום בגוון ארגמני (scarlet). אני לא יודע מאיפה הכינוי חמרה לסוג האדמה החולית האדמדמה, אבל זה כנראה לא השם שהערבים משתמשים בו. האדמה שאנחנו מכנים בשם חמרה נקראת בערבית تربة طفالية, תרבה טפאליה (אדמה פוריה, אדמה שיש בה שכבה אורגנית עשירה). אפשר לראות את זה בדף הויקיפדיה הזה ומההפניה שיש שם בצד ימין לדף המקביל בערבית.
מחקhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A8%D7%94
יש אדמה שנקראת בערבית تربة البحر المتوسط الحمراء, תרבה אלבחר אלמווסט אלחמרא (אדמת הים התיכון האדומה), אבל זה הכינוי הערבי של אדמה מסוג terra rossa (באיטלקית: אדמה אדומה).
יש כנראה טעות בשיר על הקונסרבים: כתבת וֶלוֶטָה(שהיא משחה נגד שיזוף) ןצריך להיות וָלוּטָה (שהיא מטבע זר)
השבמחקתודה על התיקון הנכון.
מחקבשכונתי הייתה קצבייה בשם "פרה אדומה". אחרי פשיטה של משרד הבריאות בה נמצא בשר המוחזק בתנאים לא נאותים, החל הציבור לקרוא לחנות "עגלה ערופה"...
השבמחקואגב, התפלאתי שלא הוספתי עוד שני שרים מוכרים מהעולם החרדי (שלא התקבלו במשא ומתן הקואליציוני):
השבמחקרבי חיים קיינבסקי, המכונה באופן קבוע בעיתונים החרדים "שר התורה",
והרב שלום ארוש, שקיבל את הכינוי "שר החיוך".