 |
| 10 שקלים, 1984 (צילום: איתמר לויתן) |
א. כ' בתמוז
מחר יחול כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל על פי הלוח העברי (בשנת תרס"ד / 1904). הרשימות שתתפרסמנה השבוע בבלוג תוקדשנה לזכרו ולכבודו במלאת 115 שנים למותו.
 |
| העמוד הראשון של הצפירה, כ"ב בתמוז תרס"ד (5 ביולי 1904) |
מי זוכר כיום שכ' בתמוז היה פעם תאריך חשוב בעולם היהודי בכלל, ובארץ ישראל בפרט? במשך שנים רבות צוין יום זה בעצרות ציבור, בבתי הספר ובעיתונים. אבל כיום איש אינו זוכר או מזכיר (פרט לבלוג עונ"ש), ואני גם מוכן להמר שאף עיתון לא יציין זאת מחר.
 |
| כרזת קרן קיימת ליום כ' בתמוז, 1927 (הארכיון הציוני המרכזי) |
 |
| דואר היום, 25 ביולי 1932 |
תלמידי ז'בוטינסקי, חברי הזרם הרוויזיוניסטי, ציינו באדיקות גדולה את כ' בתמוז. מנקודת מבטם זו הייתה גם הזדמנות להציע אותו כיום שבתון מעבודה שיחליף את 1 במאי השנוא...
 |
| (אוסף פבזנר, הספרייה הלאומית) |
 |
| כרוז כ' בתמוז של הסתדרות העובדים הלאומית (הרוויזיוניסטים), 1935 (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית) |
לאחר מותו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, בכ"א בתמוז תרצ"ד (1934), התקבלה בקונגרס הציוני החלטה לחבר את שני ימי הזיכרון ליום זיכרון אחד.
 |
| כרזת קק"ל ליום כ' בתמוז, 1947 (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית) |
לאחר הקמת המדינה החליטה ממשלת ישראל הראשונה להפוך את כ' בתמוז ל'יום המדינה' או ל'יום הצבא'. מצעד צבאי נערך, והרמטכ"ל הראשון יעקב דורי אף פרסם פקודת יום מיוחדת שקשרה בין חוזה המדינה לבין צה"ל.
 |
| העולם, 29 ביולי 1948 |
 |
| הארכיון הציוני המרכזי |
עברו ימים, חלפו שנים, ועל אף ניסיונות פה ושם להחיותו ולשמרו, נשכח יום מיוחד זה מהלבבות ונשמט מלוח השנה הישראלי.
 |
| כרוז כ' בתמוז של ההסתדרות הציונית, 1951 (הספרייה הלאומית) |
 |
| כיצד להבין את הרצל בימינו, 1955 (הספרייה הלאומית) |
לפני חמש-עשרה שנה, בכ"ב בתמוז תשס"ד (2004) חקקה הכנסת את 'חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו)', ועל פיו 'אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל'.
 |
| רשומות, ספר החוקים, 11 ביולי 2004 |
וכך נדד 'יום הרצל' וזיכרו של חוזה המדינה מכ' בתמוז, יום מותו, אל י' באייר, יום הולדתו...
ב. עין זו אגדה
המשפט המפורסם של הרצל, 'אם תרצו אין זו אגדה', קיבל תפנית מרעננת בפורטרט זה שתלוי על קירות המוזיאון היהודי בווינה. ככל הנראה הצייר לא היה בקי בסודות האלף-בית העברי וכך הפך 'אין' ל'עין'... אולי 'עין לציון צופיה'?
הציור הוא משנת 1930 והצייר הוא וילהלם ואכטל (1942-1875), יהודי אורתודוקסי שאף עלה לארץ ישראל ב-1936. הוא נהרג בתאונת דרכים בארצות הברית.
 |
| המוזיאון היהודי בווינה |
מדהים שאיש (למיטב ידיעתי) לא שם לב לפאדיחה הזו!
במודעה של בית הכנסת התל-אביבי 'היכל יהודה' יש משחק מילים שנון על 'אם תרצו אין זו אגדה'...
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ד. דתי נורמלי
ומאגדה לאגדה ומאגדה להדתה.
התמונה המפורסמת, שנדפסה בפתח ספר האגדה, ובה נראים חיים נחמן ביאליק ויהושע רבניצקי רוכנים על ספרי קודש וקרחותיהם מבהיקות ללא כיסוי ראש, עוררה כעס בקרב שלומי אמוני ישראל. הרי אין זה מן הראוי שיהודי חשוב כמו ביאליק יעיין בכתבי הקודש כשהוא גלויי ראש... וכך קמו ציירים חובבים וזריזים שעיטרו את פדחותיהם בכיפות.
בספרו נוצות סיפר חיים באר על מנהל בית הספר הירושלמי שבו למד:
 |
| נוצות, עם עובד, 1979, עמ' 197 |
וראו גם ברשימתו של שמואל אבנרי, 'ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק', הארץ, 22 ביולי 2011.
נזכרתי בכך כשראיתי את הפרסומת הזו במוסף 'מוצ"ש' של העיתון מקור ראשון. חברת שיכון כלשהי, שפונה אל הציבור הדתי-לאומי ומבקשת לפתותו לרכוש דירה ב'ישוב לדתיים נורמלים', מצאה לנכון לחבוש להרצל כיפה סרוגה...
 |
| מקור ראשון, מוצ"ש, 22 בפברואר 2019 |
עוד ענייני הרצל יובאו בשתי הרשימות הבאות שתתפרסמנה השבוע:
כילדה תל אביבית זכיתי לקבל מתנת פרידה מבית הספר העממי (כך קראו לו אז) ומעירית תל אביב את ספרו של הרצל ״אלטנוילנד״ לכבוד שנת ה 100 להולדתו. אני גם זוכרת שיום כ בתמוז היה מצוין בלוחות השנה העבריים. משום מה הוחלט בשלב מסוים שאנחנו עם ככל הגויים ובמקום להזכיר אנשים בתאירך פטירתם- היארצייט- אנחנו מציינים את יום הולדתם...כיום, כמי שצופה אל הר הרצל מידי יוםו במשך כל היום אני רואה שההר שוקק חיים, ומעניין במיוחד לראות את המוני ילדי בית וגן החרדים באים לפארק להשתעשע. לא שאלתי מה ידוע להם על הרצל.
השבמחקדתי נורמלי זהו ועד הישוב "אפרת" שגלגל את הרב מה שמו המגזען מכל המדרגות לא..?!
השבמחקהמטבע הראשון שהנפיק בנק ישראל מזהב וכסף היה מאה שנה להולדת הרצל מטבע יום העצמאות תש"ך, י"ב למדינה 1960.
השבמחקכמדומה ששיקול נכבד בקביעת "יום הרצל" ביום הולדתו בי' באייר ולא ביום פטירתו, היה מן הטעם הפשוט שכ' בתמוז חל בחופשת בתי הספר,שקשה להיערך בה לפעילות חינוכית מעצבת תודעה, כשהתלמידים בבתיהם. אין כאן כלל קשר אל "עם ככל הגויים"...(והראיה החזקה מכל היא השמירה על תאריך עברי)
השבמחקלכן הפתרון הראוי לציין את יום הולדתו ב י' באייר
השבמחקמקהלת קול ציון לגולה בניצוח מרק לברי שרה "כ' תמוז" מאת ש. שלום ומשה ביק https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=5141
השבמחקאני.
השבמחקכל כ' בתמוז במחנה בית"ר בהרי הקטסקיל בניו-יורק, ציינו יום כ' בתמוז וכמובן, כ"ט בתמוז.
מאז 2014 מצויין כ' בתמוז ב"גל הרצל" שבבית העלמין בכנרת, ביוזמת אחד מתיקי המושבה ובסיוע המועצה האזורית.
השבמחקhttps://m.facebook.com/groups/156537438017232?view=permalink&id=925761881094780
זאת כחידוש ש ציון האירוע על ידי החלוצים שעבדו בחוות כנרת בראשית שנות העשרה של המאה הקודמת. ככל הנראה כ' בתמוז צויין שם גם בשנות החמישים של המאה הקודמת.
לפני מעט יותר מעשור, כחבר בצוות ההדרכה של חצר כנרת, הייתי שותף לסיון חידוש מוקדם של המועד
https://kineretyard.wordpress.com/2011/07/31/%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%9c-%d7%90%d7%9c/
מועד זה היה אחד מ"ימי הסרט" המרכזיים בא"י בשנות הארבעים. חניכי תנועות הנוער סבבו ברחובות, זוגות-זוגות, עם קופות המתכת הכחולות-לבנות של הקרן הקיימת, התרימו את העוברים ושבים והדביקו על דש חולצתם, בסיכה, את סרט הנייר. הטקסט של הסרט הרלבנטי היה: "כ' תמוז יום פטירת הרצל, כא' תמוז יום פטירת ביאליק. לנטיעת יערות הקרן הקימת לישראל".
השבמחקמי זוכר?
השבמחקהתשובה: עובדי המדינה, שזכאים ליום בחירה במועד זה מדי שנה...
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/calendar_2019/he/calendar_2019.pdf
אכן כ' בתמוז זהו יום בחירה מכוח היותו "חג העבודה" של הסתדרות העובדים הלאומית (מקבילו של אחד במאי).
השבמחק