חזון העצמות של רבי נחמן מברסלב

!Let My Rabbi Go לארץ ישראל (פייסבוק)

ביום חמישי שעבר (18 בפברואר 2021) פרסם בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, את הכרעתו בסוגייה מקורית במיוחד. 

עורך הדין הבלתי נלאה איתמר בן-גביר, בקרוב נציג הימין הגזעני בכנסת ישראל, הגיש עתירה לבג"ץ, כדי שזה יכפה על רשויות המדינה והסוכנות היהודית להעלות ארצה את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב ולקברן בארץ הקודש. כידוע, עצמותיו של רבי נחמן טמונות באדמת העיר אומן שבאוקראינה כבר יותר ממאתיים שנה, מאז שנת 1810 היא שנת מותו. 

ציון קברו של רבי נחמן באומן, ראשית המאה העשרים

הרעיון להעלות את עצמותיו לכאן הזוי מתחילתו ועד סופו. לא רק שרובם המוחלט של חסידי ברסלב מתנגדים לכך – וכי ניתן בכלל לתאר את ה'ברסלביוּת' ללא חווית העלייה לרגל ל'קיבוץ הקדוש' באומן, שמתקיימת מאז מותו של הרבי ועד היום – אלא שהסיכוי שממשלת אוקראינה תוותר על 'תרנגולת' זו, שמטילה עבורה מיליוני ביצי זהב בכל שנה, הוא אפסי, אם לא מתחת לזה. 

אגב, היזמה עצמה היא ישנה. היא הועלתה לראשונה כבר בשנת 1992 על ידי הרב ישראל דב אודסר, נביא הנ-נח ובעל 'הפתק', שהעותר שרון שלצר (עליו בהמשך) הוא תלמידו. מאז היא עולה מחדש אחת לכמה שנים. 

ציון הקבר באומן, 2019 (צילום: דוד אסף)

אבל אם אפשר לעתור נגד המדינה ונגד הסוכנות היהודית גם בעניין מופרך שכזה, למה לא? 

העתירה, ששהוגשה כבר באוגוסט 2020, גרסה כי זו חובתם של המוסדות הממלכתיים של מדינת ישראל: 'מתוקף תפקידם, שהחל מקום המדינה ועד ימים אלו, להעלות עצמות יהודים בעלי השפעה לקבורה בארץ, מחמת החובה לקיום רצון המת – רבי נחמן רצה להיקבר בארץ ישראל, ובמקרים שמנהיגי העם היהודי בגולה ביקשו – הסוכנות או הממשלה פעלו להעלותם לקבורה שנית בארץ ... [ו]מכיוון שנכס של העם היהודי – קברו של רבי נחמן שישראלים רבים עולים אליו להתפלל – נמצא תחת שלטון זר המחזיק בו ללא רשות'.

התכנסו אפוא שלושה משופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז (שכתבה את פסק הדין) ודוד מינץ, ופסקו את דינם בסוגיית 'וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה' (שמות, יג 19). כפי שאפשר לראות בית המשפט נקט בפסיביזם שיפוטי: דחה את העתירה על הסף, בנימוק שעניין זה הוא חלק מיחסי החוץ של מדינת ישראל ואל לה, לרשות השופטת, להתערב בשיקולי הממשלה, אך הקל עם העותר ולא חייב אותו בהוצאות המשפט.

הנה אפוא פסק הדין הקצר לתועלת המתעניינים (ותודה לפרופסור אביעד הכהן שהפנה את תשומת לבי).

כשראיתי את שמו של העותר חזרו אליי הזיכרונות.

שרון שלמה שלצר (תל-צור) עומד כבר שנים ארוכות בראש קבוצה ברסלבית, ששמה לה למטרה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן לקבורה בארץ. שרון, יליד 1956, הוא בן קיבוץ הזורע, שחזר בתשובה והפך לתלמידו המעריץ ובן ביתו של בעל 'הפתק', הרב ישראל דב אודסר. לשמו הכל כך ישראלי 'שרון' הוא הוסיף את השם 'שלמה', ואת שם המשפחה 'תל-צור' הכניס לסוגריים וחזר לשם הגלותי של אבותיו. 

שרון שלמה שלצר (תל-צור), 2017 (צילום מסך)

לפני כעשרים שנה, לאחר שפרסמתי את ספרי ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת (מרכז זלמן שזר, 2000), שבו ייחדתי מדור  ל'פולמוס העלאת עצמותיו של ר' נחמן' (עמ' 240-239), ביקרו אותי בביתי שרון ועוד שניים מחבריו. האחד, ככל שזכור לי, היה גם הוא חוזר בתשובה, בן קיבוץ בית קמה (או אולי משמר הנגב), והשני בן משפחה של השר לשעבר אלי ישי, שסיפר לי על חוויותיו הקשות בישיבת 'שובו בנים' של אליעזר ברלנד, שבה כפו עליו לשנות את שמו המזרחי לשם אשכנזי-ברסלבי. הם, מיזמתם, ביקשו להיפגש איתי ואני נעניתי ברצון. הפגישה עמם הייתה חביבה ומעניינת בצורה בלתי רגילה, מה גם שהתברר ששרון ואני ילידי אותה שנה.

בשיחה עמי הם הציגו חסידות ברסלבית ישראלית מאוד, תמימה מאוד ורכה מאוד, שאינה מוכנה להתנתק מהמדינה ומוסדותיה, ובוודאי לא לירוק בפניה. זה כנראה גם פשר התעקשותו לכפות על המדינה את שיגיון העלאת העצמות. אם המדינה, בכספה וביכולותיה, העלתה את עצמותיהם של הרצל ושל ז'בוטינסקי, של פינסקר ושל סמולנסקין, מדוע ייגרע חלקו של רבי נחמן?

השיחה הסתיימה בנעימים, ומאז לא שמעתי מהם.

באוספי הצילומים של 'ביתמונה', שמנהל נדב מן מקיבוץ מרחביה, שמור אלבום תמונות מקיבוץ הזורע, שצילם חבר הקיבוץ אשר בנארי. מצאתי שם את תמונתו של שרון תל-צור בן ה-14, שצולמה בפתח הדיר של הקיבוץ. 

נער פוסטר של הציונות וילד חלומות של ההתיישבות העובדת שחזר בתשובה ומקדיש את חייו להעלאת עצמות של רבי קדוש מאוקראינה. משל בלי נמשל...

שרון תל צור, קיבוץ הזורע, 1970 (אוסף ביתמונה; הספרייה הלאומית)

דן לב ארי הפנה את תשומת לבי לכך ששרון תל-צור כיכב בדוקו-דרמה 'הפיצוחייה', ששודרה בערוץ 8 בשנת 2004. הסדרה, שכבר הפכה ל'קאלט' (וזמינה לצפייה ביו-טיוב), עקבה אחרי פיצוצייה תל אביבית (פינסקר פינת בוגרשוב) ואחרי הלקוחות שפוקדים אותה ומנהלים שיחות נפש פילוסופיות עם המוכר.

הפיצוצייה, מערכה ו (צילום מסך)