סיפורי רחובות: מעבר יבוק, לאן, נחלת יצחק, רזיאל ויאיר

א. מעבר יבוק

כבר שנים רבות שבלוג עונג שבת מסקר את סיפורי הרחובות בישראל ושיבושיהם המביכים והמגוחכים. חשבתי שכבר ראיתי הכל, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי: שני הסברים שונים לחלוטין לשמו של אותו רחוב עצמו.

רחוב מעבר יבוק נמצא בשכונת נחלת יצחק שבמזרח בתל אביב, על גבול גבעתיים. אחד מול השני ניצבים שני שלטי רחוב וכל אחד מהם נושא הסבר אחר. על האחד כתוב 'נחל שחצה יעקב אבינו בשובו מפדן' (כאשר נמלט מפני לבן הארמי בדרכו לארץ ישראל); על השני, 'שם ספרו של רבי אהרן ברכיה בן משה ממודנה', שעוסק במנהגי אבלות.

שני ההסברים נכונים כמובן, אבל דחילק, תחליטו (ובהזדמנות זו גם תחליטו איך כותבים יבוק באנגלית, עם B אחד או שניים, ותורידו 'של' אחד מההסבר על 'ספרו של של רבי אהרן ברכיה').

צילומים: אורי זקהם

נעיר גם, שאם רוצים לכבד את הספר מעבר יבוק היה צריך להקפיד ולקרוא לו בשמו הנכון מעבר יבֹּק. מחברו קרא לו כך לא רק משום שבתנ"ך הכתיב הוא חסר, אלא משום שבספרו יש 112 פרקים, כמניין יבק.

על גלגולי המושג 'מעבר יבוק' אני מכיר כתבה מצוינת בשני המשכים שכתב דן לב ארי והתפרסמה בבלוג עונג שבת ('מֵעֵבֶר לנהר [א]: איזה נהר חצה מחבר "מעבר יַבּוֹק"?', 15 בינואר 2016; 'מֵעֵבֶר לנהר [ב]: שקיעי מעבר יבוק בספרות החדשה', 22 בינואר 2016).

נחל יבוק (ואדי זרקא) בתחומי ממלכת ירדן (ויקיפדיה)

ב. פיארברג, לאן?

אם בסעיף הקודם על 'מעבר יבוק' ראינו שני הסברים שונים לאותו רחוב תל-אביבי, הנה בשכונת נוה שאנן בחיפה יש תופעה דומה, אף כי ייחודית: שני הסברים שונים, אך משלימים, לאותו רחוב.

מרדכי זאב פיארברג (אִמרו: פַיֶרְבֶּרְג), שנודע במיוחד בסיפורו 'לאן' (בכמה ערים בארץ יש רחוב בשם זה), זכה לרחוב על שמו בחיפה. פיארברג (1899-1874) מת בגיל צעיר (24 בסך הכול), אך סיפוריו המעטים השאירו רושם רב על בני דורו, יוצאי בית המדרש הישן שהתלבטו בין מסורת לחידוש.

הנה שני שלטים מאותו רחוב, אחד בתחילתו והשני בסופו. מעין הסבר בהמשכים...

צילומים: אלון ריבק

המבוכה לא נגמרת כאן, כי פאיירברג מת בשנת 1899 (כמו בשלט העליון, הישן יותר) ולא ב-1889, כשהיה בן 15 (כמו בשלט התחתון, החדש). השלטים גם חלוקים ביניהם על התעתיק הלטיני והערבי הנכון של שמו.

הכתיב הלועזי שבתחתית גלויה זו מוכיח שהכיתוב הלועזי בשלט החדש יותר (Feierberg) הוא הנכון.

גלויה של חברת 'לבנון', ראשית המאה העשרים (אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית)

ולסיום נעיר כי סופר הוא תואר מכובד דיו. פיארברג אכן פרסם כמה סיפורים קצרים בעיתונות הזמן אבל זה לא הופך אותו ל'עיתונאי', ובטח לא ל'עיתונאי ציוני'. 

ציוּן 'כמעט טוב מאוד' ניתן הפעם לעיריית תל אביב, שהשילוט שקבעה ברחוב פיארברג הוא קצר וקולע (חוץ מהניקוד על האות פ' שצריך להיות בפתח ולא בצירה):

צילום: דוד אסף

ג. 'רב עיר קובנה והרחוב'

נחזור לחוצות נחלת יצחק.

שימו לב לעלגות של שלט הרחוב הנושא את שם השכונה – רחוב נחלת יצחק.

ראשית, שמו של הרב היה יצחק אלחנן ספקטור, ולא סתם אלחנן ספקטור, שאחרת לא ברור מה הקשר בינו לבין נחלת יצחק.

שנית, זה קצת פתטי להסביר שהרחוב נקרא על שם השכונה שבתוכה הוא נמצא.

ושלישית, תמיד כדאי לשים לב לפיסוק ולחלוקת המילים בשורה. ראו את שתי השורות האחרונות...

צילום: איתמר לויתן

ד. דוד רזיאל

צילום: אלון ריבק

ברחוב דוד רזיאל ביפו, הקרוי על שמו של מפקד מחתרת אצ"ל (1941-1910), ישנם כמה שלטי רחוב זהים, והם פלא על פלא. 

קודם כל, כתב לי אלון ריבק, לא ברור למה בכיתוב העברי מתחילים בשם המשפחה (רזיאל דוד) ולא, כמקובל בשם הפרטי (דוד רזיאל). באנגלית הסתפקו רק בשם המשפחה (Raziel). 

אך המעניין הוא הכיתוב בערבית: במקום 'רזיאל דוד' כתוב (בתעתיק עברי) 'רזאיל דאפיד'. אמנם אין צירה בערבית, ולכן שתי האותיות בין ה-א' וה-ל', אבל ה-א' אחרי ה-ז' מיותרת. בערבית אין עיצור המתאים ל-V ולכן מקובל לכתוב פ' עם שלוש נקודות מעליה במקום נקודה אחת.

בעיר כמו יפו, שיש בה אוכלוסייה ערבית לא קטנה, ראוי היה למצוא בעל ידע בערבית, שיעשה הגהה על שלטי הרחוב וימנע כיתוב שגוי.

ה. אברהם (יאיר) שטרן

ונישאר בתחום המחתרות.

לפני יותר משנה פרסמנו במדור זה רשימה ('מי אתה יאיר שטרן?') ובה הצבענו על שיבוש שמו של מייסד מחתרת לח"י, ששמו המקורי היה אברהם שטרן ו'יאיר' היה כינויו המחתרתי. הוא עצמו מעולם לא נקרא יאיר שטרן, ומי שכן נקרא כך הוא בנו, העיתונאי והשדרן, שנולד חמישה חודשים לאחר שאביו נרצח. 

דוד שי, ששיתף אותי בשיבוש השם ברחוב שטרן בהרצליה, דיווח לי בשמחה כי לאחרונה העירייה תיקנה את השלטים המשובשים בשני קצות הרחוב – מי יודע אולי בזכות הפרסום בעונ"ש? 

כך נראה השלט המשובש:

וכך נראים השלטים המתוקנים היום: 

צילומים: דוד שי