סיפורי רחובות: מי אתה יאיר שטרן?

צילום: איתמר לויתן

אברהם שטרן (1942-1907), מייסד מחתרת לח"י (לוחמי חרות ישראל), היה בוודאי איש חשוב בהיסטוריה היהודית המודרנית. משורר, חולם ולוחם עז נפש, אוהב ארצו ועמו, שנרצח במאבק לגירוש הבריטים מארץ ישראל. שלא כמו יוסף טרומפלדור, שעד היום מתווכחים אם באמת מילותיו האחרונות היו 'טוב למות בעד ארצנו', יאיר כתב בפירוש: 'חלומנו: למות בעד ארצנו!' ('חיילים אלמונים'). בכ"ה בשבט תש"ב (12 בפברואר 1942), בדיוק לפני 78 שנים, התממש חלומו. הוא נתפס במקום מסתור, בשכונת פלורנטין בתל אביב, ושם נורה למוות בידי קצין הבולשת הבריטי ג'פרי מורטון.

יאיר היה ונותר אישיות שנויה במחלוקת, ובה בשעה דמות נערצת ואגדית שהיוותה השראה לרבים, בחייו ולאחר מותו. על שמו נקראו יישובים (כוכב יאיר), מוסדות ורחובות בערים רבות בארץ – בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בהרצליה, בקרית אונו, בבאר שבע, באור יהודה ועוד.

אך תחת איזה שם יש להנציחו? שמו האמיתי היה אברהם שטרן, ושם המחתרת שלו – שבו גם התפרסם לאחר נפילתו – היה יאיר. במחתרת ובחייו הוא מעולם לא נקרא 'יאיר שטרן', אלא רק 'יאיר'. כך גם נכתב על מצבת קבורתו בבית הקברות בנחלת יצחק:

ויקיפדיה

אברהם שטרן נרצח כשרעייתו רוני הייתה בהריון ובנו (היחיד) נולד חמישה חודשים אחר כך ונקרא יאיר, על שם אביו. לימים התפרסם יאיר שטרן כעיתונאי ושדרן טלוויזיה, שאף ניהל בשנות התשעים את הטלוויזיה הישראלית. ממילא אם יש בעולם יאיר שטרן, הרי זה בנו של אברהם שטרן שכּוּנה 'יאיר'.

אברהם ורוני שטרן (הארכיון הציוני המרכזי)

ב-3 בפברואר 1967 פרסם יאיר שטרן – אז בן 25 בסך הכל – מאמר מרגש בעיתון מעריב שכותרתו 'אבי' (המאמר המלא נמצא כאן). הנה קטע מתוכו שבו סיפר על הקושי בנשיאת שמו של אביו המפורסם:

טקס אזכרה לאברהם שטרן ('יאיר') בבית הקברות בנחלת יצחק, 1992.
מימין לשמאל: שי שטרן ואביו יאיר שטרן, ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, דוד שטרן (אחיו הצעיר של 'יאיר')
(צילום: צביקה ישראלי, אוסף התצלומים הלאומי)

שלטי רחובות 'שטרן' ברחבי הארץ מבולבלים ומבלבלים. הם עשויים ליצור את הרושם המוטעה שהרחוב קרוי על שמו של העיתונאי יאיר שטרן, יבדל לחיים ארוכים וטובים, ולא על שם אביו.

כתב לי דוד שי:

לפני יותר מארבעים שנה קראה עיריית הרצליה רחוב על שמו של מפקד לח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה 'יאיר'. מאז מתלבטת העירייה כיצד להציג את שם הרחוב, ולמרבה הפלא המצב מחמיר במשך השנים, כפי שמלמדות שלוש הדוגמאות המצורפות. 

בשלט הוותיק ביותר שם הרחוב מדויק: 'שטרן אברהם (יאיר)'. 

בשלט חדש יותר שונה שם הרחוב ל'אברהם יאיר שטרן', כאילו היו לו שני שמות פרטיים (הכיתוב הלטיני מדויק יותר).  

בשלט המתנוסס כיום ברחוב השם הוא 'יאיר שטרן', כאילו שהרחוב נקרא על שם שדרן הטלוויזיה. 

צילומים: דוד שי

בדיקה בגוגל ובוווייז מלמדת שהרצליה אינה היחידה עם טעות זו. בשלל ערים מוצג רחוב שטרן כרחוב יאיר שטרן.

יצאנו אפוא לבדוק בשלוש הערים הגדולות.

בשכונת קרית היובל בירושלים יש רחוב ארוך ושמו 'שטרן' (כך קוראים לו כולם), ובכל זאת יש בו רק שני שלטי רחוב, בתחילתו ובסופו.

אמנם ציון השם תקין, אך בהסברים יש שתי שגיאות:

• אכן יאיר היה פעיל בכיר באצ"ל, עד שפרש בשנת 1940 והקים את לח"י, אך הוא בוודאי לא היה 'מייסד תנועת המחתרת אצ"ל'. 

• כמו כן, השימוש (העקשני והמוזר) בתאריך עברי דווקא גרם לטעות: יאיר נולד ביום 23 בדצמבר 1907, שהיא שנת תרס"ח.

צילום: מנחם רוזנברג

ובתל אביב, העיר בה נרצח, נקרא על שמו – החל משנת 1965 – הרחוב שבו נמצא הבית שם הסתתר עד שנחשף. בבית זה (רחוב שטרן 8) נמצא מוזיאון לח"י הקרוי על שם יאיר.

צילום: איתמר לויתן

השילוט ברחוב תקין לגמרי (למעט הצֵירֵה באות ט. צריך להיות סֶגול, אבל לא נתקטנן):

צילום: איתמר לויתן

ומה בחיפה?

כאן הרחוב נקרא 'יאיר שטרן', כשמו של העיתונאי. לאורכו של הרחוב הארוך, שעזובה שולטת בו אף שנשקף ממנו נוף נפלא, יש רק שלט רשמי אחד, ללא כל הסבר: 'יאיר שטרן'.

צילומים: איתמר לויתן

נספח: איך מנקדים דב גרונר?

וכיוון שאנו בעסקי מחתרות ורחובות נפנה את תשומת הלב לשלט מביך שנמצא ברחוב דב גרונר בירושלים (בשכונת תלפיות מזרח, הידועה בכינויה ארמון הנציב), במתחם 'עולי הגרדום'.

דב גרונר היה מלוחמי אצ"ל. הוא הוצא להורג בתלייה על ידי הבריטים, בכלא עכו, ב-16 באפריל 1947.

גם אם נתעלם מהצירה שמתחת לאות נ' (צריך להיות סֶגוֹל), מה בדיוק עושה הדגש באות ב'?

צילום: אורי להב גולדשמיד