א. יש כיסוי: פרנסות במאה שערים
צילומים: טובה הרצל
![]() |
| שם שנון לכיסויי ראש לנשים חרדיות (כובעים ופאות) |
![]() |
| אותנו לימדו שגמ"ח זה בחינם, אבל כאן המחירים ללא תחרות. העיקר שההנהלה חרדית!!! |
![]() |
| 'כיכר השאַבעס' סמוכה לכיכר השבת – הומור עצמי? |
![]() |
| שולמן מסלון גאולה השתגע לקראת שוואַרצע פראַיידיי |
![]() |
| קשר כשר |
![]() |
| אברהם, הספר של בריסק, עושה סלסול פיאות (של גברים, כמובן) |
![]() |
| PC במאה שערים: 'ביגוד מכובד לנשים במצב מיוחד'... |
ב. משלוחעל'ה
![]() |
| צילום: שמוליק שדה |
ימי הקורונה הביאו על כולנו את 'פרשת וישלח', דהיינו משלוחים לסוגיהם, צורותיהם וצרותיהם.
אז אם יש משלוח, למה שלא יהיה גם משלוח'לה? הקטנה ידידותית של משלוח עלעלים רעננים ממושב עולש.
השנינות כאן היא כמובן כפולה: גם משלוח קטן וחמוד, וגם משלוח עלעלים...
ובמחשבה נוספת, איזה מקום מתאים יותר לגידול עלעלים מאשר מושב עולש אשר בשרון, ששמו ניתן לו בזכות צמחי העולש שגדלים בשדותיו, צמח שהוא עצמו משמש תבלין ותחליף קפה ידוע.
ג. אופוריה בגת
מעלים לצמחים. מי ימנה את סגולות צמח הגת?
החנות הזו ברחוב העלייה בתל אביב משבחת את מותג העל התימני הזה במושגים של קנאביס רפואי.
![]() |
| צילומים: איתמר לויתן |
פשפשתי בארכיון הבלוג ומצאתי שכבר התייחסתי פעם לאופורית הגת בישראל ('אל תגידו בגת'). אז הנה זה שוב:
השלט האניגמטי הזה – 'הגת מכור' – צולם בשכונת שעריה (בדרום פתח תקוה), שרבים מתושביה יוצאי תימן. מה בעצם הוא אומר? אולי סוג של קמצנות. אל תגנבו לי את עלי הגת, מכרתי הכול...
אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית.
מויקיפדיה למדתי כמה עובדות מעניינות על הגת:
| צילום: חיים כהן (המקורי) |
אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית.
מויקיפדיה למדתי כמה עובדות מעניינות על הגת:
בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה, בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי ובחלק ממדינות ערב. בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הגת עד שבפיצוציות החלו להמכר גלולות סינתטיות בשם 'חגיגת'. ה'חגיגת' הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות.
לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות לפיהן הסחר בגת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הגת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל-קאעידה. קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגלם זה.









































