'הכל בגלל מסמר קטן': פרידה מגרימי גלעד

צבי גלעד (2019-1936), שכונה בפי כל בשם 'גרימי', בן קרית חיים ומחלוצי קיבוץ עין גדי, עמד ליד ערש בלוג עונג שבת וליווה אותו במסירות, באהבה ובהערכה. הידע הפנומנלי והאוטודידקטי שלו בתולדות הזמר העברי בכלל, ובשירי הזמר הרוסיים שהגיעו לארץ ישראל בפרט, כמו גם צניעותו, נדיבותו הבלתי רגילה ועזרתו לכל פונה, הפכו אותו מקור השראה וכתובת לכל מי שעניינים אלה היו יקרים ללבו, ואני בתוכם.

בעשור האחרון גרימי היה שקוע כל-כולו במיזם ייחודי שהגה, 'כך זה נשמע במקור', ובמסגרתו תורגמו מחדש ובשיטתיות עשרות שירים רוסיים שנכנסו לאוצר הזמר העברי בשלל גרסאות שונות ומשונות, רחוקות עד מאוד מן המקור.

גרימי וחבריו ל'מַאְפְיָה הרוסית', שנוסדה ב-2011 וכינסה תחתיה את שוחרי הזמר הרוסי בעברית (וראש וראשון להם הוא אורי יעקובוביץ, שאותו כינה גרימי 'מורי ורבי בנושא שירים רוסיים'), ביקשו להביא בתרגום עברי מדויק את המילים המקוריות של השירים הללו, כפי שנכתבו על ידי יוצריהם הידועים או 'העממיים'. התרגומים הללו – מעל 130 – הושרו (בדרך כלל בפי דורי גלבוע, איזי הוד, רעיה פירסט, נעמן דג), לוו באקורדיונו של דרור סנדלון, חבר עין גדי גם הוא, והוקלטו על ידי מאיר רז. הם זמינים במרשתת באתר של 'זמרשת' ובאתר הבית של איזי הוד.

התעניינותו של גרימי בזמר העברי לא הצטמצמה רק לשירים ברוסית (אגב, שפה שאף פעם לא למד בשיטתיות). 'על הדרך' הוא העלה וחידש דברים מרתקים בכל הקשור לגלגולי שירים עבריים בשפות אחרות:  אנגלית (ראו ציטוטים נרחבים שלו ברשימה 'גלגולו של ניגון: ממלחמת האזרחים האמריקנית לקרב הראל', בלוג עונג שבת, 8 במאי 2011), פולנית, אוקראינית ('גלגולו של ניגון: המקור האוקראיני של "כי בשמחה תצאו" ו"ניצנים נראו בארץ"', 4 באוקטובר 2012) ויידיש.

ההתכתבויות עמו היו לא רק מקור מידע שופע אלא גם ביטוי לידענותו, לעקשנותו וגם לחוש ההומור שלו.

הנה דוגמה, אחת מני רבות, למה שענה לי כששאלתיו אם ידוע לו מי חיבר את הלחן לשירו של אלכסנדר פֶּן, 'סוּרוּ מֶנִּי'. בתמימותי כתבתי, כי ברור שהלחן הוא רוסי...

וכך כתב לי ב-17 במאי 2011:

דוד שלום,

מניין ברור לך שזה מקור רוסי? האם רק משום שאת המילים כתב פן? הוא כתב מילים גם למנגינות ממקור אחר, ולפעמים, רחמנא ליצלן, כתב מילים ללא מנגינה ברקע.

מול 'סורו מני' בעברית, יש ברשימותיי חלל במקום המיועד לשיר המקור הרוסי.

ישנם שירים לא מעטים שמקובל שמקורם רוסי, אך אין לכך שום סיוע.

סיוע יכולה להיות עדות של מישהו ששר את השיר ברוסית, או הזכרה של השיר הרוסי באיזשהו טקסט (מחקרי, ספרותי או פובליציסטי), וכמובן, הימצאות השיר בספר שירים או בשירון.

אין לנו מאומה מכל אלה.

כך, שכנראה יעבור גם שיר זה בקרוב ממקומו ברשימה הכללית לרשימת השירים ש'מקובל שהם ממקור רוסי אך אין לכך שום עדות מסייעת'. אלא אם כן, יש לך אסמכתא לביסוס טענת ה'רוסיות', ואז תשרה השמחה במעוננו (אנשי 'הפורום הרוסי'). 

בברכה, גרימי

עניתי לו שבאתר 'שירונט' כתוב (עד היום), שמקור הלחן הוא 'עממי רוסי', ושבספר משפחת הפלמ"ח, שערכו חיים גורי וחים חפר ובו הובאו מילות השיר, אפילו לא צוין שהכותב הוא אלכסנדר פן.

וזו הייתה תשובתו (באותו יום):

'הרוצה לשקר ירחיק עדותו'. שאלו חכמים: 'עד היכן עליו להרחיק עדותו?', עד 'שירונט'... הם חבורה של עצלנים לא אמינים. הפעם היחידה שהסכימו לקבל תיקון היה בעניין יוצרי 'קרב הראל'. מאז, בכל פניותיי, הם השיבו: 'אנחנו מסתמכים על אקו"ם'. כל מי שיודע משהו, יודע שאקו"ם זה 'עקום', בכל מה שנוגע ליוצרים מחו"ל. במכתב (האחרון בהחלט) שכתבתי ל'שירונט', כתבתי ש'אם כך, מחשב אחד, לא חזק במיוחד, יכול להחליף את כולכם'... ובאשר ל'משפחת הפלמ"ח' – זהו ספר פולקלוריסטי ולא מחקרי. עורכיו לא התייחסו כלל לנושאי מקורות ודיוק. הם הביאו סיפורים. 

ואם כבר ב'משפחת הפלמ"ח' עסקינן, קרה לי מקרה מעניין. מצאתי מנגינה קובנית ונזכרתי שלמנגינה זו היה שיר: 'בואו תראו, בואו תראו, איך הפלמ"ח על כל מכשול הוא מתגבר'. חיפשתי את המילים המלאות. נתיבה [בן יהודה] לא זכרה כלום; גיל אלדמע זכר כמה מילים; שאול ביבר לא זכר כלום; חיים חפר לא זכר כלום. עד שאמר לי בן-אחי (משפחה של בורות סוּדים): השיר הזה? הוא מצוי ב'משפחת הפלמ"ח'! חיים חפר ערך את 'משפחת הפלמ"ח' יחד עם חיים גורי. השיר וסיפורו מצויים בספר, וחפר, אפילו את זה לא זכר... שנזכה למצוות, גרימי 

לפני חודשיים, ביום 12 במאי 2019, מת גרימי ולמחרת הובא למנוחת עולמים בקיבוצו עין גדי, בו חי כשישים שנה. הוא הותיר אחריו את רעייתו אילה, גם היא בקהל קוראי הבלוג, ילדים ונכדים, ומפעל חיים מרשים של אדם יחיד.

במהלך שנות היכרותנו תרם גרימי כמה מאמרים יפים לבלוג וגם ייעץ וסייע לי בהתכתבויות אלקטרוניות רבות שהחלפנו בינינו. פירות קשר זה היו כמה רשימות שכתבנו במשותף.

אלה הן רשימותיו החתומות של גרימי שהתפרסמו בבלוג עונג שבת:

• דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'הָיֹה היו שני חברים', 13 בדצמבר 2012
• דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, איך התגלגל שיר 'הנעוּרים' מגדות הוולגה אל פרחי ניו יורק?, 10 בינואר 2013
• צבי (גרימי) גלעד, איך מחפפים? שינויי הנוסח של 'תכול המטפחת', 30 בינואר 2013
• צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'בוקי בקבוקים' וחג המַסְלֶנִיצָה הרוסי, 29 במרץ 2013
• דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, מהרי טירול ועד הקומסומול: מסע מן הכורסא בעקבות המנון 'בני עקיבא', 11 באפריל 2014 
• דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'פּאַפּיראָסן' (א), 8 ביולי 2016; (ב), 22 ביולי 2016
• צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'מרכבה ירוקה', 21 באפריל 2017
• צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'בין פרחי הגן המלבלבים', 5 באפריל 2018

הרשימה שלהלן, על גלגולי השיר 'בגלל מסמר', נכתבה בעקבות רעיון שהציע גרימי במכתב ששלח לי בשנת 2016.

יהי זכרו ברוך.

*

בשנת 1958 העלתה להקת פיקוד צפון את תכניתה השישית 'נעלה צפונה'. אחד השירים המוכרים בתכנית זו היה 'בגלל מסמר' (שנקרא לעתים גם 'שיר המסמר' או 'הכל בגלל מסמר קטן'). נעמי שמר חתומה על המילים ועל הלחן.

דף השיר של 'בגלל מסמר', הוצאת 'אילן', תל אביב 1958 (המחלקה למוזיקה, הספרייה הלאומית)

השיר זכה להצלחה בלתי רגילה 'זינק במהירות לראש מצעד הפזמונים ברדיו והפך לאחד השירים הידועים ביותר בסוף שנות החמישים' (שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, 2007, עמ' 156).

הנה המילים ואחריהן הביצוע המקורי:

(שירים במדים, עמ' 168)

כמה עשרות שנים אחר כך הקליטו חברי להקת פיקוד צפון שוב את השיר וצירפו אליהם את הסולן דאז, לוליק (אברהם לוי). איזה ביצוע קצבי ומגניב!

השיר עוסק בתופעת הסיבתיוּת המקרית, שיש המכנים אותה 'משק כנפי הפרפר' (או אפקט הפרפר), ויש הקוראים לה אפקט הדומינו, כלומר אירוע פעוט וחסר ערך עשוי להשפיע על אירוע גורלי וחשוב. בשיר שלנו: המסמר הקטן, שנפל מהפרסה של אחד מסוסי המלחמה, הביא בסופו של דבר לנפילת העיר.

נעמי שמר לא המציאה את השיר יש מאין. היא תרגמה שיר ילדים עתיק, ידוע ומוכר, שעיקרו מתועד לראשונה בגרמנית בראשית המאה ה-13. באנגלית הופיעה גרסה של השיר בשלהי המאה ה-14 ומאז התגלגלו נוסחיו לשפות נוספות. ככל הידוע לי, שמר לא ציינה בשום מקום שמדובר בתרגום, אך הקשר בין המילים העבריות לבין המקור האנגלי גלוי וברור. שמר אמנם תרגמה את השיר מאנגלית, אך הלחן הוא מקורי ופרי רוחה. עוד פרט מעניין: משום מה נעמי שמר לא כללה את השיר באף לא אחד מספריה הנדפסים.

השיר באנגלית, שנקרא, שלא במפתיע, 'For Want of a Nail', התפרסם גם באמריקה לאחר שבנג'מין פרנקלין, בן המאה ה-18, כלל אותו באחד מכרכי האלמנך המפורסם שלו (Poor Richard's Almanack ,1752) ובכרך אחר (1758) גרסה שונה שלו. סקירות על השיר, מופעיו, גלגוליו והשפעותיו בשפה, בספרות (היפה והפופולרית), בקולנוע ובטלוויזיה, יש בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית.

ואלה מילות השיר באנגלית:

היו שייחסו את הולדתו של השיר לאירוע היסטורי קונקרטי: הפסדו של המלך הבריטי ריצ'רד השלישי להנרי השביעי בקרב בוזוורת' (1485), שבו מצא ריצ'רד את מותו באופן משפיל. קרב זה זכור בזכות מחזהו של שייקספיר (ריצ'רד השלישי) וקריאתו הנואשת של ריצ'רד, לאחר שהופל מסוסו: 'סוס! סוס! סוס בעד ממלכתי!'. עם זאת, כיוון שנוסחים של השיר קדמו לקרב המפורסם, קשה להאמין שזהו מקורו, ומן הסתם הודבק לו רק מאוחר יותר.

ריצ'רד השלישי מחפש סוס (James Baldwin, Fifty Famous People, New York 1912)

השיר באנגלית הולחן גם הוא בלחנים שונים, שכוונו בעיקר לילדים. הנה כמה גרסאות אנימציה:

אך גם מבוגרים זכו לגרסת רוק שבוצעה על ידי הזמר האמריקני טוד ראנדגרן ולהקתו.

מכל השפות שאליהן התגלגל השיר נציין את הגרסה הרוסית, Не было гвоздя (לא היה מסמר), שכן זו הייתה מוכרת לקורא העברי. גרסה זו נכתבה על ידי סמואיל מרשק (1964-1887), סופר ומשורר ילדים יהודי סובייטי אהוב (אחד מסיפוריו היה המקור ממנו עיבדה לאה גולדברג את ספרה המפוזר מכפר אז"ר). 

סמואיל מרשק, 1934

גרסתו של מרשק, ככל שהצלחתי לגלות, נדפסה לראשונה בשנת 1929 בכתב העת Ежи תחת הכותרת: 'Гвоздь и подкова: Из английских народных песен' (מסמר ופרסה: משירי העם באנגלית), ואחר כך נדפסה גם בספרו Дом, который построил Джек (הבית שבנה ג'ק), שראה אור בשנת 1936.

הבית שבנה ג'ק: שירי עם באנגלית לילדים, מוסקבה-לנינגרד 1936

גרסה זו דומה מאוד למקור האנגלי: האויב לכד את העיר משום שלנפח לא היה מסמר בסדנתו ולכן לא התקין כראוי את פרסתו של אחד הסוסים שבשל כך נפל במהלך הקרב. 

Не было гвоздя –

Подкова пропала,

Не было подковы –

Лошадь захромала,

Лошадь захромала –

Командир убит,

Конница разбита,

Армия бежит!

Враг вступает в город,

Пленных не щадя,

Оттого, что в кузнице

Не было гвоздя!

השיר נדפס במהדורות רבות. הנה למשל בספרו של מרשק Храбрецы (אנשים אמיצים) עם ציוריו של יבגני מונין (מוסקבה 1967).

השיר גם הולחן על ידי דמיטרי קבלבסקי והוקלט במוסקבה בשנת 1947 מפי הזמר גיאורגי אברמוב. אפשר להאזין לו באתר Russian Records.

שיריו של מרשק תורגמו מרוסית לעברית על ידי חנניה ריכמן בספר הנדיר משירי ש' מרשק, 'ספרית פז', הוצאת ד"ר חוה מרגולין, 1948. בתוכם נמצא גם התרגום של 'המסמר והפרסה (שיר עם אנגלי)' (עמ' 79).

וכך כתב ריכמן בהקדמה:

וזהו התרגום:

האם הכירה נעמי שמר גם את תרגומו של ריכמן, או שמא תרגמה הישר מן המקור האנגלי? כך או כך, הפרסה שנשמטה מרגלו של הסוס של נעמי שמר הייתה ימנית, ופרט שולי זה אינו נזכר לא במקור האנגלי ולא בגרסה הרוסית.

ולסיום, הנה עוד ביצוע נהדר של השיר, מפיו של אריק לביא (הקלטה משנת 1961; התקליטור נדפס ב-1993):

בעלי התוספות

חגית מאיר שלחה לי צילום של 'בגלל מסמר' בגרסתו של רפאל ספורטה (שאותה הזכיר יוסי גולדנברג בתגובתו), מתוך ספרו היה היתה לי גפן: זמר ילדי עמים, מסדה, 1962 (הציורים של הנריק הכטקופף), עמ' 21:

גלגולו של ניגון: 'בין פרחי הגן המלבלבים'

מאת צבי (גרימי) גלעד

'הלבֵנים שלי', ספר ילדים מאת ניקולאי אגניווצב, לנינגרד 1926

א. בין פרחי הגן

את השיר 'בין פרחי הגן המלבלבים' מכירים ואוהבים רבים מאתנו. גלגוליו, ובעיקר מנגינתו, יעסיקו אותנו ברשימה זו. הבה ניזכר קודם כל בשיר והנה הוא בביצועם של דודו זכאי ועירית דותן (ביצועים מוכרים נוספים הם של אברהם פֶּרֶרָה ושל ירדנה ארזי).

יעקב טימֶן (1975-1903), יליד ניקולאייב שברוסיה, שעלה לארץ בשנת 1925, היה ממייסדי וכוכבי התיאטרון הסאטירי 'הקומקום' ואחר כך 'המטאטא'. בשנת 1927 – כך מקובל, אף כי לא מצאנו עדות כתובה לכך – שר טימן את המנגינה של שיר זה, שאותה זכר מימיו ברוסיה, לחברו, השחקן והתמלילן יוסף אוקסנברג (1967-1879), וביקשוֹ לכתוב עבורו שיר עברי חדש שיתאים למנגינה.

מחבר המילים העבריות יוסף אוקסנברג  (זמרשת)

אוקסנברג, שזכור לטוב בזכות שירו 'היה זה בשדה על יד המחנה', נענה לבקשתו והוציא מתחת ידיו את השיר 'בין פרחי הגן המלבלבים', שלמילותיו אין כל זיקה לשיר הרוסי המקורי (שאוקסנברג, יליד לודז', כלל לא הכיר). השיר הרוסי הפך לשיר תל-אביבי, 'תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב, עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר'.

אלו המילים (מתוך זמרשת):

בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן הַמְּלַבְלְבִים
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.

לִבְלְבוּ פְּרָחִים שִׂגְשְׂגוּ דְּשָׁאִים
סוֹד הִמְתִּיקוּ עֵצִים בַּד לְבַד
עֵת חִבַּקְתִּי לָהּ עֵת נָשַׁקְתִּי לָהּ
עֵת נִשְׁבַּעְתִּי לֶאֱהֹב עֲדֵי עַד

בֵּין פִּרְחֵי הַגַּן עִם הַדִּמְדּוּמִים
רָזֵי קֶסֶם נִגְלוּ לְעֵינַי
הוֹי אֵלִי אֵלִי עֲבוּר מוֹלַדְתִּי
מַה חָפַצְתִּי לְהַקְרִיב אֶת חַיַּי

פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר נַפְשִׁי
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.

נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!

נִסַּע נָא לְאַדְמַת הַחֵרוּת!

עַל גַּלֵּי הַיָּם בִּסְפִינַת קִיטוֹר
נְתִיבֵנוּ פִּלַּסְנוּ בַּשִּׁיר
מֶה הָמָה הַלֵּב מַה צָּהַל הַלֵּב
עֵת הִגַּעְנוּ לְיָפוֹ הָעִיר

וּדְמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֵי חָלוּץ
וְנָטְפוּ עַל הַחוֹל דִּמְעוֹת גִּיל
אִישׁ אָחַז בְּאִישׁ וּבְמַעְגָּל חִישׁ חִישׁ
הֵם רָקְדוּ 'אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל'

וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!

וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.

מראשית הופעתו זכה השיר לאהדה רבה והוא מושר ומושמע עד היום בהזדמנויות שונות. מידע נוסף מובא כרגיל באתר 'זמרשת'. 

ב. בסמטה צרה

לאותה מנגינה רוסית חוברו מילים עבריות נוספות, וגם להן אין זיקה למילות המקור הרוסי, שבו נעסוק בהמשך. תיאטרון 'אהל' החל להציג בפברואר 1933 את 'בַּשֵּׁפֶל' מאת מקסים גורקי, בתרגום אברהם שלונסקי. להצגה כתב שלונסקי את השיר 'בשפל', המוכר גם בשם 'בסמטה צרה' על פי מילותיו הראשונות. 

השיר נדפס לראשונה בעיתון דבר, 1 בפברואר 1933, עמ' 5.

הנה חבורת 'הנה מה טוב ומה נעים', בהופעה שהוקדשה לשירי תנועות הנוער. זמרי החבורה היו דודו אלהרר, שמואל בילו, שי גרשוביץ, שולה חן, נירה רבינוביץ והילה שרת:

 

ג. לרגלי כרמל

שיר נוסף שחובר לאותה מנגינה, וגם לו כמובן אין שום קשר למקור הרוסי, הוא 'לרגלי כרמל'. השיר נכתב בשנת 1976 בידי דן אפרת, בן הדור השני של מתיישבי כפר יהושע אשר בעמק יזרעאל, לכבוד מופע היובל של המושב שנערך בשנת 1977. דן אפרת היה אחראי על התוכן ועל הצד המוזיקלי היה אמוּן המלחין חיים ברקני מקיבוץ שער הגולן.

מופע היובל הוצג שלוש פעמים, ובשל ההצלחה הורחב וכעבור שנה הפך למחזמר רב-משתתפים בשם 'פינת העמק הקטנה'. המחזמר, שהוצג פעמים רבות, הופק בידי המועצות האזוריות יזרעאל–מגידו– קישון, לציון שלושה דורות של מתיישבים בעמק.

לְרַגְלֵי כַּרְמֶל

עֵמֶק יִזְרְעֶאל

נֶעֱמָד עַל רַגְלוֹ זוּג צָעִיר,

כָּאן עַל רֹאש הַתֵל

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כָּאן נָקִים לָנוּ מֶשֶׁק זָעִיר.

קְצָת עֵצִים בַּגָן

וְחֶלְקַת תִלְתָן

חֲלִיבָה שֶׁל פָּרָה רִאשׁוֹנָה,

צְרִיף פַּחִים קָטָן

סָבָּא עִם זָקָן

וְחֶלְקַת תַפּוּחֵי אֲדָמָה.

יֶלָד בְּיָחֵף

עֲשָׁשִית שֶׁל נֵפְט

עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת,

גַלְגַלִים שֶׁל עֵץ

הַתַקְצִיב לוֹחֵץ

וְחִיפּוּשׂ אַחַר זוּג בְּהֵמוֹת.

יֵשׁ יְמֵי שִׂמְחָה

צַעַר וְיָגוֹן,

מְעַטִים הַיוֹשְׁבִים בְּצִיוֹן,

עוֹלָם בְּלֶהָבוֹת

מֶשֶׁק עִם חוֹבוֹת

וְיֶשְׁנוֹ הַנְצִיב הָעֶלְיוֹן.

יוֹם מַכְבֵּש שֶׁל סוּס

יוֹם עָמָל עֲמוּס

יוֹם אָרוֹך שֶׁל עָמָל בִּכְבִיסָה,

מְסִילַת בַּרְזֶל,

עֵמֶק יִזְרְעֶאל,

הַרַכֶּבֶת לְחֵיפָה יָצְאָה.

ד. אשת חַיִל

ממכתב ששלח לנו לפני כמה שנים חסיד חב"ד המנוח יהושע מונדשיין למדנו על כמה חסידֵי חב"ד בסמרקנד שבאוזבקיסטן (אז בברית המועצות), שנהגו לשיר במנגינה זו את 'אשת חיל מי ימצא' (משלי, לא 31-10). כידוע, בבתים מסורתיים רבים נהוג לשיר את 'אשת חיל' לפני הקידוש בליל שבת. באין הקלטה, אנו יכולים לשער כי הניגון נשמע בערך כך:

אֵשֶׁת-חַ(אַ)יִל, מִי יִמְצָא(אָאָ);
וְרָחֹק מִפְּנִינִי(אִי)ם מִכְרָהּ.                                                                                               
בָּטַח בָּהּ(אָאָ), לֵ(אֵ)ב בַּעֲלָהּ;                                                                                                     
וְשָׁלָ(אָאָ)ל, לֹא(אוֹ) יֶחְסָר.

וכן הלאה, עד סיום הפרק.

ה. על הלחן

עד כאן העברית. אך מאין נלקח אותו לחן רוסי ששר טימֶן לאוקסנברג ואחר כך התגלגל לשירים נוספים? 

בינואר 1924 העלה התיאטרון הדרמטי שבעיר חרקוב הפקה מחודשת של 'היער', מחזה שנכתב ב-1870 על ידי אלכסנדר אוסטרובסקי והוצג לראשונה בשנת 1871. בהצגה החדשה נכלל שיר בשם 'קִירְפִּיצִ'יקִי' (Кирпичики), כלומר לבֵנים, ובו מספרת פועלת במפעל לבֵנים על אהבתה לסֶנְקָה, אחד הפועלים, בתקופה שקדמה למהפכה הבולשביקית. המפעל נהרס בימי המהפכה, אך הפועלים שיקמו אותו וסֶמְיוֹן (הוא סֶנְקָה) הפך למנהל המפעל. מילות השיר נכתבו על ידי פּאבל גֶּרְמן, בן למשפחה יהודית מקמינייץ-פודלוסק, ועל המנגינה חתם מלחין סובייטי מוכר ושמו ולנטין קְרוּצ'ינין. כפי שנראה בהמשך, הלחן כלל אינו שלו.

פאבל גרמן (1952-1894)

ולנטין קרוצ'ינין (1970-1892)

הנה אַלָה באיאנובה:

פרט מעניין: ההצגה 'היער' הועלתה גם בארץ בשנת 1937 על ידי תיאטרון 'אהל', והמתרגם היה אברהם שלונסקי, שכזכור כבר השתמש במנגינת 'לבֵנים' עבור השיר 'בסמטה צרה', ששולב במחזה 'בשפל' של גורקי ארבע שנים קודם לכן...

ו. ככה זה נשמע במקור: התרגום לעברית          

ראינו אפוא כי כל הגרסאות העבריות של השיר 'לבֵנים' אינן קשורות כלל למקור הרוסי. הנה תרגום לעברית של השיר המקורי, פרי עטי, במסגרת המיזם 'ככה זה נשמע במקור'.

עֶרֶשׂ הוֹרָתִי בְּפַרְבָּר נִידָח

מִשְׁפָּחָה עֲנִיָה מְרוּדָה

בַּת טֵית-וָו שָׁנִים, צְעִירָה כָּל כָּךְ

בְּמִפְעָל הַלְבֵנִים כְּבָר עוֹבְדָה.

שְׁנַת הַהַתְחָלָה – עֶצֶב וְקַדְרוּת

גַם שְׁנָתִי לא שָׁנְתָה מִשָׁנִים

עַד אֲשֶר נוֹצְרָה בִּי מִן הִתְמַכְּרוּת

לִיְקִיצָה אֶל מִפְעַל הַלְבֵנִים.

בַּמִפְעָל אֶת סֶנְקָה אֶפְגוֹשָׁה לִי.

עֵת נִשְׁמָע הַצוֹפָר הַמַרְעִישׁ

אֶת יָדַי אֶשְׁטוֹף, מִטְפַּחְתִי אַשְׁלִיךְ,

פַּעֲמָי אָז אֶל סֶנְקָה אָחִישׁ.

לוֹ יָדִי אֶתֵן עֵת יֵרֵד הַיוֹם

בֵּין עוּצְבוֹת לְבֵנִים נַחֲלוֹף

אֵיךְ נָפְלָה עָלָי אַהֲבָת פִּתְאוֹם

לַמִפְעָל וּלְסֶנְקָה הַטוֹב.

כַּבָּרָק הִכְּתָה אַבְטָלָה קָשָׁה

גַם אֲנָחְנוּ כְּבָר מְפוּטָרִים

סֶנְקָה וַאֲנִי, מוּבְטָלִים עַכְשָׁיו

עִם מָאתַיִם שִׁבְעִים אֲחֵרִים.

יֵשׁ מַהֲפֵּכָה. בּוּז לַבּוּרְגָנִים

מְהוּמָה, אִי סְדָרִים, הַפְגָנָה.

הַמְכוֹנוֹת פּוֹרְקוּ, גַם הַלְבֵנִים

נִבְזְזוּ לְבֵנָה לִלְבֵנָה.

הַמַהֲפְּכָנִים, צוֹהֲלִים, שְׂמֵחִים

וּצְחוֹקָם עַל פָּנִים לָם פָּרוּשׂ

סֶנְקָה וַאֲנִי לְבַקֵר הוֹלְכִים

בְּמִפְעָל הַלְבֵנֵים הֶהָרוּס.

שׁוּב חִיוּךְ רָחָב אֶת פַּנָי הִצִיף

כְּשִׁשִׁיקַמְנוּ, טוֹרְחִים כְּשָׁנָה

בּוֹרֶג לְגַלְגָל, כְּבִישׁ אֶלֵי קַרְפִּיף

מְכוֹנָה לִמְכוֹנָה לִמְכוֹנָה.

לְבֵנִים יוּצְרוּ, הַמְכָסוֹת מוּלְאוּ

הַצוֹפָר שׁוּב צוֹפֵר לוֹ בְּאוֹן

מִי הַמְנָהֵל? בֶּטָח תִתְפַּלְאוּ

פַּעַם סֶנְקָה, הַיוֹם הוּא סֶמְיוֹן.

אַהֲבָה שֶׁלִי, סֶנְקָה, הַבָּנִים

אֵיתָנִים מוּל מִשְׁבָּר וּמוּל גַל

מְחוּזֶקֶת עִם כָּל הַלְבֵנִים,

מְאוֹהֶבֶת בְּזֶה הַמִפְעָל.

את התרגום הזה שר איזי (ישראל) הוד:

 

ז. קְרוּצ'ינין או בֶּליסוֹן, מי הלחין את השיר?

קְלָאבָדְיָה שוּלְזֶ'נקו (1984-1906) הייתה זמרת סובייטית ידועה ואהובה, שהתפרסמה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. אנו, הישראלים, זוכרים אותה לטוב במיוחד בזכות הביצוע של השיר 'תכול המטפחת' בגרסה המלחמתית שלו, שכתב עבורה מיכאיל מקסימוב. היא גם זו ששרה לראשונה את 'לבֵנים' בהפקה של 'היער' בתיאטרון הדרמטי של חרקוב בראשית שנת 1924. את המידע המובא להלן אני מבסס על מאמרו המפורט של ולנטין אנטונוב, 'שני כלבלבים בבית החרושת ללבנים', שפורסם ברוסית בינואר 2015, והוקדש לתולדות השיר.

על הפגישה בין שולז'נקו הזמרת לבין כותב המילים פאבל גרמן, סיפר ויאצ'סלב חוֹטוּליוֹב בביוגרפיה שכתב עליה בשנת 1997, קלאבדיה שׁוּלזֶ'נקוֹ: חיים, אהבה, שירים:

ינואר 1924. הפסקה בהצגה בתיאטרון הדרמה של חרקוב. איש יפה תואר, בחליפה שחורה וחגורת עור צרה, הגיע במיוחד מקייב כדי לפגוש שחקנית צעירה. הוא פנה אליה בהצעה לא שגרתית: 'הקשיבי לי קלאבוצ'קה יקרה. הבאתי שיר שכתבנו, חברי ואני, במיוחד עבורך'. 'באמת?' כאן הוציא האיש, פאבל גרמן, את דפי השיר מתיקו. 'סלח לי פאבל', אמרה הזמרת לאחר שעיינה בתווים. 'הרי זה הוואלס מתחילת המאה "שלושה כלבים". החבר שלך באמת הלחין את זה?'. 'נכון', ענה גרמן. 'ואגב, שם הוואלס הוא "שני כלבלבים", והחבר שלי רק עיבד וארגן אותו. מה שחשוב הוא מה נחוץ לנו היום. לך, קלאבדיה, יהיה את הרפרטואר שלך. את תהיי הראשונה שתשיר שירים חדשים על חיינו בארץ הסובייטים ולא שירים של פעם'. 

קלאבדיה החליטה לקבל את ההצעה. 

קלאבדיה שולז'נקו בהופעה בפני חיילים בלנינגרד, 1941 (ויקיפדיה)

                        

ואכן, הרעיון ליצור שיר על פי מנגינת 'שני כלבלבים' עלה במוחו של קרוצ'ינין כאשר חזה בהצגה 'היער' קודם לכן. הסצינה של מפגש האהבה בין פטר לאקסיושה, גיבורי ההצגה, לווה במנגינת רקע של 'שני כלבלבים' – וואלס שהולחן על ידי שמעון (סמיון) בֶּלִיסוֹן (1953-1883) והוקלט לראשונה עשר שנים קודם לכן – וקרוצ'ינין חשב כי מן הראוי שלמנגינה זו תהיינה גם מילים. הוא עיבד מעט את המנגינה המקורית של בליסון ושידל את חברו פאבל גרמן לכתוב מילים שאמורות לשקף את 'רוח התקופה'.

כשהושמע השיר בהצגה 'היער' היתה ההצלחה מיידית ומדהימה. שולז'נקו נאלצה לשיר אותו עוד פעמיים כהדרן, ובתום כל הצגה הצטופפו סביבה רבים, שאלו לשם המחבר ובקשו את המילים. תוך ימים הושר השיר במסעדות ובברים של חרקוב. דפים עם המלים והתווים הופצו ברחבי ברית המועצות ותוך שבועות שרה כל הארץ את 'לבֵנים'. 

כבר בסוף 1925, הופק סרט קולנוע שעלילתו נסבה על אהבתם של הפועלת (שבסרט נקראה מרוסיה) וסנקה במפעל הלבֵנים. הסרט נקרא כמובן 'לבֵנים'. גם הצגה בשם זה הועלתה באותה עת. מן הסרט נשמרו רק שתי מערכות. 

בברית המועצות, כצפוי, מיד קמו לשיר מקטרגים שטענו כי הוא מעודד רעיונות זעיר-בורגניים. אבל הפופולריות שלו גברה והלכה.

כרזת הסרט 'לבֵנים', 1925 (kinopoisk)

שולז'נקו זיהתה אל נכון שמנגינת 'לבֵנים' אינה אלא החלק הראשון של מנגינת הוואלס 'שני כלבלבים' של בליסון, שכאמור הולחן ב-1912. שנתיים אחר כך, ב-1914, הוקלט ואלס זה בידי תזמורת גדוד הרגלים ה-108 ('רגימנט סאראטוב') של צבא הצאר. 

ההקלטה המוקדמת משנת 1912 נמצאת באתר המצוין Russian Records, כאן.

בליסון, יהודי במוצאו (שמו המקורי הוא ביילינסון), כבר לא היה בברית המועצות כשהלחן שלו זכה להצלחה. הוא היגר לארה"ב בשנת 1920 ושם התפרסם כנגן קלרינט בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. פרט מידע מעניין על בליסון: קודם שקבע את מושבו באמריקה הוא הסתובב עם להקתו ברחבי העולם במשך כשנה, במסע קונצרטים שאורגן ומומן על ידי ההסתדרות הציונית העולמית.

הקדשה שכתב שמעון בליסון על תמונתו (Amkraut Family History)

אך מתברר כי גם בליסון לא היה ממש הראשון.

במאמר שפורסם במרשתת ציין הכותב כי בליסון שאב השראה ממלודיות עממיות רוסיות. הכותב לא נימק ולא ציין את מקורותיו, אך דומני שמצאתי את המקור העממי של חלק מן המנגינה. 

בשנת 1911 'שידך' השחקן והבמאי ניקולאי אלכסנדרוב (1930-1871) בין מנגינה עממית ידועה לבין כמה בתים מ'הקבורה' (Похороны), שירו של המשורר והסופר הנודע ניקולאי נֶקרַאסוֹב (השיר נכתב ב-1861). שיר הזמר 'המשודך' נקרא עתה 'בין שדות של חיטה גבוהה' (.(Меж высоких хлебов 

הנה השיר מפי לאוניד חאריטונוב. הקשיבו לשתי השורות האחרונות של הבית ותבינו מאין נחל המלחין את שירו. בליסון, שכזכור כתב את ואלס 'שני הכלבלבים' ב-1912, הכיר כנראה את המנגינה העממית הזו והשתמש בה לצרכיו.

ח. ציוני דרך מוזיקליים

כך או כך, השיר 'קירפיצ'יקי', בלחנו של בליסון ובעיבודו של קרוצ'ינין, זכה לפופולריות בלתי רגילה. ככל הידוע, שולז'נקו עצמה לא הקליטה את השיר, אך רבים אחרים עשו כן. 

כך למשל מקהלת פיודור אליוכין בהקלטה משנת 1925, ושוב אפשר להאזין לביצוע זה באתר Russian Records, כאן.

במרוצת הזמן נכתבו לשיר גרסאות רבות, מהן בסגנון 'הרומנס האכזרי', שמאופיין במותו של אחד הגיבורים. כך למשל נכתב באחת הגרסאות: 'סנקה שפך את דמו / נתן את חייו לעמו / הו גורלו מה
הֵמָר / כלבֵנה אפויה הוא נשבר'.

גרסאות אחרות התבססו על מבנה השיר המקורי, אך התוכן כבר שׁוּנה לחלוטין. כך למשל שיר מימי המלחמה, שסיפר על נשות החיילים שאינן שומרות אמונים לבעליהן. נוסף על הגרסאות ה'רציניות' שימשה המנגינה בסיס לכתיבת טקסטים עצמאיים חצי מחתרתיים, רובם ככולם פרודיים. היום מוכרים למעלה מחמישים טקסטים כאלה! רבים מהם שימרו את השורה הראשונה של השיר המקורי: 'בפרבר, בקצה העיר', ומכאן ואילך המשיכו בסיפור מעשה שקרה לכאורה באותו פרבר. כולם מותחים ביקורת על תופעות שליליות בברית המועצות, אך לא רק.

הנה מספר דוגמאות שמובאות בתרגום עברי מילולי:

על פשיעה קטנה 

היה זוג בבזאר – / הוא נבל וכייס / והיא 'פרולטרית' / שמרמה פראיירים בפאב.

על תעשיית הרכב 

יש לנו מפעל בפרברים / מייצר מכוניות 'מוסקוביץ' / אך המכונית אינה טובה / נוסעת כמו לבֵנה על גלגלים.

לוּז'קוֹב עשה תכנון מחודש – / הכניס את המנוע של 'רנו'. / שינינו את כל העיצוב – / ויצא כך או כך אותו 'מוסקוביץ'.

והפלא ופלא, גם מלחמת ששת הימים שלנו נכנסה לפולקלור הסובייטי! הנה בית מאמצע השיר: 

שומרי הגבול ישנו היטב אותו לילה / והגנרל היהודי 'סידר' אותם; / עם חתיכת חצץ, עם לבנה
אחת / פירק להם את תעלת סואץ.

הנוהג לכתוב טקסטים למנגינה זו דעך רק בשלהי שנות השבעים.

'קירפיצ'יקי' הוא שיר סובייטי מובהק, ובכל זאת הוא היה אהוב על גולים רוסיים ברחבי העולם – בבריסל ובניו יורק, בברלין ובווינה, בקוויבק שבקנדה ובחרבין שבסין. זמרים שונים הקליטו אותו בשפת המקור, לעתים לאחר שהוכנסו בו שינויים. הנה למשל יורי מוֹרְפֶסי (זמר רוסי ממוצא יווני) בהקלטה שנעשתה בברלין בשנת 1930. בגרסה זו הועבר מקום העלילה לאודסה, עירו של מורפסי, והמספר הוא הגבר.

בשנת 1929 הקליט הזמר והשחקן הפיני טוּרֶה אָרָה שיר במקצב הוואלס ושמו 'אַסְפָלְטְטִיקוּקָה' / 
Asfalttikukka (פרח האספלט). השיר מתאר חוויה עירונית ואין למילותיו שום קשר למילים המקוריות. הלחן יוחס בטעות למעבד השיר, המלחין ארנסט פּינגוּד (Ernest Pingoud), טעות שבמקורות אחדים לא תוקנה עד היום.

באותה שנה הקליטה בברלין תזמורת הריקודים  של יֶפִים שָחמָאיְסְטֶר, את מנגינת 'קירפיצ'יקי' במקצב הפוקסטרוט (האזינו כאן). בשנת 1932 הקליט הגיטריסט הפולני ולדיסלב ז'יבּוֹלֶבסקי מחרוזת של שלש רומנסות רוסיות ובהן גם 'קירפיצ'יקי' (האזינו כאן בתזמון 01:45).

ט. הגלגול ביידיש: בת החייט

בספטמבר 1939 יצא לאקרנים בניו יורק הסרט המלודרמטי דובר היידיש 'כל נדרי', שכולל שירים רבים (על המוזיקה הופקד המלחין שלום סקונדה).

אחד השירים שהושמעו בסרט – 'דעם שנײַדערס טעכטערל' (בת החייט) – נכתב כבר בשנת 1933, בידי חיים טויבר (Chaim Tauber; 1972-1901), שהיה שחקן, זמר ופזמונאי מוכשר (בין השאר כתב את הלהיטים 'אוי רומעניע, רומעניע' ו'שיין ווי די לבֿנה'). את השיר על בת החייט התאים טאובר למנגינת 'קירפיצ'יקי', וכעבור שש שנים הוא ביצע אותו בסרט 'כל נדרי'.

חיים טויבר (מוזיאון תיאטרון יידיש, ניו-יורק)

הנה מילות השיר ביידיש ותרגומן לעברית מאת תמר ועמוס רודנר (מתוך ספרם זֶמֶר'ל: שירים שלא נשכח ביידיש ובעברית, הקיבוץ המאוחד, 2012, עמ' 81-80; המילים ביידיש נלקחו מספרו של מאיר נוי, מַעַיְנֵי הַזֶמֶר, 1996, עמ' 34).

זמר'ל, עמ' 81-80

הנה איזי הוד שר את 'בת החייט':

פתחנו בעברית, המשכנו ברוסית וסיימנו ביידיש, בשיר הקושר את שמעון בליסון, הצעיר היהודי ממוסקבה, עם חיים טאובר, הצעיר היהודי מפודוליה, שכשרונותיהם באו לידי ביטוי דווקא בארה"ב. 

תם ואולי לא נשלם.

בעלי התוספות

עוד לא יבשה הדיו הווירטואלית על 'תם ואולי לא נשלם', והנה המציא לנו אליהו הכהן מידע חדש על גלגולי השיר, כולל צילום כתב ידו של אוקסנברג ובו הנוסח המקורי של השיר. 

נהניתי והתפעלתי לקרוא את מאמרו החדשני של גרימי על מקורו של השיר 'בין פרחי הגן'. אוסיף רק פרטים אחדים על הכתוב: 

את אוקסנברג ריאיינתי בראשית שנות השישים. הוא גולל באוזניי את סיפורה של 'חבורת העמק' – להקת הזמר שהקים בעמק יזרעאל ועמה נדד ברחבי הארץ. נפגשתי גם עם אשתו המקסימה עזובה. שחקנית אהובה ונשכחת, מוותיקות השחקניות של תיאטרון הילדים שליד התאחדות הגננות. עזובה אוקסנברג הייתה נערצת על ילדים ומבוגרים, ורק שמה המוזר העלה חיוך על פני כל איש שפגש בה. 

באחת הפגישות נתנה לי עזובה אוקסנברג באדיבותה כי רבה את כתב היד המקורי של 'בין פרחי הגן', ומאז, זה כיובל שנים, הוא שמור אצלי וזו הזדמנות להביאו בפני הקוראים. במרוצת השנים חלו שיבושים אחדים בנוסח שהושר והודפס בשירונים, ומכתב היד המצורף ניתן ללמוד על הנוסח המקורי של השיר. רק דוגמה אחת לשיבוש: אוקסנברג  כתב 'הו אלי אלי, עבור ילדתי מה חפצתי הקריב את חיי', ולא כפי ששרים 'עבור מולדתי'. 

כפי שהראה גרימי, רבים היו גלגוליו של השיר ברוסית, ביידיש ובעברית, ומלחינים אחדים זקפו לעצמם את חיבורו. עם זאת, בזכותו של הפזמונאי החלוץ, השחקן והבמאי יוסף אוקסנברג (תחילה איית את שמו 'אוכסנברג') קיים השיר הזה בזמר העברי. הוא חיבר את מילותיו ושר אותו עוד לפני שנוסד תיאטרון 'המטאטא'. 

בהזדמנות זו אוסיף כי אוקסנברג היה איש עתיר זכויות לא רק בתחום התיאטרון. הוא היה הראשון שהקים להקת זמר בארץ. מקהלות היו כאן עוד בימי העלייה הראשונה, אך להקות לא קמו בארץ אלא רק בראשית שנות העשרים, בימי העלייה השלישית. כימי דור לפני הצ'יזבטרון והגבעטרון, נוסדה הלהקה הראשונה בארץ, היא 'חבורת העמק', להקה של חברי גדוד העבודה, שקמה ביוזמתו של יוסף אוקסנברג. היא החלה להופיע במאהלי סוללי הכבישים בעמק ושרה שירים ופזמוני הווי שאת רובם חיבר אוקסנברג והתאים ללחנים שונים.

הקלקה על הצילום תגדיל אותו.