יום שישי, 30 באוגוסט 2019

ביקור באוּמָן, קיץ תשע"ט

כל הצילומים (אלא אם צוין אחרת): דוד אסף
הקלקה על הצילומים תגדיל אותם

צריך להיות באוּמָן, הדיסנילֶנד של חסידי ברסלב באוקראינה, כדי להאמין למראה העיניים ולמשמע האוזניים. שטעטל ישראלי לכל דבר ועניין צמח שם; שילוב של ישן וחדש, קודש וחול, נשגב ונלעג.

פעמים רבות ביקרתי באומן ובכל פעם אני מוצא את עצמי נדהם מחדש מתהומות הוולגריות והגלותיות שאליהם מתדרדר מקום זה. המחזות שנגלים לעיני התייר הישראלי הסקרן, זה שאינו מגיע כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב, אלא רק כדי להבין את פשר המשיכה המוטרפת הזו וההערצה לקבר שעל אדמת ניכר, הם מכוערים ודוחים. אבל מי אני ומה אני מול עשרות אלפי החסידים ומבקשי הישועות שמגיעים לכאן כל הזמן, ובמיוחד בראש השנה. הרבי, אגב, הגיע לכאן בשנת 1810 כשהוא חולה שחפת ויודע שימיו ספורים; הוא חי באומן בסך הכל כחצי שנה. ספק אם יכול היה להעלות בדמיונו מה יתחולל בעיר זו לאחר מאתיים שנה.

בראשית המאה העשרים נראה הציוּן כך: עזוב, נטוש ובלי כוחות... בכניסה יושב חסיד בודד (זהו הסופר הברסלבי ר' אלתר טֶפְּליקֶר, מתפלל או מעיין בספר חסידי).


והיום?

ציוּן הקבר (צילום: הלל אסף)

קשה להעריך כמה יהודים או ישראלים גרים באומן כל ימות השנה, אולי עשרות אולי מאות, אך אין ספק שאלפי אנשים מתפרנסים ממנה ומכל מה שכרוך בה. כמו בעיירה המסורתית גם כאן, באומן המודרנית, מתפרנסים היהודים שלנו אלה מאלה ובתוך כך מביאים רווח, הצלה והצלחה גם לגויי המקום, שעד לפני כעשרים שנה לא יכלו לחלום על כל הטוב הזה שנפל בחלקם. והם, שכמו 'גויים של שבת' כבר לימדו לשונם קצת עברית וקצת יידיש, סופקים כפיהם, נהנים מעולמם בחייהם ושוחקים למו.

היכונו לשנה החדשה! לעיריית אומן יש דוכן לקבלת קהל ולתשלומי חשבונות

באוקראינה יש היום ראש ממשלה יהודי (וולודימיר גרויסמן) ונשיא יהודי (וולודימיר זלנסקי) – רק במדינת ישראל יש צירוף מקרים כזה! – ואפילו תקרית ביזוי החלה על ידי שרה נתניהו בשבוע שעבר לא תצליח לקלקל את האידיליה. אבל כפי שהזהירו אותנו סבתותינו הפולניות בחכמתם: חכו, חכו, לאסון הראשון... פוגרום יהיה פה!

בתי מלון ומסעדות, חומוסיות, בשרים על האש, פיצות, השקעות בנדל"ן, שירותי הסעה והחלפת כספים, צרכניות וצעצועים, שירותי בריאות וקוסמטיקה, חנויות ספרים ומזכרות, מכוני יופי וג'אקוזי, ומה לא? פשע, אלימות, זנות וסמים גם הם מצויים כאן, אך עליהם לא תמצאו שלטים או פרסומות.

'טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ', אמר קוהלת. הנה אפוא תמונות שצילמתי באומן בשבוע שעבר, ודי למבין.

'אומן סנטר' ו'הכנסת אורחים אומן' שוכנים ליד שדרות אחדות ישראל...
'אומן אקספרס', 'רביבו'ס'  העיקר להגיע רגוע אל קברי הצדיקים
לטייקונים, לאוליגרכים ולכל מי שרוצה לעשות רושם. יש אפילו לימוזינה...
אין כמו השקעה בנדל"ן; במלון שערי ציון עדיין לא עדכנו את שלט הברכה לחגים
ואם כבר נדל"ן, אז 'רק במצפה אומן'. דירות מפוארות שצופות על אחוזת הקבר
זהו 'מצפה אומן', השכונה היהודית החדשה. 'ברוך מציב גבול אלמנה'!
פרויקט 'בית האומן' באיכות ובעיצוב מיוחד
אין כסף לקנות דירה? לא נורא, יש מספיק דירות להשכרה
'הצ'יינג' היהודי'. מה יכול להיות יהודי בצ'יינג'?

יש כמובן גם הרבה רוחניות באומן.

עזרת הגברים בציון הקבר; תחת הכובע הלבן חוסה מחבר הרשימה (צילום: הלל אסף)
עזרת הנשים בציון הקבר (צילום: רחלי קרייסברג)
ה'תלמוד תורה' מיועד מן הסתם לילדיהם של הישראלים הגרים באומן כל ימות השנה
כהנים, שימו לב! אין להוציא יד ורגל
קופות צדקה ליד ציון הקבר
צדקה, נרות וסיגריות (צילום: רחלי קרייסברג)

חסידיו של אליעזר ברלנד, עבריין המין המורשע, בקטע סאדו-מאזו ביזארי במיוחד:
רבי, קשור אותי בשק שלך...

נשים צנועות וחסודות שגם חשוב להן ה'שיק', יש לנו חנות אופנה במיוחד בשבילכן!


הגיע הזמן לאכול. המגוון כאן הוא אין סופי...

ברור שעל כשרות לא נתפשר! הכשרות המהודרת היא של העד"ח (עדה חרדית).


הכי אהבתי את המסעדה Al Haboquer, שסיסמתה היא 'ארוחת בוקר מסביב לשעון' (כלומר אפשר לקבל ארוחת בוקר גם בצהריים וגם בערב), 24/6.

מאפייה וקייטרינג 'פה-שכינה', לא פחות (ומה אתם יודעים? טאבון גחלים!). 'הכי הכי טעים באומן'
'לב בשר' הוא שׂיכול אותות של 'ברסלב' וגם בשר ממש, על האש שתוקד תמיד
'מסעדת דה בסט' או 'בא לי בגט שווארמה'?
אולי שניצל?
אולי פיצה (או ברוח העיירה המזרח אירופית 'פיצ'לה')?
ומה בדבר טוסט נקניק (!)
ב'וי טאון אומן' יש סושי, נשנושים וגם נרגילות
'בבושקה' היא מסעדת בשרים ו'פָּאיֶכַלֶה' (באוקראינית: יאללה נהגוס, סע כבר) הוא שירות הסעות

פינוקים ברחוב פושקין....


רציתם קוסמטיקה וטיפולים רפואיים? יש!

קוסמוטולוגיה, גינקולוגיה, אורולוגיה וטרפיה

וכמו בארץ, גם כאן יש 'איחוד הצלה'. במקרה של פיגוע, חס ושלום, יהיה על מי לסמוך...


צילום: רחלי קרייסברג

ולפני שחוזרים ארצה אפשר לקנות צעצועים לילדים שנשארו בבית.



והכי שווה, בחנות 'מזכרות טראמפ'.



להתראות בראש השנה, ב'קיבוץ הקדוש'...


יום רביעי, 28 באוגוסט 2019

מעורב ירושלמי: שילוט, מאפייה סגורה, מרכז תפירה, חבשים, ספסל בגן

א. זה לעומת זה

לפעמים השלטים בירושלים מגיעים בזוגות, באותו רחוב ממש אפשר למצוא דבר והיפוכו.

ברחוב שטראוס, למשל, על חזית 'בית הבריאות' שנחנך בשנת 1929 (מאורעות תרפ"ט!) נחקקה הצהרה אוניברסלית והומניסטית: 'לבני כל הגזעים והדתות'.


ובאותו רחוב יש חנות למזון מהיר. נקודת מפגש מאוד פרטיקולרית...

צילומים: בני עורי

ובקצה השני של העיר, ברחוב ז'בוטינסקי, בצד אחד מוכרים אשליות טיפשיות.


ובהמשך הרחוב, מול בית הנשיא, מצטטים את ג'ון לנון 'תנו הזדמנות לשלום'...

צילומים: דוד אסף

ב. זה לא כל כך נעים לראות מאפייה סגורה

צילומים: יוחנן פלוטקין

המאפייה הירושלמית הוותיקה 'לנדנר', ברחוב לייב דיין שבשכונת בית ישראל (מצפון למאה שערים), סגרה לפני כמה חודשים את שעריה. המאפייה פעלה במקום זה מאז שלהי המאה ה-19 וכעת החליטו בני המשפחה שהגיעה שעת נעילה. רונית ורד פרסמה בהארץ מאמר פרידה מהמאפייה הזו, וגם ערוץ 'כאן' הקדיש לה כתבה:



על הדלת נתלתה מודעה זו, שכמותה תימצאנה רק בירושלים:



ג. תפירה וברכה 

מה הקשר בין תפירה לברכה? בירושלים הכל קשור...

במחשבה נוספת: אולי זה משחק מילים על 'תפילה וברכה'?

בכל אופן, המרכז הזה שוכן ברחוב יפו 68. אפשר לרכוש בו גם 'אפליקציות למטפחות ראש'...

צילום: טובה הרצל

ד. חבשים או אתיופים?

רחוב יפהפה יש בירושלים, סמטה היוצאת מרחוב הנביאים, ושמו מימים ימימה היה רחוב החבשים. עד שיום אחד הבינו שהשם 'חבשים' הוא פוגעני וכבר אינו 'פוליטיקלי קורקט'. מה עשו? החליפו פרנסי העיר את שם הרחוב וייקרא מאז ועד היום בשם רחוב אתיופיה.

אך האם השם 'חבש' הוא באמת מעליב? אם אכן כך הוא, הא כיצד יקרא בן העדה לחנות המכולת שלו (השוכנת ברחוב אגריפס) בשם זה?

צילום: ברוך גיאן

ה. וגר חתול עם 'אריה'

בלי מילים.

צילום: מנחם רוזנברג