א. ארון נתינה
גילויים יפים של אחריות קהילתית ושל עזרה הדדית יש אצלנו בכל מקום, רק צריך להרים ראש ולראות אותם.
הנה למשל, בחורשת רדינג, ברמת אביב 'הישנה', נמצא 'ארון נתינה קהילתי', שיזמו תושבים וקיבלו כנראה גם את חסות העירייה. אנשי השכונה מתבקשים להביא לארון בעיקר בגדים שהם כבר אינם מעוניינים בהם (ספרים ישנים – לא כאן! בהמשך יש ארונות מיוחדים עבורם). הבגדים חייבים להיות 'במצב מעולה', כאלה שהייתם שמחים להביא לחברים או לקבל בעצמכם, וראויים לשימוש חוזר. מובן שאפשר ואף רצוי גם לקחת, ובבקשה 'בלי ג'יפה' ולא להשאיר שקיות!
יש גם ארגזי מיון (למשל בגדי תינוקות לפי גילאים). המקום עושה רושם נקי ומסודר.
כל הכבוד ליוזמה.
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ב. אזהרות חמורות במיוחד
ברחוב דבורה, באזור שוק תלפיות בחיפה, צולם השלט הזה:
 |
| צילום: טל סגל |
מיהי ברטה המסתורית?
אחרי בירור דברים עם מביני עניין הגענו למסקנה שמדובר בבַּרְטַעַה, כפר ערבי באזור נחל עירון, חציו ישראלי וחציו פלסטיני, הידוע כמרכז בינלאומי לפירוקי רכב.
אזהרה מסוג אחר צולמה בשכונת גאולה הירושלמית.
כאן יודעים באיזו אוכלוסייה מדובר, ולכן, ליתר ביטחון, הוסיפו תרגום לעברית.
 |
| צילום: גונן זיק |
ג. מתאמת שד
 |
| צילום: יריב שיזף |
בבית החולים השרון יש משרד שמשמש ל'מתאמת שד', וכיוון שמדובר בעניין רציני מאוד לא נתבדח על האפשרויות המשעשעות העולות בדמיון בהעדר ניקוד (מתאם מכשפות?).
מה שמעניין בכרזה המצורפת הוא ניצול קונצפציית האסון של שבעה באוקטובר על מנת להגביר את המודעות לבדיקות ממוגרפיות, כאלה שבכוחן לאתר סימנים מוקדמים של סרטן השד.
האומנם זה הכרחי? האם הסכנות הרפואיות שיש בסרטן שד כשלעצמן אין די בהן עד שצריך לצלצל בכל הפעמונים, כולל שבעה באוקטובר וסמל החטופים? התשובה היא כנראה, שאכן אין די בכך, וכל המרבה באזהרות הרי זה משובח. חודש אוקטובר הוא החודש שנבחר להגברת המודעות לסרטן השד, ומבחינה זו השימוש אכן קולע וכל האמצעים כשרים.
ד. בטוּב טעם
 |
| צילום: טל סגל |
סמוך לכניסה אל בית העלמין נחלת יצחק, ליד קיר הנצחה לקדושי השואה ('לזכרם של יהודי ליטא אשר נספו בשואה, תש"א-תש"ה'), חונים ארבעה פחי אשפה ירוקים, מטונפים ומצחינים. כך נאה וכך יאה?
כך נראה המקום בצילום משנת 2014, לפני בוא הפחים:
 |
| צילום: אבישי טייכר (פיקיוויקי) |
