![]() |
| עמל כפים או הבל פה? כרזת תעמולה של מפא"י, 1951 (הספרייה הלאומית) |
לכבוד עונת הבחירות, שאנו כבר בעיצומה, שלף הָדי אור מאוספיו את החוברת החמודה חמשירון לאזרח הנבון, שהוציאה מחלקת ההסברה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
החמשירים מעלים חיוך, אך גם געגועים לימים שבהם 'יועצים אסטרטגיים' ו'מנהלי מסע בחירות' לא היו נפוחים כל כך מחשיבות עצמית, לא גבו שכר של מיליונים ולא נתנו למעסיקיהם עצות אחיתופל (במובן הרווח של הביטוי ולא במובן התנ"כי, שכן אחיתופל נתן לאבשלום עצה מצוינת).
זהו זה!
מי כתב, מי צייר ומתי?
בחוברת עצמה לא כתוב מאומה, אך אפשר לקבוע שהיא ראתה אור בשנת 1965 לקראת הבחירות לכנסת השישית שנערכו בסוף אותה שנה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה התמודדה מפא"י, בראשות לוי אשכול (במסגרת 'המערך' יחד עם מפלגת אחדות העבודה), והתמודדה מול רשימת רפ"י (רשימת פועלי ישראל), של פורשי מפא"י, שהונהגו על ידי דוד בן-גוריון. העובדה ששמו של בן-גוריון – עד אז מקור הגאווה של מפא"י – אינו נזכר כלל בחוברת, אומרת כי הוא כבר לא זוהה עם המפלגה.
שני רמזים נוספים עשויים להצביע על התאריך: החמשיר על הפועל חגי, שסילק אבני נגף, שכן 'זו מפא"י המושכת ירדן אל הנגב' – הפנייה ברורה למיזם 'המוביל הארצי', שבנייתו הושלמה בשנת 1964; בחמשיר על 'בוגר הריאלי שחלם שהפך ליברלי' מצוירת האות ל' על ראשו של אדם שהתעורר מחלום רע. אות זו מרמזת על ה-ל' של מפלגת גח"ל (גוש חרות-ליברלים), שהוקמה לקראת הבחירות הללו ורצה בראשותו של מנחם בגין.
'המערך' אגב זכה אז ל-45 מושבים בכנסת, גח"ל ל-26 מושבים ורפ"י של בן-גוריון רק בעשרה.
גם זהות המחבר ידועה. הסופר, העיתונאי והפרסומאי אורי סלע (1993-1928) גילה זאת בספרו חמשירים, שראה אור בהוצאת אפרסמון בשנת 1967. סלע כתב שם (בעמ' 16), כי זה היה חברו המשורר, הפזמונאי והבדחן דידי מְנוּסי (2013-1928), וכי החוברת נדפסה ברבבות עותקים. כמה חוברות שרדו? מן הסתם מעטות מאוד. אפילו בקטלוג הספרייה הלאומית לא רשום פריט זה.
מנוסי, בן קיבוץ גבע (לכבודה כתב את השיר 'בת שישים פוקחת עין', המוכר בביצוע הגבעטרון), ואורי סלע, בן דגניה ב', הם אבות החמשיר ההומוריסטי בעברית. כבר בשנת 1958 הוציא מנוסי לאור את הקובץ 101 חמשירים (הוצאת ש' שפט, תל אביב), שלווה באיוריו המשעשעים של דוש.
בשבועון העולם הזה, שבו עבדו סלע ומנוסי, התפרסמו בקביעות חמשירים הומוריסטיים ופוליטיים ואף נערכה 'תחרות החמשיר' בין הקוראים (גיליון 932, 25 באוגוסט 1955, עמ' 20).
| העולם הזה, גיליון 1703, 22 באפריל 1970, עמ' 2 |
מי המציא את המונח העברי 'חמשיר' [חמש-שיר] ל'לימריק' (Limerick) האנגלי?
מקובל לחשוב שהיה זה אורי סלע (כך כתוב בערך 'חמשיר' בוויקיפדיה), אבל לדברי אורי אבנרי, במאמר מערכת של העולם הזה (גיליון 1061, 29 בינואר 1958), זה היה דווקא ידידו שלום כהן, שותפו לעריכה ולימים חבר הכנסת השביעית.
ובאשר למאייר/ת, כאן הזיהוי אינו חד-משמעי אך כנראה מדובר בקריקטוריסטית פרידל שטרן (תודה לנעם נדב). הקורא רן לב הציע (בתגובות למטה) שמדובר בדן גלברט (200-1918) מקיבוץ אלונים, ואני חושב שהוא צודק.















































