‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של יהודים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של יהודים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 31 ביולי 2026

פרנסות של יהודים: שנורר, הלקוח תמיד טועה, סוּפֶּרִית, קפיצה בחבל

א. קבצנסק: הדור הבא

צילום: משה הררי

וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ

(ח"נ ביאליק, בְּעִיר הַהֲרֵגָה)

מי יגלה עפר מעיניך, ר' מנדלי מוכר ספרים? על פרנסה כזאת אפילו אתה לא היית יכול לחלום.

התלבטתי אם המקום המתאים לתמונה מגניבה זו יהיה במדור 'ארץ הקודש', או שמא ב'פרנסות של יהודים'. שאלתי את משה הררי, שצילם את האיש בשוק מחנה יהודה בירושלים, למי או לְמה בדיוק אוסף האיש הזה כסף (בס"ד, כמובן)?

תשובתו סייעה לי להחליט:

'יש כמה אפשרויות: למשפחה נזקקת (המשפחה שלו, כמובן), או להכנסת כלה (שם נרדף להכנסה קלה)'.

העיקר, הוא מקבל כסף גם בביט...😊. ומה הוא נותן בתמורה?


ב. פה זה לא הכותל

צילום: טובה הרצל

לעובדים במאפיית קלדרון בירושלים (רחוב יפו 131) נמאס כנראה מהקונים שסוחבים לחמניות או פיתות מהעגלה ועוד מתלוננים. 

אצלם הלקוח ('הקליינט') תמיד טועה, את התלונות הם מציעים תשמרו בלב בלבד, ולכל היותר תניחו בתיבה. ובכלל, פה זו מאפייה ולא הכותל!


ג. סוּפֶּרִית

צילום: גדעון פליישמן

את תחדיש הלשון הזה לא ראיתי קודם בשום מקום. 

כבוד לסוּפֶּרִית של עין כרם בירושלים, כי מי אמר שסוּפֶּר חייב להיות זכר? אם יש 'מרכולית' ויש 'אלונית' אין סיבה שלא תהיה סוּפֶּרִית.


ד. קפיצה בחבל בסגנון ארץ-ישראלי

אם לא ידעתם, אז תדעו עכשיו: יש קפיצה סתם, ויש קפיצה ארץ-ישראלית. הכול עניין של גישה (ושל פרנסה).

בחיפה צולמה המודעה הזאת:

צילום: נדב בירן

מלבד 'הגישה (שיטה) הארץ-ישראלית', כתב לי נדב בירן, 'שעל פי המאסטר נתנאל מבוססת על ריסון  'בלי רעש ובלי אגו', שיעשע אותי גם הקנגורו הקפצן מצד ימין למטה, שהוא כידוע חיית כיס ארץ-ישראלית'.
 

יום חמישי, 23 ביולי 2026

סיפורי מכוניות: תימנים, ביצים ורעים, הובלות רס"ר והחלקת הליקופטר

א. תימנים

צילום: נטע אסף

איזה חוש הומור! גם תימני שלא מסיע תימנים (כי הוא לא מהחות'ים, הבנתם), וגם טוען שהוא חירש אז לא לקלל או לצפור.

על זה אומרים הלא-תימנים: גיחי גיחי.

ב. יש לך ביצים?

צילום: טובה הרצל

אכן שאלה קצת בוטה, אבל יש להודות שהיא אפקטיבית ותואמת את המוצר.


ג. חשיבותו של ניקוד

צילום: טל סגל


טל סגל, שצילם, בדק ומצא שאין שום קשר לקיבוץ רֵעים שבצפון-מערב הנגב.


ד. עבודות רס"ר

צילום: טובה הרצל


שם נאה בחרה לה חברת הובלה זו. 

יש מאיתנו כאלה, שהשם רס"ר (או הצירוף עבודות רס"ר) יקפיץ אותם מייד לדום מתוח, כולל גילוח וצחצוח, ואחר כך יעורר בהם חרדות נושנות וטראומות חשוכות מרפא...


ה. החלקת הליקופטר

צילום: איתמר לויתן


ואם אנחנו בעניינים צבאיים, על החלקת הליקופטר שמעתם?

ברור שהמשאית הזו, שצולמה בחיפה, עוסקת בענייני בטון, כולל ליטוש ביהלומים ו'ציפוי טופינג' (זה לא אותו דבר?), אבל איך הם מחליקים הליקופטר? 

הבינה המלאכותית אמרה לי כך:
החלקת הליקופטר היא שיטה להחלקת משטחי בטון באמצעות מכונה ייעודית המכונה בענף 'הליקופטר', משום שהלהבים המסתובבים שלה מזכירים רוטור של מסוק. לאחר יציקת הבטון, וכשהוא מתחיל להתקשות אך עדיין אינו קשה לגמרי, מעבירים על פניו את המכונה. הלהבים המסתובבים: מחליקים את פני השטח, דוחסים את השכבה העליונה של הבטון, יוצרים משטח אחיד, ישר ועמיד יותר. בקיצור, החלקת הליקופטר אינה סוג של בטון, אלא שלב הגימור של רצפת הבטון, המתבצע באמצעות מכונת החלקה מיוחדת.

הנה, למדתי משהו חדש.

יום חמישי, 28 במאי 2026

פרנסות של יהודים: נס, אַרְצָה, מבנה אישי, שליחות משמיים, צהרוניות

א. אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ

צילום: טובה הרצל

הבראנצ'ייה הקטנה הזו, ברחוב יפו בירושלים (ליד תחנת הרכבת הקלה מול בניין העמודים), מגישה קפה, כריכים ומאפים מסוּגַת הקרואסון (בעלי המקום הם בני יהדות צרפת). נדרש לי זמן-מה כדי להבין את החידוד הלשוני של השם 'בעל הנס'. לא רבי מאיר בעל הנס, אלא סתם נס קפה... 

לעולם לא אשכח את פיגוע ההתאבדות שהיה בספטמבר 2003 בבית הקפה הלל שברחוב עמק רפאים, סמוך למקום מגוריי. בפיגוע נורא זה נרצחו שבעה אנשים ויותר מחמישים נפצעו. אני זוכר היטב גם את המשפט האלמותי שאמר אחד הפצועים לכתב הטלוויזיה שריאיין אותו: 'רציתי שחור, קיבלתי נס'...

אגב הדרך, למדתי שמטבע הלשון הרווח במקומותינו, ועליו גדל מיטב הנוער, 'נס קפה עלית' (לא אעסוק בטעם, וטעמי עימי), אינו קיים במציאות. הצירוף 'נס קפה' (Nescafé) הוא מותג שווייצי השייך לחברת נסטלה (Nestle) ואין בו שום נס אלא רק הֶלְחֵם של נסטלה וקפה. הצירוף הזה הומצא כבר ב-1938! על מוצרי הקפה של עלית כתוב 'קפה נמס עלית', חסר להם שיכתבו 'נס קפה'... סתם שתדעו.


ב. ארצה עלינו

ברחוב מקווה ישראל בתל אביב נמצא סניף של רשת המזון הסיטונאית לחיות מחמד בעלת השם הנפלא 'אַרְצָה', שרומז כמובן לפקודה הנפוצה ביותר בפי בעלי כלבים.

צילום: איתמר וכסלר

ג. מבנה לשימור 

ברחוב מזא"ה 55 מנהל יואב ליברמן כבר כמעט עשרים שנה 'חדר כושר אישי'.

בהתחלה לא הבנתי את השורה 'מבנה לשימור המבנה'. הטעות נראתה לי מוגזמת וחשודה וגם כאן נדרש לי קצת זמן להבין שמדובר במבנה הגוף שלנו...

צילום: איתמר לויתן


ד. שליחות משמיים

כמו כל נביאי ישראל גם מחלקי העלונים לתיקון תריסים או תרומה לקבר רחל אינם אלא שליחים מהשמיים. לא פחות.

היומרנות – אין לה סוף...

צילום: יצחק לב


ה. דרושות צהרוניות

צילום: טובה הרצל

מקצוע חדש נולד.

אם אופנועני חברת השליחויות 'ווֹלְט' נקראים 'ווֹלְטֶרִים' (מין זכר רבים), למה שעובדות הצהרונים לא ייקראו 'צהרוניות' (אכן, במציאוּת מדובר בדרך כלל במין נקבה). אני תוהה מה הייתה יכולה להיות צורת ההטיה של המקצוע לו היה המעון פועל גם בשעות הבוקר או הערב: בּוֹקְרָנִיּוֹת? עַרְבָנִיּוֹת?

בין כך ובין כך, המודעה הזו צולמה ברובע היהודי של ירושלים, והעובדה שהצהרון נמצא בקרבת הכותל עשויה כנראה להשפיע לחיוב על גיוס העובדות. 

יום חמישי, 30 באפריל 2026

סיפורי מכוניות: ארץ בצל וחרדל, חד-פעמי, נעשה ונצליח, חארטות, הלוחש לסוסים

א. ארץ בצל וחרדל

צילום: איתמר לויתן

חברת הכעכים סניידר'ז מהנובר היא יצרנית הבייגלה הגדולה ביותר בארה"ב. 

לא להתבלבל, הנובר של הבייגלה היא עיר בפנסילבניה, ולא בגרמניה. והמאפייה של סניידר'ז פועלת בה משנת 1923 ועד היום (החברה עצמה נוסדה כבר ב-1909).

עניין של טעם (תרתי משמע), אבל הווריאציה על 'ארץ זבת חלב ודבש' באה לי בטעם של חרדל חמוץ ומריר.

מה גם שאפשר אחרת ובלי התחכמויות ילדותיות. הנה החזית האחורית של מרכול צנוע ברחוב כצנלסון 12 בבת ים:

צילום: איתמר לויתן


ב. החיים הם חד-פעמיים

צילום: רעות ברוש


'פעמית סטור' היא רשת חנויות ארצית שמתמחה בשיווק מוצרים חד-פעמיים. למשאית המשלוחים שלהם הם התאימו סיסמה יפה וצודקת שמשלימה היטב את המוצר.

סעו בזהירות!


ג. בשם ה' נעשה ונצליח

צילום: טובה הרצל


הצילום הזה, של משאית ההובלה של 'מובילי משה' המתהדרת בכתובת האמונית 'בשם ה' נעשה ונצליח', הוא הזדמנות טובה להזכיר שאין בכלל פסוק כזה בתנ"ך או במקורותינו הקדומים. זו ככל הנראה המצאה של הדורות האחרונים – עשו והצליחו. 

תיקון והוספה

כפי שלימדוני רבותיי שבתגובות – טעיתי, ואכן מדובר בנוסחה קדומה, ואפילו קדומה מאוד. כעת אני נזכר שראיתי בימי חלדי, ובעשרות מקומות, את ראשי התיבות בינ"ו עמ"י (או עמ"י בינ"ו), שמשמעותם: בשם ה' נעשה ונצליח, עזרי מעם ה'. ויש גם כמובן עמ"י עש"ו, שפירושם: עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ...

בהצלחה לכולנו.


ד. בלי חארטות

צילום: איתמר וכסלר


גם הביטוי 'חארטה' (וברבים 'חַארְטוֹת') הוא כנראה המצאה של הדורות האחרונים. אינני יודע מאיזו שפה הגיעה אלינו מילה זו – אולי מערבית – אבל 'חארטה' בסלנג הישראלי פירושו: לא רציני, קשקוש, שטויות, בלבול מוח. מה זה 'חפיף' לא צריך להסביר. 

נראה שבמקצוע האינסטלציה נפוצות שתי התופעות, והאינסטלטור שלנו, שהוא מסתבר רוסי במוצאו ובת-ימי במקום מגוריו (על כל פנים בבת ים צולמה התמונה), מתחייב שאצלו לא תמצאו דברים כאלה (אלא אם כן גם הפרסומת הניידת הזאת היא חארטה).


ה. אין כניסה לסוסים

את מדורנו נסיים הפעם לא במכונית אלא בתמרור שמוצב באזור מחלף גהה, בכניסה למנהרה של הרכבת התחתית:

צילום: טל סגל

מה התמרור אומר: שימו לב, כל בעלי הסוסים באזור בני ברק ופתח תקווה, בכביש הזה אסור לכם להיכנס! אומר שנית: בלי אופניים ובלי סוסים! בכביש הזה נוסעים רק אוטובוסים או כלי רכב אחרים.  

מה יעשו כל הבּוֹקְרִים ובעלי החוות באזור? מן הסתם ידהרו על סוסיהם בדרכים עוקפות...

יום חמישי, 23 באפריל 2026

פרנסות של יהודים: חסידים ושבתאים, חמישה קווים, מפה לשם ומדור לדור, בהשתדלות

א. חסידים ושבתאים

אומנם רחוב העצמאות בהרצליה הוא ארוך, אך אין בו 770 בתים. אם ספרות אלה מופיעות בשם העסק, אות הוא כי בעליו הוא מחסידי חב"ד, שעבורם המספר 770 הוא מספר קסם. וכל כך למה? שכן שם, הרחק מכאן, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין (ניו יורק), איווה הרבי הקודם (זצוק"ל / שליט"א) מושב לו.

הריפוט של השלט – במקור.

צילום: אבישי ליוביץ'

לא הרחק משם, ברחוב הס, נמצאים משרדיה של חברת בנייה שמתהדרת בשם 'השבתאים'.  

צילום: אבישי ליוביץ'

אפשר להניח שאלה לא מסתפרים אצל אלה, ואנשי '770' אינם משתמשים בשירותי הבנייה של 'השבתאים'...


ב. חמישה קווים!!!!! 

סחר בינלאומי, ציוד למחשבים, ועל מה גאוותם? חמישה קווי טלפון ביתי...

צילום: פיני גורליק


ג. מִפֹּה לְשָׁם

צילום: איתמר לויתן

שירותי הובלות קטנות עם שם נעים ונחמד: 'מפה לשם'.


ד. דור לדור

השם המוצלח של פרנסת החודש מוענק לחנות הדלתות Door לְדור, ברחוב רבי גרשם בירושלים.

צילום: נחמיה שטיינברגר

כל הדלתות נפתחות לפניך!

זו התחכמות נחמדה על המילה האנגלית door, שפירושה דלת, והלחמתה לביטוי התנ"כי 'דור לדור', כלומר החובה לספר ולהעביר יֶדַע או אמונה מדור אחד למשנהו, כגון 'דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ' (תהלים, קמה 4), 'עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר' (יואל, א 3), או עדות לדבר העומד לעד, כגון 'וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר' (יואל, ד 1). וכמובן, 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (הגדה של פסח).


ה. הזדמנות עסקית

על קיר ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים גילינו את ההזדמנות הפנטסטית הזאת וחשבנו לשתף בה את קהל הקוראים. היא מתרחשת בזמן שאתם ישנים ובהשתדלות נכונה (שאלתם על ביטחונות? 'היתר עסקה' היא התשובה. ועל זה נאמר מה שמתחיל במרמה ייגמר במרמה).

כנראה יש מספיק טיפשים – בכל גיל ובכל סכום – שגם ייענו לפיתוי.

צילום: טובה הרצל

יום חמישי, 5 במרץ 2026

פרנסות של יהודים: גיסנו, פרח מוהלים, אדריכל שיער ובוטיק הקרח

א. פיצוציית גיסנו

צילום: איתמר לויתן

ל'פיצוצייה' הזאת בשדרות העצמאות בבת ים יש שם מאוד ישראלי, 'גיסנו'. אומנם זה לא מנוקד, אבל אני כמעט בטוח שצריך לקרוא 'גִּיסֵנוּ', כלומר הַגִּיס שלנו, אחי האישה ('אישה שלי, אח שלה').

אבל מה הפירוש האמיתי והפנימי של 'גִּיסֵנוּ' בהקשר של הפיצוצייה (כשלעצמו שם הדורש התייחסות)?

בדקתי במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל (כתר, 2005)  'גיסנו' לא רשום שם (אבל 'פיצוצייה' כן). שאלתי את יועץ הבינה המלאכותית שלי, וזו תשובתו הָרָמָתָה:

בסלנג הישראלי גיסנו אינו בהכרח קרוב משפחה ממשי, אלא כינוי חצי־היתולי לאדם שנתפס כ 
  • מקורב, מחובר למוקדי כוח

  • מישהו ש'מסודר' או שיכול לסדר עניינים

  • אדם שנהנה מיחס מועדף בזכות קשרים.

למשל:

  • 'אל תדאג, גיסנו כבר ידבר עם המנהל'

  • 'ברור שהוא התקבל – הוא גיסנו'

לעיתים הכינוי נאמר באירוניה או בביקורת, כרמז לפרוטקציה או נפוטיזם; ולעיתים הוא פשוט כינוי חיבה קליל למישהו מהחבר׳ה, בייחוד אם הוא באמת גיס או 'כמו משפחה'.

'ממתי זה בשימוש?'  שאלתי.

המילה גיסנו בסלנג במשמעות של מקורב / מסודר / בעל קשרים החלה להופיע בעברית המדוברת ככל הנראה בשנות השבעים המאוחרות והשמונים.

אין תיעוד מילוני רשמי מוקדם מאוד, משום שמדובר בביטוי עממי שעבר בעל־פה, אבל:

  • בשנות השבעים כבר נפוץ מאוד השימוש האירוני ב'גיס' במשמעות של איש בעל קשרים או פרוטקציונר.

  • בשנות השמונים מתקבע גם הנוסח המחויך 'גיסנו' – עם סיומת ה'נו' שיוצרת תחושה של שותפות קומית ('שלנו'), לעיתים בציניות.

הביטוי צמח על רקע תרבות ה'פרוטקציה' הישראלית: הרעיון שהדרך לסדר עניינים היא דרך מישהו שהוא 'משפחה'  או כמו משפחה. מכאן גם המשמעות המורחבת: לא גיס אמיתי, אלא 'אחד משלנו'.

בעלי התוספות

ד"ר רוביק רוזנטל, שמילונו הוזכר לעיל, כתב לי:

הערך 'גיסנו' אכן נעדר מספרי מילון הסלנג המקיף שנדפס בהוצאת כתר ב-2005. הסיבה להיעדרותו של הגיס קשורה בהטמעתו בסלנג הישראלי בסדרת הטלוויזיה הקומית רמזור, שנוצרה ב-2008. קודם לכן לא נתקלתי בביטוי זה. 'גיסנו' דבק בדמותו של הרווק העליז חפר (בגילומו של נירו לוי), המדבר על עצמו בגוף שלישי, דוגמת 'סחבק' ועוד. 

בשנת 2020, לאחר הדפסות רבות ו-20,000 עותקים, החליטו אנשי ההוצאה לאור, בהסכמתי, שלא להדפיס מהדורה נוספת, אלא לעדכן את המילון ולהציעוֹ במהדורה דיגיטלית. הוספתי למילון כאלף ערכים, והוא יצא בהוצאת 'עברית'. ניתן כמובן לרכוש אותו, וגם למצוא בו כל מה שדרוש באמצעות מנוע חיפוש. בין הערכים שנוספו: 'גיסנו'. שמוגדר כך: 

גיסֵנוּ. כינוי קִרבה לחבר קרוב, לעיתים של אדם לעצמו: 'אתמול קיבלתי מגולש אחר מחמאה ... תודה, גיסנו!' (קייטסייט, 2011); נטבע בסדרת הטלוויזיה 'רמזור'.


ב. מי רוצה להיות הראשון?

מזל טוב! הבן או הנכד שלכם נולד ואתם רוצים למול אותו כדת משה וישראל? הנה ההזדמנות שלכם גם לקיים מצווה וגם להרוויח אלף ש"ח!

המוהל חיים בן עזרא עבר קורס מוהלים, רכש ציוד, וגם צפה בעשרות בריתות, ונוסף על כך הוא גם חסיד ברסלב.

המודעה צולמה בתחנת אוטובוס ברחוב יוחנן בן זכאי בירושלים.

צילום: אמנון רמון

ג. אדריכל וכימאי

צילום: שייקה מגן

ידוע שהיום כבר לא מספיק להיות סַפָּר, והנה מתברר שגם התואר מעצב שיער מיצה את עצמו. היום אנו מדברים על 'אדריכלות שיער', לא פחות. כזה הוא רפאל מרחוב אהוד מנור 2 בעכו (השלט של רחוב עוזי חיטמן 5 קצת מבלבל).

מעיון בשלט עולה שלא מדובר בסתם אדריכל, אלא גם בכימאי, והשיזוף בכלל הוא עניין של 'בוטיק'.

לא מאמינים ש'הכול בוטיקים'? קראו את הסעיף הבא...


ד. מים טהורים בבוטיק הקרח

חנות סתם אין כאן! הכול בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר – מכון הנעל. חנות לתחתונים? בוטיק התחת! אפשר להשתגע... 

צילום: גונן זיק


מאז 'שוק הספרים' האלמותי, שכתב דן בן אמוץ עבור שלישיית הגשש החיוור (1972), ועד היום  הכול בוטיק. אפילו המים הטהורים (לשון אחר למי ברז טהורים) ברחוב ביאליק 13 ברמת גן הם סוג של בוטיק...


יום חמישי, 29 בינואר 2026

פרנסות של יהודים: ת'ציצי פנימה, אספרגוס וטרקטורים, מספרה כהלכה, מדעי הלוח

א. ת'ציצי פנימה

צילום: יהושע רזק

ת'ציצי פנימה היא עסק משפחתי ותיק שמתמקד בהלבשה תחתונה לנשים, בחזיות, בפיג'מות ובגרביים, ומשכּנו בקניון חורב שבשכונת אחוזה בחיפה.

יש שיראו את השם כוולגרי, יש שיראוהו – ואני ביניהם – חמוד ושנון.

הדו-משמעות ברורה: הביטי פנימה וראי איזה מבחר מדליק של בגדים יש לנו עבורך, ואת הציצים – הכניסי פנימה, לחזייה האופנתית שנמכור לך.


ב. גם וגם

צילום: מליסה טסט

כל מי שביקר בארצות מזרח אירופה שאחרי קריסת ברית המועצות זוכר בוודאי את חנויות הכלבו שהיו בכל כפר או עיירה. מכרו שם אוכל יבש, שימורים ודגים מלוחים בחבית, ציוד חקלאי ומחברות לבית ספר, נעליים ושמן מכונות – הכל בכל מכל כל, מה שיש באותו שבוע או באותו יום.

במשק אלפרוביץ שבמושב ניר בנים מגדלים (ומוכרים) אספרגוס בכל עונות השנה, ומוכרים גם טרקטורים...

זה הסיפור שלהם:

אתר הבית


ג. סיפורי סַפָּרִים

ברחוב פרל בבני ברק צדה מצלמתו של יוחנן פלוטקין את הרכב הזה. לא ברור אם זו רק מודעת פרסום נוסעת או שהמספרה עצמה נמצאת בתוך הטנדר או בחלק הנגרר ואולי בדירה ליד.

מזיהוי הפוסטרים האחרים שמודבקים בקדמת הרכב אפשר לשער שהספר נמנה עם עדת חסידי ברסלב.

צילום: יוחנן פלוטקין


ב'מספרה כהלכה' כשלעצמה אין חידוש, וגם אנחנו פרסמנו כאן בעבר את המספרה ההלכתית 'עטרת פז' שפועלת בשכונת שערי חסד בירושלים (שימו לב להנחה המיוחדת בימי שלישי!):

צילום: גונן זיק


ואם אנחנו בענייני מספרות, הנה מספרה ברחוב סירקין בחיפה שבעליה לא עושים חשבון. הם מיישירים מבט לראש הלקוח ואומרים לו את האמת:

צילום: יעקב קירשנבוים


ד. מדעי הלוח

צילום: טובה הרצל

מספרי הנרשמים לפקולטות במדעי הרוח בירידה, אבל תמיד תהיה לנו את החנות הירושלמית ברחוב ההסתדרות עם השם השנון 'מדעי הלוח'...

יום חמישי, 18 בדצמבר 2025

פרנסות של יהודים: שׁוּזִים, בעל החלומות, כנופיה, חשיש ובורגולה

א. שוּזִים

צילום: אבישי ליוביץ'

כתב לי אבישי ליוביץ':

אוזנינו כבר מורגלות בריבוי הכפול הנפוץ בעברית הישראלית המודרנית, מברקסים, רֶלְסים וג'ינסים ועד צ'יפסים, בורקסים ובלינצ'סים; אבל מי כתושבי העיר בני ברק, שם צילמתי את המשאית של רשת ההנעלה 'שוזים', יוכלו להעריך כהלכה את החידוש הלשוני. וכדי שתובן האטימולוגיה כהלכתה נכתב גם בלעז SHOESIM.

נותר רק לייחל שלא יקוים בהם וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוּזָיִךְ...


ב. יוסף בעל החלומות

בתת-המדור 'פרנסות מהתנ"ך' כבר היו לנו היזמים 'יוסף ואחיו' והשרברב 'יוסף הצדיק'.

צילום: איתמר לויתן
צילום: יהושע לביא

ועכשיו הגיע תורו של סוכן הנדל"ן 'יוסף בעל החלומות'.

צילום: יוחנן פלוטקין

מדובר בסוכנות שיווק נדל"ן, שמציעה דירות להשכרה בבניין היפה הזה (מ-1933) בשוק לוינסקי בתל אביב.


ג. דרושים עובדי כנופיה

לא הרחק משם, על גזע עץ בשוק לוינסקי, הודבקה מודעת 'דרושים' מיוחדת במינה. לתשומת לב משטרת ישראל (כשתתפנה מפרויקט בדיקת החולצות של אוהדי 'הפועל').

צילום: איתמר לויתן

ד. אבו חשיש

צילום: פיני גורליק

גם המשאית הזו, שצולמה במעבר הגבול הלא רשמי בין ירושלים לבין ביתר עילית ויישובי גוש עציון ('כביש המנהרות'), מעוררת חשד.😊

השם 'חשיש' בערבית פירושו דשא או חציר, ועל גלגולי שם זה, שהביא לזיהוי מוטעה של הסם עם מסדר החשישיון (שממנו נולדה המילה הצרפתית assassin, שהפכה כינוי למתנקשים), ראו במאמרו של אילון גלעד, 'הטעות ההיסטורית שגרמה לנו לפחד מהחשיש'.

ה. פרנסות של ערבים: סורגים ובורגולה

צילום: טובה הרצל

כבר כתבתי כאן בעבר, שלא יפה לצחוק על ערבים שמנסים את כוחם בעברית, וזאת משום שכאשר ישראלים כותבים בערבית, על פי רוב התוצאות תהיינה מביכות הרבה יותר. שירבו כמותם, רק שישגיחו קצת יותר ויִזְכְּרוּ שבשפות אחרות, כמו עברית, יש אות שנקראת פ'.

בכל זאת לא נתעלם משלטים משעשעים כמו זה (צולם בירושלים). מובן ש'בורגולה' היא לא צורת הנקבה של המאכל הידוע בשם בּוּרְגוּל, אלא פשוט פרגולה.

יום חמישי, 6 בנובמבר 2025

פרנסות של יהודים: הלבשה וביצים, יוגה, אורתופד בעצמות

א. פרנסות של פעם

צילום: איתמר לויתן

פעם לא היו חנויות ענק של בגדים, רשתות אופנה, ואפילו לא בוטיקים. היו סתם חנויות 'הלבשה'. היו ואינן עוד. נותרו רק מעט שלטים ודלתות ברזל סגורות, שמאחוריהם היו פעם חיי מסחר צנועים.

צולם ברחוב עבאס בחיפה.

ועוד פרנסה מפעם, ממש שריד עוטה הוד קדומים.

הכפר השיתופי רמות השבים נוסד ב-1933, ופרנסת מקצת תושביו עד היום הזה (לא כולל הרמטכ"ל אייל זמיר), היא על לולים ושיווק ביצי מאכל. בכפר נמצא המקום הבלתי נתפס הזה: בבנין המקורי של האגודה השיתופית של לולי התרנגולות: קופה למכירת ביצים...

צילום: איתמר לויתן

ב. יוגה עם כלבים

צילום: טל סגל

'פאפי יוגה' ברחוב אלנבי בתל אביב, הוא סטודיו ליוגה ובית קפה, שייחודו (כנראה) הוא בשילוב תרגילי יוגה עם גורי כלבים. 'חוויה ייחודית ומרגיעה, שבה רוגע ושמחה נפגשים'. מי לא ירצה חוויה כזו?

זה לא שאתם צריכים להביא אתכם את הכלבלב שלכם; הגורים החמודים הם גורי הבית...

לא, זה העצם של הכלב... (צילום: טל סגל)

ואם בכל זאת הבאתם את הכלב הפרטי שלכם  לא לדאוג, בבית הקפה יש פינוקים מיוחדים 'לחברים הפרוותיים שלכם', כולל חטיפים איכותיים במיוחד...

אתר הבית

ג. אורתופדיה לבו

צילום: אבי בלדי

ברחוב ארלוזורוב 8 בחיפה פועלת 'אורתופדיה לבו', שם קצת יבש וגנרי לחנות מדרסים. עמוס לביא, בעל העסק ובן הדור הרביעי למשפחה, מכריז בגאווה כי 'האורתופדיה היא בעצמותיו'. 

על חלון הראווה מצוין כי העסק נוסד ב-1887, ובחיפה הוא פועל מאז שנת 1933, 92 שנה שהעסק עובר מדור לדור... לא דבר של מה בכך.

באתר הבית שלהם מסופרת בקצרה ההיסטוריה המשפחתית:


והעסק גם תומך בדמוקרטיה, אז בכלל כל הכבוד!

צילום: אבי בלדי