‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של יהודים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של יהודים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בנובמבר 2026

פרנסות של יהודים: ויהי, הפסיכיאטר, הסטלן, עולם השלד

א. פרנסות מהתנ"ך: ויהי

שם מבריק ומתוחכם לחנות מוצרי תאורה ברחוב הפלך 7 בתל אביב. אהבנו. 

למי שלא נרמז, נזכיר את הפסוק: וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר (בראשית, א 3).

מוזר שאחרי הברקה כזאת, המשך השלט הוא באנגלית. בדקתי את אתר האינטרנט של סטודיו 'ויהי', וגם הוא כולו על טוהרת האנגלית. חבל...


צילום: איתמר לויתן


ב. הפסיכיאטר מטבריה

אני לא יודע כמה פסיכיאטרים אמיתיים גרים בטבריה, אבל הפסיכיאטר הטברייני זה, גם אם אינו רשום בפנקס הפסיכיאטרים של משרד הבריאות, יודע היטב את נפש לקוחותיו...

צילום: טל סגל


ג. הכול לסטלן 

'טבקייה' בשוק הכרמל בתל אביב. 

צילום: איתמר לויתן

בבורותי לא ידעתי מה זה 'סְנוּס' (זה בשוודית!), אך למזלי יש ערך ויקיפדיה שמסביר למתעניינים במה מדובר (סוג של טבק פֶּה).

אפשר להניח שבטבקייה הזאת אפשר לקנות עוד כמה וכמה דברים שסטלנים אוהבים, אבל לא נהוג לכתוב את שמותיהם בשלט. 


ד. הטוב שבכל העולמות

צילום: איתמר וכסלר

אנחנו מבינים היטב לְמה הכוונה, אבל הבה נסכים שזו לא הבחירה הכי מוצלחת בשם.

הנה, גם זה עולם השלד:


יום חמישי, 5 בנובמבר 2026

הספרות והחיים: אבי האסירים, הלוחש לגנרטורים, הצלליות והרקפות

א. אבי האסירים

הוצאת דבּרִי שיר, 2018

'אבי האסירים' הוא הכינוי שדבק ברב הירושלמי אריה לוין (1969-1885), בעיקר בזכות ליוויו המסור את אסירי המחתרות בימי השלטון הבריטי, שאותם ביקר בקביעות ואף הצליח להעביר מסרים אליהם ומהם. גם אחרי הקמת המדינה המשיך במנהגו. הביוגרפיה, קצת הגיוגרפית ורומנטית שלו, סורטטה בידי הסופר שמחה רז (שנפטר לפני כשנתיים) בספר איש צדיק היה (הוצאת זק, תשל"ג), שנדפס במהדורות רבות ובשעתו היה רב-מכר ונקרא בשקיקה (גם על ידי).


מימין: ספרו של שמחה רז, איש צדיק היה
משמאל: מדליית זהב לכבוד 'אבי האסירים', 2005  (עיצוב: אהרן שבו, החברה הישראלית למדליות ולמטבעות)

לא עוד. ר' אריה לוין – יש לך יורש.

אבי האסירים החדש הוא יואב (יואבי?) שיינר, 'מוחק החובות של ישראל' (בסייעתא דשמיא כמובן).

פרסומת בשוק הפשפשים בחיפה (צילום: נדב בירן)

נדב בירן, שצילם, חפר קצת יותר לעומק וגילה בפייסבוק שיואבי שלנו מתפרנס מעוד כמה עסקים מקוריים, כולל גמ"ח ניתוחים פלסטיים 😉.


ב. הלוחש לגנרטורים

צילום: עפר גביש

ברמת השרון תועד רכבו של טכנאי הגנרטורים קובי כהן ועל חזיתו שם מסחרי יוצא דופן: הלוחש לגנרטורים.

מי מטפל בגנרטורים באמצעות לחש?

ברור שיש כאן רמז למשהו אחר לגמרי: הלוחש לסוסים (The Horse Whisperer), סרט אמריקאי משנת 1998, בכיכובו של רוברט רדפורד, המבוסס על רומן בשם זה שיצא כמה שנים קודם לכן. רדפורד מגלם בסרט חוואי שיודע לטפל בסוסים פצועים בשיטות מיוחדות (למשל, ללחוש באוזניהם דברי חיבה ופיוסין).

כרזת הסרט בעברית (ויקיפדיה)

לא זו אף זו, על רכבו של 'הלוחש' נרשמה סיסמה ספרותית נוספת: 'המעז מנצח'. 

סיסמה זו, שמקורה ביחידת הקומנדו הבריטית SAS שפעלה בימי מלחמת העולם השנייה (באנגלית: Who Dares Wins), הונחלה גם לסיירת מטכ"ל שלנו.

סמלה של יחידת SAS
ספרו של חיים נדל יצא בהוצאת מודן, 2015


ג. אנשי הצללים 

הנה עוד פרנסה נאה – מערכות ופתרונות הצללה של חברת ויטבסקי – עם ליווי שנון ומחודד. 

צילום: אברהם במברגר

אגב עיון בסוגיה למדתי פרק בעברית.

הביטוי 'ללא צל של ספק' (ויש המחמירים: 'ללא צל-צילו של ספק'), מקורו בכלל בתרגום ביטוי באנגלי: Shadow of a Doubt. הביטוי עצמו מרמז למספר רב של סרטים, מחזות, ספרים ושירים (ראו כאן), אך בעיקר לסרט המתח הקלאסי שביים אלפרד היצ'קוק ב-1943.

כרזה של אולפני יוניברסל לסרטו של היצ'קוק 'צל של ספק', 1943 (ויקימדיה)

ד. רקפות בין הסלעים

אי שם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, דִּבְקית זיכרון לארבעה חיילי מילואים מגדוד הסיור 6310 (הגדוד הוקם ב-2003 והוא חלק מחטיבת ירושלים), שנפלו במלחמה הארוכה, שהתחילה בשבעה באוקטובר 2023 ועדיין לא נגמרה. 

יוחאי גלאם מנתניה נפל בקרב במרכז רצועת עזה ב-28 באוגוסט 2024; חמישה ימים קודם לכן, ב-23 באוגוסט, ניתאי מיטודי מאשקלון, אביתר עטואר מראש העין, ודניל פצ'ניוק, חייל בודד שעלה ארצה מאוזבקיסטן, נהרגו בפיצוץ מוקש, כאשר סרקו מבנה חשוד בשכונת זייתון ברצועה. 

יהי זכרם ברוך.

צילום: איתמר לויתן

הציטוט 'כמו רקפות בין הסלעים' הוא משירו היפה של אריאל הורוביץ שנכתב ב-2009 (כאן מספר הורוביץ על הרקע לכתיבת השיר). בין השאר כתב:

נדמה לי שזה היה בוקר יום חמישי, 8 בינואר 2009. ישבתי בבית בתל אביב, חיכיתי להסעה שתיקח אותי להופיע בדרום בפני חיילים ואזרחים שישבו במקלטים בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' ובינתיים ראיתי חדשות בטלוויזיה. גיליתי שבלילה החלה הכניסה הקרקעית לעזה ותמונות החיילים שהתכוננו אליה חדרו ללב. פתאום ראיתי על המסך את האנטיתזה לכוכבי הריאליטי הקשקשנים שמאכלסים את השידורים בדרך כלל. שאלתי את עצמי איפה כל האנשים האלה מתחבאים ביום-יום שלנו, אם יש לנו אנשים כאלה – למה המרחב הציבורי האלקטרוני שלנו נראה כמו מצעד איוולת אחד גדול? ואז עלה לי בראש הדימוי: האנשים האלה מתחבאים כמו רקפות בין הסלעים.

   

ואלה המילים:

בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים
בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים.

בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון
בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים.
וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים.

בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה
בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים.
וכשהיא לפתע צריכה...

בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה
בין פועלים זרים לשדות החיטה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים.

וכשהיא לפתע צריכה...

יום חמישי, 1 באוקטובר 2026

פרנסות של יהודים: משיב הרוח, תקן חלקנו, רות-סוף, מיליון ומחירון

א. משיב הרוח

שם יפה לחברת תיקון מזגנים בשכונת מאה שערים בירושלים. זה כולל גם 'גמ"ח תיקונים', ואם אני מבין נכון את הקוד הפנימי, הכוונה היא למחירים מוזלים למעוטי יכולת.

כידוע למי שיודע, בכל שנה נאמרת אמירת השבח 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בפעם הראשונה בתפילת מוסף של שמיני עצרת (שמחת תורה). אחר כך אומרים אותה בכל תפילת עמידה עד לפני המוסף של היום הראשון של חג הפסח.

צילום: טובה הרצל


ב. תקן חלקנו

צילום: משה הררי

כך מפרסמת את מרכולתה מעבדה לתיקון טלפונים סלולריים, בקריית שרת ברעננה. השחוק הוא כמובן על תפילתו של התנא רבי יהודה בן תימא, המובאת בפרקי אבות (ה, א): 

יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ.

אהבנו.


ג. רות-סוף למזיקים

לפי הטון ההחלטי ואוצר המילים, ברור לגמרי שהמדביר הזה היה מפקד בכיר בצה"ל...

צילום: איתמר לויתן

ד. מיליון דולר בייבי

צילום: איתמר לויתן

מיליון אופניים, ואנחנו בכלל לא מגזימים...

צולם ברחוב יפת 154 ביפו. הדלתות סגורות ומסוגרות, ונראה שכל האופניים כבר נמכרו לצרכנים החכמים. אבל כדאי לשים לב לתת-הסוגה הזו של 'מיליון'. חיפשתי קצת במרשתת ומצאתי עוד מיליונרים. רשת 'מיליון כסאות', למשל...


מה שמזכיר את 'הפגנת המיליון' בעד המהפכה המשפטית, שמפלגות הקואליציה ארגנו באפריל 2023, בימי 'התום', לפני טבח שבעה באוקטובר. 

זו הייתה הפגנה מרשימה, אבל מיליון איש לא השתתפו בה, אלא, כנראה, כ-200,000 אנשים.

צילום: מטה 'תקומה' 2023

 ה. שיר המחירון

ונסיים בשלט מחירון משעשע שצולם באחד המוסכים בשכונת מונטפיורי בתל אביב.

צילום: יוחנן פלוטניק


יום שישי, 31 ביולי 2026

פרנסות של יהודים: שנורר, הלקוח תמיד טועה, סוּפֶּרִית, קפיצה בחבל

א. קבצנסק: הדור הבא

צילום: משה הררי

וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ

(ח"נ ביאליק, בְּעִיר הַהֲרֵגָה)

מי יגלה עפר מעיניך, ר' מנדלי מוכר ספרים? על פרנסה כזאת אפילו אתה לא היית יכול לחלום.

התלבטתי אם המקום המתאים לתמונה מגניבה זו יהיה במדור 'ארץ הקודש', או שמא ב'פרנסות של יהודים'. שאלתי את משה הררי, שצילם את האיש בשוק מחנה יהודה בירושלים, למי או לְמה בדיוק אוסף האיש הזה כסף (בס"ד, כמובן)?

תשובתו סייעה לי להחליט:

'יש כמה אפשרויות: למשפחה נזקקת (המשפחה שלו, כמובן), או להכנסת כלה (שם נרדף להכנסה קלה)'.

העיקר, הוא מקבל כסף גם בביט...😊. ומה הוא נותן בתמורה?


ב. פה זה לא הכותל

צילום: טובה הרצל

לעובדים במאפיית קלדרון בירושלים (רחוב יפו 131) נמאס כנראה מהקונים שסוחבים לחמניות או פיתות מהעגלה ועוד מתלוננים. 

אצלם הלקוח ('הקליינט') תמיד טועה, את התלונות – הם מציעים – תשמרו בלב בלבד, ולכל היותר תניחו בתיבה. ובכלל, פה זו מאפייה ולא הכותל!


ג. סוּפֶּרִית

צילום: גדעון פליישמן

את תחדיש הלשון הזה לא ראיתי קודם בשום מקום. 

כבוד לסוּפֶּרִית של עין כרם בירושלים, כי מי אמר שסוּפֶּר חייב להיות זכר? אם יש 'מרכולית' ויש 'אלונית' – אין סיבה שלא תהיה סוּפֶּרִית.


ד. קפיצה בחבל בסגנון ארץ-ישראלי

אם לא ידעתם, אז תדעו עכשיו: יש קפיצה סתם, ויש קפיצה ארץ-ישראלית. הכול עניין של גישה (ושל פרנסה).

בחיפה צולמה המודעה הזאת:

צילום: נדב בירן

מלבד 'הגישה (שיטה) הארץ-ישראלית', כתב לי נדב בירן, 'שעל פי המאסטר נתנאל מבוססת על ריסון – 'בלי רעש ובלי אגו', שיעשע אותי גם הקנגורו הקפצן מצד ימין למטה, שהוא כידוע חיית כיס ארץ-ישראלית'.
 

יום חמישי, 23 ביולי 2026

סיפורי מכוניות: תימנים, ביצים ורעים, הובלות רס"ר והחלקת הליקופטר

א. תימנים

צילום: נטע אסף

איזה חוש הומור! גם תימני שלא מסיע תימנים (כי הוא לא מהחות'ים, הבנתם), וגם טוען שהוא חירש אז לא לקלל או לצפור.

על זה אומרים הלא-תימנים: גיחי גיחי.

ב. יש לך ביצים?

צילום: טובה הרצל

אכן שאלה קצת בוטה, אבל יש להודות שהיא אפקטיבית ותואמת את המוצר.


ג. חשיבותו של ניקוד

צילום: טל סגל


טל סגל, שצילם, בדק ומצא שאין שום קשר לקיבוץ רֵעים שבצפון-מערב הנגב.


ד. עבודות רס"ר

צילום: טובה הרצל


שם נאה בחרה לה חברת הובלה זו. 

יש מאיתנו כאלה, שהשם רס"ר (או הצירוף עבודות רס"ר) יקפיץ אותם מייד לדום מתוח, כולל גילוח וצחצוח, ואחר כך יעורר בהם חרדות נושנות וטראומות חשוכות מרפא...


ה. החלקת הליקופטר

צילום: איתמר לויתן


ואם אנחנו בעניינים צבאיים, על החלקת הליקופטר שמעתם?

ברור שהמשאית הזו, שצולמה בחיפה, עוסקת בענייני בטון, כולל ליטוש ביהלומים ו'ציפוי טופינג' (זה לא אותו דבר?), אבל איך הם מחליקים הליקופטר? 

הבינה המלאכותית אמרה לי כך:
החלקת הליקופטר היא שיטה להחלקת משטחי בטון באמצעות מכונה ייעודית המכונה בענף 'הליקופטר', משום שהלהבים המסתובבים שלה מזכירים רוטור של מסוק. לאחר יציקת הבטון, וכשהוא מתחיל להתקשות אך עדיין אינו קשה לגמרי, מעבירים על פניו את המכונה. הלהבים המסתובבים: מחליקים את פני השטח, דוחסים את השכבה העליונה של הבטון, יוצרים משטח אחיד, ישר ועמיד יותר. בקיצור, החלקת הליקופטר אינה סוג של בטון, אלא שלב הגימור של רצפת הבטון, המתבצע באמצעות מכונת החלקה מיוחדת.

הנה, למדתי משהו חדש.

יום חמישי, 28 במאי 2026

פרנסות של יהודים: נס, אַרְצָה, מבנה אישי, שליחות משמיים, צהרוניות

א. אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ

צילום: טובה הרצל

הבראנצ'ייה הקטנה הזו, ברחוב יפו בירושלים (ליד תחנת הרכבת הקלה מול בניין העמודים), מגישה קפה, כריכים ומאפים מסוּגַת הקרואסון (בעלי המקום הם בני יהדות צרפת). נדרש לי זמן-מה כדי להבין את החידוד הלשוני של השם 'בעל הנס'. לא רבי מאיר בעל הנס, אלא סתם נס קפה... 

לעולם לא אשכח את פיגוע ההתאבדות שהיה בספטמבר 2003 בבית הקפה הלל שברחוב עמק רפאים, סמוך למקום מגוריי. בפיגוע נורא זה נרצחו שבעה אנשים ויותר מחמישים נפצעו. אני זוכר היטב גם את המשפט האלמותי שאמר אחד הפצועים לכתב הטלוויזיה שריאיין אותו: 'רציתי שחור, קיבלתי נס'...

אגב הדרך, למדתי שמטבע הלשון הרווח במקומותינו, ועליו גדל מיטב הנוער, 'נס קפה עלית' (לא אעסוק בטעם, וטעמי עימי), אינו קיים במציאות. הצירוף 'נס קפה' (Nescafé) הוא מותג שווייצי השייך לחברת נסטלה (Nestle) ואין בו שום נס אלא רק הֶלְחֵם של נסטלה וקפה. הצירוף הזה הומצא כבר ב-1938! על מוצרי הקפה של עלית כתוב 'קפה נמס עלית', חסר להם שיכתבו 'נס קפה'... סתם שתדעו.


ב. ארצה עלינו

ברחוב מקווה ישראל בתל אביב נמצא סניף של רשת המזון הסיטונאית לחיות מחמד בעלת השם הנפלא 'אַרְצָה', שרומז כמובן לפקודה הנפוצה ביותר בפי בעלי כלבים.

צילום: איתמר וכסלר

ג. מבנה לשימור 

ברחוב מזא"ה 55 מנהל יואב ליברמן כבר כמעט עשרים שנה 'חדר כושר אישי'.

בהתחלה לא הבנתי את השורה 'מבנה לשימור המבנה'. הטעות נראתה לי מוגזמת וחשודה וגם כאן נדרש לי קצת זמן להבין שמדובר במבנה הגוף שלנו...

צילום: איתמר לויתן


ד. שליחות משמיים

כמו כל נביאי ישראל גם מחלקי העלונים לתיקון תריסים או תרומה לקבר רחל אינם אלא שליחים מהשמיים. לא פחות.

היומרנות – אין לה סוף...

צילום: יצחק לב


ה. דרושות צהרוניות

צילום: טובה הרצל

מקצוע חדש נולד.

אם אופנועני חברת השליחויות 'ווֹלְט' נקראים 'ווֹלְטֶרִים' (מין זכר רבים), למה שעובדות הצהרונים לא ייקראו 'צהרוניות' (אכן, במציאוּת מדובר בדרך כלל במין נקבה). אני תוהה מה הייתה יכולה להיות צורת ההטיה של המקצוע לו היה המעון פועל גם בשעות הבוקר או הערב: בּוֹקְרָנִיּוֹת? עַרְבָנִיּוֹת?

בין כך ובין כך, המודעה הזו צולמה ברובע היהודי של ירושלים, והעובדה שהצהרון נמצא בקרבת הכותל עשויה כנראה להשפיע לחיוב על גיוס העובדות. 

יום חמישי, 30 באפריל 2026

סיפורי מכוניות: ארץ בצל וחרדל, חד-פעמי, נעשה ונצליח, חארטות, הלוחש לסוסים

א. ארץ בצל וחרדל

צילום: איתמר לויתן

חברת הכעכים סניידר'ז מהנובר היא יצרנית הבייגלה הגדולה ביותר בארה"ב. 

לא להתבלבל, הנובר של הבייגלה היא עיר בפנסילבניה, ולא בגרמניה. והמאפייה של סניידר'ז פועלת בה משנת 1923 ועד היום (החברה עצמה נוסדה כבר ב-1909).

עניין של טעם (תרתי משמע), אבל הווריאציה על 'ארץ זבת חלב ודבש' באה לי בטעם של חרדל חמוץ ומריר.

מה גם שאפשר אחרת ובלי התחכמויות ילדותיות. הנה החזית האחורית של מרכול צנוע ברחוב כצנלסון 12 בבת ים:

צילום: איתמר לויתן


ב. החיים הם חד-פעמיים

צילום: רעות ברוש


'פעמית סטור' היא רשת חנויות ארצית שמתמחה בשיווק מוצרים חד-פעמיים. למשאית המשלוחים שלהם הם התאימו סיסמה יפה וצודקת שמשלימה היטב את המוצר.

סעו בזהירות!


ג. בשם ה' נעשה ונצליח

צילום: טובה הרצל


הצילום הזה, של משאית ההובלה של 'מובילי משה' המתהדרת בכתובת האמונית 'בשם ה' נעשה ונצליח', הוא הזדמנות טובה להזכיר שאין בכלל פסוק כזה בתנ"ך או במקורותינו הקדומים. זו ככל הנראה המצאה של הדורות האחרונים – עשו והצליחו. 

תיקון והוספה

כפי שלימדוני רבותיי שבתגובות – טעיתי, ואכן מדובר בנוסחה קדומה, ואפילו קדומה מאוד. כעת אני נזכר שראיתי בימי חלדי, ובעשרות מקומות, את ראשי התיבות בינ"ו עמ"י (או עמ"י בינ"ו), שמשמעותם: בשם ה' נעשה ונצליח, עזרי מעם ה'. ויש גם כמובן עמ"י עש"ו, שפירושם: עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ...

בהצלחה לכולנו.


ד. בלי חארטות

צילום: איתמר וכסלר


גם הביטוי 'חארטה' (וברבים 'חַארְטוֹת') הוא כנראה המצאה של הדורות האחרונים. אינני יודע מאיזו שפה הגיעה אלינו מילה זו – אולי מערבית – אבל 'חארטה' בסלנג הישראלי פירושו: לא רציני, קשקוש, שטויות, בלבול מוח. מה זה 'חפיף' לא צריך להסביר. 

נראה שבמקצוע האינסטלציה נפוצות שתי התופעות, והאינסטלטור שלנו, שהוא מסתבר רוסי במוצאו ובת-ימי במקום מגוריו (על כל פנים בבת ים צולמה התמונה), מתחייב שאצלו לא תמצאו דברים כאלה (אלא אם כן גם הפרסומת הניידת הזאת היא חארטה).


ה. אין כניסה לסוסים

את מדורנו נסיים הפעם לא במכונית אלא בתמרור שמוצב באזור מחלף גהה, בכניסה למנהרה של הרכבת התחתית:

צילום: טל סגל

מה התמרור אומר: שימו לב, כל בעלי הסוסים באזור בני ברק ופתח תקווה, בכביש הזה אסור לכם להיכנס! אומר שנית: בלי אופניים ובלי סוסים! בכביש הזה נוסעים רק אוטובוסים או כלי רכב אחרים.  

מה יעשו כל הבּוֹקְרִים ובעלי החוות באזור? מן הסתם ידהרו על סוסיהם בדרכים עוקפות...

יום חמישי, 23 באפריל 2026

פרנסות של יהודים: חסידים ושבתאים, חמישה קווים, מפה לשם ומדור לדור, בהשתדלות

א. חסידים ושבתאים

אומנם רחוב העצמאות בהרצליה הוא ארוך, אך אין בו 770 בתים. אם ספרות אלה מופיעות בשם העסק, אות הוא כי בעליו הוא מחסידי חב"ד, שעבורם המספר 770 הוא מספר קסם. וכל כך למה? שכן שם, הרחק מכאן, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין (ניו יורק), איווה הרבי הקודם (זצוק"ל / שליט"א) מושב לו.

הריפוט של השלט – במקור.

צילום: אבישי ליוביץ'

לא הרחק משם, ברחוב הס, נמצאים משרדיה של חברת בנייה שמתהדרת בשם 'השבתאים'.  

צילום: אבישי ליוביץ'

אפשר להניח שאלה לא מסתפרים אצל אלה, ואנשי '770' אינם משתמשים בשירותי הבנייה של 'השבתאים'...


ב. חמישה קווים!!!!! 

סחר בינלאומי, ציוד למחשבים, ועל מה גאוותם? חמישה קווי טלפון ביתי...

צילום: פיני גורליק


ג. מִפֹּה לְשָׁם

צילום: איתמר לויתן

שירותי הובלות קטנות עם שם נעים ונחמד: 'מפה לשם'.


ד. דור לדור

השם המוצלח של פרנסת החודש מוענק לחנות הדלתות Door לְדור, ברחוב רבי גרשם בירושלים.

צילום: נחמיה שטיינברגר

כל הדלתות נפתחות לפניך!

זו התחכמות נחמדה על המילה האנגלית door, שפירושה דלת, והלחמתה לביטוי התנ"כי 'דור לדור', כלומר החובה לספר ולהעביר יֶדַע או אמונה מדור אחד למשנהו, כגון 'דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ' (תהלים, קמה 4), 'עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר' (יואל, א 3), או עדות לדבר העומד לעד, כגון 'וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר' (יואל, ד 1). וכמובן, 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (הגדה של פסח).


ה. הזדמנות עסקית

על קיר ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים גילינו את ההזדמנות הפנטסטית הזאת וחשבנו לשתף בה את קהל הקוראים. היא מתרחשת בזמן שאתם ישנים ובהשתדלות נכונה (שאלתם על ביטחונות? 'היתר עסקה' היא התשובה. ועל זה נאמר מה שמתחיל במרמה ייגמר במרמה).

כנראה יש מספיק טיפשים – בכל גיל ובכל סכום – שגם ייענו לפיתוי.

צילום: טובה הרצל