א. פיצוציית גיסנו
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
ל'פיצוצייה' הזאת בשדרות העצמאות בבת ים יש שם מאוד ישראלי, 'גיסנו'. אומנם זה לא מנוקד, אבל אני כמעט בטוח שצריך לקרוא 'גִּיסֵנוּ', כלומר גִּיס שלנו, אחי האישה ('אישה שלי, אח שלה').
אבל מה הפירוש האמיתי והפנימי של 'גִּיסֵנוּ' בהקשר של הפיצוצייה (כשלעצמו שם הדורש התייחסות)?
בדקתי במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל (כתר, 2005) – 'גיסנו' לא רשום שם (אבל 'פיצוציייה' כן). שאלתי את יועץ הבינה המלאכותית שלי, וזו תשובתו הָרָמָתָה:
![]() |
| צילום: אמנון רמון |
ג. אדריכל וכימאי
![]() |
| צילום: שייקה מגן |
ידוע שהיום כבר לא מספיק להיות סַפָּר, והנה מתברר שגם התואר מעצב שיער מיצה את עצמו. היום אנו מדברים על 'אדריכלות שיער', לא פחות. כזה הוא רפאל מרחוב אהוד מנור 2 בעכו (השלט של רחוב עוזי חיטמן 5 קצת מבלבל).
מעיון בשלט עולה שלא מדובר בסתם אדריכל, אלא גם בכימאי, והשיזוף בכלל הוא עניין של 'בוטיק'.
לא מאמינים ש'הכול בוטיקים'? קראו את הסעיף הבא...
ד. מים טהורים בבוטיק הקרח
חנות סתם אין כאן! הכול בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר – מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע...
![]() |
| צילום: גונן זיק |
מאז 'שוק הספרים' האלמותי, שכתב דן בן אמוץ עבור שלישיית הגשש החיוור (1972), ועד היום – הכל בוטיק. אפילו המים הטהורים (לשון אחר למי ברז טהורים) ברחוב ביאליק 13 ברמת גן הם סוג של בוטיק...




השימוש בביטוי "גיסנו" קיבל תאוצה בעקבות הסדרה רמזור ששודרה מ-2008
השבמחקאני הכרתי לראשונה את הביטוי "גיסנו" בסדרה רמזור - ואני כבר לא צעיר. מוזר לי שהביטוי הוא לכאורה הרבה יותר ותיק
השבמחק