‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של ערבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרנסות של ערבים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 בדצמבר 2025

פרנסות של יהודים: שׁוּזִים, בעל החלומות, כנופיה, חשיש ובורגולה

א. שוּזִים

צילום: אבישי ליוביץ'

כתב לי אבישי ליוביץ':

אוזנינו כבר מורגלות בריבוי הכפול הנפוץ בעברית הישראלית המודרנית, מברקסים, רֶלְסים וג'ינסים ועד צ'יפסים, בורקסים ובלינצ'סים; אבל מי כתושבי העיר בני ברק, שם צילמתי את המשאית של רשת ההנעלה 'שוזים', יוכלו להעריך כהלכה את החידוש הלשוני. וכדי שתובן האטימולוגיה כהלכתה נכתב גם בלעז SHOESIM.

נותר רק לייחל שלא יקוים בהם וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוּזָיִךְ...


ב. יוסף בעל החלומות

בתת-המדור 'פרנסות מהתנ"ך' כבר היו לנו היזמים 'יוסף ואחיו' והשרברב 'יוסף הצדיק'.

צילום: איתמר לויתן
צילום: יהושע לביא

ועכשיו הגיע תורו של סוכן הנדל"ן 'יוסף בעל החלומות'.

צילום: יוחנן פלוטקין

מדובר בסוכנות שיווק נדל"ן, שמציעה דירות להשכרה בבניין היפה הזה (מ-1933) בשוק לוינסקי בתל אביב.


ג. דרושים עובדי כנופיה

לא הרחק משם, על גזע עץ בשוק לוינסקי, הודבקה מודעת 'דרושים' מיוחדת במינה. לתשומת לב משטרת ישראל (כשתתפנה מפרויקט בדיקת החולצות של אוהדי 'הפועל').

צילום: איתמר לויתן

ד. אבו חשיש

צילום: פיני גורליק

גם המשאית הזו, שצולמה במעבר הגבול הלא רשמי בין ירושלים לבין ביתר עילית ויישובי גוש עציון ('כביש המנהרות'), מעוררת חשד.😊

השם 'חשיש' בערבית פירושו דשא או חציר, ועל גלגולי שם זה, שהביא לזיהוי מוטעה של הסם עם מסדר החשישיון (שממנו נולדה המילה הצרפתית assassin, שהפכה כינוי למתנקשים), ראו במאמרו של אילון גלעד, 'הטעות ההיסטורית שגרמה לנו לפחד מהחשיש'.

ה. פרנסות של ערבים: סורגים ובורגולה

צילום: טובה הרצל

כבר כתבתי כאן בעבר, שלא יפה לצחוק על ערבים שמנסים את כוחם בעברית, וזאת משום שכאשר ישראלים כותבים בערבית, על פי רוב התוצאות תהיינה מביכות הרבה יותר. שירבו כמותם, רק שישגיחו קצת יותר ויִזְכְּרוּ שבשפות אחרות, כמו עברית, יש אות שנקראת פ'.

בכל זאת לא נתעלם משלטים משעשעים כמו זה (צולם בירושלים). מובן ש'בורגולה' היא לא צורת הנקבה של המאכל הידוע בשם בּוּרְגוּל, אלא פשוט פרגולה.

יום חמישי, 27 בנובמבר 2025

בורא מיני מזונות: מי אתה דג דניס, אַרבעס ובאָבעס, פשטידת קרישה, סמיר

א. האם לדגים יש זהות לאומית?

צילום: מימי חסקין

יש מצב שגבולות הארץ המובטחת כוללים בתוכם גם את קפריסין?

אם תיקחו את השלט הזה ברצינות, אז ייתכן שכן. הדניס הזה הוא גם מדגת הארץ וגם מיוצר בקפריסין. 

אפשר בכלל לייצר דגים? 

לדעתי, הדגים הללו מלכתחילה הם צברים. גדלו והתחנכו בארץ ישראל, ירדו מהארץ בשחייה לקפריסין ועכשיו הם בבחינת תושבים חוזרים שעולים ארצה. 

צחוק, צחוק, אבל אין בית מדרש בלי חידוש! 

עיינתי בערך ויקיפדיה על דג דניס, ולמדתי ממנו הרבה. קודם כל, השם העברי של דג זה הוא בכלל סְפָּרוּס זָהוֹב – שיקום מי שידע זאת! – ושנית, השם דניס הוא שם עממי, שמקורו בשיבוש המילה הטורקית 'דניז', שפירושה 'ים'. לדג שמגיע מהים קוראים בטורקית 'צ'יפורה דניז', כלומר דג מהים, וברבות הימים (תרתי משמע) נשתכח השם הראשון ונותר השני, שבתורו שובש ל'דניס'.

דג דניס 

ב. באָבע מייסעס

לחברת 'באָבע מייסעס' (סיפורי סבתא), המפיצה את מרכולתה הריחנית באזורים חרדיים בניו יורק יש קו ייצור ושמו 'היימיש און געשמאַק' (ביתי וטעים), והוא כולל, ככל שהבנתי, שני מוצרי יסוד של סיר הבישול היהודי: אַרבעס ובאָבעס. 

המחיר $5.79 לקופסה.

צילום: זאב וגנר

הסבר קצר למען אלה שלא גדלו על ניחוחותיהם של מאכלים קדושים אלה.

אַרבעס (arbes) אינם אלא גרגרי חומוס (חִמְצָה) מבושלים (מה שנקרא בפי העם 'חומוס עם גרגרים'), שאותם נוהגים אחב"י לאכול במיוחד בחגיגות 'שְׁלוֹם זכר' (שׁוּלֶם-זוּכֶר בשפת הדיבור).

באָבעס, לעומת זאת, הם גרעיני שעועית לבנה (לימה). הם נאכלים בכל הזדמנות, לאו דווקא באירועים מיוחדים, וריחם נישא למרחקים (והמבין יבין).

אגב, כדאי לקנות מתוצרת הארץ: במטעמי חפץ חיים, קופסה של ארבעס או באבעס תעלה לכם רק עשרה ש"ח. מחיר מציאה!

ג. פשטידה עם נוגדי קרישה

אם חשקתם בפשטידה, שגם נושאת עמה ערכים בריאותיים יוצאי דופן כמו חומרים נוגדי קרישה (הקרויים בעברית יפה נוגדי פקקת), לפתח תקווה לכו, למרכז המסחרי שברחוב לוחמי הגטאות. 

זה כנראה המקום היחיד בארץ שמוכר פשטידות קרישה (וגם קיגיל ירושלמי)...

צילום: גונן זיק

ד. הסיפור של סמיר

צילומים: איתמר לויתן

ברחוב קהילת דטרויט ברמלה שוכנת מסעדה ושמה 'סמיר', שנוסדה בשנת 1948 – לא תאריך קל בזיכרון של תושביה הערביים של העיר. היא מצהירה על עצמה לא רק כמקום של אוכל, אלא גם של היסטוריה ותרבות.

אין לי מושג איך האוכל שם – אני מתאר לעצמי שהוא מעולה – אבל בלי קשר לבישולים, הסיפור המשפחתי שמפורט בשלט גדול המידות שצמוד למסעדה, שמספר את סיפורם של ארבעה דורות מסעדנים, הוא מעניין ושובה לב.


יום שישי, 2 במאי 2025

מִשׁוּט בארץ: אנו אנו הפלמ"ח, גבעת חלפון, בור השתקה, הפרסום בעונ"ש עובד

א. ממטולה עד הנגב

התמונה הזו, שצולמה ליד מצדה, היא בעיניי תמונת השנה. עכשיו נותר רק להשתעשע במציאת הכותרת ההולמת.

צילום: צבי פיש

בפלמ"ח הייתה כידוע 'מחלקה ערבית'. יכול להיות שהיא מעולם לא פורקה...

המחלקה הערבית של הפלמ"ח, 1948 (ויקימדיה)


דותן גורן חיפש ומצא כי מדובר בחברת הסעות הממוקמת ברחוב הפלמ"ח בערד והוקמה בסך הכול לפני כשלושה חודשים.

מפתח התקציב


ב. מעבר גבעת חלפון

צילום: יאיר פז

במעבר המנהרות שמחבר בין צור הדסה ויישובי גוש עציון לירושלים יש תמיד מסלול אחד סגור, אולי בשל חוסר בחיילים אולי מסיבות אחרות. במדינות מסודרות היו שמים שילוט ברור לנתיב הסגור, אולי גדרות או קונוסים. אבל אצלנו, במדינת האלתורים, מספיק לשים כסא פלסטיק...

ג. בור השתקה

צילום: איתמר לויתן

על 'גמל מים' כבר כתבנו כאו בבלוג, אבל מה זה 'בור השתקה'? אולי זה כמו 'חצר המטרה', המקום שאליו יובלו מנהיגי המחאה נגד המשטר?

ד. מלחמת יום העצמאות

הפרסום בעונ"ש עובד! 

לפני חודשיים פרסמנו כאן בבלוג את השלט המביך שצילם טל סגל באתר ההנצחה לעוצבת אגרוף ורומח ובו נכתב 'מלחמת יום העצמאות'

לא נכון ומביך

טל לא ויתר, כתב למי שכתב, ולקראת יום הזיכרון ויום העצמאות השתא הוחלף השלט השגוי בשלט נכון. מתברר שלא כל כך מסובך לתקן טעויות. 

תודה לעמית קפאח, ראש החטיבה לאנדרטאות במשרד הביטחון.

נכון, כמו שצריך (צילומים: טל סגל)


יום שני, 9 בדצמבר 2019

פה ושם בארץ ישראל: גטו, שוד הבנקים, כנס לכנס, ניכר לעין

א. מספרה בגטו

אני מודה שכאשר ראיתי לראשונה את הצילום הזה לבי החסיר פעימה. חשבתי שמדובר בבדיחה לא מוצלחת, אבל טעיתי. אכן ברחוב ביאליק (!), בעיר העתיקה של רמלה, יש מספרה ושמה 'מספרת הגטו'. יש להם אפילו דף בפייסבוק.

אני מבין שמדובר בערבים-ישראלים, ואולי הכוונה שלהם תמימה לגמרי וה'גטו' מנקודת מבטם הוא השכונה, אבל לדעתי יש כאן צרימה נוראה.

צילום: מיקי כהן

ואגב פרנסות של ערבים...

דנצ'ו ארנון יצא למשימת צילום מעבר לקו הירוק.

בעיר בית סאחוּר שבשטח A, לא הרחק מבית לחם, הוא הופתע לגלות את דוגמן הבית של 'סלון הארז'.

צילום: דנצ'ו ארנון

'נראה לי', כתב דנצ'ו, 'כי בעל מספרת הגברים הזו ביקש מצייר השלטים דוגמה של גבר יפה תואר ומזוקן. הצייר חיפש באינטרנט ומצא את ... הרצל.


ב. שוד הבנקים הגדול

מדי פעם אפשר לראות ברחבי הארץ מחאות ספונטניות או מאורגנות נגד הבנקים.


לפני כמה שבועות הציב מישהו שלט כזה, בחתימת 'רובין הוד', ליד תחנת אוטובוס שבדרך נמיר פינת קק"ל בתל אביב. 'לא הבנתי', כתב לי ישראל ברדה, 'הרי רובין הוד הוא שהיה הגנב, לא בעלי הממון...'.

צילום: ישראל ברדה

נזכרתי שכבר לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג מודעה מטעמו של אותו 'רובין הוד', וגם היא יצאה – כמה מפתיע – נגד אותו בנק. המודעה ההיא הייתה הזויה באופן מיוחד, ובסלט שהכין אותו 'רובין הוד' מטעם עצמו התערבבו 'שואה' ו'ספרדים', 'שמירת מצוות' ו'סקר ציבורי', והכל בס"ד... 

צילום: דוד אסף

אבל לא רק דיסקונט. בנקים אחרים גם הם אינם חסינים מביקורת:

צילום: איתמר לויתן

ג. כנס פרטי

לפני זמן מה פרסמתי כאן את המודעה העילגת הזו, שהודבקה בכניסה לבית הכנסת 'תפארת ישראל', בעיר העתיקה של ירושלים:



מעין וריאציה על הנושא נמצאה על דלת המלון בקיבוץ מעלה החמישה:

צילום: הלל אהרן נחלון

וברוח סחבקית משהו, 'יאללה כַנסוּ', גם ברמת אביב ג':

צילום: מנחם רוזנברג

ד. הריון הניכר לעין

ללונה פארק 'עיר השעשועים' שבתל אביב יש לוח תעריפים, ובו קטגוריה שספק אם יש עוד מקומות אחרים בארץ שעושים בה שימוש: נשים בהריון הניכר לעין.

'מעולם לא ראיתי דבר כזה', כתב לי פרופ' אבנר הולצמן. 'האם על הקופאי לאמוד את גודל הבטן? ומה לגבי סתם נשים כבדות משקל? מגוחך ומזעזע מכל בחינה'.



יום שני, 4 במרץ 2019

פה ושם בארץ ישראל: פסנתר, עזרת עצים, חתולים, חניה וחלודה

א. הפסנתר של כרמיאל

נתקנאו תושבי כרמיאל בפסנתרחוב של רעננה ולפני כמה חודשים הציבו גם הם פסנתר בטבורה של עיר, בפארק המשפחה שליד בית העירייה.

צילום: שמוליק שדה

ב. עזרה ראשונה לעץ

בגזעו של עץ זה, שנטוע ברחוב הבנים 37 ברמת השרון, נפער פצע מכוער. העירייה כיסתה אותו בפלסטר מתכת, אולי זה יעזור לו להשתקם...

צילומים: גדעון נח

ג. האכלת חתולים בחסות המלון

מלון 'דן' שבטיילת באילת תפס חסות על האכלת החתולים בשכונה, וכמובן לא שכח לפרסם זאת. שהחתולים יידעו ויפנימו ויכירו תודה.


לא זו אף זו. המלון מזהיר חתולים אורחים שלא יעזו לגנוב אוכל! האוכל שייך רק לחתולים של הטיילת...

צילום: מנחם רוזנברג

ד. עם הפנים לקיר

את הלקוחות שחונים במושב בית חנן מקדמת כתובת לא כל כך נעימה...

צילום: צבי פיש

ה. סלון חלוד

בכפר הערבי אום אל-קוטוף, ליד ואדי ערה (עירון) יש סלון תספורות של אישה ושמה חלוּד.

חלוד הוא בוודאי שם עתיק, אבל לא בטוח שבשלט בעברית זה מאוד אטרקטיבי. 'מזל שאין להם עסק למכירת ברזל או מסמרים', כתב לי צבי פיש ששלח את התמונה.

צילום: רחל פיש

ו. ארוס 2019

דב פאוסט ביקר בראשון לציון ובאזור רחוב רוטשילד הופתע לגלות חנות חדשה למוצרי מין ושמה 'ארוס'.


מבט נוסף, מתוך בית הקפה פנימה, הבהיר לו שהראש הכחול הוא שלו...

צילום: דב פאוסט

יום שני, 28 בינואר 2019

דקדוקי עניוּת: חמודה, אבות וכלבים, במה מתרחצין, איפה הגרש

א. טלפונים של מסגרית חמודה

המודעה הזו, שהודבקה על קירות בשכונת תלפיות בירושלים, מראה מה רב כוחו של אותו קוץ מפורסם של האות י'.

בתנאים רגילים היינו קוראים לזה הטרדה מינית או שידול, אבל אנחנו מנחשים שהכוונה היא למסגרייה של ערבי שֶׁשֵּׁם משפחתו הוא 'חמודה'...

צילום: מיכה מגן
צילום: דוד אסף

ב. המדבר אל הכלבים

ועוד קוצו של י' שמשנה את המובן: הַמְּדַבֵּר, הַמִּדְבָּר ואולי בכלל הַמַּדְבִּיר?

בכל מקרה, פרנסה נאה עם מסלול בטוח: שיקום, בית אבות (לכלבים?) ובית קברות...

צולם באזור גדרות.

צילום: דוד הראל

ג. בַּמַּיִם או בְּמַּיִם?

אם לא מתרחצים בְּמַּיִם, אז במה כן מתרחצים?

השלט הזה, ליד מזרקת המים של מרכז שוסטר ברמת אביב ג', מוכיח שוב את חשיבותו של הניקוד החלקי.

צילום: רמי ארבל

ד. מגרס'ה

בשילוט בכניסה לשמורת הטבע מג'רסה (ובעברית נחל דליות), שבבקעת הבטיחה (בית ציידה), יש חידוש לשוני היסטורי: גרש על האות ס'.

צילום: ערן מאיר

יום שני, 12 בנובמבר 2018

פרנסות של יהודים: פרופסור נרגילה ודוקטור ענתיקה

בשעתו הקדשתי כמה רשימות לפרנסות 'אקדמיות' ('דוקטור! דוקטור!'; 'האקדמיה הישראלית למדעים'), אבל מתברר שאין קץ לכל הטוב הזה.

א. הפקולטה למדעי הנרגילה

פרופסור נרגילה כנראה קיבל את התואר בחוג ללימודי סטלנות שממוקם ברהט, ברחוב עומאר אל מוכתאר, ממש ליד החנות המנחמת 'אוכל של אמא'.

צילם: יפתח מזור

אם יש פרופסור לנרגילה, מן הסתם יהיה גם דוקטור...

מצאנו אותו ביפו, בשוק הפשפשים.

צילום: שמוליק שדה

ב. דוקטור ענתיקה ודוקטור שקשוקה

פקולטה נוספת שנפתחה בשוק הפשפשים ביפו, ממש ליד ד"ר נרגילה, עוסקת במדעי הענתיקה. לפי שעה יש שם רק חבר סגל אחד בדרגת דוקטור.

צילום: שמוליק שדה

אגב, בשכנות לשני הדוקטורים הללו, לנרגילה ולענתיקה, נמצא דוקטור נוסף, מפורסם יותר, ד"ר שקשוקה...


ממש קריה אקדמית לתפארת!

ג. מדעי היופי

ואם כבר אקדמיה, הנה עוד מקום שבו האקדמיה היא לא סתם פולקלור, כזה שכל אחד מבין שמדובר בקריצה. כאן זו סתם רמאות שמתעטפת באצטלה מדעית: 'מדעי היופי' בפקולטה של רונית רפאל, מתחם בזל בתל אביב (בקומה 3).

נאמר זאת כך: היופי יהיה מדע, ביום שבו גם הכיעור יהיה מדע.

צילומים: איתמר לויתן

גם באזור התעשייה של תלפיות בירושלים יש סניף של האקדמיה למקצועות היופי, עם תת-התמחות בבניית ציפורניים.

צילום: דוד אסף