יום שני, 9 בדצמבר 2019

פה ושם בארץ ישראל: גטו, שוד הבנקים, כנס לכנס, ניכר לעין

א. מספרה בגטו

אני מודה שכאשר ראיתי לראשונה את הצילום הזה לבי החסיר פעימה. חשבתי שמדובר בבדיחה לא מוצלחת, אבל טעיתי. אכן ברחוב ביאליק (!), בעיר העתיקה של רמלה, יש מספרה ושמה 'מספרת הגטו'. יש להם אפילו דף בפייסבוק.

אני מבין שמדובר בערבים-ישראלים, ואולי הכוונה שלהם תמימה לגמרי וה'גטו' מנקודת מבטם הוא השכונה, אבל לדעתי יש כאן צרימה נוראה.

צילום: מיקי כהן

ואגב פרנסות של ערבים...

דנצ'ו ארנון יצא למשימת צילום מעבר לקו הירוק.

בעיר בית סאחוּר שבשטח A, לא הרחק מבית לחם, הוא הופתע לגלות את דוגמן הבית של 'סלון הארז'.

צילום: דנצ'ו ארנון

'נראה לי', כתב דנצ'ו, 'כי בעל מספרת הגברים הזו ביקש מצייר השלטים דוגמה של גבר יפה תואר ומזוקן. הצייר חיפש באינטרנט ומצא את ... הרצל.


ב. שוד הבנקים הגדול

מדי פעם אפשר לראות ברחבי הארץ מחאות ספונטניות או מאורגנות נגד הבנקים.


לפני כמה שבועות הציב מישהו שלט כזה, בחתימת 'רובין הוד', ליד תחנת אוטובוס שבדרך נמיר פינת קק"ל בתל אביב. 'לא הבנתי', כתב לי ישראל ברדה, 'הרי רובין הוד הוא שהיה הגנב, לא בעלי הממון...'.

צילום: ישראל ברדה

נזכרתי שכבר לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג מודעה מטעמו של אותו 'רובין הוד', וגם היא יצאה  כמה מפתיע  נגד אותו בנק. המודעה ההיא הייתה הזויה באופן מיוחד, ובסלט שהכין אותו 'רובין הוד' מטעם עצמו התערבבו 'שואה' ו'ספרדים', 'שמירת מצוות' ו'סקר ציבורי', והכל בס"ד... 

צילום: דוד אסף

אבל לא רק דיסקונט. בנקים אחרים גם הם אינם חסינים מביקורת:

צילום: איתמר לויתן

ג. כנס פרטי

לפני זמן מה פרסמתי כאן את המודעה העילגת הזו, שהודבקה בכניסה לבית הכנסת 'תפארת ישראל', בעיר העתיקה של ירושלים:



מעין וריאציה על הנושא נמצאה על דלת המלון בקיבוץ מעלה החמישה:

צילום: הלל אהרן נחלון

וברוח סחבקית משהו, 'יאללה כַנסוּ', גם ברמת אביב ג':

צילום: מנחם רוזנברג

ד. הריון הניכר לעין

ללונה פארק 'עיר השעשועים' שבתל אביב יש לוח תעריפים, ובו קטגוריה שספק אם יש עוד מקומות אחרים בארץ שעושים בה שימוש: נשים בהריון הניכר לעין.

'מעולם לא ראיתי דבר כזה', כתב לי פרופ' אבנר הולצמן. 'האם על הקופאי לאמוד את גודל הבטן? ומה לגבי סתם נשים כבדות משקל? מגוחך ומזעזע מכל בחינה'.



30 comments:

  1. מבקש לדייק :-)9 בדצמבר 2019 בשעה 7:23

    יש גם את "נא לא לגוע במכונה" מ"לא נגענו" עונ"ש, 29 באוגוסט 2018



    השבמחק
  2. כולם גנבים, ויש גנבים בחוק "ווֹר וְ זָקוֹנֶה"

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא גנב

      מחק
    2. הוא לא התכוון אליך. אם הוא היה רוצה לכלול אותך, הוא היה כותב כולכם. :)

      מחק
  3. כידוע, המילה "גטו" הייתה קימת מאות שנים לפני השואה ומובנה: רובע היהודים, לאו דווקא בהקשרים טרגיים. בימינו המילה גטו משמשת את השחורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך בארה"ב ככינוי לשכונותיהם המוזנחות ונגועות הפשע. גם הערבים אזרחי ישראל אינם חשים עצמם שווים ליהודים בארץ וסיור בכפריהם ובחלק ניכר משכונותיהם, גם ברמלה, יעיד על כך שיש הצדקה להזדהותם עם אוכלוסיות חלשות אחרות, תוך שימוש באותה מילה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מדוייק! גם בענין "תמונת הרצל" כדאי להתעדכן ולא לחפש מקור יהודי לאופנת הזקנים העכשווית. הצרימה הגדולה יותר היא שבשכונה ערבית-פלסטינאית-ישראלית יש בכלל רחוב ביאליק... לפעמים הבעיה היא בנקודת המבט של הכותב ולא בענין עצמו.

      מחק
    2. סטודנט ידע אישי13 בדצמבר 2019 בשעה 11:53

      ידע אישי- 1. גטו- המושג הזה מקובל ככינוי לריכוז בתי ערבים בשולים המערביים של רמלה העתיקה. הוא שגור ברמלה מאז שנות החמישים. אגב, אותו כינוי היה מקובל גם לריכוז בתי הערבים בלוד מסביב למסגד הגדול שם. הכוונה היתה כמובן לעצם ריכוז הערבים בסביבה אחת בעוד היהודים מתיישבים בשאר הבתים שנותרו על עומדם במה שמוגדר נכסי נפקדים. זה המצב ההיסטורי. כאן לא המקום והנושא ולכן אינני נכנס למשמעויות כאלו או אחרות העולות ממצב זה. 2. לגבי רמלה - רח' ביאליק הוא רח' עורקי ועובר ברובו בין בתי יהודים. הללו מצויים בסמיכות מקום רבה ל"גטו". אין מעבר חד ומוגדר ביניהם כיוון שבעצם יש רצף :גם כאן לא מעט ממגורי היהודים הם בעצם בנינים שמקורם ערבי. בלוד וברמלה פעלו החל מיולי 48' (מבצע דני) אותו המנגנון ואותה שיטת איכלוס ביהודים. עם ההתרחקות מהגטו מופיעים גם בנייני שיכון טיפוסיים לשנות החמישים והשישים שבמקורם היו מאוכלסים ביהודים בלבד. כיום ערבים רבים גרים בינות ליהודים בכל מקום ברמלה, גם בשכונות יוקרה ובבתים פרטיים צמודי קרקע.

      מחק
    3. נכון ביותר!את ילדותי העברתי בסמוך לשכונת הגטו הרמלאית.לסבתי היה בית ערבי מנכסי נפקדים שהיה עם חצר משותפת לשכנים שהפעילו מתפרה,בה עבדו בחורות ערביות כתופרות , שהיו מגיעות כל יום מן הגטו...

      מחק
  4. האשמה כולה שלנו!9 בדצמבר 2019 בשעה 15:25

    חבל מאוד שמשרד החינוך,הרווחה והמשטרה לא נכנסים בכל הכח לשכונה הזאת וממדבירים את הקלון הזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. חוצפית המתורגמן10 בדצמבר 2019 בשעה 11:35

      הקלון הוא שיש אנשים השווים יותר ואנשים השווים פחות!

      מחק
    2. האשמה כולה דלנו10 בדצמבר 2019 בשעה 14:46

      זאת ביצה ותרנגולת. צריך לשקם ולקדם את רמלה כמו את קרית אתא..לצורך העניין... ואז לא יהיו תופעות כאלו וגם יגבר השיוויון

      מחק
    3. זו עבירה להזדהות כמי שרואה בשכונה שלו גטו? נושאת קלון? האנשים שגרים שם הם רמשים שצריך להדביר אותם? אולי הקלון הוא שיש אנשים שממש לא מבינים מה הם רואים אלא דרך כיפה סרוגה?

      מחק
    4. האשמה כולה שלנו13 בדצמבר 2019 בשעה 11:01

      זו עבירה להתייפיף לי פה ולא להפנות משאבים לשיקום השכונות,יהודיות וערביות כאחד, יש לך הכל אז אתה מעיף פה מימרות כיפה וזה

      מחק
    5. מה זה הקישקוש הזה? מיד אפנה משאבים לרמלה... מימרות כיפה. מעבר לעילגות אני אוהב את המונח שיצרת פה. וזה.

      מחק
    6. אין לך זכות להאשים את כולם בגזענות. בעלי המספרה עצמה אינם חושבים כמוך על עצמם.העילגות.. היא.. שהם מעיזים ב2019 לקרוא בשם של מספרה "גטו" ואתה קופץ למשמע קריאתי לשקם (מכל הבחינות) את השכונות.ולא,לא נראה שתפנה שום משאב שלך לכיוון ההוא.תמשיך להתקרבן אבל,בשמם כזה כאילו

      מחק
    7. אני מקווה שאתה מבין מה אתה כותב כי ברור לי שאתה לא מבין מה אני כותב. שבת שלום והלואי ויהיו לי מספיק משאבים כדי לתרום ולו לנזקק אחד.

      מחק
    8. כתבת בעצמך שאתה מזדהה עם תושבי השכונה שרואים בה גטו. אבל הם לא!! הם גם לא יודעים את פירוש המילה גטו. אבל לך חשוב פתאום ועכשיו להזדהות איתם ו עם "סבלם" ולהפיץ ברבים.מתוחכם (לאלללה)

      מחק
    9. האם משהוא/הי יודע איך רמלה נהיתה עיר תאומה של העיר קילץ בפולין?

      מחק
  5. בעניין הוכחת ההריון ברכישת כרטיס ההנחה ללונה פארק.
    אם חיילים מתבקשים להציג תעודת חוגר, ילדים (מתחת לגיל שנתיים) תעודת זהות, גימלאים "תעודת גימלאי" וכ"ו הרי נשים הרות צריכות (לדעתי המדעית) להציג תוצאת בדיקת הריון או לפחות איזה צפרדע או משהו.

    השבמחק
  6. מעתה, לא רק להרצל יש ארז (במוצא), גם ל(מספרת) ארז, יש הרצל.

    השבמחק
  7. "נא לא לכנס כנס פרטי" רצונו לומר: "האולם הזה מיועד רק לכנסים ציבוריים", מה לא מובן?

    השבמחק
  8. אכן האנקדוטה על הדוגמן של מספרת "הארז" חביבה, אך המציאות פרוזאית יותר. נראה שגבר אשר רוצה להדגיש עד כמה הוא נון-קונפורמיסטי בימינו, מגדל זקן מידות ומושח את שערו בשמן. אלא מאי, כולם חכמים כולם מזוקנים וכולם יודעים את תורת האופנה - ולבסוף כולם נראים דומים.
    הדבר ניכר עד כדי כך שמתמטיקאי בשם ז'ונתן טובול פיתח מודל שמסביר מדוע אותם אלה הרוצים להיות ייחודים (וידועים בכינויים היפסטרים) נראים, באופן פרדוקסלי, כה דומים. העניין זכה לעניין מחוץ לכתלי האקדמיה והתפרסם גם בעתונות הכללית ובין השאר גם ב MIT Technology Review ובין השאר כלל גם תמונה להמחשה.
    https://www.technologyreview.com/s/613034/the-hipster-effect-why-anti-conformists-always-end-up-looking-the-same/
    זמן קצר לאחר הפרסום התקבלה במערכת תגובה נזעמת מקורא אשר קבל על כך שהעיתון השתמש בתמונתו ללא רשות ואיים בתביעה. אך לא מני ולא מקצתי. במערכת נערך ברור ומקור התמונה באחד מאותם מאגרי תצלומים אשר משמשים עתונים ואין לה קשר למתלונן כלל. וכמו שנאמר מש"ל.

    השבמחק
    תשובות
    1. הדבר הזה נכון גם לגבי האופן שאנחנו תופסים את מראה האחר, הזר, הרחוק והשונה.
      ויש גם פתגמים הממחישים זאת: "אלע איבנים (או יוונים) האבן אים פנים" ובתרגום חפשי, לכל האיוונים אותם פנים.
      או "אלע כינעזער האבן די זעלבע נעזער" ובתרגום, לכל הסינים אותם אפים.

      מחק
    2. אני שמעתי: "אלע יפונים האבן די זעלבע פונים" (אם יש לי שגיאות כתיב ביידיש, אני מתנצלת).כלומר,לכל היפנים אותם פנים. זה חרוז. ד"א, זה מה שבמזרח אסיה אומרים על הלבנים.

      מחק
    3. ואני קראתי: אלע הינט און אלע רבנים האבן איין פנים. לכל הכלבים ולכל הרבנים יש אותם פנים.

      מחק
  9. למה רגשו מגיבים בעניין ציור המזוקן במספרה הערבית? אני מניח שהוא לא נמצא שם מן הזמן הקרוב אלינו, שאם לא כן היה כנראה משתמש בתמונת מסי או ברק. הראשון כבר חזר בו מזקנו, והשני כנראה לא היה נבחר. אגב, בציור צדודיתו של הרצל אני רואה - בעיני רוחי ולא דרך סרוגתי - דמיון-מה למפת [ארץ] ישראל. אנא מתגוששים נכבדים, כלכו לכם מן הנושא, לפי שעלינו לשבח את בוחר התמונה ובעל המספרה שקבע ציור של מזוקן ומשופם, דהיינו לא זקן דאעשי. ומפני שאיננו יודעים מי נהנה מעונ"ש עלול בעל המספרה להיענש מהמזוקנים ללא שפמים, ויקוים בנו המציל נפש אחת [כידוע, 'מישראל' היא תוספת מאוחרת] וגו'.

    השבמחק
  10. חייכתי קלות...ואחר כך העברתי אצבעותי בזקני. הסרוגיות אומרת "יהדות דתית ישראלית ציונית", אם לא הבהרתי די. או "ישראליות מסורתית" (חיה שקשה מאד לצוד אותה בגלל צבעי ההסואה) שנוטה לראות הכל במשקפיים יהודיים מתגוננים מפני כל עוול, גם אם דרוש מאמץ כדי לזהותו. צריך לשפוט בחירה כזו (של מעצב השלט או בעליו) בהתאם לרוח הזמן בו השלט נוצר: זקן היפסטרי מדויק ומוקפד וכל השאר ספקולציה שאינה מעודכנת. ונעם לי מאד הדיון!

    השבמחק
  11. הסתכלתי בדף הפייסבוק, ולפרוטוקול אני חייב לציין שהתספורות הכעורות שלהם פשוט מבחילות!

    השבמחק
  12. בהקשר לתמונה של בנק דיסקונט של רובין הוד ושבו הוא כותב שהבנק הוא שואה לספרדים , אני מוכרח לצחוק.
    עד לשנות השישים המאוחרות ואולי גם יותר מאוחר, לא היה עובדים אשכנזים בבנק (לפחות בירושלים) וכנראה בכל הארץ וובודאי לא בתפקידים בכירים. העובד הבכיר היחידי שהכרתי שלא היה ספרדי, היה מנהל בנק דיסקונט במושבה הגרמנית בזמנו(סניף שכבר נסגר), אבל הוא גם לא היה אשכנזי טהור,מוצאו היה מסלובניה והוא היה היוצא מהכלל שמלמד על הכלל, אז מה תלין על הבנק שהוא שואה לספרדים ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אין הכי נמי. דיסקונט אכן היה בבעלות משפחת רקנטי, ורוב העובדים בו היו לא אשכנזים. ויחד עם זאת נראה שהיו גם אשכנזים,וגם בכירים.
      במשך שנים רבות כיהו בסניף גאולה מנהל אשכנזי
      http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.