ארץ הקודש: בית כנסת בלדי, ספר תורה, תפילין ופשקווילים

א. תפילה בסגנון בלדי

צילום: איתמר לויתן (תודה לנדב בירן)

בית הכנסת 'מגן אברהם' לעולי תימן נמצא ברחוב יהושע בן נון בתל אביב.

מהו נוסח בלדי? מתברר שיש שני נוסחי תפילה תימניים: בלדי ושאמי.

מסביר ד"ר מנשה ענזי, מומחה לתולדות יהודי תימן:

מימי הביניים ואילך יהודי תימן התפללו על פי נוסח הרמב"ם (יש ויכוח אם הרמב"ם שאב את נוסחו מהנוסח הקדום של יהודי תימן, או שהתימנים שאבו ממנו) וגם פסקו הלכה על פי דרכו ומשנתו ההלכתית.

במאות ה-16 וה-17, בעקבות מהפכת הדפוס וכוחה העולה של הקבלה, הגיעו לתימן סידורים ספרדיים מודפסים ובהם תוספות קבליות (כמו הפיוט 'לכה דודי'). הסידורים המודפסים, וכן ספרי שולחן ערוך וספרי קבלה, התפשטו במהירות בתימן, בגלל מחירם הזול והעיצוב הנאה והנוח שלהם.

היו חכמים שהתנגדו לכך, ובמאה ה-18 הוויכוח הפך לקרע בין ה'בלדים' (האוחזים במנהג המקומי), שמתפללים על פי הנוסח העתיק בתימן (כמובן עם תוספות שכבר הצליחו להתנחל בלבבות, כמו קצת קבלה ופיוטים חדשים) לבין ה'שאמים', שהתפללו בסידור הספרדי שהגיע מארץ ישראל ומסוריה (ארצות א-שאם).

בגדול ניתן לחלק את הנוסחים באופן כזה: בדרום תימן התפללו בנוסח השאמי, במרכז תימן היו כאלו והיו כאלו, ובצפון נהגו להתפלל בימי חול על פי הנוסח השאמי ובשבת ובחג על פי הנוסח הבלדי.

מעניין אם גם לחות'ים יש עמדה בנושא... 

במקרה (או שלא במקרה) הגיע לשולחן המערכת הצילום הבא, היישר ממרכז בני ברק:

צילום: יוחנן פלוטקין

ב. כתיבת ספר תורה: כמה זה עולה לנו?

כתיבת ספר תורה, בידי סופר סת"ם מומחה, היא, כידוע, סיפור יקר מאוד. 

מי כותב בימינו ספרי תורה? בעלי ממון הרוצים להקדיש את הספר לזיכרו או לכבודו של אדם מסוים ומממנים את הכתיבה מכיסם, או שהכסף נאסף בדרכים אחרות (תרומות, עזרה ממשלתית ועירונית). מימון המונים הוא דרך ראויה לכתיבת ספר חדש, בטח לשם מטרה כמו 'הצלחת העם והצלחת החיילים'.

בשלט העברי-צרפתי הזה, מטעם ארגון בשם 'אמונה שלמה' (צולם בירושלים), נחשף גם המחירון:

צילום: טובה הרצל

על פי הערך 'מספר אותיות התורה' בוויקיפדיה יש בנוסח המסורה 304,805 אותיות (בניגוד למסורת הקבלית של שישים ריבוא אותיות, שהן 600,000). את חשבון ההוצאות (או הרווחים) תעשו בעצמכם...

ג. תפילין מחשמלים

צילום: אבי בלדי

בתחנת הרכבת של מזכרת בתיה נמצאת עמדה להנחת תפילין, אבל השילוב בין תפילין לחדר חשמול עשוי להרתיע גם את המאמינים הגדולים ביותר.

ד. פינת הפשקווילים (לחובבי הז'אנר)

הנה מבחר קטן ואקטואלי. תודו שהתגעגעתם.

א. החוק הנורא ביותר בהיסטוריה

מהו החוק הנורא בהיסטוריה? כמובן חוק ההשתמטות. 

שימו לב לחידוש גדול בעולם הפשקווילים: צבע אדום!

ב. דבר המלך במועצתו: עד מתי?

כמדי שנה בשנה כן גם השנה, לקראת יום העצמאות הציוני מוציאים אנשי נטורי קרתא את כתב הפלסתר שלהם, מלא בשנאה וגדוש בחירופים וגידופים. מיועד לחובבי קללות בשפת הקודש.

ג. חלחלה! גנבו את עצמות רבנו חיים ויטאל  

לא תאמינו מה קורה בדמשק.

אלמונים, 'ככל הנראה קבליסטים מטורפים', פרצו את החומות וגנבו את עצמותיו של המקובל הצפתי רבי חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י, הקבור שם! 

האם באמת קבור ויטאל בדמשק? ראו כאן.

על הפרשה החדשה ראו כאן.

ד. יחד מחוללים את המהפכה השקטה!

מי תיאר לעצמו שהמהפכה נמשכת, יחד אבל בשקט...

'נשים פנימה' זה ה'נשים מאחורה' החדש.

צילומים: טובה הרצל

ה. נתב"ג מרכז המעצרים

מה נאמר ומה נגיד, אפילו לנסוע לחו"ל לא נותנים להם, למשתמטים. אלעק, 'מקום הפשע'...

ו. הופקר דמנו?!

מסע רדיפות אכזרי ביהדות החרדית מנהלת המשטרה בשליחות שלטון הרשע. והכל התחיל כששוטרים שהתחפשו לעובדי תברואה ערבים ניסו לעצור חרדי על לא עוול בכפו (נניח) ועוברי אורח שחשבו כי מדובר בפיגוע חילצוהו מידם.

בתגובה החלה המשטרה לנקום בחרדים על ימין ועל שמאל (אפשר לחשוב שמדובר במפגינים בקפלן!). הצילונו!

צילומים: יחזקאל לביא

הספרות והחיים: באש ובמים, שר הטבעות, עשייה ומרכבה, הדודאים וצ'צ'קס

א. באש ובמים

צילום: גדעון נח

לשווארמה של חיים (רחוב בן גוריון 8, הרצליה), שהתמחותה בבשר על האש (וכנראה גם במים קרים), יש שם נפלא: באש ובמים.

הביטוי הזה מדבר בדרך כלל על מסירות נפש עילאית – 'אלך אחריו באש ובמים', אומרים על מישהו שבוטחים בו לחלוטין. 

אבל מקורו הוא בפסוק מספר תהלים, סו 12: 'הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה'.

צירוף זה עבר גם לתפילת 'ונתנה תוקף' של יום כיפור: 'מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת / מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ / מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ', ומי לא מכיר את השיר המרטיט של לאונרד כהן Who by Fire, שמבוסס על 'מי באש ומי במים'.

והנה עוד כמה דוגמאות, מן היקב ומן הגורן:

ב. שר הטבעות

גם לפלאפל הישן והטוב יש מיניסטריון ברחוב מרחביה 7 בתל אביב (שוק לוינסקי) ובראשו עומד שר: שר הטבעות.

צילום: איתמר לויתן

אם לא כל הקוראים נרמזים, הרי שמדובר בספר הפנטסיה הידוע של גר"ר טולקין שר הטבעות.

מאתר הבית של 'שר הטבעות' מתברר שבפלאפליה הזו אכן עושים פלאפל בצורת טבעות!

אתר הבית של שר הטבעות

ג. עולם העשייה ומעשה המרכבה

חנות הכלבו הגדולה בעיר החרדית אלעד נקראת 'עולם העשיה' – שם נאה ומתקבל, שמלבד התאמתו לכלי העבודה 'הארציים' שנמכרים בו הוא מרמז גם למונח קבלי ידוע (עשיה הוא העולם התחתון ביותר מבין ארבע עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה).

תודה לבני בראון

אתר עולם העשיה

ועד כמה חדרה הקבלה ותורת הסוד לעולם העשייה החילוני תוכיח התמונה הבאה מאתר בנייה בבאר שבע.

מעשה מרכבה הוא כידוע העיסוק במרכבתו כביכול של האל, כלומר מהות האל והממדים הגשמיים שלו.

צילום: יצחק קאודרס

ד. הדודאים

איזה רעיון מבריק לקרוא לעסקי דוּדִים (שמש, חשמל וכדומה) בשם הצמד המיתולוגי 'הדודאים'!

(כל כך מבריק ומגניב ששכחתי שכבר הבאתי אותם כאן בעבר; לא נורא...)

צילום: אלון ריבק

ה. היום כולנו צ'צ'קס 

כשבכל הארץ עסקו בבחירות הארציות ללשכת עורכי הדין, בירושלים, מתברר, הייתה עדנה דווקא לעגנון...

צילום: אביעד הכהן

ארץ הקודש: גאטקעס, אין כניסה, בדיחות, גיא צלמוות, קבלה לעם, קרן הסעות

א. הגאַטקעס של הבאבא סאלי

בית המכירות הפומביות הירושלמי ווינר'ס העמיד למכירה, זה לא מכבר (4 בספטמבר 2022), חפץ קדוש במיוחד, גם אם לא כל כך שימושי מפאת מצבו הבלוי: מכנסי הבד של הבאבא סאלי המנוח, 'גדול המקובלים בדורות האחרונים'.

אומנם המונח ביידיש גאַטקעס אינו הולם את סביבתו הרוחנית והגאוגרפית של הבאבא סאלי, ועדיף לקרוא לזה 'מכנסי הבד', אבל ביננו זה ממש אותו דבר.

ראו איך אפשר למכור תחתונים קדושים במצב טוב, עם אישור בחתימת הרבנית אלפסי, 'אשת המשב"ק [המשמש בקודש] המיתולוגי', ולבקש (ולקבל) תמורתם אלפי דולרים:

הקלקה על הצילום תגדיל אותו לקריאה נוחה

'מכנסי בד קודש' אלה נמכרו לבסוף ב-6,200 דולר, שזה אולי נשמע לכם הרבה, אבל זה הרבה פחות ממה שקיוו המוכרים לקבל (בין 10,000 ל-15,000 דולר).

תודה למישקה לוין

ב. אין כניסה לפריצות

'השכנים' ברחוב יזרעאל, מובלעת חרדית במרכז ירושלים (הרחוב יוצא מרחוב בצלאל), מקפידים מאוד על צניעות, אך כיוון שהטקסט אינו מנוקד לא ברור אם הכוונה היא לפְּרִיצוּת, לפָּרִיצוֹת (נשות הפריצים), או לסתם פְּרִיצוֹת שנעשות על ידי ליסטים מזויינים.

בין כך ובין כך, נשות ישראל הלא צנועות אינן מפסידות מאומה. ממילא אין שום דבר מעניין לראות מעבר לשלט, ובטח לא 'אתר תיירות'.

צילום: דוד אסף

ג. בשורת ספרים: בדיחות לחתן ולכלה

אם הגאטקעס של הבבא סאלי לא הצחיקו אתכם, תמיד תוכלו להיעזר בחוברת הבדיחות החדשה שנועדה לשמח חתנים וכלות.

'108 בדיחות מצחיקות' (יש בדיחות שאינן מצחיקות בהגדרה?), לא פחות. והכל תמורת 5 ש"ח בלבד (אולי גם זו בדיחה). 'הקדשה אישית' תעלה לכם מעט יותר ואולי דווקא יותר בזול ('מחיר מיוחד').

איפה קונים? ברחוב דוד 9 בשכונת הבוכרים בירושלים, הכניסה מצד ימין ליד הדואר. מפת ההגעה לאתר היא גן עדן לחובבי כרטוגרפיה עממית.

צילום: יוחנן פלוטקין

ד. גיא צלמוות

כמו בפרסומת הידועה על החומוס, גם אלי אדרי עושה את ההובלות שלו באהבה ובאדיבות. ליתר ביטחון הוא צירף לשילוט שעל רכבו גם פסוק מפורש מתהלים (כג 4). 

יכול להיות שבמקום 'כי אלך' צריך היה לתקן ל'כי אסע', שכן הרחוב הישראלי הוא לא פחות מגיא צלמוות...

צילום: איתמר לויתן

ה. קבלה לעם

נהג הטרנזיט הבני-ברקי  הזה – מן הסתם ש"סניק מהזן הליטאי – מפיץ ברבים את אמונתו בשבח לימוד הזוהר. האוטו מכוסה משני צדיו בהמלצות מגדולי רבני המזרח ומגדולי הרבנים הליטאים. צדיקים חסידיים לא נזכרים כאן.

צילום: יוחנן פלוטקין

ו. ילדי קרן ההסעות

'זעקת חרום'! נגמר הכסף להסעת תינוקות של בית רבן בפריפריה, שהוריהם אינם חפצים להעניק להם לימודי ליבה. 

ואתם חובקים ידיים בלי הושיט עזרה? אימוץ ילד אחד יעלה לכם 100 ש"ח בחודש.

צילום: אבי בלדי

הספרות והחיים: במשעול הצר, שערי אורה וחסד, הקולנוע והחיים

א. משעול הספרות ורחוב הזמר העברי

מי היה מאמין, אבל בראשון לציון (מערב!) יש רחוב שנקרא 'משעול הספרות'. לא חלילה לכבוד הספרות העברית, אלא לכבוד פרס נובל בספרות. לא פחות...

עליבות פרובינציאלית שורה על השילוט המוזר: האם יש גם משעול הכימיה, סמטת הפיזיקה, נתיב הכלכלה? דרך השלום כבר קיימת אצלנו, אבל נדמה לי שזה בלי שום קשר לפרס נובל.

צילום: איתמר לויתן

בהרצליה לעומת זאת יש רחוב נחמד יותר שנקרא 'הזמר העברי'. צנוע, מקומי ולגמרי משלנו.

צילום: איילת הכהן

ב. שערי אורה וחסד

ברחוב העלייה 18 בתל אביב שוכנת חנות למנורות עם השם המוצלח והנאה 'שערי אורה'.

צילום: איתמר לויתן

אני מניח שלא במקרה נבחר שם זה. שערי אורה הוא ספר בקבלה שחיבר רבי יוסף ג'יקטיליה שחי בספרד במאה ה-13.

שערי אורה, מנטובה שכ"א (1561)

לא הרחק משם, ברחוב אלנבי 68 בתל אביב, נמצאת חנות נעליים שאף היא שואבת את שמה השנון מעולם הקבלה והמסתורין. אולי מישהו מקוראינו ילמדני מתי לראשונה הופיע בעולם הצירוף 'אור וחסד' (אני מצאתיו בכתביו של רבי שניאור זלמן מליאדי, אבל ייתכן שכבר קדמוהו). בין כך ובין כך, נדמה לי שהצירוף 'עור וחסד' מופיע לראשונה כאן...

צילום: איתמר לויתן

ג. אקספרס של חיות

'אקספרס של חצות' (Midnight Express) הוא שמו של סרט אמריקני נודע משנת 1978, המבוסס על ספר בשם דומה, שעלילתו מתרחשת בטורקיה. הסרט, שמציג אכזריות שלא תיאמן בבתי הכלא בטורקיה, פגע פגיעה אנושה בתדמיתה של מדינה זו (עד שבא ארדואן וקלקל עוד יותר).

מודעה ב'להיטון' (פייסבוק)

מכל מקום, שם זה (שפירושו בעגת האסירים היה בריחה מבית הכלא) הוא שהעניק השראה לחנות מזון לבעלי חיים ברחוב אבן גבירול 170 בתל אביב.

צילום: גדעון נח

ד. אקסודוס וסאלם בומביי

ואם אנחנו בענייני סרטים, הנה עוד שתי דוגמאות לקשר בין הספרות והחיים.

בשכונת ג'סי כהן שבחולון שוכנת לה בכבוד פיצוצייה ושמה 'אקסודוס'.

צילום: איתמר לויתן

הבה נאמר רק שלא נותר הרבה מן השגב, ההדר ואבק הכוכבים שהותיר אחריו הסרט 'אקסודוס' (1960). סרט זה, שהתבסס על ספר באותו שם שכתב ליאון יוריס, הוא שנתן כנראה השראה לבעלי המקום.

המסעדה ההודית 'סאלם בומביי', ברחוב אלנבי בתל אביב, נוסדה ב-2005. גם היא קיבלה את ההשראה לשמה מסרט הודי באותו שם, שביימה מירה נאיר ב-1998.

צילום: איתמר לויתן

סיפורי מכוניות: משאית קבלית, ביטחון, גינון, אמא ובעירה פנימית

א. קבלה עממית

המשאית הזאת צולמה בשדרות ש"י עגנון בירושלים.

על המשאית שורטט פסוק ארמי מתוך 'פתיחת אליהו' שבספר זוהר: 'לית מחשבה תפיסא בך כלל', כלומר מחשבה אנושית אינה יכולה לתפוס / להבין את האלוהות (האין סוף) כלל. 

למדתי מוויקיפדיה – כתב לי דב פאוסט שצילם – שבבתי כנסת ספרדים נאמרת 'פתיחת אליהו' בשחרית ובמנחה, ואולי משם הגיע פסוק קבלי זה לידי הנהג.

מה טובו אוהליך יעקב משאיותיך ישראל!

צילום: דב פאוסט

ב. ביטחון, זוגתי 

גם לנהגים של חברת המקררים פנחס יש צורך דחוף להביע את אמונתם בפומבי. מקור ההבטחה: 'רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ' (תהלים, לב 10). 

צילום: איתמר לויתן

ג. מזמרות ומזמורים

מזמורי תהלים משולבים במזמרת הגנן. ניגון מכל הלב 'בגינה של מאוחדת' בנו"ש (נוה שאנן, חיפה).

צילום: מנחם רוזנברג

ד. אמא יש רק אחת

ורק היא מבינה את כאבנו וצערנו (תמורת סכום סמלי, כמובן).

צילום: זאב קינן

ה. בעירה פנימית

לאנשי גז הדקל ממש 'בוער' לשרת אתכם...

צילום: איתמר לויתן