א. אבי האסירים
 |
| הוצאת דבּרִי שיר, 2018 |
'אבי האסירים' הוא הכינוי שדבק ברב הירושלמי אריה לוין (1969-1885), בעיקר בזכות ליוויו המסור את אסירי המחתרות בימי השלטון הבריטי, שאותם ביקר בקביעות ואף הצליח להעביר מסרים אליהם ומהם. גם אחרי הקמת המדינה המשיך במנהגו. הביוגרפיה, קצת הגיוגרפית ורומנטית שלו, שורטטה על ידי הסופר שמחה רז (שנפטר לפני כשנתיים) בספר איש צדיק היה (הוצאת זק, תשל"ג), שנדפס במהדורות רבות ובשעתו היה רב-מכר ונקרא בשקיקה (גם על ידי).
  |
| מימין: ספרו של שמחה רז, איש צדיק היה משמאל: מדלית זהב לכבוד 'אבי האסירים', 2005 (עיצוב: אהרן שבו, החברה הישראלית למדליות ולמטבעות) |
לא עוד. ר' אריה לוין – יש לך יורש.
אבי האסירים החדש הוא יואב (יואבי?) שיינר, 'מוחק החובות של ישראל' (בסייעתא דשמיא כמובן).
 |
| פרסומת בשוק הפשפשים בחיפה (צילום: נדב בירן) |
נדב בירן, שצילם, חפר קצת יותר לעומק וגילה בפייסבוק שיואבי שלנו מתפרנס מעוד כמה עסקים מקוריים, כולל גמ"ח ניתוחים פלסטיים 😉.
ב. הלוחש לגנרטורים
 |
| צילום: עפר גביש |
ברמת השרון תועד רכבו של טכנאי הגנרטורים קובי כהן ועל חזיתו שם מסחרי יוצא דופן: הלוחש לגנרטורים.
מי מטפל בגנרטורים באמצעות לחש?
ברור שיש כאן רמז למשהו אחר לגמרי: הלוחש לסוסים (The Horse Whisperer), סרט אמריקאי משנת 1998, בכיכובו של רוברט רדפורד, המבוסס על רומן בשם זה שיצא כמה שנים קודם. רדפורד מגלם בסרט חוואי שיודע לטפל בסוסים פצועים בשיטות מיוחדות (למשל, ללחוש באוזניהם דברי חיבה ופיוסין).
 |
| כרזת הסרט בעברית (ויקיפדיה) |
לא זו אף זו, על רכבו של 'הלוחש' נרשמה סיסמה ספרותית נוספת: 'המעז מנצח'.
סיסמה זו, שמקורה ביחידת הקומנדו הבריטית SAS שפעלה בימי מלחמת העולם השנייה (באנגלית: Who Dares Wins), הונחלה גם לסיירת מטכ"ל שלנו.
 |
| סמלה של יחידת SAS |
 |
| ספרו של חיים נדל יצא בהוצאת מודן, 2015 |
ג. אנשי הצללים
הנה עוד פרנסה נאה – מערכות ופתרונות הצללה של חברת ויטבסקי – עם ליווי שנון ומחודד.
 |
| צילום: אברהם במברגר |
אגב עיון בסוגיה למדתי פרק בעברית.
הביטוי 'ללא צל של ספק' (ויש המחמירים: 'ללא צל-צילו של ספק'), מקורו בכלל בתרגום ביטוי באנגלי: Shadow of a Doubt. הביטוי עצמו מרמז למספר רב של סרטים, מחזות, ספרים ושירים (ראו כאן), אך בעיקר לסרט המתח הקלאסי שביים אלפרד היצ'קוק ב-1943.
.jpg) |
| כרזה של אולפני יוניברסל לסרטו של היצ'קוק 'ללא צל של ספק', 1943 (ויקימדיה) |
ד. רקפות בין הסלעים
אי שם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, דִּבְקית זיכרון לארבעה חיילי מילואים מגדוד הסיור 6310 (הגדוד הוקם ב-2003 והוא חלק מחטיבת ירושלים), שנפלו במלחמה הארוכה, שהתחילה בשבעה באוקטובר 2023 ועדיין לא נגמרה.
יוחאי גלאם מנתניה נפל בקרב במרכז רצועת עזה ב-28 באוגוסט 2024; חמישה ימים קודם לכן, ב-23 באוגוסט, ניתאי מיטודי מאשקלון, אביתר עטואר מראש העין, ודניל פצ'ניוק, חייל בודד שעלה ארצה מאוזבקיסטן, נהרגו בפיצוץ מוקש, כאשר סרקו מבנה חשוד בשכונת זייתון ברצועה.
יהי זכרם ברוך.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
הציטוט 'כמו רקפות בין הסלעים' הוא משירו היפה של אריאל הורוביץ שנכתב ב-2009 (כאן מספר הורוביץ על הרקע לכתיבת השיר). בין השאר כתב:
נדמה לי שזה היה בוקר יום חמישי, 8 בינואר 2009. ישבתי בבית בתל אביב, חיכיתי להסעה שתיקח אותי להופיע בדרום בפני חיילים ואזרחים שישבו במקלטים בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' ובינתיים ראיתי חדשות בטלוויזיה. גיליתי שבלילה החלה הכניסה הקרקעית לעזה ותמונות החיילים שהתכוננו אליה חדרו ללב. פתאום ראיתי על המסך את האנטיתזה לכוכבי הריאליטי הקשקשנים שמאכלסים את השידורים בדרך כלל. שאלתי את עצמי איפה כל האנשים האלה מתחבאים ביום-יום שלנו, אם יש לנו אנשים כאלה – למה המרחב הציבורי האלקטרוני שלנו נראה כמו מצעד איוולת אחד גדול? ואז עלה לי בראש הדימוי: האנשים האלה מתחבאים כמו רקפות בין הסלעים.
ואלה המילים:
