‏הצגת רשומות עם תוויות חסמבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חסמבה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 באפריל 2025

הספרות והחיים: כח צביקה, פלפון, שובם של מקגייור והרשלה

א. כח צביקה

צילום: אבי בלדי

בעכו נמצאת מזללת בשר, כשרה וחלקה, ושמה 'כח צביקה'. אומנם על השלט כתוב כי המקום נוסד כבר ב-1948, אבל מותר לחשוד שלפחות השם 'כוח צביקה' הוא משנות השבעים, אחרי מלחמת יום כיפור.

במלחמה זו התפרסם סיפורו של סרן צביקה גרינגולד מקיבוץ לוחמי הגטאות, מפקד פלוגת טנקים ברמת הגולן, שבגילוי אומץ ומנהיגות הוביל את כוח הטנקים הקטן והמאולתר ששרד ואיתם נלחם בכוחות השריון הסורי והשמיד עשרות מהם. הטנקים שעליהם פיקד נקראו ברשת הקשר 'כוח צביקה'. על כל אלה קיבל גרינגולד את עיטור הגבורה.

לימים היו שטענו שהסיפור הוגזם ונופח, וכרגיל אצלנו גם זה הפך נושא למחלוקת. 

צביקה עצמו העלה על הכתב את סיפורו ופרסמו בהוצאת מודן בשנת 2008.

בין כך ובין כך אפשר להניח שלמסעדה בעכו יש קשר כלשהו לסיפורו של צביקה. מהו הקשר לא אדע ואם מי מן הקוראים יודע נשמח ללמוד על כך.


ב. עוזי הרזה היה כאן? מקור הכסאות והפלפונים

צילום: פיני גורליק

מה הקשר בין כסא לפלאפון? שאל אותי פיני שצילם את החנות ברחוב קיבוץ גלויות 81 בתל אביב.

באמת מוזר. 

ואכן, כשחיפשתי מידע על החנות גיליתי את המודעה הזו:

דפי זהב

אז מה באמת הקשר בין עצים ויתדות לפלאפונים? התשובה היא, כמובן, שאין שום קשר ולא מדובר בפלאפון אלא בפלפון.

וכך נזרקתי אחורה לימים שבהם הייתי שטוף בקריאת עלילות חסמבה, שכתב יגאל מוסנזון, ולאחת התעלומות הלשוניות שלדור ההורים שלנו לא הייתה בעיה אתו, אבל אנחנו כבר לא ממש הבנו על מה מדובר. 

כזכור למעריצי הסדרה שניים מחברי חבורת הסוד המוחלט בהחלט היו החברים הטובים אהוד השמן ועוזי הרזה. על עוזי נאמר שהיה 'רזה כמו פלפון ואוכל כמו פיל'. 

הספר השלישי בסדרת חסמבה, הוצאת טברסקי, תשי"א

באותם ימי תום, מי שלא הבין משהו לא נעצר. הוא המשיך לקרוא והכל היה בסדר. אבל מה זה 'פלפון'? רובנו חשבנו שמדובר במלפפון, שגם הוא רזה...

התשובה פשוטה ומוכרת לכל מי שעסק בנגרות או בנה סוכה 'אמיתית' (מדפנות עץ ומקרשים, לא 'סוכה לנצח'): פְּלָפוֹנִים הם מוטות עץ דקים וישרים.  

אלה לא פלפונים, סתם סנאדות (ראו בתגובות למטה)

ג. מקגייוור חזר

להבדיל מחסמבה, שהייתה כולה שלנו, מקגייוור (MacGyver) היה משהו אחר לגמרי, לא מכאן.

זה היה שמו של גיבור סדרת טלוויזיה אמריקאית רבת פרקים ששודרה בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים. מקגייוור הוא סוכן מיוחד כלשהו (לא ברור איזו סוכנות היא זו, אבל הוא היה בצד של הטובים), שנקלע להרפתקאות ולסכנות שונות אך נחלץ מהן בדרכי שלום ובלי אלימות. תושייתו באה לידי ביטוי בזכות יכולת אלתור ושימוש יצירתי בחפצים יומיומיים כמו גפרורים, עזרי משרד, קופסאות שימורים, פותחן בקבוקים או מהדקי נייר. דמותו הייתה גם מקור לפרודיות רבות. 

נחמד לראות שיש לו ממשיך באזור רעננה, שיפוצניק בסייעתא דשמייא.

צילום: גדעון נח

ד. גם הרשלה חזר

בבית הקברות סנהדריה בירושלים נמצא כרטיס הביקור הזה.

צילום: אמי פרי


מי שזה לא מצחיק אותו כנראה לא קרא את הרשימה שלי משנת 2011 'על קברו של הרשלה מאוסטרופוליה'...

יום שני, 5 באוגוסט 2019

סיבוב בתל אביב: בת 110, פינת קריאה, חסמבה, לא תחסום, עוגת יהודים, עמנואל הצופה

א. צעירה בת 110

איך הזמן רץ כשנהנים...

בית העירייה הישן (צילום: איתמר לויתן)

ב. כרית משלה

לחתולת (או שמא חתול) הרחוב הזו יש ספסל קבוע ברחוב דובנוב ועליו כרית אישית. היא גם יודעת לקרוא את המודעה שמאן דהוא רחום הדביק לכבודה.

צילום: טליה מורצקי

ג. חסמבה בבית האסורים

צילום: איתמר לויתן

ירון זהבי, משה ירחמיאל ואהוד השמן, מי יגלה עפר מעיניכם?

ערימות של אבנים, זה כל מה שנותר מ'משטרת לב העיר', הבניין ההיסטורי שברחוב דיזנגוף, שנבנה ב-1934 ותפקד במשך כשבעים שנה. המבנה נכנס גם להיכל התהילה של הספרות העברית בשני הכרכים הראשונים של סדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון (טברסקי, 1950-1949), כאשר נערי החבורה שנכלאו בו בידי שוטרים בריטיים נמלטו ממנו באומץ ובתושייה.

על הריסותיה של 'הבולשת' ייבנו מלון ודירות לעשירים...




ד. עשרת הדיברות, הדור הבא

צילום: איתמר לויתן

ה. עוגה של יהודים?

צילום: איתמר וכסלר

ו. פרידה מעמנואל הצופה

מת הפסל ואיש הפלמ"ח עמנואל הצופה (2019-1928). הצופה (שמו המקורי היה קוקר) פיסל רק באבן, ואחת היצירות שלו, 'עוגן', מוכרת לעוברים ברציף של נמל יפו.

סוכת האבל
 
צילום: מנחם רוזנברג