הכתובת הייתה על השיר (ב): חתיכה וחתולים

החלק הראשון של רשימה זו פורסם כאן

ג. 'זאת מרחוב פנורמה'

השורות הפותחות את שירו של חיים חפר 'זאת מרחוב פנורמה' מוכרות היטב. לא בגלל שם הרחוב, אלא בגלל שזו הייתה, ככל הידוע לי, הפעם הראשונה שהמילה 'חתיכה', לתיאור נערה יפה ומצודדת, תועדה בזמר העברי (שלא לדבר על ההמשך, שם דובר בפירוש על 'זוג שדיה' שהם כגלי הים).

יש בחיפה חתיכה / היא גרה ברחוב פנורמה

את השיר כתב חפר ב-1958 עבור תוכניתה הראשונה של רביעיית מועדון התיאטרון. שלוש שנים אחר כך, ב-1961, התפרסם השיר בביצוע מחודש של 'התרנגולים'.

  

איפה נמצא רחוב פנורמה?

ובכן, כבר אין רחוב בשם זה בחיפה. מה שהיה פעם רחוב פנורמה נקרא היום רחוב יפה נוף. עד שנות השישים נקרא הרחוב בשם 'פנורמה', אבל כנראה זה אפילו לא היה שם רשמי. היו בו בתי קפה, בית מלון ומועדון לילה, ותצפיות נאות על מורדות הכרמל, הנמל והים. מודעות הפרסום של מלון פנורמה אף פעם לא ציינו שהוא נמצא ברחוב פנורמה. 

הארץ, 1 בנובמבר 1953

הארץ, 13 באפריל 1959

עוד פרטים על רחוב זה, שיש מי שהגדירוֹ 'היפה ביותר בישראל', ראו ברשימתו של דובי זכאי.

מעריב, 26 בספטמבר 1963

לצערם של מדריכי הטיולים לא נקב חיים חפר במספר הבית, ולפיכך כל 'חתיכה' חיפאית – או לפחות אמא שלה – יכולה לטעון שהשיר נכתב עליה...

חיים חפר, מלים למנגינות, עמיקם, תשכ"ב, עמ' 117-116

חידה גדולה יותר, שעדיין לא נפתרה, היא מניין לקח חפר בהשאלה את ה'לחן עממי מכסיקאי', שאליו התאים את המילים. 

איש לא שמע עדיין את המקור, ותהי זאת לתעלומה.

תוספת (23 בינואר 2023): 

ובכן, מצאתי את מספר הבית: רחוב פנורמה 43!

בספרו של דן בן-אמוץ איך לעשות מה (הוצאת עמיקם, תשכ"ג, עמ' 195) הובאו דברי הקישור שכתב בן-אמוץ לרביעיית המועדון, ושם מובא כך:

ראובן [שפר]: שמע ברחוב פנוראמה 43 גרה בחורה אחת, יופי כזה עוד לא ראיתי.

שמעון [בר]: רחל?

גדעון [זינגר]: אה, רחל... נחמדה מאד!

ד. 'מנדלה שבעים ותשע בחצר'

חתולים ירושלמים (צילום: דוד אסף)

לפני כמה שנים הקדשתי פוסט מיוחד לחתולים האיומים שרובצים בפח האשפה של רחוב 'מנדלה שבעים ותשע בחצר', שהמשורר ע. הלל עשה להם כבוד ('מכל פח מציץ זנב: על "שיר החתולים" של ע. הלל ועל מלון חתולים', 30 ביולי 2017).

את 'שיר החתולים', שהלחין סשה ארגוב, שרו התרנגולים בתוכניתם השנייה, בשנת 1963. קצת מבלבל גן החיות הזה של חתולים ותרנגולים, אבל השיר מצחיק והביצוע מופתי. 

זאב, 'התרנגולים' (מעריב לנוער, 30 ביולי 1963, עמ' 16)

  

את מה שרציתי: משירי סשה ארגוב, ידיעות אחרונות, 1983, עמ' 11

יצאתי אז לבדוק אם פח האשפה המיתולוגי נמצא עדיין במקומו ואם איבאן האיום, אבו ג'ילדה, פרידה שוברט ולולה, או מי מצאצאיהם הנפלצים, עדיין שולטים על הפחים. התאכזבתי לגלות שברחוב מנדלי האמיתי בתל אביב (ליד חוף פרישמן) אין בכלל מספר 79... 

ע. הלל תרם עוד תרומה ספרותית נאה לעולם החתולים: ספר ושמו מעשה בַּחֲתוּלַיִם (כתר, 1977).

אגב, הלל עומר עצמו גר ברמת אביב, ברחוב מוריץ דניאל 34, ולוח זיכרון שנושא את שמו נמצא על חזית הבית.

צילומים: דוד אסף

מיטב השיר – כזבו, והדבר מזכיר כמובן את דירתו המומצאת לדמותו המומצאת של שרלוק הולמס ברחוב בייקר 221B בלונדון. גם שם, שֵׁם הרחוב הוא אמיתי, אך מעולם לא היה בו מספר בית כזה.

הדירה המומצאת של שרלוק הולמס ברחוב בייקר 221B (ויקימדיה)

בחלק הבא:

• רחוב העוגן 6

• רחוב האגס 1

מפה ומשם: בית הנשיא, עוף וחמאה, בובי החתול, אחדות, שילוט עברי

א. ביקור בבית הנשיא

ביום חמישי שעבר (16 בדצמבר 2021) הוזמַנּוּ – יואל ואביבה שֶׁר ואנוכי – לפגישה עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בבית הנשיא בירושלים. 

למה זכינו לכבוד? בזכות הרשימה הנהדרת שכתב יואל על התמונה 'ירושלים: מבט מהר הזיתים' ('לודוויג בלום: מבְּרְנוֹ לירושלים וחזרה', בלוג עונג שבת, 8 באוקטובר 2021). 

התמונה המקורית – 8 מטר אורכה – צויירה ב-1937 ושוכנת כבוד במנזר בעיר בְּרְנוֹ שבצ'כיה, ואילו הסקיצה, התמונה 'הקטנה', תלוייה ב'חדר ירושלים' שבבית הנשיא. המאמר של יואל הגיע בשעתו לתשומת לבו של הנשיא הרצוג, שהזמין אותנו לראות את התמונה במלוא הדרה. 

התמונה של בלום – כך סיפרה לנו נטע מבית הנשיא – נוקתה במיוחד לכבוד ביקורנו, לאחר עשרות שנים שלא טופלה ובהן צברה אבק ולכלוך. רסטורטורית ממוזיאון ישראל הגיעה למשכן ועמלה שעות על הניקוי. זו התוצאה (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):

צילום: דוד אסף

כמובן שהצטלמנו למזכרת על רקע התמונה המדהימה, והנשיא אף ביקש לקבל בקביעות את הבלוג. 

מכאן אפשר רק לרדת...

מימין לשמאל: דוד אסף, הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, יואל ואביבה שר, נטע כהן חיים (מ"מ מנכ"ל בית הנשיא)

עוד קודם לכן, הלכתי לראות את שורת הפרוטומות של נשיאי המדינה הקודמים שמוצבים על מדשאת הבית. 

ראו את השילוט יוצא הדופן שנקבע מתחת לפרוטומה של משה קצב.

צילומים: דוד אסף

קוראי הבלוג אולי יזכרו את הרשימה מלפני שנתיים, שבה סיפרתי על הוויכוח שניטש סביב פסלו של הנשיא טדי רוזוולט, שמוצב עשרות שנים בפתח המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק ('סוס ורוכבו: טדי רוזוולט על הסוס', בלוג עונג שבת, 6 בדצמבר 2019). גם שם נקטו בשיטה דומה: לא מעלימים את ההיסטוריה, אלא מציגים אותה במורכבותה.

ב. עוף וחמאה

בֶּנִי לשם העביר לי את המכתב הזה שמקורו אינו ידוע לו, אך הוא בלי ספק אותנטי. הימים היו ימי הצנע, והמוזיקאי היהודי-האמריקני הדגול, ליאונרד ברנשטיין (1990-1918), שביקר אז בישראל (ביקור אחד מני רבים) כאורח התזמורת הפילהרמונית – הוא היה אז בן 32 בסך הכל! – זכה למה שישראלים רבים רק יכלו לחלום עליו: עוף ושתי חבילות חמאה...

האם מישהו מקוראינו יודע פרטים נוספים על מכתב זה והרקע לו?

ג. החתול בובי ספרא

קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם קרוי על שם הבנקאי והפילנטרופ המנוח אדמונד ספרא.

בין המדשאות הירוקות הוקמה פינת האכלה לחתולים לזכרו של בובי ספרא האהוב. מעניין אם  בובי ספרא הוא חתול שזהו שמו, או שאולי מדובר במישהו שקשור למשפחת התורם.

צילום: אבי בלדי

ד. שובה של תנועת המרי

תקופה קצרה שיתפו פעולה ארגון ההגנה ומחתרות אצ"ל ולח"י במסגרת מה שכונה 'תנועת המרי העברי'. הפיגוע במלון המלך דוד פוצץ את שיתוף הפעולה, ומאז פעל כל ארגון בנפרד.

לא מכבר ביקר אריה הניג בבית הפלמ"ח בתל אביב ושמח לראות שהאחדות שוב שורה במחננו. אם בית הקפה של בית הפלמ"ח מרשה לעצמו להשתמש במאוורר שהוא רכוש מוזיאון לח"י – הכל אפשרי...

צילומים: אריה הניג

ה. שילוט עברי

אריק אלון, איש מושב תקומה, כועס, ועמו כועסים (לדבריו) רבים מתושבי המועצה האזורית שדות נגב.

המועצה האזורית שוחרת הטוב יזמה שילוט מחודש של הכניסה ל-16 היישובים שבתחומה. הכוונה כמובן טובה ורצויה, אך הביצוע לוקה בחסר. היכן הוא התאריך העברי שואלים אריק וחבריו. הייתכן? 

והרי לא מדובר ביישובים שנוסדו לפני מאות שנים, אלא בדורנו, והשנים העבריות בדור זה מוכרות וידועות לכל אחד, במיוחד לתושבים המסורתיים הרבים שמאכלסים את רוב יישובי המועצה. לציין בס"ד (בסיעתא דשמיא), בכניסה למושבים כפר מימון ושיבולים ולקיבוץ סעד, הם דווקא ידעו, אז מדוע למחוק את זכרו של הלוח העברי? 

ואם זה כל כך כואב לתושבי המועצה, מה הבעיה לתקן (כמו בשילוט שבכניסה למושב יושיביה)?

מפה ומשם: המכון הוולקני, דגים, השעה ה-25, פרחים, מצלמות וחתולים

א. פעילות וולקנית 

לשיבוש המגוחך שהפך את 'מכון ווֹלקני' – הקרוי על שמו של יצחק ווֹלקני – ל'המכון הוולקני' כבר נדרשתי בבלוג בשנת 2016 ואחזור על מה שכתבתי שם:

שר החקלאות אורי אריאל החליט להעביר את 'מרכז וולקני' (המוכר יותר בשם 'מכון וולקני'), שעוסק במחקר חקלאי, ממקומו הנוכחי בבית דגן שבמרכז הארץ לגליל. על ההחלטה כשלעצמה ניטש, כרגיל במקומותינו, ויכוח מר, וזה בסדר גמור. אבל לוויכוח נכנסה גם בּוּרוּת מביכה. בערוץ 7 (הכותב, עורכיו ומגיהיו וכל אשר עמהם) הוחלט להוסיף לשמו של האגרונום יצחק  ווֹלקני-אלעזרי (1955-1880), איש העלייה השנייה ומחלוצי המחקר החקלאי בארץ, שעל שמו נקרא המרכז, את ה' הידיעה.

מרכז המחקר הפך אפוא להר געש בפוטנציה, וזה דווקא מתאים לאדמת הבזלת הגעשית שבצפון (אזור כורזים ורמת הגולן).

חנוכת המעבדה לקרקע ומים ברחובות, 1935. מימין: וולקני והנציב העליון סר ארתור ווקופ; משמאל: ורה וחיים וייצמן 
(מקור: מרכז וולקני)

ואולי בכלל הכוונה למכון – שאכן חסרונו הורגש זה מכבר אצל חובבי הז'אנר – שיתמקד במחקר התרבות והשפה הוולקנית (תרבות המוכרת היטב לחובבי סדרת המדע הבדיוני 'מסע בין כוכבים')?

מיסטר סְפּוֹק (לנרד נמוי) הוא בלי ספק מן הבוגרים הידועים ביותר של המכון הוולקני.
כאן הוא מציג את ההצדעה הוולקנית (חיקוי מוּדע של ברכת הכהנים שלנו): 'Live long and prosper'

מאז חוזר השיבוש ומופיע בהקשרים שונים, ונדמה כי בקרב הזה מול הבוּרוּת כבר הפסדנו.

'אתה צודק' הסכים איתי פרופ' צבי הכהן, 'אבל שהמוסד עצמו משבש את שמו – זה כבר השיא'...

וולקני נקבר במושב נהלל בקבר משפחתי. לו ולאשתו שרה הצטרף ברבות הימים גם בנו בנימין (בני) אלעזרי-וולקני (1999-1915), יליד בן שמן, שהיה מיקרוביולוג ידוע, שחקר את ים המלח והיה לראשון שגילה צורות חיים בים המוות. מאז שנות השישים חי בני בארה"ב, שם לימד וחקר באוניברסיטה למחקר האוקיאנוסים בסן דייגו. לאחר מותו הובא לקבורה בנהלל.

קבר בני משפחת וולקני במושב נהלל (צילום: דוד אסף)

ב. היו שלום ותודה על הדגים

ואם כבר היינו באוקיאנוסים, מה יעלה בגורלו של איש לאחר מתקפת דגים עליו? 

במסעדה ערבית בשוק של העיר העתיקה בעכו קורים גם דברים כאלה.

צילום: שקד חמדת נחלון

ג. נוספה שעה ליממה

אם לאריך קסטנר היה את שלושים וחמישה במאי, לירושלמים יש את השעה העשרים וחמש. אין הכוונה לסרט של ספייק לי (2002), אלא לסתם טיפשות.

ואין מדובר בטעות מקרית. המודעה הזו הופיעה בשלוש תחנות אגד לפחות.

צילום: טובה הרצל

ד. למה לקטוף פרחים אם יש מצלמות?

את השלט הזה, שהוצב בגינה ברחוב בר-כוכבא בירושלים, אפשר לפרש בכל מיני דרכים...

צילום: מנחם רוזנברג

ה. מי מצא את מוני החתול?

מודעה נוגעת ללב על עמוד חשמל בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן

סיבוב בתל אביב: הספרייה של דב, פינת החי, עברית, המילון החדש, חכמת רחוב

א. ספריית הרחוב

דב פרקול, שגר ברחוב פרנקפורט 6, הלך לעולמו בספטמבר 2019, ומוקיריו החליטו לשמור את זכרו בדרך מקורית ומכובדת. תחת עץ האזדרכת, ליד הספסל שעליו אהב לשבת ולקרוא, הקימו ספרייה על שמו.

צילומים: איתמר לויתן

ב. פינת החי: חתולים, כלבים ויתושים

מודעה נוגעת ללב, על גורלה של חתולה, הודבקה באחד מרחובות הצפון הישן.

צילום: איתמר לויתן

פנייה נרגשת לכלבים מצאנו ברחוב חברון, מול הכניסה לבית הקברות טרומפלדור.

צילום: ישורון פישר

בבית מרקחת למד (רחוב בראלי, שכונת ל') יש פינה מיוחדת שבה מתכנסים היתושים. אולי למנוחה, אולי לשעת סיפור, אולי לסיעור מוחות, אולי לקפה ומאפה. מי יודע?

צילום: יונתן לרנר

ג. עד בכלל ועוד שיבושי לשון

בעיר העברית הראשונה לא תמיד יודעים עברית.

צילום: חיים כהן

זו ההגדרה ל'ועד בכלל' בויקיפדיה:

בעת הצגה של טווח, בצורה "מ... עד ...", הביטוי "ועד בכלל" בא להסיר ספק ולהדגיש שגם קצהו של הטווח נכלל בטווח המתואר. מילולית מציין המושג שהסיום של הטווח, החלק של ה'עד', אף הוא נמצא בתוך הכלל (=הטווח). לדוגמה, בתיאור "קבלת קהל מיום ראשון עד יום שלישי ועד בכלל", מדגישות המילים "ועד בכלל" כי גם ביום שלישי מתקיימת קבלת קהל.

והנה עוד פנינה עברית משובחת משכונת פלורנטין:

צילום: מנחם רוזנברג

שגיאת הכתיב הקלה שיש בשלט הבא, שצולם בשכונת כרם התימנים (ושייך לסוגת האזהרות מפני חנייה במקום פרטי), זניחה נוכח חכמת החיים הידידותית שהיא צופנת בתוכה.

כתב לי עפר גביש:

במקום לכתוב איסורים בלשון צבאית, בשפה מאיימת, בניסוח משפטי, הכותב מחייך ומבהיר את כוונותיו בצורה יצירתית. הוא גם לא שוכח להודות ולברך ביום טוב...

צילום: עפר גביש

ד. המילון החדש

מהי 'חברותא'? משחק מילים (קצת ילדותי) בבית הכנסת נורדיה ברחוב בוגרשוב.

ומהו 'פראייר'?

צילומים: איתמר לויתן

ה. חכמת רחוב: מאיפה באה הפוליטיקה?

לוח מודעות תוסס בקיוסק תל-אביבי ברחוב המלך ג'ורג' פינת בוגרשוב.

צילום: איתמר לויתן

שכונת פלורנטין היא גן עדן לחובבי גרפיטי. 

הנה דגימה קטנה מרחוב פלורנטין:

צילום: מנחם רוזנברג

שלט שצולם בשכונת נווה צדק.

שהתקופה הצרה שאנו חיים בה תהיה קצרה. אמן.

צילום: אברהם (רמי) דיין