מפה ומשם: המכון הוולקני, דגים, השעה ה-25, פרחים, מצלמות וחתולים

א. פעילות וולקנית 

לשיבוש המגוחך שהפך את 'מכון ווֹלקני' – הקרוי על שמו של יצחק ווֹלקני – ל'המכון הוולקני' כבר נדרשתי בבלוג בשנת 2016 ואחזור על מה שכתבתי שם:

שר החקלאות אורי אריאל החליט להעביר את 'מרכז וולקני' (המוכר יותר בשם 'מכון וולקני'), שעוסק במחקר חקלאי, ממקומו הנוכחי בבית דגן שבמרכז הארץ לגליל. על ההחלטה כשלעצמה ניטש, כרגיל במקומותינו, ויכוח מר, וזה בסדר גמור. אבל לוויכוח נכנסה גם בּוּרוּת מביכה. בערוץ 7 (הכותב, עורכיו ומגיהיו וכל אשר עמהם) הוחלט להוסיף לשמו של האגרונום יצחק  ווֹלקני-אלעזרי (1955-1880), איש העלייה השנייה ומחלוצי המחקר החקלאי בארץ, שעל שמו נקרא המרכז, את ה' הידיעה.

מרכז המחקר הפך אפוא להר געש בפוטנציה, וזה דווקא מתאים לאדמת הבזלת הגעשית שבצפון (אזור כורזים ורמת הגולן).

חנוכת המעבדה לקרקע ומים ברחובות, 1935. מימין: וולקני והנציב העליון סר ארתור ווקופ; משמאל: ורה וחיים וייצמן 
(מקור: מרכז וולקני)

ואולי בכלל הכוונה למכון – שאכן חסרונו הורגש זה מכבר אצל חובבי הז'אנר – שיתמקד במחקר התרבות והשפה הוולקנית (תרבות המוכרת היטב לחובבי סדרת המדע הבדיוני 'מסע בין כוכבים')?

מיסטר סְפּוֹק (לנרד נמוי) הוא בלי ספק מן הבוגרים הידועים ביותר של המכון הוולקני.
כאן הוא מציג את ההצדעה הוולקנית (חיקוי מוּדע של ברכת הכהנים שלנו): 'Live long and prosper'

מאז חוזר השיבוש ומופיע בהקשרים שונים, ונדמה כי בקרב הזה מול הבוּרוּת כבר הפסדנו.

'אתה צודק' הסכים איתי פרופ' צבי הכהן, 'אבל שהמוסד עצמו משבש את שמו – זה כבר השיא'...

וולקני נקבר במושב נהלל בקבר משפחתי. לו ולאשתו שרה הצטרף ברבות הימים גם בנו בנימין (בני) אלעזרי-וולקני (1999-1915), יליד בן שמן, שהיה מיקרוביולוג ידוע, שחקר את ים המלח והיה לראשון שגילה צורות חיים בים המוות. מאז שנות השישים חי בני בארה"ב, שם לימד וחקר באוניברסיטה למחקר האוקיאנוסים בסן דייגו. לאחר מותו הובא לקבורה בנהלל.

קבר בני משפחת וולקני במושב נהלל (צילום: דוד אסף)

ב. היו שלום ותודה על הדגים

ואם כבר היינו באוקיאנוסים, מה יעלה בגורלו של איש לאחר מתקפת דגים עליו? 

במסעדה ערבית בשוק של העיר העתיקה בעכו קורים גם דברים כאלה.

צילום: שקד חמדת נחלון

ג. נוספה שעה ליממה

אם לאריך קסטנר היה את שלושים וחמישה במאי, לירושלמים יש את השעה העשרים וחמש. אין הכוונה לסרט של ספייק לי (2002), אלא לסתם טיפשות.

ואין מדובר בטעות מקרית. המודעה הזו הופיעה בשלוש תחנות אגד לפחות.

צילום: טובה הרצל

ד. למה לקטוף פרחים אם יש מצלמות?

את השלט הזה, שהוצב בגינה ברחוב בר-כוכבא בירושלים, אפשר לפרש בכל מיני דרכים...

צילום: מנחם רוזנברג

ה. מי מצא את מוני החתול?

מודעה נוגעת ללב על עמוד חשמל בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן

היסטוריה חלופית: בובר האוסטרלי, אהבת איתמר והמכון הוולקני

לפעמים נדמה לך כי דיוק בהצגת העבר הוא סוג של לוקסוס. ההיסטוריה כגן שעשועים שכל אחד עושה בו מה שמתחשק לו. הנה כמה דוגמאות של בּוּרוּת מביכה שהגיעו לשלחן המערכת בזמן האחרון.

א. איפה נולד מרטין בובר?

פרופסור גיא מירון השתתף לא מכבר באירועי 'שבת ישראלית', בבית ספר ממלכתי בפרבר אמיד במרכז הארץ. את חוויותיו ומחשבותיו על האירוע הוא חלק עם קוראיו בדף הפייסבוק שלו.

בין היתר הופתע גיא לגלות היכן נולד מרטין בובר...

ב. היכן התאהבו איתמר בן אב"י ולאה אבושדיד?

סיפור אהבתו של בן-ציון (לימים איתמר) בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה, ללאה אבושדיד, הוא מן המיתוסים הידועים של היישוב, וכמובן סיפור אהבה נוגע ללב. גיל חובב (הנכד) שילב אותו ברבים מסיפוריו הקצרים שהתפרסמו בטרילוגיה של סיפורי ילדותו ('מטבח משפחתי'; 'סוכריות מהשמיים', 'עשרים וארבע דלתות', הוצאת קרפד); דבורה עומר כתבה על זה ספר ('אהבת איתמר', עם עובד, 2001), ודודו ברק כתב על זה את השיר 'אהבת איתמר בן אב"י' (הלחינה נורית הירש, כלת פרס ישראל השנה).

הנה עדנה גורן:

הנה ורטט בעורפי שוב יעבור, 
איכה דיברה האהבה של פעם.
בעיר ירושלים איש טהור טהור,
אהוב אהב כאוב כאב בזעם. 
וזהו דבר אהבתו 
עולה בלהבה, 
אשר שמעה נסיכתו 
לאה האהובה.

עובדה ידועה היא כי סיפור האהבה הנואש הזה, שהסתיים כמובן בהפי-אנד, התנהל כולו בירושלים – בין רחוב החבצלת (שם גרה  משפחת אבושדיד) לבין רחוב האתיופים (שם גרה משפחת בן יהודה): החיזור הנואש, החתונה, ואחר כך החיים המשותפים...

החתונה תהיה במלון אמדורסקי בירושלים, ברחבת שער יפו (הצבי, 1 באפריל 1912; הספרייה הלאומית)

אבל אם צריך למכור נדל"ן אין שום בעיה להעביר את הסיפור ל... תל אביב.

בשנת 1925 הקים הרופא ד"ר אברהם אבושדיד, אחיה של לאה, בית מידות ברחוב השרון (היום לבונטין 16) בתל אביב. ללאה ולבעלה איתמר, שכבר היו נשואים באושר שלוש-עשרה שנים, לא היה שום קשר לא לתל אביב ולא לבית הזה. אבל מה חשובות העובדות? העיקר שיש כאן סיפור עסיסי וכך יכול היזם החרוץ להפוך את זה ל'סיפור האהבה הגדול של תל אביב' ולקשור לבית המשופץ כתרים שלא היו ולא נבראו.

תודה לניר אורטל.

ג. המכון הוולקני

שר החקלאות אורי אריאל החליט להעביר את 'מרכז וולקני' (המוכר יותר בשם 'מכון וולקני'), שעוסק במחקר חקלאי, ממקומו הנוכחי בבית דגן שבמרכז הארץ לגליל. על ההחלטה כשלעצמה ניטש, כרגיל במקומותינו, ויכוח מר, וזה בסדר גמור. אבל לוויכוח נכנסה גם בּוּרוּת מביכה.

בערוץ 7 (הכותב, עורכיו ומגיהיו וכל אשר עמהם) הוחלט להוסיף לשמו של האגרונום יצחק ווֹלקני-אלעזרי (1955-1880), איש העלייה השנייה ומחלוצי המחקר החקלאי בארץ, שעל שמו נקרא המרכז, את ה' הידיעה.



מרכז המחקר הפך אפוא להר געש בפוטנציה, וזה דווקא מתאים לאדמת הבזלת הגעשית שבצפון (אזור כורזים ורמת הגולן).

חנוכת המעבדה לקרקע ומים ברחובות, 1935. מימין: וולקני והנציב העליון סר ארתור ווקופ; משמאל: ורה וחיים וייצמן 
(מקור: מרכז וולקני)

ואולי בכלל הכוונה למכון – שאכן חסרונו הורגש זה מכבר אצל חובבי הז'אנר – שיתמקד במחקר התרבות והשפה הוולקנית (תרבות המוכרת היטב לחובבי סדרת המדע הבדיוני 'מסע בין כוכבים')?

מיסטר סְפּוֹק (לנרד נמוי) הוא בלי ספק מן הבוגרים הידועים ביותר של המכון הוולקני.
כאן הוא מציג את ההצדעה הוולקנית (חיקוי מוּדע של ברכת הכהנים שלנו): 'Live long and prosper'

תודה לזאב קינן.