התנ"ך והחיים: וזאת הברכה, תיבת נח, כיבוש יריחו, חנה ופנינה, שכנים

א. וזאת הברכה

בסוף השבוע, בחג שמחת תורה, יסיימו בבתי הכנסיות ובמניינים שמתחת לכיפת השמיים את מחזור הקריאה השנתי בתורה. 'וזאת הברכה' היא כידוע הפרשה המסיימת את ספר דברים, וכמובן גם את התורה כולה.

שם יפה לחברה המספקת סולר.

צילום: דוד אסף

ב. תיבתו של נח

בשבוע שלאחר מכן כבר נגיע לפרשת נח.

לנח, לתיבתו וליונתו הקדשתי בשעתו (כלומר לפני תשע שנים, בשנה הראשונה לפרוץ הבלוג) שורה ארוכה של פוסטים משעשעים, שכתבתי יחד עם דן אלמגור (ראו למשל כאן, כאן, כאן וכאן). אתם מוזמנים לחזור ולהשתעשע עמם וההנאה מובטחת...

הנה תוספת קלת ערך שנוגעת גם למדור 'פרנסות מהתנ"ך':

צילום: איתמר לויתן

ג. יהושע בן נון בתל אביב

על חורבותיו של בניין משנת 1934 ברחוב יהושע בן נון 49 הושלמה לא מכבר בנייתו של בית מגורים גבוה וחדש, שההגדרה יומרנות (ואם תרצו פלצנות) יאה לו.

ראו איך מתארים אותו מתכנניו:

ובכן, חמישה עמודי תמיכה אלכסוניים בכניסה הם לא פחות ממחווה לכיבוש יריחו בידי יהושע בן נון😋.

צילומים: איתמר לויתן

ד. חנה ופנינה

ברחוב אגריפס 77 בירושלים, מול שוק מחנה יהודה, נמצאת מסעדת הבשרים 'חנה ופנינה'.

צילומים: מנחם רוזנברג

חנה ופנינה היו נשותיו של אלקנה, שעליו מסופר: 'וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים' (שמואל א, א 2). סוף דבר, כידוע לקוראי התנ"ך, גם חנה זכתה לפרי בטן, הלא הוא שמואל הנביא.

מעיון בדף הפייסבוק של המסעדה עולה כי אין זה צימוד מקראי מכוון, אלא פשוט זימון מקרי של שתי נשים שאלה הן שמותיהן:

זה התחיל בחנה, שהאמינה באוכל פשוט, שמתאים לשוק. ופנינה שהוסיפה ניחוח אירופאי, באוירה מזרחית.

ה. טוב שכן קרוב

בכניסה של אחד הבתים ברחוב בר גיורא בחיפה טרח מאן דהוא להזכיר לדיירים אמת ישנה שלפעמים אנו נוטים לשכוח.

 טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק (משלי, כז 10)

צילום: רון מנדל

פרנסות מהתנ"ך

בעבר כתבתי כאן על 'לחם יחזקאל', שנמכר ברשת המרכולים האמריקנית Trader Joe's. מתברר שגם אצלנו, בארץ התנ"ך, יש עסקים ופרנסות שמתכתבים עם התנ"ך, וזה נחמד.

א. צימר אדם וחוה: 'בסגנון גן עדן'

אצל מזל ממושב חוסן יש מערכת מערות צימר, ובהן אחת המכונה 'מערת אדם וחווה'. מכל טוב תמצאו שם, במערה. אמנם היא 'בסגנון גן עדן, חושנית ורומנטית', אבל לא לדאוג – המערה מרוהטת גם במזגן ובלווין, וכמובן גם בג'קוזי עם תאורה מתחלפת (?).

ואם אנחנו כבר באזור חיוג של גן עדן, אז למה שלא נסעד את לבנו במסעדה 'אדם וחווה' שברמת השרון?

המסעדה הוקמה בלבה של חווה, כך שהשם הוא באמת רב-משמעי.

ב. נגריית תיבת נח

אנחנו עדיין בספר בראשית.

מי לא זקוק לנגר? אז אם כבר נגרייה, לכו על אחד עם ניסיון. הנגרייה נמצאת ברשפון.

ג. ומה עושה אליהו הנביא בשעות הפנאי?

ולא תאמינו מה עושה אליהו – נביא עסוק בדרך כלל – הוא מחבר אנשים לבתים, כמובן.

סוכנות התיווך הזו נמצאת באזוּר (שלח רמי נוידרפר).

מכירים עוד פרנסות תנ"כיות?

אתם מוזמנים לשלוח לי דוגמאות נוספות ואשמח לפרסם.

בעלי התוספות

א. תיבת נח של קהילת בית אל

רמי פינצ'ובר (בתגובות) הפנה את תשומת הלב לחברת 'תיבת נח', שמתמחה במערכות אוורור וסינון אוויר. החברה שייכת לבני קהילת 'בית-אל' הנוצרית-הגרמנית בזיכרון יעקב (מייסודה של אמה ברגר). הם בנו מפעל לתפארת, מן המובילים בעולם, מתוך רצון להגן על תושבי הארץ מפני התקפות גזים.

  

ב. כפתור ופרח

א"ש הרחיב את היריעה והצביע על חנות הבדים הבאר-שבעית של שרה פרץ, שבחרה לעצמה את השם היפה והשנון 'כפתור ופרח'.

ה'כפתור ופרח' הזכיר לי חנות לפאות נכריות באחת הסימטאות שיוצאות מרחוב שטראוס בירושלים, שאינני יודע אם היא עדיין פתוחה, ושמה המקסים היה 'חוט השערה'...

ג. חווה ואדם

(תודה לעמוס מצוות התגובות)

ד. פונדקו של ירמיהו

ברחוב ירמיהו 47 בתל אביב, היה עד לא מכבר נקניק ושמו ירמיהו.

צילום: עמיש

עם שפה כה עשירה כמו שיש לנו, ממש לא ברור למה פרסומאים בּוּרים חושבים, שמה שלא מריח לועזית נחשב למיושן ומפגר, ושכל דבר צריך להסתיים ב'סיטי, 'סנטר' או 'פלייס'.

אַחֲרַי המבול: פרידה (זמנית) מנח ובניו ומן התיבה

שמואל כץ, אַחֲרַי המבול, הוצאת 'אמנים מאוחדים', 1966

______________________________________________________________________

עונ"שו של דן

מאת דן אלמגור ודוד אסף



____________________________________________

ברשימה הקודמת הבאנו השלמות לשירי היונה ועלה הזית שבפיה (ואף התרגשנו ממיצג יונת השלום הפלסטינאית), ועתה ניטול ברכת שלום מנח ובניו, וכמובן גם מן התיבה, עם השלמות שונות ומשונות. נעמה לנו ההפלגה ועוד יותר ממנה השהות במחיצתכם, אבל הגיע הזמן לשוב ליבשה.

חשבנו להיפרד, אך עד מהרה התברר עד כמה קשה לברוח לגמרי מן התיבה. הנה רק הבוקר התפרסמה בעיתון 'הארץ' הקריקטורה, השנונה כרגיל, של עמוס בידרמן, השמה ללעג את 'פסיקתו' האחרונה של הרב אליקים לבנון נגד שירת נשים בצבא ('כיתת יורים' וכו'):

עמוס בידרמן, הארץ, 1 בדצמבר 2011

א. מתי נצא מן התיבה כבר?

יצחק קצנלסון (1944-1885)

נחומי הרציון שלח לנו כמה שירים על התיבה, ובראשם 'תיבת נח', שחובר בידי יצחק קצנלסון, המשורר לילדים ולמבוגרים שנרצח בשואה:

כאן אפשר לשמוע את שירתה של רחל דיסנצ'יק.

'יש לי שיר' - שירי הילדים של יצחק קצנלסון

ב. תיבת נח של אוטו גֵייסְמַר ולוין קיפניס

לוין קיפניס (1990-1894)

בשנת 1940 פרסם לוין קיפניס בהוצאת ראובן מס שבירושלים את ספרו 'קַו לָקָו' ובו חרז את סיפורי בראשית לשירי ילדים. המיוחד בספר היה התאמת השירים לציוריו של הצייר היהודי-הגרמני אוטו (נתן) גֵייסְמַר (Otto Geismar).

קו לקו: ציורי התורה לילדי ישראל, ירושלים 1940

גייסמר (1957-1873), שהיום רק מעטים מכירים את שמו, חי ופעל בברלין. הוא נודע ברישומיו בשחור-לבן ובסגנונו המינימליסטי והאקספרסיוניסטי. בשנת 1930 אף שהה כמה חודשים בארץ ישראל, אך חזר לברלין. בשנת 1939 היגר מגרמניה לברזיל ולאחר המלחמה קבע את מקומו באנגליה. הוא נודע גם באיוריו להגדה של פסח (ברלין 1927, הוצאת 'ילקוט').

ציורי התנ"ך שלו נדפסו לראשונה בשנת 1928, בהוצאת ראובן מס (R. Mass) שבברלין, תחת השם: Bilder-Bibel für Kinder, ואחר כך בארץ ישראל, עם חרוזיו וסיפוריו של לוין קיפניס. לדברי שי, בנו של קיפניס, ורעייתו ציונה, בשנת 1922 שהה קיפניס בהשתלמות בברלין ואז הכיר את גייסמר ורכש ממנו את הזכויות על ציוריו.
 

קו לקו: ספורי התורה לילדי ישראל, ראובן מס, 1956
במהדורה זו כינה עצמו קיפניס בשם ל' אבישי, שפירושו: לוין, אביו של שי

הנה הם כמה מציוריו היפים והלא כל כך מוכרים של גייסמר על תיבת נח והמבול:

(תודה לציונה ושי קיפניס)

ג. הילולת בני נח ושיר המבול

בשנות השישים כתב יעקב אורלנד שירים למחזה מוסיקלי ושמו 'נח'. כמה מפזמוניו - שכולם הולחנו על ידי ניסן כהן-מלמד (יליד פרס ולמיטב ידיעתי גם אחיו של חוקר התלמוד פרופ' עזרא ציון מלמד) – נדפסו בספרו של אורלנד 'נגן עוגב: קובץ שירים נבחרים' (בעריכת שלמה קפלן, מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, 1968).

לא מצאנו פרטים נוספים על המחזה 'נח', ומי שיודע משהו עליו מוזמן לכתוב לנו.

הנה 'שיר הלולה לבני נח':

כאן אפשר לשמוע את אליהו גמליאל שר שיר זה בהברה תימנית מובהקת (אגב, גמליאל הוא המלחין של הלהיט הגדול 'ארץ זבת חלב').

וזהו 'שיר המבול', שאף הוא נכתב לאותה הצגה:

שירים אלה, ועוד שניים שנכתבו ל'נח' ('שיר היבשת' ו'תפילת הודיה') לא נכללו משום מה באוסף שיריו של אורלנד, שהכרך השלישי שלהם מאסף את שירי הזמר שלו משנות השישים.

ד. וכך נותר לו נח לבדו...

שיר יפה נוסף ששלח לנו נחומי הרציון, פרי עטה של נורית זרחי ובלחנו של מתי כספי, נקרא 'פרידה מתיבת נח'. השיר מוכר יותר בשם 'זוגות-זוגות':

הנה חוה אלברשטיין שרה אותו בהופעה לפני המון זמן:



ה. הנה הם באים, ימים של שקט...

את השיר 'ימים של שקט' כתבה ירדן בר-כוכבא והלחין אבי גרייניק בשנת 2000. איזה שיר יפה! נעיר רק כי במילות השיר למטה נפלה טעות ובמקום 'כָּלו כבר המים' צריך להיות, כמו בתנ"ך, 'קַלּוּ המים'.

כאן שרה להקת 'לולה' – המחברים ירדן בר-כוכבא ואבי גרייניק (ליד האורגן החשמלי), ועמם יסמין קדר ועידן אלתרמן.



ו. מי מתופף 'קום התנערה' על גבי פחים ריקים?

'שם, חם ויפת' ציור מים של יעקב אפשטיין (1959-1880)

וכמובן, לא נשכח את נעמי שמר ושירה מלא ההומור 'שם, חם ויפת', שנכתב עבור שלישייה אחרת – שלישיית 'הגשש החיוור'.

נעים מאוד שמי שם
ושמי הוא חם – ויפת
וכל דימיון אל התנ"ך אינו מקרי, לא לא!
את כל העבודה הכי שחורה ומעייפת
עושים אנחנו בשביל העולם כולו.

מי ינקה את הרפת
אם לא שם וחם ויפת
מי מוביל משא
כורה פחם
מי אם לא יפת שם וחם
שם שם, חם שם
ויפת גם כן שם
שם שם, חם שם
ויפת גם.

קחו למשל את חם, סבל של פסנתרים
תשימו לב איך הוא מצליח להרים
שיבעים ושמונה טון עד האוקטבה השמינית
עם הפסנתרן ביחד או הפסנתרנית.

וגם לשם יש עבודה, ברוך השם
אם הרחובות נראים בסדר – הוא אשם
כי יש לו השכלה ושם וניסיון
בעבודה על מכונית הניקיון.

מי עובר בשש בבוקר
ברחובות הארוכים
ומתופף  'קום התנערה'
על גבי פחים ריקים?
שם שם, חם שם
ויפת גם כן שם
שם שם, חם שם
ויפת גם

בוא נספר לך עכשיו על יפת גם
את הגגות הוא מזפת בזפת חם
ומסייד אותם בסיד
שיהיה הגג עמיד
בפני מטר, חמה
או רעידות אדמה.

וככה זה נמשך בכל ימי החול
שכל אחד עושה כל מה שהוא יכול
ובשבת הם מניחים
את הסולם והפחים
לוקחים את המדאם
ואל הים הולכים.

חם שם ואישתו משתזפת
שם שר ואישתו מזייפת
וגם יפת שם
עם כולם
וגם אישתו שם מכייפת
שם שם, חם שם
ויפת גם כן שם
שם שם, חם שם
ויפת גם!

ז. תיבת נח שטה בוונציה

ולסיום, איתמר וכסלר שלח לנו צילומים מצוינים שלו מתקרת האכסדרה (narthex) המובילה לבזיליקת סן מרקו בוונציה, שם נקבעה במאה ה-11 סדרת פסיפסים המתארים את סיפורי בראשית, ובהם המבול, הטובעים, התיבה, וגם נח המשלח את היונה.

אפשר להניח שדווקא בוונציה, מוכת השיטפונות (ובמיוחד הגאוּת המפורסמת המכונה 'אקווה אלטה'), ידעו אנשיה להעריך ולהוקיר את סיפור המבול ותיבת ההצלה.

נח משלח את היונה (פרט מהפסיפס; בתמונה העליונה למעלה מימין)

פרידה (זמנית) מן היונה

היונה בימי מלחמת המפרץ הראשונה (איור: צילה ודידי מנוסי)

עונ"שו של דן

מאת דן אלמגור ודוד אסף

______________________________________________________________________

הרשימות על תיבת נוח ועל היונה עם עלה הזית פתחו מעין 'תיבת נח' והזכירו לקוראים רבים, וגם לנו, שיש עוד שירים ופזמונים רבים מאוד בנושאים אלה. ירד עלינו מבול חדש והגענו למסקנה שנח, כאיש צדיק ותמים, היה צריך לדרוש ספר משל עצמו ובשום אופן לא להסתפק רק בפרשה קטנה.

קשה עלינו הפרידה, גם מנח וגם מן היונה שכל כך הרבה תקוות וחלומות נתלו בה. דלתה של התיבה אינה נסגרת אפוא ויהיו עוד המשכים, ובינתיים הנה כמה השלמות מאת 'בעלי התוספות' ומאתנו. חילקנו את הרשימה לשניים: הפעם ניפרד מן היונה, ובפעם הבאה - מנח, מבניו ומן התיבה.

Bob Dylan, The Answer is Blowing in the Wind

How many roads must a man walk down
Before you call him a man?
And how many seas must a white dove sail
Before she sleeps in the sand?
Yes, ’n’ how many times must the cannonballs fly
Before they’re forever banned?
The answer, my friend, is blowin’ in the wind
The answer is blowin’ in the wind

א. כשתשוב היונה...

נחומי הרציון הפנה את תשומת לבנו לכך שעוד קודם שכתבה תלמה אליגון-רוז את השיר 'יונה עם עלה של זית'  עבור להקת פיקוד דרום (בשיר זה עסקנו כאן), כבר בשנת 1969 שר צוות הווי של הנח"ל, בתכניתם 'חופשה דימיונית', שיר בדיוק באותו שֵׁם, שאותו חיברה לאה נאור והלחין מתי כספי.

דרך אגב, שמנו לב שלמתי כספי יש כנראה חיבה מיוחדת לנוח וליונה. חוץ משיר זה הוא הלחין גם את 'נח' של יורם טהרלב (שבו עסקנו כאן), את 'שיר היונה' ששרה נתנאלה (כאן), וגם את 'הפרדה מתיבת נח' ('זוגות זוגות', למילים של נורית זרחי), שבו נעסוק בפעם הבאה...

הנה מילות השיר (מתוך האתר של לאה נאור)

הנה השיר, ותודה ללאה נאור ולנגה אשד (שהייתה אז בצוות ההווי) שסייעו לנו להשיגו:

ב. כנפי היונה

ראובן שדה הפנה את תשומת לבנו לשירו היפה של נתן יונתן 'ערב שבת' (נקרא לעתים גם 'כנפי היונה'), שמתאים גם ליונה וגם לבלוג המכונה 'עונג שבת'.

השיר הולחן על ידי נחום היימן וכאן שרה אותו אסנת פז מלווה ב'חמישיית גלבוע':



ג. היונה הלבנה מחכה לך מתמיד...

הזמר אברהם טל חיבר את המילים והלחין את 'היונה הלבנה'. דין דין אביב שרה:

היונה הלבנה
מחכה לך מתמיד
כמו חכות נוח לך לפני הרבה שנים
זו היא תפילתי אלייך שלום בארמונותייך
זכר לימים טובים יותר
שבין אדם לאדם אל
ושוב את חולפת...



ד. למי יש כח להישאר לבד, בהרי האררט?

את השיר 'רק עלה' כתב נתן יונתן והלחין שלמה ארצי:

הנה שלמה ארצי שר את שירו:

עטיפה התכנייה למחזה הימי-ביניימי ה'המבול' שתרגם וביים אריה זקס בתיאטרון החאן (1966)

ה. שלום לך יונה

את השיר הזה ממש לא יכולנו להכיר משום שהוא נולד זה עתה.

נחומי הרציון שלח לנו סרטון ובו שרה להקת תנועות הנוער (חברים בה צעירים מ'בני עקיבא' ועד 'השומר הצעיר') שיר ושמו 'שלום לך יונה', שנכתב לקראת יום הזיכרון ה-16 לרצח יצחק רבין. השיר הוקלט באוקטובר 2011. מילים ולחן: עמנואל רון.

הנקר חייב לעזוב... (תודה למשה חסיד)