‏הצגת רשומות עם תוויות אליהו הנביא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אליהו הנביא. הצג את כל הרשומות

יום שני, 14 בדצמבר 2020

סיבוב בחיפה: תנ"ך ביחד, עדה מלכותית, קהילת השם, רעל משומש

צילומים: איתמר לויתן

א. תנ"ך על הקיר

על ציורי קיר של פסוקי תנ"ך בירושלים, שיזמו אנשי 'תנ"ך ביחד' (פרויקט 929), כתבנו כאן לא מכבר. ברשימה הקודמת הושמט, מחוסר ידיעה, שמה של הציירת, הלא היא האמנית והסופרת ג'ודי טל-קופלמן, שמובילה את פרויקט התנ"ך על הקירות בכל הארץ. 

ואכן גם בחיפה יש ציורי קיר יפים כאלה, בפרשנותה הייחודית ומעוררת ההשראה והמחשבה של ג'ודי טל-קופלמן, והם מרוכזים בשני מקומות.

על גדר האבן ברחוב הקטר פינת קיבוץ גלויות, מתחת לגדר תיל (מאחורי הקירות נמצא השוק הסיטוני) יש ציורים מספר בראשית.

בקיר אחר בעיר – 'בית בירם', שמאכלס את החטיבה העליונה של בית הספר הריאלי ואת קמפוס חיפה של האוניברסיטה הפתוחה – צויירו פסוקים מספר תהלים.


ב. העדה המלכותית

בעיר התחתית, ברחוב עין דור 23, נמצאת קתדרלת אליהו הנביא. זו כנסייה יוונית קתולית, מרכזה של הקהילה הנוצרית מלכיתית, שעל שורותיה נמנים רוב הנוצרים שגרים בחיפה.

בניין הכנסייה הוקם בסוף שנות השלושים. בחזית נקבע פסיפס שמראה את אליהו הנביא עולה בסערה השמימה. על הקרקע נותר תלמידו אלישע.

בכניסה לקתדרלה נמצאת כתובת זו:

מה פירוש 'העדה היוונית המלכותית קתולית'?

בערך ויקיפדיה המוקדש לכנסייה המלכיתית מובא ההסבר הבא (בדילוגים):

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית היא כנסייה אוניאטית העומדת בפני עצמה ... שהסתפחה למרוּת הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית. מאמיני הכנסייה, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח תיכוני ונחשבים צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה. הם מגדירים עצמם כ'קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי' – כלומר, הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות האוריינטלית 
מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם ... בראש הכנסייה עומד מאז שנת 2017 הפטריארך יוסוף עבסי, שתוארו הרשמי 'פטריארך אנטיוכיה וכל המזרח, אלכסנדריה וירושלים'. הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר 'פטריארך אנטיוכיה', והוא כפוף ישירות לאפיפיור ... מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.

ג. קהילת השם

ואם אנו כבר בענייני כנסיות, הנה עוד אחת – ספק כנסייה ספק עמותה נוצרית-ערבית – שנמצאת בבניין נטוש לחלוטין ברחוב תאופיק טובי 19 שבוואדי ניסנס (הרחוב נקרא בעבר קיסריה). תאופיק טובי עצמו, שהיה חבר כנסת מעל ארבעים שנה, קומוניסט ערבי ופטריוט ישראלי שדגל בשלום ובשוויון, גר בבית סמוך. 

על 'קהילת השם' לא מצאנו מידע נוסף.

ד. רעל משומש

זו יכולה להיות כותרת מוצלחת של רומן בלשי מאת אגתה כריסטי או סדרת פשע ב'נטפליקס', אבל לא – זו המציאות היומיומית בחצר של 'בֶּסמן: שרותי הדברה'. 

בסמן הוא עסק חיפני ותיק (מאז 1936!), ובית המלאכה שלו ממוקם על חוף שֶׁמֶן בחיפה, שם משתמשים בעישון בגז כדי להדביר תולעים השוכנות לבטח ברהיטי עץ עתיקים.

יום שישי, 26 ביוני 2020

גילוי אליהו: מיסה בבית כנסת


אמר העורך:

לצוות הכותבים והתורמים לבלוג עונג שבת מצטרף דנצ'וּ ארנון  צלם נפלא, עיתונאי, מחבר ספרים, מורה דרך ואתנוגרף, שמתמחה בפסטיבלים ובטקסים דתיים בכלל ובמסתרי ירושלים בפרט. כבר שנים רבות שדנצ'ו שולח למכותביו מצגות שהוא מכין ברוב טעם ודעת, ואנו נביא כאן מפעם לפעם מפרי מצלמתו. אתם מוזמנים גם לבקר באתר שלו: ראש ירוק.


*

כתב וצילם דנצ'ו ארנון

אחרי שלושה חדשים של סגר, בגלל קורונה ובגלל פציעה, נסעתי לפני שבועיים בפעם הראשונה לצלם טקס דתי. היה זה הטקס הקטן והפשוט מכל הטקסים שנוכחתי בהם, אבל הוא היה מרגש יותר מגדולים ומפוארים ממנו. זאת הייתה מיסה שערכו נזירים מן המסדר הכרמליתי, שמרכזו במנזר סטלה מאריס שעל הכרמל, והמיוחד בה היה מיקומה: מערת אליהו. מערה קדומה זו  המכונה כך משום שעל פי מסורת עממית כאן הסתתר אליהו הנביא בברחו מפני אחאב  קדושה לבני כל הדתות. יש בה ארון קודש ובו ספרי תורה, ובדרך כלל היא מתפקדת כבית כנסת. 

היו שם ארבעה נזירים, נזירה אחת וכחצי תריסר נוצרים מחיפה. אבל מיסה קתולית בבית כנסת יהודי?! את זה עדיין לא ראיתי...

עד 1948 מערת אליהו אוכלסה במוסלמים סוּפִים, שהתירו ליהודים, נוצרים ודרוזים, להתפלל בה. כיום, המערה שייכת בפועל ליהודים בלבד, אף שבשלט שמעל לכניסה למערה הפנימית מצוטטים בעברית ובאנגלית דבריו האוניברסליים של הנביא ישעיהו 'כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים' (ישעיהו, נו 7).

הודות לאיזו תקנת סטאטוס-קוו ישנה נושנה, שאפילו מומחים גדולים לא יודעים מתי נקבעה ועל ידי מי, מותר לכרמליתים לערוך בה מיסה פעם בשנה, ב-14 ביוני. הטקס נמשך כשעה ואף אחד לא הפריע. דוגמה נאה לסובלנות בימים של אי-סובלנות.

הייתה לי רק בעיה אחת: האם עליי לחבוש כיפה כדין יהודי המבקר בבית כנסת, או שמא לגלות את ראשי כדרך הנוצרים בכנסיותיהם? על זה אמרו רבותינו, אלה שתמיד קיוו לגילוי אליהו הנביא: תיק"ו  תשבי יתרץ קושיות ובעיות...


הטקס התנהל ב'שגרת קורונה', והמשתתפים השתדלו להקפיד על ריחוק וכמובן על מסיכה.


הכומר הכרמליתי שניהל את המיסה הוא צרפתי קתולי, דובר עברית וערבית. סידור התפילה שבידו הוא בערבית, ואכן המיסה התנהלה בשפה זו.


גם הנזירה היחידה שהשתתפה בטקס עטתה מסיכה.


אבל אם רוצים לטעום מ'לחם הקודש' אין ברירה. צריך להוריד את המסכה ולפתוח פה גדול...


שעה קלה לאחר הטקס חזרה מערת אליהו לחיק הדת היהודית...


יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

רחובות בחיפה: הנביא, המיילדת והקפיטן

הפעם נעסוק בכמה שלטי רחובות מעניינים הפזורים בעיר חיפה.

א. TMI

רחוב התשבי נמצא במרכז הכרמל והוא קרוי כמובן על שמו של אליהו הנביא, שיש הגורסים כי מוצאו בעיר תִּשְׁבֶּה שבגלעד.

השלט מלא וגדוש בהסברים, ובאנגלית אומרים TMI, שפירושו Too much information. התחושה היא שאם היה עוד קצת מקום בשלט היינו מקבלים מידע נוסף...

צילום: יוחנן פלוטקין (הקלקה על הצילום תגדיל אותו)

ובכלל, עודף מידע מאפיין עוד כמה מרחובותיה של חיפה.

הנה למשל רחבת כמיל שחאדה.

יפה שבחיפה חולקים כבוד לערבים שחיו בה, ועד מלחמת העצמאות היו כמחצית מתושביה. אבל דחילק, לא מוגזם להכניס את כל מה שידוע לכם בשלט קטן אחד?

צילום: איתמר לויתן

ב. שפרה

צילום: עינן ליכטרמן

ויש כמובן שלטים שדווקא מיעוט המידע מאפיין אותם. הנה למשל רחוב שפרה, לא הרחק מהגן הבהאי. יודעי התנ"ך שבנו ייזכרו מיד במיילדות שפרה ופועה, הנזכרות בפרק הראשון של ספר שמות:
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה: כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה - בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.  (שמות, א 21-15)
אין כל רע כמובן בקריאת שמות רחובות על שמן של דמויות הנזכרות בתנ"ך, אבל ראוי לתת להן את ההקשר הנכון ולא לציירן כדמויות היסטוריות שיש להן קיום עצמאי, למשל במאה ה-13 לפני הספירה.

אגב, לא רק שפרה זכתה לרחוב, גם שותפתה פועה נמצאת בשכונה.

ג. הו, רב-חובל

השם 'קפטין סטיב', שנשמע כמו שמו של שודד ים או של חוקר בכיר בשב"כ, הוא שמו של רחוב הנמצא סמוך לנמל. דווקא כאן היה מתבקש מידע נוסף. למשל, שמו האמיתי של הקפיטן ושנות חייו ומותו.

צילום: איתמר לויתן

מי באמת היה קפטין סטיב? מה היה שמו האמיתי, מתי נולד ומתי מת?

כמה טוב שיש 'ויקיפדיה' בעולם וממנה אפשר ללמוד על האיש המסקרן הזה, שאכן היה רב-חובל ושמו האמיתי היה אסטבן הרננרדורנה סוביאגה (1965-1905).

הוא נולד בחבל הבסקים בספרד, קיבל חינוך ימי ועסק כל חייו באוניות. ב-1946 הצטרף למוסד לעלייה ב' (ארגון ההעפלה הלא חוקית) והביא לחופי הארץ את אוניות המעפילים שנקראו 'קיבוץ גלויות' ו'עצמאות'. המעפילים נתפסו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין.

'סטיב' עצמו החליט להישאר בארץ והביא אתו גם את בני משפחתו. לאחר קום המדינה הוא עבד כרב-חובל ב'צים' וב'שוהם'.

מידע נוסף עליו יש בבלוג של דני זמרין, אותו הים: על ספנות ישראלית ועוד, ומתוכו מובאות התמונות הבאות:

קפטן סטיב במדי רב חובל ישראלי

על השלט הישן, שהיה ואיננו עוד, נחקקו שורות משירו הידוע של נתן אלתרמן 'נאום תשובה לרב חובלים איטלקי', שנכתב בינואר 1946. כמה חבל שהן לא הועתקו גם בשלט החדש והסתמי.

עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.

השלט הישן של 'שער קפיטן סטיב' בחיפה

ד. גוט לוין

צילום: איתמר לויתן

'גוט לוין'?

מתברר שאכן יש רחוב כזה. הוא קרוי על שמו של משה גוטל לוין (1976-1879), מענפיה של משפחת סלומון הגדולה (היה חתנו של יואל משה סלומון), שגר בחיפה.

משה גוטל לוין (משפחת סלומון מאתיים שנה בארץ ישראל)

יום רביעי, 28 בפברואר 2018

ארץ הקודש: ארם נהריים ס', לחץ דם, סגור בשבת, קנאביס, תכשיטים

א. אליהו הנביא ב' וארם נהריים ס'

בתל אביב יש בתי כנסת עם שמות מוזרים.

כך למשל, ברחוב אבן גבירול 117 שוכן בית הכנסת אליהו הנביא ב'. אליהו הנביא א' לא בסביבה, והכוונה כנראה היא לכניסה ב'...

צילום: דוד אסף

אך מה פשר האות ס' בשמו של בית הכנסת ארם נהריים ברחוב נחלת בנימין 47?

ס'[פרדים]? חידה היא ותהי לחידה.

צילום: איתמר לויתן

ב. ברכת הבית או יתר לחץ דם  מה עדיף?

במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים רמב"ם מצאו פתרון יצירתי לסובלים מיתר לחץ דם (BP; Blood pressure) – 'ברכת הבית'...

צילום: נעמי גרינטל לבקוביץ

ג. סגור בשבת

בדרך כלל השלט שבפתח החנות אמור להעיד על תכולתה. אבל בחנות הזאת, ברחוב דיזנגוף שבמדינת תל אביב, מה שחשוב הוא שהיא סגורה בשבת.

ומה אפשר לקנות בה ביום חול, כשפתוח? אם זה באמת אכפת לכם, אז היכנסו פנימה וראו בעצמכם.

צילום: איתמר לויתן

ד. קנאביס בברכת ה'

בתחנה לחלוקת קנאביס רפואי ברחוב אבן גבירול בתל אביב חשים חובה, משום מה, לעטוף את העסק בפסוק מתהלים וכמובן בברכת ה' ובעזרתו. לא מיותר לומר שלרוב אלה שמשתמשים בקנאביס רפואי (בניגוד לקנאביס לא רפואי), ה' לא ממש עזר...

צילום: איתמר לויתן

ה. תכשיטי מקובלים

אפילו רבי שמעון בר יוחאי, האר"י מצפת והגולם מפראג קנו כאן את הטבעות שלהם. רחוב דיזנגוף בתל אביב.

צילום: איתמר לויתן