רחובות בחיפה: הנביא, המיילדת והקפיטן

הפעם נעסוק בכמה שלטי רחובות מעניינים הפזורים בעיר חיפה.

א. TMI

רחוב התשבי נמצא במרכז הכרמל והוא קרוי כמובן על שמו של אליהו הנביא, שיש הגורסים כי מוצאו בעיר תִּשְׁבֶּה שבגלעד.

השלט מלא וגדוש בהסברים, ובאנגלית אומרים TMI, שפירושו Too much information. התחושה היא שאם היה עוד קצת מקום בשלט היינו מקבלים מידע נוסף...

צילום: יוחנן פלוטקין (הקלקה על הצילום תגדיל אותו)

ובכלל, עודף מידע מאפיין עוד כמה מרחובותיה של חיפה.

הנה למשל רחבת כמיל שחאדה.

יפה שבחיפה חולקים כבוד לערבים שחיו בה, ועד מלחמת העצמאות היו כמחצית מתושביה. אבל דחילק, לא מוגזם להכניס את כל מה שידוע לכם בשלט קטן אחד?

צילום: איתמר לויתן

ב. שפרה

צילום: עינן ליכטרמן

ויש כמובן שלטים שדווקא מיעוט המידע מאפיין אותם. הנה למשל רחוב שפרה, לא הרחק מהגן הבהאי. יודעי התנ"ך שבנו ייזכרו מיד במיילדות שפרה ופועה, הנזכרות בפרק הראשון של ספר שמות:

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה: כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה - בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.  (שמות, א 21-15)

אין כל רע כמובן בקריאת שמות רחובות על שמן של דמויות הנזכרות בתנ"ך, אבל ראוי לתת להן את ההקשר הנכון ולא לציירן כדמויות היסטוריות שיש להן קיום עצמאי, למשל במאה ה-13 לפני הספירה.

אגב, לא רק שפרה זכתה לרחוב, גם שותפתה פועה נמצאת בשכונה.

ג. הו, רב-חובל

השם 'קפטין סטיב', שנשמע כמו שמו של שודד ים או של חוקר בכיר בשב"כ, הוא שמו של רחוב הנמצא סמוך לנמל. דווקא כאן היה מתבקש מידע נוסף. למשל, שמו האמיתי של הקפיטן ושנות חייו ומותו.

צילום: איתמר לויתן

מי באמת היה קפטין סטיב? מה היה שמו האמיתי, מתי נולד ומתי מת?

כמה טוב שיש 'ויקיפדיה' בעולם וממנה אפשר ללמוד על האיש המסקרן הזה, שאכן היה רב-חובל ושמו האמיתי היה אסטבן הרננרדורנה סוביאגה (1965-1905).

הוא נולד בחבל הבסקים בספרד, קיבל חינוך ימי ועסק כל חייו באוניות. ב-1946 הצטרף למוסד לעלייה ב' (ארגון ההעפלה הלא חוקית) והביא לחופי הארץ את אוניות המעפילים שנקראו 'קיבוץ גלויות' ו'עצמאות'. המעפילים נתפסו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין.

'סטיב' עצמו החליט להישאר בארץ והביא אתו גם את בני משפחתו. לאחר קום המדינה הוא עבד כרב-חובל ב'צים' וב'שוהם'.

מידע נוסף עליו יש בבלוג של דני זמרין, אותו הים: על ספנות ישראלית ועוד, ומתוכו מובאות התמונות הבאות:

קפטן סטיב במדי רב חובל ישראלי

על השלט הישן, שהיה ואיננו עוד, נחקקו שורות משירו הידוע של נתן אלתרמן 'נאום תשובה לרב חובלים איטלקי', שנכתב בינואר 1946. כמה חבל שהן לא הועתקו גם בשלט החדש והסתמי.

עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.

השלט הישן של 'שער קפיטן סטיב' בחיפה

ד. גוט לוין

צילום: איתמר לויתן

'גוט לוין'?

מתברר שאכן יש רחוב כזה. הוא קרוי על שמו של משה גוטל לוין (1976-1879), מענפיה של משפחת סלומון הגדולה (היה חתנו של יואל משה סלומון), שגר בחיפה.

משה גוטל לוין (משפחת סלומון מאתיים שנה בארץ ישראל)